16/12/2024
💥💫מנגנון האבטיח המיתפוצץ💥💫
ככל שהעולם רועש יותר,
ככל שהאירועים מתעצמים מחוצה לי,
אני עוטפת את עצמי יותר ויותר באור, אהבה וחיבוק של מוגנות.
ברור לי היום כי רק אני יכולה לאפשר לעצמי את תחושת השמירה וההגנה.
לא תמיד זה היה כך:
עליתי לארץ בגיל שש.
באולפן לעולים החדשים ששהינו בו, ניסו להתאים את תודעתנו הרכה והעדינה למציאות המאוד אינטנסיבית והלא בטוחה במדינתנו הקטנה.
אני ואחותי הקטנה ועוד עשרות ילדים יושבים מול דמות סמכות אשר מציגה לנו אובייקטים תמימים כמו אבטיח או ספר אב כרס, כאשר בפנים במקום תכולה תמימה ועסיסית או סיפור אגדות מופלא, מיתגלה תרמית מפחידה ומאיימת – מנגנון חומר נפץ עם הרבה חוטים. תחושת חוסר אונים,
רגע של תמימות שהיתנפצה וביטחון פנימי נישמטו ברגע אחד.
במסע לתוך עצמי אני מזהה דפוס שנוצר בי אז והוא לפרק מנגנונים מאיימים העלולים להתפוצץ ולנפץ את חיי. הצורך לישלוט על מצבים העלולים לפוצץ את האבטיח המתקתק ולפזר את כל חלקיו לכל עבר. השליטה ופירוק מנגנונים בעדינות וברכות הביאה גם להימנעות מעימותים במערכות יחסים כי איך אאסוף את כל החלקים?
לאורך השנים אותן שיטות טיפול במנגנון היו נכונות לתקופות מסוימות אך בהרבה מקרים זה מנע תנועה וגילויים חדשים, תקיעות במקום ופחד לנוע.
מסע לתוך עצמי ולילדה המפוחדת בת השש עם המון חמלה על החלקים שבי שאכן התפוצצו לאלפי רסיסים באותו רגע שהתמימות פגשה זדון והאור פגש את החושך. הרגע שבו הילדה החלה את מסעה לגלות את האור של עצמה מול הכוחות החיצוניים הסובבים אותה. מסע מרגש, מטלטל שכל נשמה לוקחת על עצמה לנוע לעבר הגילוי של עצמה.
אותה ילדה קיבלה ממני מעטפת של אהבה וההבנה כי היא שמורה ואהובה וכי המנגנונים החיצוניים הרי באופן פרדוקסלי משקפים את מנגנוניה שלה, המחכים לפירוק והטמעת מנגנון חדש של אהבה וקבלה עצמית.
אותה ילדה עדיין חיה בתוכי ועכשיו היא בטוחה, מוכלת ואני אליה קשובה.
האם תרצי גם את להקשיב לילדה הפנימית שבתוכך לשחרר אותה ממנגנונים ישנים ולצמוח יחד איתה?
