אור גבריאל - נגיעות אור

אור גבריאל - נגיעות אור מלווה בתהליכי ריפוי הגוף והנפש וצמיחה תודעתית מכאבים פיזיים ורגשיים. לכל כאב יש סיפור המבקש להירפא

שמי אור גבריאל, מטפלת הוליסטית במגוון תחומים.
רפלקסולוגית בכירה, בוגרת מכללה הוליסטית כרכור.
מטפלת בשיטה המשלבת מגע, אנרגיות, דמיון מודרך והתבוננות פנימה ע"י קלפים טיפוליים.
באמצעות מגע ושיח המשולבים בדמיון מודרך וטיפול אנרגטי, ניתן להחזיר לגוף את האיזון שהופר ומתוך כך להגיע לריפוי במצב הנפשי ובגוף הפיזי.

בטיפולי המגע משלבת:
* רפלקסולוגיה הוליסטית - דרך כפות הרגליים ניתן לבחון איך את צועדת בשביל חייך. מהם האיברים המשתקפים שאינם מאוזנים ודורשים חיזוק וריפוי.
* עיסוי גוף - הרפיית מתח ולחצים, שיפור טונוס שרירים , הרגעה.

🌻סמכות פנימית🌻העולם מספר ליאיך עלי להיראות,מה עלי לדעת,מתי לדבר ומתי לשתוק הוא מניח חוקים על כתפייגלימות שאינן שלי,קולו ...
13/09/2025

🌻סמכות פנימית🌻

העולם מספר לי
איך עלי להיראות,
מה עלי לדעת,
מתי לדבר ומתי לשתוק

הוא מניח חוקים על כתפיי
גלימות שאינן שלי,
קולו חזק,
אך אינו מחובר לליבי.

עמוק בתוכי
בוערת אש עתיקה,
ידיעה חזקה,
נשימה של אמת ברורה

אני עוצרת.
עוצמת עיניים.
שומעת את פעימת האדמה
והלב מתרחב בהתאמה.

שם, במעמקים,
נמצא מצפן שלא ניתן לשבור,
ניצוץ קדום,
שמדריך בקול חרישי.

אני לומדת לשאול:
האם זו אמת שלי
או הדהוד של אחרים?
האם הרצון נולד בליבי
או נשתל מחוצה לי?

ככל שאני קשובה לעצמי,
הקול הפנימי מתחזק,
ונעשה ברור ואיתן.

משם אני קמה,
שולחת שורשים,
בוחרת צעדים
ופורשת כנפיים.

כי סמכות אמיתית
לא ניתנת במתנה,
היא מתעוררת כשאני מוכנה לקחת עלי את ההנהגה וההובלה.

אוחזת בכוחי,
לא כדי לשלוט,
אלא כדי לגדול,
לאהוב,
ולברוא את דרכי
בסמכותי הפנימית.

🪷אור גבריאל🪷

🌻 אזור הגאונות שלנו 🌻כולנו נולדנו עם מתנות ייחודיות — דברים שבאים לנו בטבעיות, כמו הנשימה.אותם כישרונות, מיומנויות ותשוק...
09/09/2025

🌻 אזור הגאונות שלנו 🌻

כולנו נולדנו עם מתנות ייחודיות — דברים שבאים לנו בטבעיות, כמו הנשימה.
אותם כישרונות, מיומנויות ותשוקות שאנחנו עושים בלי מאמץ ואפילו לא תמיד מבינים שזו מתנה.
כי מבחינתנו זה פשוט אנחנו.

אבל מה שטבעי לנו, לא תמיד טבעי לאחרים.
מה שנראה לנו מובן מאליו, יכול להיות עבור מישהו אחר אתגר עצום.
וזה בדיוק היופי — כל אחד נולד עם אזור גאונות אחר. ברגע שאנחנו פועלים ממנו, אנחנו גם פורחים וגם משפיעים.

כשאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים, מה שמצית את הלהבה בעיניים, אנחנו לא רק נהנים, אנחנו הופכים להשראה.
זו הקרקע שבה אנחנו באמת נותנים ערך לעולם, בלי להתאמץ להיות "מישהו אחר".

🌻 מה הדבר שאת יכולה לעשות שעות בלי להרגיש שהזמן עובר?
🌻 אילו דברים את עושה בקלות ואנשים אחרים שואלים "איך"?
🌻 מה את אוהבת לעשות גם בלי תמורה?
🌻 מתי את מרגישה הכי חיה, משמעותית ומחוברת למהות שלך?

בואי ראי מה שם עובר כחוט השני לאורך התשובות שקיבלת?
שם אהובה נמצא אזור הגאונות שלך.
זה המקום שהלב שלך חי ונושם.
אל תחפשי להיות מישהי אחרת או להיות כמו.....
העולם זקוק לך בדיוק כפי שנולדת להיות.

במסע של שנים שאלתי את השאלות וחידדתי את המהות שלי יותר ויותר והפכתי את אזורי הגאונות שלי למטפלת שאני כיום. לקח לי זמן להבין ולהכיר מהם אזורי הגאונות ושזה לא מובן מאליו ושם קרה השינוי.

מעניין אותי לשמוע מה אזור הגאונות שלך, תני לו תוקף בתגובות מטה.

נשים בין עולמות הרבה שנים מצאתי את עצמי נעה בין שני עולמות:בבוקר – משימות, דדליינים, יעדים , רשימות, תוצאות.בערב – חיבוק...
12/08/2025

נשים בין עולמות

הרבה שנים מצאתי את עצמי נעה בין שני עולמות:
בבוקר – משימות, דדליינים, יעדים , רשימות, תוצאות.
בערב – חיבוקים, אוכל חם, מיקלחות, סיפור ולהשכיב לישון.
מטלות אינסופיות, ובין לבין… עוד רגע של הכלה, עוד צורך רגשי, עוד טיפת אהבה לתת כשאני כבר עייפה.

העולם המודרני מעריץ אנרגיה זכרית – עשייה, הישגיות, עמידה ביעדים, תנועה קדימה.
אבל הלב, הגוף, והמהות הנשית כמהים לאנרגיה הנקבית – לרכות, חיבור, הקשבה, שקט ועוד שקט ואולי עוד קצת...

הפיצול הזה… הוא מתיש.
כי ניסיתי להיות הכל: גם קרייריסטית וגם אימא בנוכחות מלאה, גם בת זוג תומכת וגם אשה עצמאית, גם להוביל וגם להכיל.
ובדרך – משהו בפנים התחיל להרגיש תיסכול. חוסר. ריק.

העידן החדש מדבר על איזון, אבל החברה עדיין מכתיבה יעדים והישגים.
ואנחנו, בין לוחות הזמנים לנדנוד של הילדים, שוכחות לפעמים לשאול את עצמנו –
מה אני באמת צריכה עכשיו?
איזו אנרגיה מנהלת אותי ברגע הזה – זכרית או נקבית?
האם אני פועלת מתוך בחירה – או מתוך הרגלים שירשתי?

השינוי מתחיל כשאנחנו מפסיקות לחפש את התשובות בחוץ ומתחילות להקשיב פנימה.
לחבק את שתי האנרגיות שבתוכנו – לא כמאבק, אלא כמפגש.

🌀 לדעת מתי לפעול – ומתי פשוט להיות.
🌀 מתי להציב גבול – ומתי להיפתח.
🌀 מתי להוביל – ומתי להרפות.

אני הרפיתי מהמירוץ ומצאתי מקום מאוזן בתוכי של חיבור למהות הניקבית של הכלה, הקשבה,קבלה, רכות וטיפול.
וזאת בשילוב האנרגיה הזיכרית המבקשת ניהול, הובלה ותנועה קדימה של התפתחות.

האיזון הזה הוא מסע ולא יעד.
והוא לא דורש מאיתנו להיות מושלמות אלא פשוט להיות שלמות עם מי שאנחנו ברגע זה.

אז אם את מזדהה עם התחושה ומחפשת את האיזון בין הניקבי לזיכרי שבתוכך, אני כאן ללוות מתוך המסע האישי שלי...

אור

🌸 כמו הפרח – גם אנחנו מתפתחים בשכבות.במסע החיים שלנו, אנחנו נולדים אל תוך עולם עשיר בגירויים, אנשים, חוויות ומעגלים חברת...
06/08/2025

🌸 כמו הפרח – גם אנחנו מתפתחים בשכבות.

במסע החיים שלנו, אנחנו נולדים אל תוך עולם עשיר בגירויים, אנשים, חוויות ומעגלים חברתיים. בהתחלה, כמו פרח שנפתח החוצה – אנחנו מקיפים את עצמנו בהרבה עלי כותרת. המעגל החיצוני מלא באנשים, סיטואציות והתנסויות שלא תמיד מדויקות לנו, אבל הם חיוניות, כי דרכן אנחנו לומדים מי אנחנו, משתנים, מבינים מה נכון לנו ומה פחות.

ככל שאנחנו מעמיקים במסע הגילוי העצמי, מתקרבים אל עצמנו האותנטיים, משהו מתחיל להשתנות. המעגלים מתדייקים. הסביבה מתמרכזת. חלק מהעלים החיצוניים נושרים - לא מתוך כעס או שיפוט, אלא מתוך ידיעה פנימית שדרכנו נפרדות, כי התדר שלנו כבר שונה.

ואז אנחנו מגיעים פנימה…
אל ליבת הפרח.
אל המרכז.
אל עצמנו.

ושם יש פחות עלי כותרת.
אבל כל עלה - מדויק.
כל קשר – מזוקק.
כל אדם – בתדר נכון, מהדהד עם נשמתנו שהתעצבה, שהתפתחה, שנזכרה.

זה היופי במסע – לא הכמות אלא האיכות.
לא הרעש אלא הדיוק.
לא להקיף את עצמנו ב"המון" אלא להיות מוקפים במעט שמדבר בשפת הלב.

אם אתם מרגישים שהמעגלים שלכם משתנים, מצטמצמים או מתחלפים – תזכרו:
זה לא אובדן. זו צמיחה.

💃

אילו עלי כותרת כבר נשמטו מהפרח שלך?
אילו עדיין מחזיקים מקום גם אם אינם מדויקים?

במסע חיינו נדמה לנו שאנחנו צריכות "להרוויח" את המקום שלנו בעולם. שצריך להיות יותר, לעשות טוב יותר, להוכיח שמגיע.אז זהו!!...
03/08/2025

במסע חיינו נדמה לנו שאנחנו צריכות "להרוויח" את המקום שלנו בעולם. שצריך להיות יותר, לעשות טוב יותר, להוכיח שמגיע.

אז זהו!!! אני ראויה. 👸
לא כי עשיתי — אלא כי אני מי שאני מעצם היותי💃

כילדות, למדנו (בלי מילים לפעמים) שאהבה זה פרס: על ציונים טובים, על התנהגות למופת, על "להיות בסדר", על התחשבות באחר ולא בנו ועל היתנהגות לפי כללי החברה. כל מחמאה הייתה מתורגמת לאהבה.
כל טעות ניתפסה כאכזבה. בלי לשים לב, נולד לו מסע:
מרוץ בלתי נגמר להוכיח שאני מספיק טובה. ראויה. שווה.

המסע הזה לא נגמר בילדות ובבגרות אלא המשיך גם כשאנחנו כבר נשים. הוא ממשיך בעבודה, בזוגיות, באמהות, ברשתות החברתיות, עם חברות ומעגלי המשפחה. כאילו כל הזמן אנחנו צריכות לעמוד למבחן כדי לקבל אישור, אהבה, מקום. שיראו את מה שעשינו, יעריכו את ההישגים שלנו ויאשרו לנו שאנו בסדר.

🌹🌹🌹

אבל אז מגיע הרגע. רגע של אמת. שבו אנו בוחרות להזכיר לעצמנו:
💗 "אני ראויה לאהבה — רק כי אני טובה בדיוק כפי שאני.
בלי הישגים, בלי הוכחות ובלי מאמץ".

זו אולי הבחירה הכי מהפכנית, הכי עדינה, הכי אמיצה:
לחבק את הילדה שהייתה— ולומר לה:
"גם אם לא עשית כלום היום — את אהובה, את בסדר והכל טוב."

אנחנו כבר ראויות. כבר מספיק טובות — גם כשאנחנו כואבות, מתבלבלות, נופלות.

במסע שלי — דרך הגוף, המגע, השיח, התודעה והאנרגיה — חקרתי לעומק את התחושה הזו של "לא מספיק".
פגשתי אותה בילדה שבי, במבוגרת שבי, בכל שכבה אפשרית.
והיום אני יודעת: אין צורך להילחם כדי להרגיש ראויה. צריך פשוט להיזכר בה ופשוט להיות.

אני מזמינה אותך למסע של ריפוי, שבו ניזכר יחד כמה נפלא להרגיש ראויה וטובה בדיוק עם מה שאת מביאה.
🪷

Address

.
Kfar Yona

Telephone

+972507448731

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אור גבריאל - נגיעות אור posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to אור גבריאל - נגיעות אור:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category