ענבל טננבאום עו"ס מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב Adhd חיפה, אונליין

  • Home
  • Israel
  • Kiryat Motzkin
  • ענבל טננבאום עו"ס מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב Adhd חיפה, אונליין

ענבל טננבאום עו"ס מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב Adhd חיפה, אונליין עו"ס קלינית, מטפלת CBT מבוגרים ו-Cog-Fun תעסוקתי. https://www.facebook.com/groups/747001587126034

ענבל טננבאום. מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
עוזרת למבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז לנהל את ההפרעה שלהם בכל תחומי החיים, במיוחד בתחום התעסוקתי.
פעמים רבות קשיים רגשיים כמו דיכאון, חרדה, חרדת מבחנים, חרדה חברתית, ביישנות וביטחון עצמי נמוך, נפוצים מאוד בשילוב עם הפרעת קשב, ולכן אני משלבת מענה לקשיים האלה במהלך הטיפול, במקרה הצורך.

אני עובדת סוציאלית קלינית - M.A באוניברסיטת חיפה, פ

סיכותרפיסטית CBT מומחית ומטפלת cogfun קוגפאן תעסוקתי מומחית, מרצה ומנחת קבוצות.

הקליניקה שלי בקרית מוצקין, אזור חיפה והקריות, ובזום, פעילה מזה 8 שנים. ריכזתי תוכנית למבוגרים עם הפרעת קשב בתעסוקה שכללה טיפול פרטני וקבוצתי במגזר הציבורי, מרצה במכינה קדם אקדמית על אסטרטגיות למידה.
אני מנהלת קהילה למבוגרים עם הפרעת קשב בפייסבוק - "מנהלי קשב". השם מגיע מהתפיסה שלי שאדם עם הפרעת קשב צריך ללמוד לנהל את הפרעת הקשב, ולא שהיא תנהל אותו.

19/12/2024

הרגע הזה שאני מנסה לעשות שיעורים ומפריעים לי 😂

15/12/2024

עם מיקוד בסוג הקשבי...
מזדהים? עם מה?
שבוע טוב 🙏🏼♥️

09/12/2024

07/12/2024

במאי האחרון שותף פוסט מהדף העסקי שלי. כשנכנסתי לראות מי המשתף, הופתעתי לראות שבאותו דף ששיתף את הפוסט- היו עוד כמה וכמה פוסטים שמבקרים את הסרטונים ההומוריסטיים שלי על הפרעת קשב מ-2022.
לי הם נראו ככאלה שעולים לכדי לשון הרע, התייעצתי עם כמה מטפלים והם אמרו לי לשחרר, שאם אתעלם- זה יעבור. אז התעלמתי.
למי יש כוח, זמן וכסף להתעסק עם זה?

המשכתי הלאה וביולי 24 שוב שותף פוסט שלי, הפעם מעמוד אחר. התכוונתי לענות לביקורת הרבה עליו ברצינות, אבל אז נחרדתי לגלות שהעמוד עוסק בעיקר בי ובסרטונים שלי. עשרות פוסטים (!) בחפירה אחורה בעמוד ובחיפוש שמי בפייסבוק, גיליתי לא פחות מ-4 עמודים (!) שעוסקים בביקורת על הסרטונים שלי, שניים מהם נושאים את שמי (!), לא פחות, בשם העמוד (מבהירה שבינתיים שלושה מהם נמחקו ונשאר הנוכחי שלא נושא את שמי).
הגבתי באופן אסרטיבי ומנומס לאותו פוסט וביקשתי להסיר אותו ואת שאר הפוסטים לגביי. קיבלתי לא פחות מחמש תגובות תוקפניות (אולי יותר? אני כבר לא עוקבת) שמאשימות אותי ושאני צריכה לקחת אחריות על התכנים שלי, ולכן מגיע לי שאני אקבל את הביקורת הזו (במילים כאלה ואחרות) ושאני אוכל את הדייסה שבישלתי.
הבנתי שבלי לנקוט בצעדים משפטיים- זה לא ייפסק.

התייעצתי עם כמה עו"ד, שכרתי אחת שמומחית בלשון הרע.
יש לציין שלמרות שלא מצוין מי עומד מאחורי אותם עמודים, הבנתי שמדובר באישה שהכרתי בפרופיל עם שם בדוי באחת מקבוצות ADHD, ורק ידעתי שהיא עורכת דין. הסתייעתי בכמה נשים טובות לב מהקהילה ובעבודת בלשנות עלינו על זהותה האמיתית. העו"ד שלי שלחה לה מכתב התרעה שמבקש שהיא תסיר את כל התכנים הפוגעניים עליי שעולים לכדי לשון הרע, שתפרסם התנצלות פומבית ותבוא בדין ובדברים עימה לגבי פיצוי מוסכם ושאשקול להגיש תלונה כנגדה לוועדת האתיקה של עו"ד .

מה אתם חושבים שהייתה תגובתה?
מכתב תשובה ארוך וחלקי (!) שאף בו היא טרחה להתייחס אליי באופן מאוד משפיל ופוגעני, תוך שהיא מייחסת אליי שלל "פרשנויות פסיכולוגיות" באופן שלא ברור לי איך עו"ד שמכבדת את עצמה מסוגלת לכתוב מכתב כזה לאדם שמגיש נגדה תלונה/ עתיד להגיש נגדה תביעה, כגון שאני נרקיסיסטית, שבוחן המציאות שלי לקוי כי אני לא מבינה למה הסרטונים שלי פוגעניים, שיש לי סרטונים עם מסרים רעילים, שאני לא כשירה לעסוק במקצוע שלי ועוד כהנא וכהנא אמירות שעדיף שאני לא אעלה על הכתב, אם כי הן חזרו באופן כזה או אחר גם בפוסטים הציבוריים שכתבה אודותיי ומתבססים על סרטונים הומוריסטיים על הפרעת קשב ועל זה שאני לא מוכנה להכיר בזה *שלדעתה* הם פוגעניים כלפי אנשים עם הפרעת קשב, כן?

סרטונים שלמרות שהם פורסמו לפני למעלה משנתיים ומעולם לא קיבלתי אודותיהם שום תלונה על כך שהם פוגעניים, אלא רק מחמאות, הזדהות וצחוקים (מלבדה)...

היא טענה שזו זכותה לפרסם עליי את הביקורת הזו, שאני לא יודעת לקבל ביקורת ולא לקחת אחריות, שעומדת לרשותה הגנת אמת דיברתי, זכות הציבור לדעת, ושאני עושה "לשון הרע על הציבור", ביטוי שלא הכרתי לפניה... ושאני גם "עוברת על הקוד האתי על העובדים הסוציאליים!"- לא פחות!

עוד לא הספקתי לשלוח מייל התייעצות לאיגוד העו"סים, וכבר קיבלתי מייל שבישר לי, יומיים אחר כך, שהוגשה נגדי תלונה מטעם הגברת הזו. מאותו רגע, הם, כמובן, לא יכלו לייעץ לי עד שהתלונה תתברר.

ואם חשבתם שאדם שמודיעים לו שעומדים להגיש נגדו תביעה על לשון הרע לפחות יחדול מלהמשיך בפרסומים עד שהעניין יתברר, אז טעות בידיכם. היא המשיכה לפרסם עוד ועוד פוסטים, היא פרסמה ביקורת בדף העסקי שלי, ואחרי שחסמתי אותה כי לצערי לא ניתן למחוק את הביקורת- היא פתחה פרופיל נוסף חדש (!) כנראה רק כדי לפרסם שוב ביקורת בדף העסקי שלי כי "זכות הציבור לדעת", והפעם היא האשימה אותי באחד הסרטונים שאני פגעתי בסודיות של מטופל בכך שהוצאתי תכנים משיחות איתו לסרטון הזה, זו טענה חמורה ביותר!!! וכאן כבר לא יכולתי לשתוק (מאז ששכרתי את שירותיה של עו"ד נמנעתי מלהגיב לה או לפוסטים שלה או ליצור איתה שום קשר) כשהאשמה כה חמורה תלויה בדף העסקי שלי- והגבתי לה באופן יפה ומכובד, למרות שהיה לי ברור שאין לה שום עניין בעובדות- אבל לפחות עבור מי שיקרא את זה, שכל בר דעת רואה שמדובר בקול של גבר ובאנגלית ברקע (!) ולכן אין סיכוי שזה הקול שלי, ולכן בטח שלא תוכן שהוצא משיחות סגורות עם מטופלים! שמדובר במן דוגמה למקרה גנרי של מטופלים שמתפטרים באימפולסיביות, ולא למטופל *ספציפי*. אבל למה לדבר על עובדות ועוד כאלה שקל להוכיח אם יותר קל וכיף להמשיך להשמיץ אותי? הפרופיל הוא Nattaly R KC Bloom דומה לשם הפרופיל שהכרתי אותה באותה קבוצה להפרעת קשב Nattaly KC Bloom - וממנו נכתבה הביקורת האחרונה בדף העסקי שלי.

תארו לכם מה זה שאתם חיים תחת טרור, כן, ככה אני חווה את זה, כי אפילו את צמד המילים "מסע צלב" היא מסרבת לקבל ולועגת לי על כך, שבו מידי יום מפרסמים עליכם פוסטים שחורגים בהרבה מביקורת לגיטימית על סרטונים מסוימים וחורגים הרבה מעבר לכיוון של איך הם מעידים עליכם רעות כבני אדם וכאנשי מקצוע וקוראים לאנשים לא לבוא אליכם לטיפול כי אתם פוגעניים.

אין לכם שום דרך להפסיק את זה. אתם לא יודעים מאיפה זה יבוא ואיפה זה מפורסם. אתם רואים שיתופים של הפוסטים. יש פה עורכת דין שמרשה לעצמה לפגוע באדם אחר, אני, כבר שנתיים וחצי, תחת כסות של עמודים אנונימיים, כי אני רוצה לקוות שלא הייתה מעיזה לעשות זאת תחת השם האמיתי שלה.
כל יום לבדוק מי פירסם איפה, לבקש מחברים שיבדקו, לאסוף עשרות צילומי מסך...

נכון לרגע זה, ספרתי כ-80 פוסטים, לא פחות (!) שמאזכרים את שמי ברמות שונות, ויש עוד מי יודע כמה פוסטים שמדברים עליי באופן ברור, אבל לא מאזכרים את שמי מפורשות.

אז החלטתי לחכות לפסיקה של וועדת האתיקה של איגוד העו"סים לאחר ששלחתי להם מכתב ארוך ומנומק כולל מראי מקום של מחקרים וספרים לכל הטענות שלי שעומדות מאחורי הסרטונים שלי.
היא חשבה שהיא מאיימת עליי בזה ואני אפחד מזה, אבל אני לא פחדתי. כן זה מלחיץ, אני לא אשקר. זה הגיע למקומות שלא חשבתי שיגיעו, זה הרחיק לכת יותר מידי- אי אפשר שלא לחשוב שאדם כזה מנסה לפגוע בי בכל דרך אפשרית (ובאמת שאני לא מצליחה להבין למה). קיוויתי שהצדק יהיה לצדי, ואחרי החלטה שלהם לטובתי- היא תרד מהעץ שטיפסה עליו ותנסה להגיע להבנות מולי ויהיה לי מה להראות גם בבימ"ש כדיעה מקצועית.

זה המקום להודות לוועדת האתיקה של העו"סים על הטיפול המהיר והמקצועי. היא כמובן נופפה בכל מקום על זה שהם החליטו לבחון את התלונה ולא לדחות מיד על הסף. בינתיים גיליתי שהיא החליטה לקחת את המסע נגדי צעד קדימה ולפרסם פוסטים אודותיי באופן ישיר או עקיף בקבוצות פייסבוק למיניהן. כי אם אפשר עוד קצת להפיץ את הרעל נגדי, אז למה לא?

והשבוע סוף סוף קיבלתי תשובה מהם, ופשוט פרצתי בבכי של הקלה:
"חברי הוועדה מצרים על ההתנצחות ביניכן, כפי שהדבר עולה ממכתב התלונה ומתגובתך שלך חברי הוועדה דוחים בעיקרון את הניסיון להעביר את המחלוקת ביניכן למגרש האתי, רק בשל היותך עובדת סוציאלית.

בהתייחס לתלונה הראשונה, אין הוועדה מוצאת שיש בסרטונים שבבסיס התלונה משום הפרה של כללי האתיקה. הסרטונים הוצגו על ידך, תוך שאת מצהירה בגלוי על היותך סובלת בעצמך מהפרעת קשב, והם נעשו למטרות לימוד והסברה ולא לשם הגכחה או השמה ללעג. אין ספק שזכותו של כל אחד, כולל המתלוננת, לחוש אי נוחות מהסרטונים ואולי אף לבקש את הסרתן, אך אין בעצם הצגתם משום כשל אתי. ועם זאת, ממליצה בפניך הוועדה לנקוט ברגישות יתר ולציין לפני הצגת הסרטונים הבהרה והתנצלות במידה ומי מהצופים בסרטון יחוש אי נוחות."

ברוב חוכמתם הם הבינו שהיא ניצלה את היותי כעו"ס ואת התלונה לוועדת האתיקה ככלי ניגוח מולי, ולשמחתי הרבה קבעו שאין בהתנהלותי שום הפרה של כללי האתיקה. במילים אחרות- לא תעמוד לה לא הגנת "אמת דיברתי" ולא שאני עוברת על כללי האתיקה, ואם וועדה מקצועית כזו מכובדת קובעת שלא פגעתי פה בשום קהל של אנשים, אז אני בספק אם שופט יקבע ככה. כמובן שאי אפשר לדעת איך שופט יקבע, אבל אין לי ספק שזו ראיה שתבוא לזכותי- בטח כשאין לה הוכחות שאין מאות ולא עשרות אנשים שמתלוננים עליי/ בסרטונים שלי (שאני מזכירה שלא יצרתי כאלה כבר שנתיים!!! אז אי אפשר אפילו לטעון שהביקורות כלפיי נועדו כדי שאפסיק ליצור אותם!).

המכתב תלונה שלי לוועדת האתיקה של עו"ד מוכן ואני מתכוונת להוסיף פסקת עדכון+ המכתב של וועדת האתיקה שלי ולשלוח אותו מחר ונראה מה הם יגידו. גם בלי קשר לתשובה שלהם אני מתכוונת לתבוע אותה על הוצאת דיבה ולשון הרע, כי גם כשאדם כותב "אמת", עדיין יש דרך לכתוב דברים, ואין סיכוי שהאופן שבו היא ניסחה את הביקורות שלה כלפיי יעבור שופט ושהוא יגיד שזו ביקורת לגיטימית. ראיתי שופטים שפוסקים לטובתם של תובעים על פוסטים שנכתבו בשפה קלה ורכה בהרבה.

אז סוף סוף צעד ראשון לקבלת ההכרה בכך שהצדק איתי.
כמובן שאני לא מצפה שהיא תפרסם בראש חוצות את זה שהוועדה הסכימה איתי, אבל גם קשה לי להאמין שהיא "תשחרר" כל כך מהר, ולכן אני מפרסמת בראש חוצות.

לצערי תביעה בבימ"ש זה עניין ארוך ויקר מאוד, ואני מניחה שגם גוזל לא מעט אנרגיות נפשיות. אבל כשמדובר בהיקף כזה של פגיעה בי, פגיעה מתמשכת שלא נראה שהיא הולכת להיפסק, אני יודעת שאין לי ברירה. זה לא יהיה לצורך נקמה ולא לבצע כסף, זה כדי לנקות את השם שלי, וכדי שאני אוכל לפרסם בראש חוצות שאותה עורכת דין מוציאה את דיבתם של אנשי מקצוע תמימים עם כל הסיפור שאני מפרסמת עכשיו, שבקלות יכולתי גם לתייג את השם שלה בו. במקרה הזה, פה יש אמת דיברתי, כל מילה פה מגובה בצילומי מסך ובמכתבים וזו לא רק דיעה אישית. אבל בניגוד אליה, אין לי עניין לפגוע בה (גאם אם היא מכחישה שאין כוונה- ברור שיש תוצאה ושאפשר לצפות אותה), יש לי עניין שזה ייפסק, שהכל יימחק ושהיא תפצה אותי על כל עוגמת הנפש והפגיעה בשמי הטוב.

הפוסט הזה יהיה מפורסם גם בדף העסקי שלי לטובת אלו שיגיעו אליי מהדפים שלה או שיראו את הביקורת שלה בדף העסקי שלי ויבינו את הצד שלי.

נ.ב- הבהרה לפני שהיא תמצא על מה עוד להתלונן- למרות שוועדת האתיקה של העו"ס רק *המליצה* לי להיות רגישה ובעצם יותר צדיקה מהאפיפיור בפרסום הבהרה והתנצלות מראש בסרטונים ההומוריסטיים שלי (כי מעולם לא נתקלתי בהבהרה כזו באף סרטון הומוריסטי על הפרעת קשב וראיתי הרבה כאלה), נכנסתי עכשיו לטיקטוק שלי במטרה להוסיף את הטקסט בטקסט המצורף לסרטונים ולא ניתן אחרי זמן כה ארוך לערוך את הסרטונים עצמם או את הכיתוב המתלווה אליהם, אז אם בעתיד אני אפרסם סרטונים הומוריסטיים- אני מקווה שאזכור להוסיף את הטקסט המלווה (שכאמור לא מחייב אותי), כך שלא מדובר בהתעלמות מההמלצה.

בתגובות יש כמה סרטונים לדוגמה שהיא הרבתה להתלונן עליהם.

Send a message to learn more

05/12/2024

אני רואה שהרבה מנהלי קשב נוקטים בגישה של "הכל או כלום", והרבה פעמים זה מוביל לדחיינות: "אם אין לי זמן לשבת עכשיו 3 שעות לכתוב את הדו"ח, אני אעשה את זה מחר כך כשיהיה לי זמן", "אם אני לא מתכוונת עכשיו לנקות ולסדר את כל החדר, אז אין טעם להתחיל ולעשות כלום", "אם אני לא מבין את כל השאלות בשיעורים שנתנו לי, אז אני אחכה עד שאני אמצא מישהו שיסביר לי ורק אז אני אתחיל/ מה הטעם לעשות אם גם ככה אכשל?".

בפועל זה תורם לדחיינות ופרפקציוניזם שגורמים למריחה של משימות והרבה רגשות אשם מיותרים. בטח כשהרבה פעמים המוח שלנו מאוים ממשימות גדולות ואם נפרק אותן לקטנות זה יעזור להבין שקצת עדיף מכלום, שחלק קטן מהמשימות יותר טוב משום משימה ושניקיון קצת פחות מדוקדק עדיף מבלאגן ולכלוך...

כל צעד קטן וכל משימה וכל התקדמות- זו התקדמות ועשייה חשובות שמובילות אותנו למטרה. התקדמות קטנה מקדמת אותנו גם אם זה ייקח הרבה זמן, בטח יותר טוב מלא לעשות כלום ולעמוד במקום ♥️

06/11/2024

כוחות העל של אנשים עם adhd חלק 2-
עם מה אתם מזדהים?
רוצים עוד חלק? 😜

05/11/2024

מהם כוחות העל של הפרעת קשב? #1
מה מביניהם יש לכם?
איזה עוד כוחות על?
מעניין אם חשבתי עליהם והם כלולים בחלקים הבאים 🥰

04/11/2024

איך הסברתם לעצמכם את הסיבה כשלמשל לא עברתם ראיון עבודה או לא הצלחתם במבחן? 🤔

30/10/2024

את בוהה בשעון הדיגיטלי שעל צג המחשב בפעם העשירית בשעה האחרונה. הוא לא התקדם הרבה. את מציצה בסמארטפון שלך לראות מה השתנה בפייסבוק- גם שם לא השתנה יותר מידי. הזמן לא עובר, זוחל כמו צב. אין לך כבר כוח לעבוד, את מחכה שתגיע השעה 16:00 כבר כדי שתוכלי להפיל את העט, להחתים נוכחות ולמהר לצהרון של הילד או סתם להימרח על הספה מול עוד סדרה שתטמטם לך את המוח.

את לא אוהבת את העבודה שלך. שונאת אפילו. אף פעם לא הייתן סיפור אהבה. אבל את שם כי את צריכה כסף, ועבודה זה כדי להרוויח כסף ולהעביר כמה שעות ביום, נכון?

את מרגישה כלואה בכלוב של זהב, כלוב של נוחות.
הכלוב הזה עשוי מעבודה קרובה לבית, משעות נוחות שמאפשרות לך לצאת מוקדם כדי להספיק לאסוף את הילדים מהצהרונים או להספיק לפילאטיס. אותו חוג שנרשמת אליו לפני 4 חודשים והלכת אולי פעמיים כי אף פעם אין לך באמת כוח או חשק או זמן ללכת עד לשם. הכלוב הזה נוח כי יש שיגרה, כי הבוס מעלים עין מהטעויות הקטנות שאת עושה כי אין לך כבר כוח. כי אין לו ממך ציפיות. כי אין לך ציפיות לא מעצמך ולא מהעבודה. כי את כל כך טובה, עד שאת נהיית גרועה. כבר לא מעירים לך על זה ששוב פעם איחרת, אולי הם כבר התייאשו ממך. שוב הלכת לישון מאוחר, המוח שלך היה מפוצץ במחשבות. באמת שניסית לחשוב חיובי, אבל מחשבות רעות ושחורות זחלו למוח שלך והשתלטו עליו מבפנים עד שנרדמת באפיסת כוחות.

העבודה הזו היא כמו כלוב, כי היא שומרת עלייך אבל גם כולאת אותך ואת לא יכולה ממש לזוז. הסורגים סוגרים עלייך.

העבודה הזו היא כמו כלוב, את שם כי אין לך ברירה, זה מה שהיה. הרי אין לך מקצוע או תואר, מה כבר ייצא ממך? את לא אהבת את בית הספר או שבית הספר לא אהב אותך. אף פעם לא הייתם סיפור אהבה. את המבט המאוכזב של ההורים את לא תצליחי לשכוח אף פעם, לא משנה כמה יעברו השנים. אף פעם לא שאלו אותך מה תרצי להיות כשתהיי גדולה, אף אחד לא האמין בך. גם את לא האמנת בעצמך. חלומות זה לשוטים. עבודה זה כדי ששושי מהבנק לא תתקשר שוב ותשאל מה עם המינוס ושהיא תחשוב רגע לפני שתבטיח לבדוק אם אפשר עוד הלוואה.

העבודה הזו היא כמו כלוב, את שם כי אין לך ברירה. את דווקא התגברת על החרדות ממבחנים, הצלחת איכשהו ללמוד, יש לך תואר או תעודת מקצוע, אולי אפילו כמה תעודות. הרי בכל פעם שהתחלת, לא סיימת. ואם סיימת, זה ממש במזל- הרי באמצע כבר הבנת שזה לא בשבילך, אבל הכרחת את עצמך להמשיך כי "מה יגידו". נמאס לך ששופטים אותך, ועוד יותר נמאס לך לשפוט את עצמך. כבר אז אמרת לעצמך- "את שוב רוצה לפרוש? אולי כבר פעם אחת תסיימי משהו עד הסוף?"

אולי את עובדת בכלוב הזה כי ההורים שלך הם פושרים כאלה, אקדמאים כאלה, מהנדסים או דוקטורים. עוסקים במדעים. הם הרימו גבה כשסיפרת בחיוך שאת רוצה ללמוד עיצוב או חינוך. "מה פתאום, זה בכלל לא מקצוע. תלמדי מקצוע של גדולים". אז הלכת לאיפה שההורים הסלילו אותך או לאן שלקחו אותך השורות הדומות של העבודות הדומות בקורות החיים שלך, או אולי זו בכלל החברה שהכווינה אותך- "הנדסת מכונות? זה לגברים". "עבודה סוציאלית? ממה תחיי? מאוויר?". "מי בכלל מתפרנס ממשפטים. אף אחד לא עובר את בחינות הלשכה". "השוק מוצף במהנדסי תוכנה".

והנה את פה, אבל לא ממש. הגוף שלך פועל על אוטומט, והמוח כבר על ענן ורוד ומתקתק.

את כלואה בכלוב, את כבר לא זוכרת מה הכניס אותך לשם, אבל זאת את שלא מצליחה להוציא את עצמך משם. ולמה בכלל לצאת? מה כבר מחכה לך בחוץ חוץ מעוד אכזבה. הנה, פעם העזת לחלום ולחפש משהו קצת אחר, אבל לא קיבלו אותך. מה זאת אומרת למה? כי את צעירה מידי וחסרת ניסיון. כי את מבוגרת מידי ואף אחד לא רוצה זקנות. כי את אישה. כי את אמא חד הורית, אז מה אם זה לא חוקי לשאול. כי את נשואה טרייה ואולי עוד מעט תלדי. כי את דתיה או חרדית ובטח תהיי יותר זמן בהיריון או עם תינוק מאשר בעבודה. כי את ערביה או אתיופית או רוסיה. העברית שלך לא מספיק טובה. אין לך תעודות. אין לך ניסיון. את אוברקוולפייד. את לא יפה מספיק. את שמנה מידי. את חסרת ביטחון מידי. את ביישנית מידי. את טיפשה. יש עוד אלף כמוך. אין טעם לנסות. כל הבוסים מנצלים. כולם רומסים זכויות. כל העבודות אותו דבר. כולם שונאים את העבודות שלהם, ומי שאומר שהוא אוהב אותה- משקר.

כמה את כבר יכולה לקבל את ה"לא" בראיונות?! אז מה אם הם בראש שלך, ואת אפילו לא מעיזה לנסות? את כבר יודעת מה התוצאה- בושה אחת גדולה. אכזבה ועוד אחת. הנה, הציפיות מתנפצות. הרי כבר כל כך הרבה פעמים ניסית- מה נשתנתה הפעם הזאת מכל הניסיונות?

הנה, את מוותרת. כבר אין לך כוחות. את לא יודעת מה טוב בך, את יודעת רק מה לא.

אז הנה, את נשארת כאן, משועממת, סופרת את הדקות לאחור. מחר שוב תצטרכי לחזור. שפופה, כפופה, רמוסה. את לא מממשת את עצמך. לא כך דימיינת את חייך. את לא בטוחה שאלו חיים. שום דבר לא ישתנה. שום דבר לא שווה. הנה, את נכבית.

תסתכלי רגע על המאזניים מול עינייך- על כף אחת הלב, על כף שניה המוח. בידך יש מפתח לכלוב. היכן תניחי אותו במלוא משקלו? ואחרי שתבחרי... האם את יודעת איך לצאת מכאן- ולאן?

(ואם את לא יודעת... אני פה לעזור)

28/10/2024

טיפ שעוזר לי לזכור באיזה חלב השתמשנו וצריכה להשתמש :)
מה עוזר לכם?

לא לשכוח! הלילה!
26/10/2024

לא לשכוח! הלילה!

24/10/2024

❤️למה הרבה מבוגרים עם ADHD מחפשים ריגושים ושינויים בסקס? והאם זה קשור להפרעת הקשב?🙄
קודם כל, זה בהחלט קשור להפרעת קשב- ויש אנשים שלא מודעים לכך, מכחישים את זה או טוענים שמי שמתלונן על הקושי משליך הכל על הפרעת קשב (ובכן... הפרעת קשב קשורה להכל ומשפיעה על הכל. זה הרי המוח שלנו שבנוי אחרת ודרך המוח שלנו אנו חווים את העולם, חושבים, מרגישים ומתנהגים... גם אם זה לא אומר שזו הסיבה היחידה ואפילו העיקרית).

הסיבה המרכזית היא האימפולסיביות שנמצאת או עשויה להימצא במידה כזו או אחרת אצל כולנו, אבל בעוצמה גדולה יותר אצל הטיפוס ההיפראקטיבי- אימפולסיבי, והם אלו שאכן נוטים, גם במחקרים רואים את זה, לקחת יותר סיכונים, לחפש יותר אתגרים, לבגוד יותר, לעשות ספורט אתגרי, להתמכר יותר, ליטות לעשות יותר עבירות (בעיקר על רקע אמוציונלי או איבוד שליטה על דחפים) ולעשות באופן כללי יותר דברים אימפולסיביים, כלומר ללא מחשבה על ההשלכות או קושי להתאפק ולשלוט בדחף (למשל נוטים יותר להתפתות לדברים גם אם יודעים שזה לא יהיה להם טוב). הבעיה המרכזית באימפולסיביות בהקשר המיני והזוגי, זה כמובן להרגיש תסכול שאין מספיק ריגושים ועניין בזוגיות ואז לחפש את זה בחוץ בצורה של בגידה או "למעוד" לזה כי הפיתוי גדול מול החוסר. ככה שאם אתם מודעים לתסכול ולחוסר ומחפשים פתרונות- זה כבר עוצמה חשובה שיש לכם!

סיבה נוספת שקשורה בהפרעת קשב לצורך בריגושים ושינויים זה הקושי בהתמדה לאורך זמן, במיוחד בדברים שגרתיים, משעממים, רוטיניים או קשים (פיזית, מנטאלית, רגשית וכו). גם מערכות יחסים מטבען, בהתחלה יש ריגוש והתאהבות ופרפרים והכל חדש וכיף, ולאחר זמן מה, לכל הפחות כמה שנים, יש התרגלות ושגרה. האהבה תופסת את מקומה של ההתאהבות והביטחון והיציבות מחליפים את הריגוש (שנובע מהחדש, הלא מוכר ובאיזה שהוא מקום מחוסר הביטחון והוודאות לגבי הקשר והאם יימשך). באיזה שהוא מקום יש גם לקיחת בן הזוג כמובן מאליו. הרבה פעמים הבעיות של הקשר (ביניהן כאלה שנובעות מהפרעת הקשב) גדלות כי עוברים לגור ביחד אז הכל מפריע יותר, כי האהבה התמתנה והדברים יותר מפריעים ופחות מחליקים, כי רבים יותר... ובאופן טבעי הרבה זוגות פחות משקיעים בזוגיות, בזמן איכות זוגי, פחות עושים סקס, פחות יוצאים לדייטים- עוד יותר אם יש ילדים. בשלב הזה הרבה זוגות מונוגמיים גם נוירוטיפיקליים מתקשים ומרגישים חוסר ותסכול. אבל הרבה מהם מצליחים להתמודד עם זה ולשאת את זה גם אם זה גורם להם למצוקה כלשהי. לעומתם, אנשים עם הפרעת קשב הרבה פעמים מתקשים לשאת שיעמום, חוסר גיוון ועניין ושגרה לאורך זמן- כי זה בדיוק הקושי שלנו. קשה להתמיד לאורך זמן ולהתאפק (וזה יכול להתבטא בקושי להתמיד במקומות עבודה, חברים, תחביבים ועוד). במקרה הגרוע יהיה תסכול וייאוש שיוביל לריבים וריחוק, במקרה הממש גרוע בגידה או גירושים...

אבל! יש גם פתרונות- אם אם אנחנו יודעים שאנחנו טיפוס שמתקשה להתמיד בקשרים חברתיים או בזוגיות או במין סטנדרטי (אגב, בדיוק בגלל הצורך בגיוונים וריגושים, מלכתחילה הרבה אנשים עם קש"ר נמשכים לסקס א-מונוגמי, גם בהסכמה, לבדסמ, פטישים, סקס לא קונבנציונלי וכו)- אז קודם כל, עדיף לצאת עם בן זוג שהסקס חשוב גם לו (עוצמת דחף מיני דומה) וגם שנמשך ואוהב סקס מגוון וקינקי (אם גם אתם כאלה), כי באופן כללי אם יש פערים גדולים/מרובים בעמדות ובאהבות בתחום המיני בין בני זוג, אז אחד מהם יחווה תסכול לאורך זמן בגלל החוסר או שיהיו ריבים אן שהצד שלא מעוניין או מתחבר למשהו ירגיש שמצפים ממנו/ דורשים ממנו לעשות את זה והוא יסכים ממקום של ריצוי, וזה לא משהו שמישהו באמת רוצה שיהיה. בנוסף, לחפש את הריגושים והגיוון בתוך הזוגיות. זה יכול להיות מלצאת מידי פעם לאיזה סופש בצימר או אפילו לכמה שעות, לחפש מקומות מעניינים ולא שגרתיים לקיים בהם יחסים בבית או מחוץ לבית (רק בזהירות שלא יהיה במקום שחשוף לאנשים ובטח לא ילדים), להתנסות בדברים קינקיים, לשתף בפנטזיות של כל אחד ולהתנסות בדברים חדשים מידי פעם, לצאת מהרוטינות השגרתיות והצפויות של הסקס... ככל שתהיה יותר פתיחות וכנות בין בני הזוג לגבי מה הם מפנטזים, רוצים, אוהבים ויסכימו להתנסות במשותף, ככה הסקס יהיה יותר מגוון ומספק עבור שני הצדדים ולגמרי יכול להישאר בטווח הזוגיות המונוגמית (ובאופן כללי אני חושבת שזה בריא לכל זוג שהוא, אלא אם הם ממש שמרנים ומרוצים מהסקס שלהם כמו שהוא).

ודבר אחרון- קראתי מספר מחקרים שמדברים על כך שלגברים ונשים עם הפרעת קשב יש דחף מיני גבוה יותר בממוצע מגברים ונשים בלי הפרעת קשב. אז גם זו יכולה להיות סיבה, אם כי היא מתייחסת יותר לתדירות אבל באופן כללי יכולה להעיד על עיסוק וצורך גבוה יותר במין ודגש חזק יותר על מיניות כחלק מהחיים בכלל והזוגיות בפרט.

אז אם אתם גם חווים תסכול מחיי מין שגרתיים ומשעממים ויש לכם הפרעת קשב (וגם אם לא...) לכו דברו עם בני הזוג שלכם, שתפו אותו במה שאתם מרגישים ותראו ביחד מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את זה, ואני בטוחה ששני הצדדים יהנו מזה :)

מפחדים שכל רגע מישהו יגלה שאתם לא בדיוק טובים כמו שהוא חשב?קוראים לזה "תסמונת המתחזה".זה קורה כשאנשים לא מאמינים שהם הגי...
21/10/2024

מפחדים שכל רגע מישהו יגלה שאתם לא בדיוק טובים כמו שהוא חשב?
קוראים לזה "תסמונת המתחזה".
זה קורה כשאנשים לא מאמינים שהם הגיעו להישגים שלהם בזכות מי שהם והיכולות והכישורים שלהם, אלא בגלל נסיבות חיצוניות כמו מזל או אנשים אחרים ש"ויתרו" להם.
האנשים האלה שמים דגש על כל הקשיים שלהם,
התכונות השליליות
חוסר ההצלחה או היכולת
על כל ה"דפקטים" שלהם
הביטחון העצמי נמוך
הם דוחים מחמאות ותולים אותן בנסיבות חיצוניות
("הצלחתי במבחן כי היה פקטור", "התקבלתי לעבודה בגלל פרוטקציה")
וכל ביקורת פוגעת בהם קשות
מדובר באנשים מצליחים בעבודה, בלימודים, בזוגיות...
עם ציפיות גבוהות מעצמם והסביבה מצפה מהם
אבל הם לא מסוגלים לראות את ההצלחה שלהם או לקבל אותה
או לנכס אותה לעצמם
ככה הם מתקשים להתקדם כי זה לא בזכות עצמם
ולא משנה כמה הם יתקדמו- הם יזלזלו בזה
הפחד הכי גדול שלהם?
ההצלחה שלהם היא מעין מסיכה
היא מזוייפת, לא אמיתית
כי זה לא בגלל הכישורים שלהם...
או בגלל שהם סופר- מתאמצים
ועוד מעט... יגלו את הסוד
שהכל פייק
משהו ישתבש והאמת תצוף החוצה
ואז?
יקרו דברים נוראיים!
הבוס יפטר אותם, בת הזוג תעזוב אותם, יעיפו אותם מהלימודים...

אז איך הם מתמודדים?
או שנמנעים ממשימות שתופסים אותן כקשות או מאתגרות מידי
או שהולכים על זה עם חוסר ביטחון עצמי מוחלט ועובדים נורא קשה כדי שלא יגלו
לפעמים ממש הורגים את עצמם...
והפחד הזה שיגלו כל רגע...
עצום
איך זה קשור להפרעת קשב?
איך אפשר לטפל בזה?
בפוסטים הבאים אעדכן (בכל זאת, שלא יגידו שהפוסטים שלי ארוכים מידי 😂)
ענבל

לפני כמה ימים , ב-10.10, היה יום בריאות הנפש הבינלאומי.תכננתי לכתוב פוסטים בנושא ולא הספקתי, כי... המצב.אבל פתאום ראיתי ...
13/10/2024

לפני כמה ימים , ב-10.10, היה יום בריאות הנפש הבינלאומי.
תכננתי לכתוב פוסטים בנושא ולא הספקתי, כי... המצב.
אבל פתאום ראיתי את התמונה הזו ואמרתי לעצמי...
כשמדברים על בריאות נפש מתכוונים להפרעות או מחלות נפשיות...
מה עם הבריאות הנפשית עצמה?
החוסן הנפשי,
החוזקות,
העוצמות,
האני בלי ההפרעה/ המחלה,
דרכי ההתמודדות שלי איתה,
החמלה כלפי עצמי וכלפי האחר ששונה ממני?
אז אם יש משהו שלדעתי יועיל לכל מנהל קשב, לכל אדם שמתמודד עם קושי נפשי או הפרעה נפשית ובכלל...
זה חמלה עצמית.
אז זה מה שאני מאחלת ומייחלת לכם-
על כל הפעמים שכעסתם על עצמכם, שפטתם את עצמכם, ביקרתם את עצמכם (ואחרים עם קושי נפשי דומה/ שונה), שלא תיפקדתם כמו שרציתם...
קחו.
חמלה עצמית.
תעבדו עליה קשה.
היא לדעתי, כמטפלת וכמנהלת קשב, המשאב הכי חשוב שיש לנו.
מזמינה אתכם לכתוב כאן משפט חומל אחד לעצמכם ♥️

אני אומנם צמה (לא מטעמי אמונה אלא מסורת), אך יש לי ברכה לצמים וללא צמים:שתמיד יהיה לנו האומץ להכיר בטעויות שלנוהענווה לב...
11/10/2024

אני אומנם צמה (לא מטעמי אמונה אלא מסורת), אך יש לי ברכה לצמים וללא צמים:
שתמיד יהיה לנו האומץ להכיר בטעויות שלנו
הענווה לבקש סליחה ממי שפגענו בו
המודעות העצמית להבין כשפגענו
שנמחל על האגו שלנו
שנשלוט באגו שלנו ולא הוא בנו
שנדע לשלוט בכעסנו, עלבוננו ועצבותנו כך שלא יגרמו לנו לפגוע במי שסביבנו
שתמיד נתקשר בצורה בוגרת, שלווה, כנה ואמיתית
שנדע מתי לסגת מריב ולקחת פסק זמן
שלא נתפוס אדם שנסוג ממריבה כאדם חלש, אלא אדם עם עוצמה
שנדע לקיים הידברות- אם אנשים ידברו על מה שמפריע להם במקום להיעלם, לשתוק, לתקוף ולהוציא את זה בדרכים עקיפות, כולנו נוכל ללמוד מהטעויות שלנו, להשתפר, להתמתן, להתפשר ולהגיע לעמק השווה.

כשמישהו כותב: "סליחה אם פגעתי", והוא פגע ולא ידע- זה בגלל שהוא חושש שאכן פגע במישהו ואותו אדם לא טרח מסיבות שונות לבוא אליו ולדבר על מה שמפריע לו. אם כולנו נלמד לדבר על מה שמפריע לנו, הפגיעות תהיינה פחות קשות ונוכל יותר לסלוח למי שפגע בנו ומי שפגע ילמד איך להתייחס אלינו להבא.

אני השתדלתי לבקש סליחה כשפגעתי במישהו וידעתי על כך.
אי אפשר לבקש סליחה ממישהו אם לא יודעים שהוא נפגע או אם הוא לא נתן לנו הזדמנות לבקש סליחה כי הוא נעלם.
לכן אני לא מאמינה בבקשת סליחה קולקטיבית.

שתמיד נעשה חשבון נפש עם עצמנו, אם לא בשעת מעשה- אז לאחר מעשה.

צום קל ומועיל לצמים.
גמר חתימה טובה למאמינים.
ושכולנו נשתדל להיות אנשים טובים יותר.

בתמונה: אמפנדס ממולאים "בשר טחון" טבעוני שטרחתי עליהם אתמול יותר מידי שעות- אבל ממש טעימים 🤤

08/10/2024

תמיד יש לנו יכולת בחירה, גם כשאנחנו חושבים שאין לנו, והיקום הנחית בדרכנו קיר אחרי קיר, חומה אחרי חומה.

אנחנו יכולים לבחור אם לקרוס על האדמה, לבהות בקיר ולבכות על מר גורלנו.

גם אי בחירה- היא בחירה.

אנחנו יכולים לבחור לשבת ליד הקיר ולנוח. לבחון את הדרכים השונות לעבור אותו, ומהי הדרך הטובה ביותר ומתי הזמן הטוב ביותר לעשות זאת.

אנחנו יכולים לעקוף את החומה מהצד, גם אם זה דורש ללכת הרבה זמן בדרך שלא ציפינו ללכת בה.

אנחנו יכולים לחפור מחילה מתחת לחומה.

אנחנו יכולים לטפס עליה.

אנחנו יכולים לשבור אותה.

אנחנו יכולים להיעזר באנשים שאכפת להם מאיתנו כדי שנעבור את החומה ביחד. אולי יש להם דרכים לעבור אותה שלא חשבנו עליהן?

ומעל הכל, במצבי משבר, אתה מגלה את הכוחות שלך- אלו שידעת שקיימים בך ואלו שלא. אתה בוחר אם להתרכז בקשיים או בכוחות כדי לצלוח אותם.

אם יש משהו חשוב שלמדתי בתואר הראשון של לימודי עבודה סוציאלית שהותיר בי חותם, זה תמיד למצוא את הכוחות במטופלים שלי. זה לעזור להם להאמין בעצמם. זה להאמין בהם בעצמי, ולשדר להם את זה.



גישת הכוחות מתרכזת בכוחות של האדם- אך לא תוך התעלמות מהמשברים והקשיים בחייו, היא אינה ראייה אופטימית ללא קשר למציאות. היא פשוט בוחרת להתרכז בכלים, בעתיד, בחיובי. היא מאמינה באדם שיכול לעזור לעצמו ולמצוא את העזרה שלה הוא זקוק מסביבו. זאת בניגוד לגישות הפסיכולוגיות והרפואיות השונות שמתמקדות תמיד במחלה, בהפרעה ובקושי ובסיבות שגרמו להיווצרותם.

לפעמים הסנדלר הולך יחף, וזה נורמלי לגמרי להיות תקוע לפעמים במשבר שלך, אבל אז מגיע הרגע שבו אתה עושה בחירות יזומות, לוקח את המושכות על החיים שלך ומאמין ביכולות שלך לנתב אותם למקומות שיעשו לך הכי טוב. לייצר לעצמך הזדמנויות ולא לחכות שהן יקרו.



ערב טוב לכולכם, ואני מקווה שאם יש מישהו שקורא את השורות האלה- אולי הן יעזרו לו במשהו. אם לא עכשיו, מתישהו אחר כך.

ואם אותו מישהו צריך דחיפה קטנה לעשות שינוי שהוא לא יודע איך לייצר אותו או שאין לו אומץ- אתה (או את) מוזמן לפנות אליי או לכל מטפל מוסמך שמומחה בבעיה שאתה מתקשה להתמודד איתה לבד.



שנה חדשה, התחלות חדשות.

ענבל

07/10/2024

מי היה מאמין שעברה שנה למלחמה ועוד לא רואים את האופק לסיום?
101 חטופים בשבי ואיש לא יודע מה גורלם.
1688 נרצחים וחללים.
עשרות אלפים מפונים מבתיהם ויישוביהם שחלקם הרוסים ולא יהיה לאן לחזור.
מי יודע כמה פצועים ונכים בגוף ובנפש.
מדינה שלמה בפוסט טראומה קולקטיבית.
מיליונים שרצים למרחב מוגן בכל פעם שיש אזעקה וחיים בלחץ מתמיד עבור עצמם ועבור יקיריהם.
כ-300,000 חיילי מילואים שעצרו את חייהם וזנחו את משפחותיהם, עבודתם, עסקיהם, לימודיהם וחירפו ומחרפים נפשם כדי להגן עלינו.

הלב בוכה וקרוע.
מציאות בלתי אפשרית.
כאב שלא נגמר.
שגרת מלחמה שאסור לנו להשלים איתה ולהתרגל אליה.
תמונות, סרטונים ועדויות מזוויעים מהנובה, מהבסיסים והמוצבים והיישובים שחוללו שנחקקו לנו עמוק בזיכרון.

ואיפה היום הזה פוגש אתכם?

חג שמח, שנה טובהשיהיה שקט וביטחוןואמן שהחטופים ישובו הביתה במהרה 🙏🏼מה אתם מאחלים לעצמכם ולעם ישראל?
02/10/2024

חג שמח, שנה טובה
שיהיה שקט וביטחון
ואמן שהחטופים ישובו הביתה במהרה 🙏🏼
מה אתם מאחלים לעצמכם ולעם ישראל?

Address

Kiryat Motzkin

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ענבל טננבאום עו"ס מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב Adhd חיפה, אונליין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ענבל טננבאום עו"ס מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב Adhd חיפה, אונליין:

Share

Our Story

שלום, אני ענבל. אני עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית (CBT). בעלת תואר ראשון נוסף בקרימינולוגיה ובתהליך הסמכה לתואר שני (MSW) בעבודה סוציאלית קלינית בהתמחות של טראומה.

אני בעלת ניסיון רב במגזר הציבורי בטיפולים פרטניים וקבוצתיים עם מגוון אוכלוסיות: טיפול בחסמים רגשיים בתעסוקה בלשכת רווחה, טיפול ואימון מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה במרכז תעסוקה עירוני, מסגרות שיקומיות של נפגעי נפש, בי"ח פסיכיאטרי, הנחיית קבוצות בקופ"ח, אסירים, נוער בסיכון וכו'.

בנוסף לעבודה במגזר הציבורי, אני מטפלת בפסיכותרפיה CBT במבוגרים בקליניקה פרטית בחיפה ובקרית אתא ואף באמצעות האינטרנט במגוון בעיות וקשיים תוך שימוש בגישות וכלים שונים נוספים מעולם העבודה הסוציאלית, האימון וכיוצ“ב.