28/08/2025
עד לפני חצי שנה לאמצעית שלנו היה קשה להירדם. כמעט כל לילה הייתה מתארגנת לשינה, עושה שתי קוקיות ושמה עליהן גרביים כדי שהשיער ייראה טוב בבוקר, הולכת למיטה ואחרי רבע שעה חוזרת לסלון, מתיישבת על הספה בשילוב ידיים ומכריזה "אני לא נרדמת!".
ערב אחד לפני שהלכה לישון הצעתי לה שנעשה "השער" על השינה והיא הסכימה. הסברתי לה איך זה עובד – שאנחנו מדברים אל הגוף ודרכו מסירים התנגדויות שעשויות להיות בנושא מסוים- ויצאנו לדרך.
התהליך היה מוצלח ומאותו לילה היה שיפור ניכר בשינה.
לאחר כמה שבועות, לקראת פעילות בית ספרית שכללה לינה בשטח, היא באה אליי ושאלה אם נוכל לעשות "השער" לקראת הפעילות. מאוד שמחתי וכמובן הסכמתי, וביקשתי ממנה שתכין רשימה של הדברים שעליהם היא תרצה לעבוד.
היא חזרה עם הרשימה ואמרה תוך כדי צחקוק שחלק מהדברים ברשימה לא חשובים.
בערב עשינו סשן, והצעתי שנתחיל בעבודה על נושא החברות. ביקשתי ממנה לשאול את הגוף (זה נקרא התגלמות, אחד הכלים החשובים ב"שער") איך זה היה מרגיש אם כשחברות לא נחמדות אליה היא תצליח להישאר בשלוות נפש. די מהר התחילו לה כאבי בטן חזקים, ניסינו לעשות קצת מיינדפולנס ונשימות כדי להרגיע את המקום אבל זה לא עזר. היא כבר הייתה מאוד עייפה וכמובן לא יכלה להירדם במצב הזה, אז ביקשתי ממנה לשאול את הגוף איך הוא היה מרגיש אם למרות כאב הבטן היא הייתה מצליחה להירדם. תוך שתי שניות היא התחילה להקיא וזה הרגיש שהיא ממש משתחררת. אחרי כל האירוע היא הלכה לישון עם שירי ואמרה לה "אמא, אני חזקה גם פיזית וגם נפשית".
הפעילות הבית ספרית עברה בטוב, והאדוות מהחוויה החזקה ניכרים עד היום.
בזכות העובדה שאצל הילדים הכל יותר רך וראשוני, יותר קל להם בדרך כלל להסיר חסמים או הנתהגויות שאינן משרתות אותם. אם מעניין אותך לשמוע יותר על תהליך באמצעות שיטת השער, מוזמנ/ת ליצור קשר.
