מכון ארבל

מכון ארבל Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from מכון ארבל, Psychologist, אזור תעשייה, Lod.

רגע לפני שמספרים מה היה בכנסעוד לפני שנתחיל לחלוק תכנים מכנס ארבל השלישי שננעל בשבוע שעבר, אנחנו מוכרחים לשתף את חברי הק...
29/07/2024

רגע לפני שמספרים מה היה בכנס

עוד לפני שנתחיל לחלוק תכנים מכנס ארבל השלישי שננעל בשבוע שעבר, אנחנו מוכרחים לשתף את חברי הקבוצה בסיפור על מושב אחד שלא הותיר עין יבשה אחת באולם.

הסיפור של שרה וספי היה יכול בקלות להיתפס כמו סיפור איוב המודרני: מבעלה יואב היא התאלמנה במלחמת יום כיפור, את בנה ארנון היא שכלה במלחמת לבנון הראשונה ואת נכדה היא איבדה במלחמת חרבות ברזל. שלושה דורות של שכול בלתי נתפס.

לכאורה באמת שקשה להבין איך אדם שחווה את מה שהיא חוותה יכול להמשיך הלאה, אבל שרה לימדה את כל האולם גבורה יהודית-נשית מהי. בשיחה הפתוחה שניהלה עם הפסיכולוגית מרים שפירא, סיפרה שרה שמה שנתן לה את הכוח וההצדקה להמשיך אחרי שהתאלמנה היו הילדים, הילדים שעבורם היא חייבת לקום בבוקר ולתפקד.

על נפילתו של בנה הדהימה שרה את הקהל כשאמרה שכפי שהיא זעקה כשהוא נולד, כך היא זעקה כשהוא נפל. ועל נכדה היא סיפרה כיצד כשראתה אותו יורד דרומה ושאלה אותו אם הוא כבר קיבל צו 8 הוא השיב לה ש"לא צריך לחכות לצו 8 כדי ללכת לעזור". מספר שבועות מאוחר יותר הוא נפל בקרב בעזה.

שרה היא התגלמות סיפור הגבורה היהודי-ישראלי שניסינו לספר כאן מתחילת המלחמה. היא אדם שחי חיים של גדולת רוח, לא כי היא לא חשה כאב אלא בדיוק להיפך, כי היא חיה עם הכאב וצומחת ממנו, מצמיחה איתו.

שרה היא הפסיכולוגיה של העץ כפשוטו, היא העץ שיודע שגם אם נושרים עלים או נקרעים ענפים ברוח סער, הגזע של העץ יציב ושורשיו אחוזים עמוק בקרקע. אותה קרקע כמו האדמה שגאלו חלוצי יסוד המעלה, בני המשפחה שאליה נולדה שרה, דור שביעי בארץ. שרה היא חוליה בשרשרת היהודית שחוצה זמנים, מקומות, גלות וגאולה. אנשים כמוה הם מפיחי הרוח שעם ישראל צריך כדי לנצח. והוא ינצח, בגדול בע"ה.

זה אוטוטו כאן - מחר נסגרת ההרשמה המוקדמת! 👏🏼הכנס השנה יוקדש לתהליכים שעוברים התלמידים וצוותי ההוראה והייעוץ במהלך השנה ה...
01/07/2024

זה אוטוטו כאן - מחר נסגרת ההרשמה המוקדמת! 👏🏼
הכנס השנה יוקדש לתהליכים שעוברים התלמידים וצוותי ההוראה והייעוץ במהלך השנה החולפת שעמדה כולה בצל המלחמה.

הכנו לכם לו"ז גדוש, מהרו לשריין לעצמכם ולצוות שלכם מקומות כי ממחר נסגרת ההרשמה המוקדמת!

הצטרפו אלינו לכנס מכון ארבל ה3. טובי הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בישראל עם ידע וכלים מקצועיים שכל איש חינוך צריך לדעת בעת מלחמה

זה אוטוטו כאן - כנס ארבל ה-3 בפתח! 👏🏼הכנס השנה יוקדש לתהליכים שעוברים התלמידים וצוותי ההוראה והייעוץ במהלך השנה החולפת ש...
01/07/2024

זה אוטוטו כאן - כנס ארבל ה-3 בפתח! 👏🏼
הכנס השנה יוקדש לתהליכים שעוברים התלמידים וצוותי ההוראה והייעוץ במהלך השנה החולפת שעמדה כולה בצל המלחמה.

הכנו לכם לו"ז גדוש באנשי מקצוע ובגיבורי המלחמה, וביניהם ד"ר גלעד בודנהיימר (ראש מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות), אליהו ליבמן, ישראל ורד, ד"ר מייקל בנד, איריס חיים ועוד.

הרשמה מוקדמת נסגרת ביום שלישי! מהרו לשריין לעצמכם ולצוות שלכם מקומות!

https://tickchak.co.il/64646

יצאנו לדרך עם כנס הקיץ של מכון ארבל!כנס מכון ארבל ה3 יעסוק באתגרים הנפשיים שהביאה איתה מלחמת חרבות ברזל. בכנס נעסוק בהבד...
22/06/2024

יצאנו לדרך עם כנס הקיץ של מכון ארבל!

כנס מכון ארבל ה3 יעסוק באתגרים הנפשיים שהביאה איתה מלחמת חרבות ברזל.

בכנס נעסוק בהבדל בין טראומה לפוסט טראומה וכיצד ניתן לצמצם את התפתחותם. באתגרים שעוברים על אנשי החינוך עצמם. נארח את גיבורי המלחמה ועוד.

בין המשתתפים בכנס: ד"ר מייקל בנד, ד"ר גלעד בודנהיימר - ראש מערך בריאות הנפש בישראל, אליהו ליבמן, איריס חיים ועוד.

הזדרזו להרשם, מספר המקומות מוגבל (חצי מהכרטיסים נגמרו כבר בארבעת הימים הראשונים של הפרסום)

מוזמנים לקרוא שו"ת רלוונטי שפרסמנו ב עולם קטן
06/06/2024

מוזמנים לקרוא שו"ת רלוונטי שפרסמנו ב עולם קטן

שמחים לספר לכם שהשקנו עמוד חדש עם מאמרים שכותבים הפסיכולוגים במכון שלנו. באגף המאמרים שלנו תוכלו לקבל עצות מעשיות, חומרי...
28/05/2024

שמחים לספר לכם שהשקנו עמוד חדש עם מאמרים שכותבים הפסיכולוגים במכון שלנו. באגף המאמרים שלנו תוכלו לקבל עצות מעשיות, חומרים תיאורטיים ותיאורי מקרה מעניינים שרלוונטיים לכל מי שעוסק בתחום החינוך או הייעוץ. מוזמנים להציץ: https://tinyurl.com/4cdstrkf

23/05/2024

למה סרטון התצפיתניות כל כך חשוב? 🎥
או: על המאבק בין גולני🌳 למפלצות👺
===========================
אתמול התעורר ויכוח עז באשר להחלטה לפרסם סרטון המציג כיצד נחטפו התצפיתניות מבסיס נחל עוז. אנחנו מבקשים להאיר את הוויכוח מזווית אחרת שמדברת דווקא בעד החשיבות בפרסומו.

הפסיכואנליטיקאי כריסטופר בולאס פרסם ב-2011 מאמר ידוע בשם "מבנה הרוע". במאמר זה הוא עמד על כך שהמילה האנגלית kidnap שפירושה "חטיפה" מורכבת מהמילים kid (ילד) 👶🏻 ו-nap (תנומה) 😴. לשיטתו של בולאס, המבוגר חוטף ילד כפשוטו או מבוגר שחוזר באותו הרגע לעמדה נפשית של ילד (כשהוא ישן, חושב שהוא מוגן, מצפה שיינהגו כלפיו בכבוד).

החוטף למעשה מחזיר את הנחטף אחורה בזמן 🕙 - ממבוגר לילד ולעתים אפילו לתינוק - אסור לך לדבר, לזוז, אני יכול לעשות בך מה שאני רוצה, אתה נתון לחלוטין לשליטתי. בולאס מכנה את החוטף "האחר שאיבד את ראשו" - לדבריו, כדי שאדם יהפוך לחוטף ולרוצח הוא חייב פשוט לאבד לחלוטין כל תפיסה אנושית בריאה באשר למוסר, צדק וחמלה. לשיטתו של בולאס, כל מה שעומד לנגדו של הפושע זה רצונו לחטוף, להשפיל, להרע, להרוס.

איפה גישה כזו ממקמת אותנו? 🧭 אנחנו מבקשים לטעון שבכל פעם שאנחנו נתקלים באדם שאיבד את הראש - ובשמחת תורה ראינו אלפים רבים מאוד של אנשים כאלה שכל עניינם היה להרוג להשמיד ולאבד - אנחנו מבינים עד כמה הרוע הוא חד ערכי ועד כמה המאבק בו הוא חשוב. הניתוח החותך של בולאס בא ללמד אותנו שאמירות כמו "אין רע, יש מי שרע לו", או "יש שתי פנים לכל ויכוח" עלולות להפוך להיות הרוע בעצמו.

כמחנכים, אנחנו מחויבים להביט לרוע הזה בעיניים ולהגיד לעצמנו ולילדינו את המסר הברור והבהיר, זה שאינו משתמע לשתי פנים: אנחנו לא שם, אנחנו בדיוק בקצה השני, הכי רחוק שאפשר משם. אנחנו נלחמים על מנת למגר את הקצה של הרוע ואת אלה שנמשכים אחריו. הסרטון הזה חשוב כי הוא מזכיר לנו עד כמה יש בעולם רע שאין בו טיפה של טוב, והעובדה שהוא מסמן אותנו בתור אוייביו המובהקים ביותר היא רק עדות לכך שגם הוא מסמן אותנו בתור הקצה הכי רחוק ממנו. בדיוק כפי שהיה בגרמניה הנאצית.

ניתן ורצוי להתייחס בכיתה או מול הילדים בבית על הסרטון והחטיפה באופן הבא:
בבוקר שמחת תורה התפרצו לבסיס ב'נחל עוז' דמויות מלאות רשע, אנשים ללא ראש. הם רצחו ואנסו השחיתו וחטפו. לעומתם, ממש באותם הרגעים, פעלו בבסיס מלאכי השרת: לוחמי גולני🌳הצדיקים ובראשם המפקד יוחאי דוכן הי"ד שלחמו כמו אריות🦁 ועשו כל שביכולתם בכדי להציל חלק מהתצפתניות, הם הצליחו חלקית במאבק זה שבין אור לחושך, אך שילמו על כך בחייהם.

כך נוכל לחנך ולהעמיד דור על ההבדל שבין חושך לאור🪔 ובין טוב לרוע טהור.

ביום כמו היום, חשוב להבליט לעצמנו ולתלמידינו פעם נוספת את גבורת הרוח של העם היהודי ומעלתו המוסרית 💪🏼🇮🇱 באופן שאמור להוביל אותנו לא לכיבוש יצר המלחמה, הכעס והנקמה שלנו אלא בדיוק להיפך - להתנפלות חסרת עכבות על הרוע על מנת להכריתו מהעולם, עד תום.

16/05/2024

המלחמה חזרה אל חיינו. הנה כמה כללים להגיינה נפשית בימים מלאי כאב💔:

הבשורות הקשות מהבוקר, על נפילת בניה ופניה היפים של הארץ הזו, הכאב שנחשף שוב, מציף תחושות אותנו, את ילדינו ותלמידינו.
מה להחזיק בראש הבוקר בהקשר זה?

1. אירועים לאומיים עשויים להציף ארועים אישיים, שימו לב לילדים שכבר איבדו דמות קרובה,שכבר נתונים במשבר. פיקחו עליהם עין, הטו אוזן.

2. כשהנפש נסערת היא מחפשת מפלט בעשיית טוב, ב'לתרום לתוך', זה הזמן לשקול לצאת עם התלמידים להתנדבות ספונטנית, להרבות בטוב.

3. אפשר לפתוח שיעור בשיתוף תחושות אם אתם חשים צורך. רק לשים לב לגיל הילדים, ולרמת החשיפה שלהם לחדשות; בחלק מהמקרים מיותר לפתוח שיח, בחלק אחר - הכרחי. מפו את כיתתכם.

4. בתי ספר בהם יש נופל: דעו שאתם בעין הסערה, בבקשה אל תחזיקו את זה לבד! רגעי כאב חייבים לחלוק. הזמינו צוותי צח"י,שפ"ח,רווחה,דמויות רוחניות נשגבות.
תדרשו! שיהיו שם לצידכם, זו חובתכם וחובתם.

5. ואחרון: רגעי כאב שואבים את כל מי שאנחנו, כאב עז הוא כמו חור שחור. עצרו והרימו ראש! אתם,אנחנו,כולנו, שייכים לעם מפואר, עם שורשים עמוקים המגיעים עד למעיין, וצמרתינו מגיע עד לשמיים. אף אויב או צר לא ימנע מהטוב הזה להתגלות.
הציצו בעץ הסגלון שפורח בכל שנה בדיוק מופתי באייר,כמו מקבל את פני הימים הגדולים:הזיכרון והעצמאות.
אנחנו כעץ זה, נצבעים בתכלת ולבן מטליתו של יעקב ועד לדגל שנושאים את ארון הנופלים.

מוזמנים לשאוב כוח מבנות אולפנת שדרות שהיטיבו לדייק את התחושות בשירים הנוכחיים ובקליפ מרטיט הלב בעומקו (קישור בתגובה הראשונה).

07/05/2024

תקופות של מתח ושהייה משותפת בבית עלולים להביא להחמרה בתופעה של מריבות בין אחים. האיסטינקט שלנו הוא מייד להתערב ולהרגיע ולתפוס צד, אבל האם זו הגישה הנכונה? הפסיכואנלי...

05/05/2024

אור הנר - מאז ולתמיד
===============
בעוטף עזה שוכנים שני קיבוצים הסמוכים זה לזה: אור הנר וברור חיל. באור הנר קיים מנהג, שלפיו בכל פעם שנולד/ת תינוק/ת חדש/ה בקיבוץ, עולה האבא הטרי לראש מגדל המים ומדליק עליו אבוקת שמן הנראית למרחקים.

לא מדובר במנהג חדש, אלא מחודש: בתלמוד (מס' סנהדרין) מתואר כי בכל פעם שהודלק נר ביישוב ברור חיל, הדבר אותת לסביבה שמתקיימת שם חתונה. כך או כך, הצירוף בין אור הנר וברור חיל נועד לציין - ולחגוג - יצירתם של חיים. החדשות שמאירה את העולם.

המנהג הזה אפשר ליהודים לחמוק מגזירת הרומאים שלא למול את הילדים: "משתה שם, משתה שם", כתוב בתלמוד, והכוונה שהיהודים הצליחו ככה לאותת על קיומן של בריתות מחרתיות תוך הסוואתן כשמחת מצווה מסוג אחר.

ועכשיו, רגע אחרי חג החירות, כשאנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה קשה ומורכבת, חשוב שנביט במאות אלפי הנרות שחוזרים לבתיהם ביישובי העוטף ועדיין חווים את המורכבות של המציאות: ילדים מאור הנר, וברור חיל, ויד מרדכי, ונתיב העשה ושדרות ועוד ועוד.

כל הילדים הלל הם נרות מאירים שחוזרים לבתי הספר, ובע"ה ייגדלו ויאירו את סביבתם והעולם, ילד ילד בדרכו הייחודית הוא. קילומטר משם, בבית חנון, ביישובי עזה, יש גם בתי ספר, גנים מעונות - אבל איך מתחנכים שם הילדים? מה מגדלים אותם להיות? בשמחת תורה היו תיעודים על כך שגם ילדים בני 10 מעזה השתתפו בחגיגת הביזה וההרס של שכניהם היהודים.

כאשר ישבנו השנה לשולחנות ליל הסדר, ורבים מהם היו שם, ביישובי העוטף וקווי העימות הנוספים, ניסינו ככל יכולתנו לחזק את הדור הבא שלנו ולהזכיר להם, שבעוד אנחנו עסוקים בלהרבות את אור הנר בעולם, שכנינו עסוקים בחושך. רק הרחבת המסט, סיפור סיפור גדול יותר - שמתחיל עוד בירידת בני ישראל למצרים - והתרכזות בטוב על פני החושך - אלה המונעים המרכזיים והחשובים ביותר של התפתחות פוסט טראומה אצל הילדים והתלמידים שלנו. לא מדובר כאן (רק) באמירה ערכית, כי אם באמירה פסיכולוגית מהמעלה הראשונה.

18/04/2024

מהיכן תיפתח הטובה - תדרים נגד טילים 🇮🇱🚀
===========================
עם חזרתם של התלמיד (שוב) למסגרות, ניכר שהפרק הספציפי הזה, של הההתקפה מאיראן, נמצא מאחורינו. ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לבדוק מה אנחנו איזה לקח חינוכי אנחנו יכולים להפיק מהסיטואציה הזאת, שלמרות כל מה שאנחנו חווים כאן באזור המיוחד שלנו, הייתה ייחודית באופיה.

לא זה המקום לדון בגודל ובעוצמת ההצלה שעמדה לנו ממתקפת מאות הטילים וכלי הטיס ששוגרו מאיראן לישראל וגרמו נזק מזערי בלבד, כי אם במתח שקדם לה ובהתמודדות שלנו ושל ילדינו איתו.

בערב שקדם להתקפה תיארו אזרחים רבים בישראל מתח בלתי נסבל, ריענון מתמיד של אתרי החדשות, צפייה בלתי פוסקת בטלוויזיה ולילה ללא שינה 😧. אף כי המתח מובן בהחלט, חשוב לזכור מהן ההשלכות שלו על הילדים שלנו, ששוב נאלצו לספוג הפרה של שגרת הלימודים שלהם וחוסר ודאות מסגרתי, רגע חטוף אחרי שהצליחו להתייצב על שגרה כלשהי.

ראשית, וחשוב מכל - עלינו לשמור על קור רוח, אבל באמת. אנחנו חייבים לאסוף את עצמנו 😑 ולהבין שהילד ישר קורא על פנינו כיצד הוא צריך להרגיש כלפי מה שקורה מסביבו, וככל שבאמת ובתמים נהיה אסופים ונרגיש שאנחנו לא ניצבים בפני סוף העולם ושאנחנו כאן כדי לעזור ולהרים אותו מעלה ולא לרדת איתו מטה אל עבר החשש והחרדה כך ייטב. כפי שאנחנו מדגישים בהודעות רבות בקבוצה, התדר שלנו הוא רכיב מרכזי בתקשורת הלא-מילולית עם הילד 🎶.

האופן בו אנחנו מדברים על הדברים - או חמור מכך, לא מדברים עליהם מילולית אבל מפגינים אותם באופנים לא מילוליים - יכתיב את תחושותיו של הילד באשר למתרחש. אז כיצד לפעול? שמירה על השגרה, החלפת הטלוויזיה במוזיקה, איוורור משחקי קופסה שמזמן לא שיחקנו או הסתכלות באלבומי תמונות - כל אלה יכולים לעזור גם לילדים וגם לנו להעביר את הזמן באותם רגעים שבהם אין לנו שום שליטה על המתרחש, כפי שהיה בעת המתקפה ממזרח.

כמו כן, אנחנו נמצאים בתקופה שמזמינה גם שורה של עיסוקים וגם מבט רחב: תקופת פסח 🪻🌺 היא מהזמנים העסוקים ביותר בשנה, הן ברמת העיסוק המעשי - סידור וניקיון הבית - והן ברמה הרעיונית - בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. חיבור של הילדים שלנו למטלות הבית ולסיפור הגדול של עם ישראל יבטיחו שגם הפעם נוכל לשיר בקול גדול: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה 💪🏼.

21/03/2024

על תחפושות של ילדים ועל מה שזה אומר עליהם - ועלינו 🎭
======================================
ילדים אוהבים להתחפש באופן כמעט גורף. הגילאים שבהם הם הכי אוהבים את משחק התחפושת נעים בין שנתיים לשמונה, פחות או יותר, ולאחר מכן זה הולך ודועך אצל רבים מהם. אך עולם התחפושות לא בא לידי ביטוי רק בפורים, אלא מחקרים פסיכולוגים מלמדים שילדים חווים ונמשכים לחוויה של תחפושת לכל אורך שנותיהם הראשונות, עד סביבות כיתה א' בערך. 🦸🏻‍♂️

הילדים לא הוזים: הם יודעים טוב מאוד שהם לא רופאים או שוטרים או נסיכות, אבל הם משתמשים בחוויה הזאת כדי לבטא הזדהות שהם חשים כלפי דמויות מסוימות וכדרך לעבד את ההזדהות הזאת. רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי ד.ו ויניקוט מסביר שילדים משתמשים בחוויות הפנימיות שלהם כדי לעבד או חוויות שעברו עליהם או חוויות שהם היו רוצים שיעברו עליהם. למשל ילדה שקיבלה חיסון בקופת חולים ככל הנראה "תחסן" את הדובי שלה באותו אחר הצהריים. 🧸

ואולם לא מדובר רק בחיקוי טכני של פעולות, אלא גם בניסיון להתחקות אחרי דברים שקורים בעולם. בגלל זה למשל ילדים יתחפשו לחתן וכלה, לרופא וחולה או להורים שלהם. הבדיקה הזאת חיונית להתפתחות שלהם, ולכן חשוב מאוד שנבין שהם עשויים להשתמש בה גם כדי לדחוק את הגבולות של עצמם. ולכן, לצד ילד שיתחפש לאבא וילדה שתתחפש לאמא, אנחנו עשויים גם לפגוש ילד שיתחפש לאמא וילדה שתתחפש לאבא.

מה עלינו לעשות במקרים כאלה, שברגע הראשון עלולים לייצר סימני שאלה? קודם כל להבין - כאירוע נקודתי, שלא הופך לדפוס, מדובר בשלב בריא וחיוני. תפקידנו לא לשדר לחץ או דאגה, לחייך, לזרום ולתת לילדים שלנו לבטא את עצמם באופנים האלה.

לפעמים, אפשר אפילו להשתמש בסיטואציה כדי לקבל הצצה מרתקת לעולמם הפנימי: 👀 לשאול אותם, לדברר אותם, לברר איתם מה הביא אותם להתלבש דווקא כך - הדבר יקנה לנו מבט מרתק לעולמם הפנימי, על רצונותיו, פחדיו ושאיפותיו.

פורים שמח! 🍷

Address

אזור תעשייה
Lod

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מכון ארבל posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Category