18/05/2025
בוקר אור ושבוע טוב, עם תפילה לבשורות טובות וללב פתוח.
רגע לפני שהשבוע מתחיל – אני עוצרת להקשיב.
הפעם לדברים של יעקב עדיה אנושי, שמזכיר בעדינות חודרת אמת פשוטה:
אנחנו מוקפים בשפע אלוקי כמו דגים במים –
אבל כשאין שלום בפנים, כשיש מאבק בין חלקי הנפש –אנחנו לא מרגישים את המים שאנחנו שוחים בהם.
מחשבת החסר – הקול הקטן שאומר "ומה אם לא יהיה לי?" – מספיקה כדי לייצר מציאות של פחד, של ניתוק, של חיפוש אחרי מה שכבר קיים.
והאהבה? היא כבר כאן.
אבל רק מי שמרגיש אותה – באמת חי אותה.
לא כקונספט, לא כסיסמה – אלא כמצב הוויה.
יעקב מדייק במילה שמעטים משתמשים בה:
"אֶחׇדִיּוֹת" – לא רק אחדות חיצונית, אלא היות אחד.
אני קוראת לזה: האחד שבפנים.
זה אולי שם של מסע –
אבל בעצם, זו קריאה לחזור אל מה שתמיד היה.
לשמוע את הלב, להרגיש את האור,
ולגלות שהכול מתחיל בפנים.
אם משהו מזה נוגע בך – מוזמנ/ת לכתוב לי.
המסע הזה מתחיל בדיוק מהמקום שבו את/ה נמצא/ת עכשיו.
ממליצה בחום להקשיב לדבריו של יעקב.
להתמסר. להרגיש. להיזכר.
[מצרפת כאן את הפוסט שלו]
בשורות טובות 🙏
שפע אלוקי מקיף אותנו כל הזמן.
אנחנו בדיוק כמו הדגים במים, מרוב שהם רגילים למים וזאת הסביבה שהם חיים בה,
אין להם מושג ,שקוראים לזה מים.
ואז איתרע מזלם של הדגים ומגיע איזה דג פלספן והוא אומר להם,
אתם יודעים ממה עשוי הדבר שמקיף אתכם?
קוראים לזה מים, תדעו שיכול להיות, שהמים יתייבשו, יכול להיות שזה יעלם.
ומאותו רגע הדגים רצים לכל מקום ומבקשים:
תנו לי מים, תנו לי מים, תנו לי מים ..
בגלל שהתודעה הזאת שֶׁבַּחֶסֶר,
למרות שאתה מוקף בשפע אינסופי , אבל כבר נכנס לך איזה ספלינטר, כמו קוץ במוח, יתוש שמזמזם,
רק היום אני מוקף במים, אין שום דבר חוץ ממים, אבל אולי מחר לא יהיה לי ..
והדאגה הזאת מספיקה ,בשביל לייצר סביבה ,את כל מה שאתם רואים,
זה מתפתח כמובן בשלבים ע"ג שלבים אבל זה היתד שהדבר בנוי עליו.
שפע אלוהי מקיף אותנו,כמו מים, כמו אור, כמו אהבה
מי מרגיש?
דגים מרגישים מים, זאת הסביבה שלהם.
האם אנשים מרגישים אהבה?
אנחנו לא מדברים על אהבה, כקונספט,
אנחנו מדברים על האהבה היחידה שבכלל אפשר להתייחס אליה והיא הדבר שאתה מרגיש ביפנים.
זה לא להאמין, באהבת השם, שהוא, אוהב אותי, שכל מה שמקיף אותי זה אהבה, שהחיים זה ביטוי של אהבה
זה נחמד להגיד..
השאלה היא,האם אתה חווה את זה בחיים שלך?
אם אתה לא חווה, אז יש לך ידיעה ויש "אתה" ושניהם לא מחוברים.
השפע אלוקי ממשיך להקיף אותנו, כל הזמן הזה,
אני מתאר מצב פנימי, שאנחנו חיים בדיסוננס עם השפע הזה ולכן אנחנו לא מרגישים אותו.
המבנה הפנימי שלנו הוא מבנה קוטבי של חלקים, הנמצאים במאבק.
אם אין הרמוניה ואין אחדות פנימית אז המצב החיצוני שמקיף אותך לא תואם את המצב הפנימי ולכן אתה אפילו לא יודע שהוא קיים, אתה לא מכיר בקיומו כי אין לך מודל כזה ביפנים
אבל באמת לפני כל הבלגן באנו משם, יש בנו זיכרון עמוק בלב של האֶחׇדִיּוֹת.
אֶחׇדִיּוֹת זו המילה לתאר מה שנקרא Oneness
בדרך כלל מתרגמים את זה כאַחְדוּת אבל זה אֶחׇדִיּוֹת - זה היותך אֶחָד.
הסירטון בתגובות
