20/04/2020
*** טקסט עלי ועל היטלר. מתוך הקבוצה של 'משחקים בעולמות הגבוהים'
היטלר ואני נולדנו באותו תאריך. 20.4
תמיד הרגשתי שזה לא סתם.
שיש לי שם עניין לסגור.
אחת מהשאלות הכבדות שליוו אותי היו איך יכול להיות שיש רוע כל כך טהור בעולם שלנו. ואיך אני יכולה להגיד יחד עם רוע כזה ש'הכל לטובה'.
החלטתי שאני רוצה לדבר עם הנשמה הגבוהה של היטלר. זה היה בערך לפני כשנתיים.
תבינו.. כל תקשורת שאני עושה דרך העולמות הגבוהים, היא תמיד תהיה במרחב ההדרכה שלי, וזה אומר שאני פוגשת בניצוצות שקיימים בי. כן. גם היטלר קיים בתוכי אחרת הוא לא היה מעסיק אותי כלל.
אז החלטתי שהגיע הזמן לשיחה מלב אל לב עם היטלר.
הזמנתי אותו. הוא הגיע. הרגשתי נוכחות שהייתה לי נעימה.
אני זו שלא הייתה נעימה. הטחתי בו האשמות, והרבה כעס. ובאמת חוסר הבנה של איך בן אנוש יכול לעשות דברים כל כך מחרידים.
ואז שתקתי.. אחרי שהוצאתי הכל. וסופסוף הייתי פנויה להקשיב.
הוא סיפר לי שהיה לו תפקיד. התפקיד שלו היה להתחיל מצב שבו הטוב והרע מתחילים להיטשטש בעולם האנושי. כלומר, היו יהודים שהם בצד של ה 'טוב' שעשו דברים מחרידים, והיו נאצים שהיו בצד של 'הרע' שעשו מחוות נפלאות של טוב לב. ובכלל איך אפשר לשפוט אדם בתוך סיטואציות כל כך הזויות.
אחרי השואה ובעקבות האירועים בה, עוד קצת התקרבנו כאנושות למצב של ההוויות הנשמתיות שלנו שבו אין טוב ואין רע.
הוא סיפר לי שהוא עשה תפקיד מאוד מאוד מאתגר, והוא חזר אל מקורות הבריאה, והוא אהוב בדיוק כמוני. הוא יישות של אהבה.
הוא גם סיפר לי שהוא חי כיום כאדם יחסית פשוט וטוב לב. וסך הכל הוא מייטיב עם סביבתו.
הוא גם אמר לי שאנחנו כאומה צריכים למצוא את הדרכים שלנו לסלוח לו. עבורנו. כדי להפסיק לשמר מצבים תודעתיים של קורבנות. זה נכון בכלל לחיים.
השיחה הסתיימה באהבה, חמלה.
הבנתי ממנו, שהגיע הזמן שלא נחכה לסליחה מבחוץ, אלא נתחיל מתוכינו עמוק פנימה. קל להגיד. לא תמיד קל ליישום.
גם היום, כשהבנתי שיש אנשי מפתח שתרמו לכל המצב בעולם, וראיתי פשעים כנגד האנושות שמתבצעים מתחת לאף של כולנו, עכשיו… בימים האלה…
התחלתי להגיע עם המדיטציות לכל אחד מהאנשים האלה, כן.. בעודם בחיים. שיחה מלב אל לב, נשמה אל נשמה. וכל אחד סיפר לי את הסיפור שלו. ואני מצאתי את הדרך לראות את אותם אנשים אפלים באור. כי אין באמת טוב ורע. כולנו ניצוץ אלוהי של אהבה.
אני מספרת לכם את זה, כי מאוד קל להישאב לסיפור על טוב ורע. בכל תחום. ויש גם את מה שמעבר לסיפור הזה. המעבר לזה, תמיד יהיה סיפור אהבה. גם אם יקח לנו לפעמים חיים שלמים לגלות אותו.
ולסיכום-
אם עולים כל מני רגשות בתקופה הזאת, נראה לי שהתרגיל המרכזי שעולה מפה הוא לקחת את הדברים/אנשים שהכי מפעילים אותנו, ולמצוא בנו חמלה כלפיהם, כי הם בסוף בסוף חלקים עמוקים שאנחנו סוחבים איתנו אצלנו. כמו שהיטלר, הוא לא באמת בחוץ. הוא הפנמה שנמצאת אצלי, ולכן חמלה כלפיו, תהפוך להיות לחמלה עצמית. ומכאן הדרך להתעלות למימדים גבוהים של התפתחות תהיה הרבה יותר קלה.
מוזמנים בכיף לשאול שאלות כאן או בפרטי, כרגיל ❤️
