פיזיותרפיה אביעזר מרינבך

09/05/2026

אין עליכם

27/04/2026

תמונת ניצחון !
דנה האלופה, מטופלת cp שמאז שנפלה לפני מס' שבועות ,חששה לחצות את הכביש מביתה לספריה ולחנות הפרחים האהובה עליה, עשתה זאת עם הליווי שלי . היא הגדילה לעשות, ולא וויתרה גם על העלייה במדרגות , וסרבה להשתמש במעלית .
אז אם אתם רוצים דוגמא לנחישות וכח רצון - דברו עם דנה

31/03/2026

יוצא לחופשת פסח .
חג שמח ,שלום וביטחון .
נתראה במימונה

27/03/2026

בשבועות האחרונים ,עקב כך שהמכון ברחובות נסגר כי הוא ללא ממ"ד תקני, הייתי מפעיל בשמרטפיה של הכללית .
האתגר - לנסות להפעיל את החבר'ה ,ולהוציא אותם מהטלפונים/טאבלטים. . . אז יצירות היו בשפע, אבל היה צורך גם לעשות להם קבוצות ספורט. הילדים נהנו ,וגם אני כמובן 🙂

26/03/2026

#וסטיבולרי
#ורטיגו
#סחרחורת
אני פיזיותרפיסט משנת 2004 . מטפל בסחרחורות
מ-2011 .
פיזיותרפיה וסטיבולארית - זה באמת עובד !

25/03/2026

#רפיח
אביעזר מרינבך
Dana Zigdon

17/02/2026

https://www.facebook.com/share/p/1DU2FKLZhz/

כאב מאי-יציבות ב-EDS/HSD
למה הוא קורה ומה מפחית אותו?

אחד הדברים שהכי מאפיינים את כאב המפרקים והשלד ב-EDS/HSD הוא שהוא "נדלק” מדברים יומיומיים ולא ממאמצים מיוחדים. וזה בד"כ לא קורה אחרי אירוע אחד מעמיס, אלא בגלל הצטברות של פעולות חזרתיות לאורך זמן.

מושג המפתח הוא אי-יציבות מפרקית, שבגללה המפרקים מתקשים לעמוד בעומסים קלים, שהופכים בסוף לפציעות קטנות או גדולות למפרקים, וכאב שחוזר שוב ושוב.

ובקצת יותר מילים: גידים ורצועות חלשות לא מצליחים לייצב את המפרקים, וגורמים להם לנוע בטווח גדול מדי, שהיא הגמישות שנראית לעין. תנועתיות-היתר גורמת לחוסר שליטה במפרקים וחולשה של השרירים המייצבים. כתוצאה מכך עצמות "מטיילות" החוצה במלואן (פריקה) או חלקית (תת פריקה), רצועות נמתחות, גידים נפצעים, ועוד. בתגובה לכל אלו השרירים הגדולים שמסביב למפרק מתגייסים כדי לפצות ונתפסים כרונית, והגוף מתקבע על דפוסי תנועה לא מועילים.

וכמו שמר שלד שצירפנו ממחיש- אי יציבות היא לרוב לא בעיה של מפרק אחד אלא תגובת שרשרת שבה עוד מפרקים מושפעים. עם הזמן וללא טיפול זה מרגיש כמו דלקות מקומיות שחוזרות, כאב בהרבה מפרקים, עייפות, והתלקחויות משביתות אחרי פעילויות קטנות ויומיומיות.

אז מה עוזר?
מה ששוב ושוב עולה מהקהילה ומהניסיון הקליני בארץ ובעולם, הוא שהפחתת כאב מאי-יציבות לטווח ארוך בדרך כלל קשורה לשילוב של:

💪 תנועה מודעת
לימוד שליטה מפרקית והפעלת שרירים נכונה (בניגוד להשגת עוד גמישות, ממנה יש לנו מספיק).
הגוף שלנו חייב לזוז ולהיות בתנועה, אבל הוא צריך לדעת איך לנוע ביציבות ושליטה, ואיזה שרירים להפעיל בכל רגע נתון. ואת זה אפשר ללמוד!

✅️ הפחתת עומס מהסביבה
אותם דברים קטנים אך משמעותיים כמו עמדת עבודה ארגונומית, אביזרי בישול מותאמים, הנגשת חפצים כך שיהיו בהישג יד, ועוד.

⚠️ התקדמות הדרגתית ועקבית בחיזוק ובמשימות
במקום קפיצות גדולות שאחריהן מגיעות הקריסות.

➕️ תמיכות ועזרים לתפקוד בתקופות קשות
במינון וכחלק מתכנית טיפול כוללת.

אז אם כמו רובנו יש לך אי-יציבות וכאבים בגלל עומס מצטבר- איש/ת מקצוע שמכירים EDS/HSD, וחכמת ההמונים של הקהילה, יכולים לעזור לך לשלוט יותר בגוף, להפחית פציעות וכאב ולחוות יותר ביטחון בתנועה.

תוכלו להיעזר ברשימת המטפלות באתר העמותה, ובהמלצות אישיות בקבוצות התמיכה (בתגובות)

30/01/2026

אז מה אנחנו הפיזיותרפיסטים יכולים לעשות?
ראשית, חשוב לציין , שהדברים שאכתוב הם כלליים , וכמובן כל מטופל הוא ברמת תפקוד שונה, וגם העקמת מאוד שונה בין מטופל למטופל.
👩🏽‍🦼הושבה נכונה והתאמת מחוך טוב בכסא . לעתים רבות , אצל מטופלים היושבים בכ"ג , המחוך יהיה מובנה בתוך הכסא (וכמובן כמו תמיד , מותאם בדיוק לעקמת של המטופל) . בנוסף, סדים מהוים מרכיב חשוב. אמנם יותר במפרקים הפריפרים,אבל גם הם נותנים היבט חשוב בהושבה , ומשפיעים על יציבה טובה .
🥎 תרגול 'ישיבה ארוכה' , תוך הקפדה על "פתיחת" האיזור הסגור . חיזוק גפיים עליונות ותחתונות .
העמדה והליכה - יורידו את הסיכון בהחמרת העקמת .
וכמובן, מתיחות שרירים ו'יציאה מתבנית' יעזרו למנוע קיצורי שרירים וקונטרקטורות, ויתנו הושבה נכונה יותר , וניידות טובה יותר.
תודה לנעה ,הדוגמנית (התמונות נעשו ברשותה כמובן) ,ותודה לבית חולים אלי"ן על יום העיון המעניין במיוחד.
#עקמת
#סקוליוזיס
#שרוט

29/01/2026

🩻עקמת על רקע נוירומוסקולרי (להלן עערנ"מ), מאתגרת אותנו יותר , גם בגלל שלרוב היא תבוא בגיל צעיר יותר, היא תהיה כבר בהתחלה יותר קשה (מעלות גבוהות יותר) ,וגם כי היא תמשיך להתקדם גם בגיל מבוגר, בניגוד לעקמת אידיופטית , שבה אנחנו כבר הרבה יותר רגועים בגיל הבוגר. בגלל הטונוס הגבוה, כל הזמן תהיה "משיכה" של אזור העקמת, והחמרה שלה .
👔בנוסף, התאמת מחוך, ולבישתו , מאתגרים הרבה יותר. היות והמטופלים יושבניים ו/או הרבה פחות ניידים, הם עלולים לפתח פצעי לחץ, בגלל תנועתיות ירודה- הרבה פחות נח להם להיות עם מחוך, ובנוסף, פעמים רבות בגלל משקל עודף, המחוך פחות יעיל מאשר אצל מטופלים אחרים. מצד שני , גם משקל נמוך מדי מסוכן למי שמעוניין ללבוש מחוך, וכן הפרעות בעור. לעתים ישנם גם אביזרים נוספים המקשים על לבישת המחוך , כגון הזנה בטנית (PEG) , פיום קנה (טרכאוסטומי ) או אביזרים אחרים .
✂️לגבי ניתוחים - גם כאן יש אתגר לא קטן : השיקום קשה וארוך הרבה יותר (ולעתים, לצערנו, גם לא מצליח) , ישנם זיהומים רבים שהמטופל עלול לסבול מהם , העלולים לסכן את חייו , וכמו שאמרנו על העקמת עצמה, גם אחרי הניתוח , ישנה "משיכה" חזקה בגלל הטונוס הגבוה.
אם כך - למה לנו לנתח?
הסיכון לתמותה יורד באופן משמעותי אצל מטופלי עערנ"מ מנותחים .
איכות החיים פעמים רבות משתפרת באופן משמעותי . מטופל שללא ניתוח היה שוכב במיטה , כעת יכול לשבת בכ"ג ולצאת החוצה לטיולים, או לטיפולים חיוניים באופן קל יותר ונגיש יותר, וכמובן מדד האושר אצל מטופל כזה גם בד"כ יהיה גבוה יותר .
הסיכון להחמרת העקמת יורד באופן משמעותי .
האם כל מטופל עערנ"מ מועמד לניתוח ? לא . אבל נשקול זאת בחיוב בגלל כל הגורמים שציינו, ונעשה הכל כדי למנוע סיבוכים .
טיפולי פיזיו'- בפוסט הבא, בלי נדר 😀
#עקמת
#סקוליוזיס
#שרוט

29/01/2026

אז הייתי ביום עיון על עקמת על רקע נוירומוסקולרית , כלומר עקמת שבאה בעקבות בעייה נוירולוגית . לרוב , אנחנו ה'שרוטיסטים' , מטפלים בעקמת אידיופטית, כלומר כזאת שלא ברור ממה היא נובעת . הילד או הילדה בריאים לגמרי, וההתפתחות שלהם הייתה תקינה (לפעמים היה איזה עיכוב התפתחותי ,אבל לא מאוד רציני) .
ביום העיון, דיברו מיטב המנתחים ,ואשתדל בפוסטים הבאים לסכם את הדברים שהם אמרו .
בתמונה : פרופ' ג'וש שרודר , ד"ר הילה אוטרימסקי, ד"ר עמית סיגל וד"ר הראל ארזי. בנוסף, פיזיותרפיסטיות ומרפאות בעיסוק ,נתנו הרבה דגשים על ההושבה המאתגרת בכסא הגלגלים.
#עקמת
#סקוליוזיס
#שרוט

13/01/2026

לפגוש חברים ותיקים יותר וותיקים פחות, להתנסות בדברים חדשים ,ללמוד שיטות חדשות ולשמןע על מחקרים חדשים.
היה כיף.
נתראה בשנה הבאה