Ahinoam Body Psychotherapist אחינעם פסיכותרפיה גופנית.

  • Home
  • Israel
  • Modi`in
  • Ahinoam Body Psychotherapist אחינעם פסיכותרפיה גופנית.

Ahinoam Body Psychotherapist  אחינעם פסיכותרפיה גופנית. שלווה מתקיימת כשיש הסכמה בין הגוף, המחשבות והרגשות. Harmony occurs when body, mind, & feelings aline What Does the Therapy Process Look Like?

פסיכותרפיה גופנית בגישת ההתמקדות – כשהגוף זוכר גם כשהראש ממשיך הלאה
אני פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת, מוכרת על ידי האיגוד האירופי לפסיכותרפיה גופנית (EABP) ובעלת הסמכה בינלאומית בפסיכותרפיה בגישת התמקדות (FOT). אני מטפלת בטראומה, חרדה, ויסות רגשי וצמיחה אישית, תוך שילוב עבודה עם המחשבה, הרגש והגוף כדי ליצור תהליך עמוק ומרפא.
ניסיון מקצועי:
מאז 2008 אני מלווה מבוגרים וצעירים שחוו משברים רגשיים. בשנה

האחרונה השתתפתי בפרויקט פורץ דרך שהטמיע טיפול בגישת התמקדות (FOT) בשיקום רפואי, וליוויתי שורדי אסון נובה, חיילים נפגעי גוף ונפש ומשפחות שכולות. ההתמחות שלי היא בטיפול בטראומה ובמשברים רגשיים, תוך ליווי תהליכים עדינים שמאפשרים לעבור בין החלקים השונים של החוויה הפנימית – מהמקומות הכואבים אל יציבות, תקווה וחיוניות.
איך נראה תהליך הטיפול?
הטיפול מתבצע בשיחה שמאפשרת חקירה מעמיקה של המחשבות והתחושות.
רובנו יודעים הרבה על הבעיות שלנו, אך הגוף זוכר גם כשאנחנו מנסים להמשיך הלאה. טראומה אינה רק מה שקרה בעבר – היא גם איך הגוף מגיב לזה בהווה.
בטיפול, אנחנו לא רק מדברים; אנחנו לומדים את הביטוי הגופני של מחשבות ורגשות. מתוך הקשבה זו, אנחנו יכולים לזהות מה מחזק אותנו.
הקשר הטיפולי הוא חלק מהותי בתהליך, כי בלי קשר בטוח ומכיל, המערכת לא יכולה להיות פנויה לסמוך ולהיתמך. לכן, הקשר הטיפולי מהווה בסיס לריפוי, לבניית אמון וליצירת חוויה מתקנת עבור מי שחווה בעבר קשרים לא בטוחים.
סדנאות וקבוצות:
מעבר לטיפול פרטני, אני מנחה סדנאות לקבוצות וארגונים, המתמקדות בוויסות רגשי, חיבור לביטוי הנפש בגוף וכלים להרגעה פנימית.
תחומי התמחות:
🔹 טיפול בטראומה, חרדה, חסימות רגשיות
🔹 רגישות יתר, ביקורת פנימית, בושה, בדידות וחוסר אמון באחרים
🔹 קשיים באהבה וקבלה עצמית
🔹 ליווי במשברים והתפתחות אישית
🔹 סדנאות וקבוצות – ויסות רגשי, חיבור לגוף ושיקום פנימי
📍 מיקום: מודיעין / פגישות אונליין
לפרטים נוספים וקביעת פגישה: 054-7335353

Focusing Oriented Body Psychotherapy – When the Body Remembers Even When the Mind Moves On
I am a certified body psychotherapist, recognized by the European Association for Body Psychotherapy (EABP), and hold an international certification in Focusing-Oriented Therapy (FOT). I treat trauma, anxiety, emotional regulation, and personal growth, combining work with the mind, emotions, and body to create a deep and healing process. Professional Experience:
Since 2008, I have been working with adults and young people who have experienced emotional crises. In the past year, I participated in a groundbreaking project that integrated Focusing-Oriented Therapy (FOT) into medical rehabilitation, and I have worked with survivors of the Nova disaster, soldiers with physical and mental injuries, and bereaved families. My specialty is in trauma therapy and emotional crises, guiding delicate processes that allow movement between different parts of the inner experience – from the painful places to stability, hope, and vitality. The therapy takes place in a conversation that allows for a deep exploration of thoughts and feelings. Most of us know a lot about our problems, but the body remembers even when we try to move on. Trauma is not just what happened in the past – it is also how the body reacts to it in the present. In therapy, we don’t just talk; we learn the bodily expression of thoughts and feelings. Through this listening, we can identify what strengthens us. The therapeutic relationship is a vital part of the process because without a safe and containing relationship, the system cannot be open to trust and support. Therefore, the therapeutic relationship forms the foundation for healing, building trust, and creating a corrective experience for those who have experienced unsafe relationships in the past. Workshops and Groups:
In addition to individual therapy, I lead workshops for groups and organizations, focusing on emotional regulation, connecting to the expression of the emotions in the body, and tools for inner calming. Areas of Expertise:
• Trauma, anxiety, emotional blockages
• Over Sensitivity, internal criticism, shame, loneliness, and lack of trust in others
• Difficulties with self-love and self-acceptance
• Support in crises and personal development
• Workshops and groups – emotional regulation, body connection, and inner healing
📍 Location: Modiin / Online sessions
For more details and to schedule an appointment: 054-7335353

להגדיל את חלון הסיבולתזה מושג שאני אוהבת לעבוד איתו כשמדובר בטראומה או במצבים שמאתגרים את המערכת שלנו.כדי לצלול לעומק – ...
04/08/2025

להגדיל את חלון הסיבולת

זה מושג שאני אוהבת לעבוד איתו כשמדובר בטראומה או במצבים שמאתגרים את המערכת שלנו.
כדי לצלול לעומק – אל החלקים הכואבים באמת – חשוב קודם לבנות קרקע, לחזק משאבים.

לפעמים זו הקרבה הבטוחה בקשר עם המטפל.
לפעמים זה החדר שמרגיש נעים.
ולפעמים – אלו הדברים הכי בסיסיים: שינה, מזון, שקט, נשימה.

ברגע שהמערכת הפנימית שלנו מתחילה להטמיע תחושות של ביטחון, היא מרחיבה את חלון הסיבולת שלה.
ואז, לאט־לאט, היא יכולה לפגוש גם את החלקים הקשים – מבלי להתפרק.

אתמול, ביום ההולדת שלי, קרה משהו מופלא:
הגיעו אליי מתנות בצורת תחושות.
הרגשתי חשובה בעיני אנשים שיקרים ללבי.
זה היה טוב – אפילו טוב מדי.

והמערכת שלי? היא קצת הוצפה. קצת לא יכלה להרגיש את זה כי התנתקה.
כמו שקרה לי לא פעם – חלקים בי עדיין מתקשים לקלוט טוב. לקלוט שמגיע לי.

אז המשאלה שלי לשנה הקרובה היא זו:
להגדיל עוד את חלון הסיבולת שלי, לא רק במחשבה, הרגשה שמגיע לי – גם טוב.
כדי שאוכל להרגיש אותו, להכיל אותו, לתת לו מקום בגוף שלי, בחיים שלי.

בתקופה האחרונה עברנו מעברים חדים וקיצוניים.המערכת החכמה שלנו הסתגלה – כי לא הייתה לה ברירה.אבל בתוך כל זה, יש חלקים בתוכ...
26/06/2025

בתקופה האחרונה עברנו מעברים חדים וקיצוניים.
המערכת החכמה שלנו הסתגלה – כי לא הייתה לה ברירה.
אבל בתוך כל זה, יש חלקים בתוכנו שנותרו מאחור.
חלקים שהיו צריכים לשרוד.
שקפאו, הדחיקו, שקטו כדי לשרוד.

ועכשיו, כשהמציאות אולי קצת מתייצבת,
יש לנו הזדמנות לחזור אליהם.
לתת להם תשומת לב ויחס.
להתבונן עליהם מהמקום היציב יחסית של עכשיו,
ולשאול – מה בי עדיין מחכה למענה?

> התרגול הזה יכול להתאים גם למעברים אחרים בחיים,
לסיטואציות מורכבות,
למערכות יחסים שעדיין לא קיבלו עיכול,
לחוויות שתבעו יותר ממה שיכולנו להכיל באותו רגע.

🌀 אנחנו תמיד מתחילים ממשאב.
תחושה של יציבות, קרקע, ביטחון.
משהו שיזכיר לגוף: יש לי לאן לחזור אם זה יהפוך להיות יותר מדי.

התחושות האלו – הזיכרונות, הרגשות – הן אנרגיה.
כשהן נתקעות בגוף, הן יכולות להרגיש כמו "הכול".
אבל כשאנחנו מזהים איפה הן בגוף, המוח מבין:
זה רק חלק. לא כל כולי.

ואז – זה כבר פחות מפחיד.
זה רגש שמוחזק בתוך מיכל –
ואני המיכל הזה.

✨ התרגול:

עצרו לרגע.

חפשו תחושה נעימה, יציבה, או זיכרון שנותן קרקע.

תנו לנשימה להגיב לזה.

תנו למערכת להרגיש את המשאב הזה.

ומתוך המקום הזה –
בדקו בעדינות אם יש בתוככם חלק שזקוק לתשומת לב.
אולי משהו מהימים האחרונים,
משהו שלא קיבל מקום, משהו שעדיין תקוע.

🧭 בחרו משהו בעוצמה של עד 3 מתוך 10.
(10 זה מציף מאוד – וכאן חשוב שיהיה ליווי או תמיכה. אל תעברו את זה לבד.)

פשוט תהיו עם זה.
בלי למהר. בלי לפתור.
רק להקשיב. להחזיק. לנשום.

אם משהו עולה – אפשר לכתוב, לצייר,
או פשוט להניח יד ולשהות עם זה – עד קצה גבול היכולת.
אם זה נהיה יותר מדי – מיד חזרו אל המשאב.

💫 המשאלה שלי – שכולנו נתרגל את זה שוב ושוב.
כדי לשחרר את האנרגיה שנאגרה במערכת שלנו.
כי כל עוד הגוף "דרוך", הוא מגיב כאילו המלחמה עוד נמשכת.
ואז – בלי שנשים לב – זה עובר הלאה.
וזו בדיוק הדרך שיוצרת טראומה קולקטיבית.

אבל כשאנחנו עוצרים, נושמים, ומטפלים בעצמנו –
האנרגיה הזו משתחררת.
והשפעתה – במקום לעבור הלאה כפצע –
עוברת הלאה כמרחב ריפוי.

🌱 אם מתחשק לכם לשתף אותי בפרטי, או אם אתם זקוקים לעזרה – אני כאן.
שולחת המון אהבה, ויסות, ונשימה טובה.

אנחנו לא לבד.
אנחנו מערכת שמשפיעה ומושפעת.
וכל אחד מאיתנו – יכול להיות מרחב לריפוי עבור עצמו ועבור כולנו.

ולזכור חוסן היא היכולת לנוע בין החלקים

תרגול התחברות  🌱במצבים של איום, הצפה או חרדה – מאוד קשה למצוא את המשאבים שלנו. דווקא אז, כשהכול מרגיש יותר מדי, כשאין קר...
22/06/2025

תרגול התחברות 🌱

במצבים של איום, הצפה או חרדה – מאוד קשה למצוא את המשאבים שלנו. דווקא אז, כשהכול מרגיש יותר מדי, כשאין קרקע – חשוב שיהיה משהו שאפשר לפנות אליו.

היום אני מציעה תרגיל קצת אחר:

🌿 בואו נבחר מילה אחת שיכולה להיות משאב עבורכם כרגע –
למשל: *ביטחון, שלווה, תמיכה*.
קחו רגע ותנו לגוף לבחור את המילה שמתאימה לו היום.

🌀 עכשיו תשאלו בעדינות: האם יש זיכרון שבו הרגש הזה היה נוכח?
משהו קטן, אפילו שבריר רגע – שבו באמת הרגשתם ביטחון, שלווה או תמיכה?

אם כן –
✨ חזרו לשם לרגע בדמיון, כמו לצלול לסצנה מתוך סרט.
מה יש בתמונה הזאת?
ממש תסתכלו ותתארו לעצמכם בפרטי פרטים.
מי נמצא שם?
למה אתם שמים לב?
איזה ריח יש?
איזה טעם בפה יש?
ממש תראו אם אתם יכולים לחוש באצבעות משהו.
איך זה מרגיש בגוף הזיכרון הזה?
איך הנשימה כשאני נזכר?
איך השרירים עכשיו?
פשוט שימו לב, בלי מאמץ. ותנו לעצמכם לשהות בזה כמה שמתאים.

תסמנו לעצמכם את הכל.

☀️ ובמהלך היום – תזכרו, אתם יכולים להתחבר לרגע הזה בכל פעם שאתם מרגישים שאתם זקןקים לויסות.
המילה, התחושה, הגוף שזוכר – הם משאב שתמיד איתכם.

והדמיון עובד על הגוף בדיוק כמו במציאות.
זכרו חוסן הוא היכולת לנוע בין החלקים הקשים לחלקים מרגיעים יותר.

ד"ש חמה ממני בנתיים

להצטרפות לקבוצה השקטה שלי
https://chat.whatsapp.com/KAZGCxaCQ8GICflW4KZZvI

🌿 על ביקורת עצמית, חמלה, ותנועה עדינה קדימהאני מגיעה מרקע מאוד מאוד ביקורתי.אחת התחושות הכי כואבות שליוו אותי במשך שנים ...
18/06/2025

🌿 על ביקורת עצמית, חמלה, ותנועה עדינה קדימה

אני מגיעה מרקע מאוד מאוד ביקורתי.
אחת התחושות הכי כואבות שליוו אותי במשך שנים – הייתה הביקורת הפנימית שלי.
היא חיה בי כמו קול שאי אפשר להשתיק, קול שתמיד דרש יותר, תמיד ראה מה לא בסדר.

אבל עם הזמן, ועם עבודה פנימית עמוקה, למדתי משהו חשוב:
שהביקורת הזו נולדה מהזדהות עם אנשים שדאגו לי וחשבו שככה מתקדמים בחיים על מנת להגן עליי ולהטיב איתי.
שהיא לא אויבת – אלא חלק בי שרוצה בטובתי, גם אם דרכיו קשות.

ולצד ההבנה הזו –
נולד בי גם חלק אחר.
חלק שיודע להחזיק אותי בדיוק כפי שאני.
לקבל את הדרך שלי, את הקצב שלי, את הגוף והאינטואיציה – כמו שהם.
חלק שמסוגל לשמוע את הקול השקט שמתחת לרעש –
קול הבינה העמוקה שמובילה אותי בצעדים עדינים, מדויקים, קדימה.
ואני אגלה לכם סוד: החלק האיתי הזה, העדין הזה, הוא בעצם החלק המקדם.

ואם גם אתם מכירים קול ביקורתי כזה בתוככם –
נסו לעצור לרגע.
לראות איפה הוא בגוף,
על מה הוא מנסה להגן,
ואולי אפילו לומר לו תודה.

ושימו לב גם לחלק השני –
החלק שלא מצליח כרגע "לעשות", "לפעול", "להתקדם" כמו שהקול הביקורתי דורש.
החלק הזה גם הוא כאן מסיבה טובה.
הוא מבקש זמן. עדינות. הקשבה. אמון.
אולי משהו אחר.
תקשיבו.
תשאלו.
תישמעו לו.
ואם יש אפשרות אפילו תתנו לו מענה.

אני למדתי שאי אפשר למהר את החלק הכי איטי שבתוכנו.

ואם קשה לכם להחזיק את כל זה לבד –
אני פה.
מוזמנים.

שולחת חמלה. אישור. מקום להיות בדיוק כמו שאתם.

שיהיה לילה שקט ובטוח 🙌🏻🪷🫶🏻

מוזמנים לקבוצה השקטה שלי בוואטסאפ:

https://chat.whatsapp.com/KAZGCxaCQ8GICflW4KZZvI

לילה טוב לכולם ✨מה שלומכם בשעה זו?🌿איך מרגישים פחות מוצפים?לפעמים מחשבות, רגשות ותחושות מצטברים –יכולים להרגיש כאילו הם ...
16/06/2025

לילה טוב לכולם ✨
מה שלומכם בשעה זו?

🌿
איך מרגישים פחות מוצפים?

לפעמים מחשבות, רגשות ותחושות מצטברים –
יכולים להרגיש כאילו הם עומדים להשתלט על הכול.
אבל יש דרך פשוטה, עדינה, לווסת את העומס הזה.

נסו רגע את זה:

1. עצרו. קחו נשימה. הרגישו את הקרקע.

2. שאלו בעדינות: איפה בגוף אני מרגיש/ה את זה הכי חזק עכשיו?
אולי בחזה? בבטן? בגרון?

3. שימו לב: מה התחושה שם? לחץ? כובד? חום? קפיצה?

4. הכירו בזה: "זה רק חלק ממני שמרגיש ככה עכשיו."

📍 וכאן קורה משהו חשוב:

כשאנחנו מצליחים לזהות שזה רק חלק –
ולא כל מי שאני –
נפתח מרחב פנימי חדש.

במרחב הזה, אפשר רגע לחפש גם את ההפך:
🔍 מקום בגוף שמרגיש נעים יותר. נוח. יציב.
גם אם קטן, שולי, אבל שם.

אל המקום הזה אפשר להביא את תשומת הלב, הנשימה, ואפילו יד עדינה.
לתת לו לגדול, אולי אפילו לנוע בין החלק הקשה לחלק הנעים ובכך לאפשר לחלק הקשה מעט מקום.

זה כמו למצוא עוגן קטן בזמן סערה.

💭 אפשר לחזור על התרגול הזה מתי שצריך,
במיוחד כשמשהו מציף או קשה.

זהו צעד קטן, אבל משמעותי, לקראת ויסות, הקלה, וריפוי.

זכרו חוסן זה היכולת לנוע בין החלקים.

מאחלת לילה שקט ובטוח לכולנו 🙏🏻

וזכרו כולנו יחד והאדוות של העבודה הזו משפיעות 🫶🏻

https://chat.whatsapp.com/KAZGCxaCQ8GICflW4KZZvI

תרגול הרגעה דרך קרבה פיזית – ויסות דרך קשרמטרת התרגול:ליצור התניית ביטחון מחדש במערכת העצבים באמצעות קרבה בטוחה ומוסדרת....
15/06/2025

תרגול הרגעה דרך קרבה פיזית – ויסות דרך קשר

מטרת התרגול:
ליצור התניית ביטחון מחדש במערכת העצבים באמצעות קרבה בטוחה ומוסדרת. מגע אנושי ותחושת "ביחד" תומכים באיזון מערכת העצבים הפרסימפתטית, מאפשרים הרפיה, ויסות רגשי, וחוויה של שייכות.

התרגול:
החזיקו אדם אהוב או בטוח קרוב אליכם.
אפשר לשבת או לעמוד זה מול זה, קרוב מספיק כך שתוכלו לחוש את פעימות הלב או קצב הנשימה זה של זה.
אם נוח, הניחו יד על הלב או הגב – שלכם או של האדם שמולכם.
הישארו כך במשך כ-20 שניות לפחות. אפשר לספור בלב.
הפנו תשומת לב עדינה למה שמתרחש בגוף:
– האם הנשימה משתנה?
– האם השרירים מרפים מעט?
– האם יש תחושת חמימות, ריכוך, או רווחה?

רקע נוירופיזיולוגי קצר:
הגוף שלנו מזהה קשר אנושי בטוח כגורם מווסת.
מגע רך, נשימה משותפת וקרבה בטוחה מפעילים את מערכת העצבים הפרסימפתטית (מסלול ה-Ventral Vagal), המעודדת תחושת ביטחון ושייכות. זהו אחד האמצעים היעילים להרגעה כשאין מילים – או כשהשפה לא מספיקה.

במידה ואין אדם קרוב אפשר לדמיין.
זה עובד בדיוק אותו דבר

https://chat.whatsapp.com/KAZGCxaCQ8GICflW4KZZvI

מה שלומכם הבוקר?עצרו לרגע.בדקו ממש, בגוף:🌬️ מה מצב הנשימה שלי הבוקר?עד לאן האוויר מגיע?לגרון?לבית החזה?לצלעות?לבטן?איך ה...
15/06/2025

מה שלומכם הבוקר?

עצרו לרגע.
בדקו ממש, בגוף:

🌬️ מה מצב הנשימה שלי הבוקר?
עד לאן האוויר מגיע?
לגרון?
לבית החזה?
לצלעות?
לבטן?

איך הוא יוצא?
יוצא בקלות?
נתקע?
לאן הוא ממשיך?

💡 מה מצב השרירים?
יש מתח? בכל הגוף?
יש מקום אחד שיש בו קצת פחות מתח?

אם כן – שימו לב דווקא אליו.
שאלו:
מה ההרגשה שם?
מה המילה שמתארת אותה?
האם זו באמת המילה המדויקת?
אם לא – חפשו את המילה המדויקת יותר.
כמו מה זה? (למשל, כמו גלימה שעוטפת אותי ברכות)

ועכשיו שאלו:
אם ההרגשה הזו הייתה מתפשטת כמו בגד על כל הגוף – איך הגוף שלי היה מרגיש?

דמיינו. תנו לה להתפשט בעדינות…
שהו בתחושה הזו לפחות 30 שניות.

📍 סמנו לעצמכם:

את המקום בגוף

את המילה

ואת ההרגשה

כעת זה נגיש לכם, כמו כפתור פנימי, לאורך כל היום – במיוחד ברגעים של הצפה.

---

ועוד דבר חשוב.

רציתי להזכיר תופעה טבעית, שקשורה לחוכמת הגוף — שאנחנו חולקים עם חיות בטבע.

גם לנו, כמו לחיות, יש מוח קדום — המוח הזוחלי.
כשהמערכת חשה סכנה, היא מגיבה באינסטינקט: קיפאון, קימור, הדמיית מוות.

ומה קורה כשהסכנה חולפת?
החיה רועדת, משחררת את האנרגיה שהצטברה — ורק אז היא ממשיכה הלאה.

אתמול, אחרי שנחתי מעט, קמתי עם תחושת חרדה.
הגוף שלי ידע מה לעשות — בכיתי. הרגשתי צורך אמיתי לתת לכל הגוף להשתתף בפריקה הזו.
וזה עזר.
הרגשתי איך האנרגיה משתחררת, כמו גל עובר.

אז אם אתם חווים רעד, דמעות, צורך לזוז או לשחרר —
אל תיבהלו.
זה טבעי.
הגוף יודע מה הוא עושה.

חַבקו, תתמכו, תחזיקו.
זה עובר.

וזה חלק מהחוכמה העמוקה שלנו.

ביחד איתכם,

בזמנים לא צפויים, כשאנחנו לא יודעים למה לצפות או מתי משהו יקרה, מערכת העצבים שלנו נשארת בדריכות מתמדת. במצב כזה, אין באמ...
13/06/2025

בזמנים לא צפויים, כשאנחנו לא יודעים למה לצפות או מתי משהו יקרה, מערכת העצבים שלנו נשארת בדריכות מתמדת. במצב כזה, אין באמת אפשרות להירגע — וזה טבעי לגמרי. זה ממש בסדר.

מה שאנחנו מבקשים לפתח הוא את היכולת להכיל גם את החלקים הלא רגועים. לדמיין כאילו אנחנו יוצרים עבורם מקום בטוח ומכיל — תמיכה שבתוכה, לאט לאט, גם המערכת הפנימית שלנו יכולה להירגע.

חוסן, במובנו העמוק, הוא היכולת לנוע בין חלקים.
בכל תרגיל שאני מציעה, המטרה היא בדיוק זו: לאפשר תנועה עדינה בין חלקים.
כי כשמשהו קשה עולה — הוא עלול להציף אותנו, או לנתק אותנו.
והמטרה שלנו היא להישאר בקשר עם עצמנו.
קצת כמו עם ילד קטן — ילד שכואב לו או שמפחד, והוא מבקש תשומת לב.
אנחנו לא נמהר להשתיק אותו, אלא נהיה איתו. נביא לו נוכחות. את הביחד.
כדי שלא ירגיש לבד עם זה.

כך גם עם החלקים הפנימיים שלנו — אלה שמפחדים ודרוכים.
אך זה לא פשוט ועלול להפחיד.

בכל תרגיל שאני מציעה, יש אלמנט שמוסת, שמסייע לחזור לנקודת איזון.

זה טבעי שהמודעות שלנו נמשכת לחלקים המפחידים.
אבל בעדינות, אנחנו מזמינים אותה לחזור לרגע אחד של קרקוע,
לשהות בו, ואז — משם — להתרחב.

כך אנחנו מרחיבים בהדרגה את היכולת שלנו להיות עם הקושי מבלי ללכת לאיבוד בתוכו.

ולמי מאיתנו שיש ילדים, או אפילו מבוגרים (כי בכולנו יש ילד פנימי)— גם עבורם אנחנו יכולים לאפשר את אותו מרחב.
הם חשים אותנו.
הם חשים את היכולת שלנו להכיל את הקושי מבלי להיבהל.
להיות איתנו ואיתם, פשוט בנוכחות.

רוב התקשורת בינינו אינה מתבצעת במילים — היא מתרחשת בתחושה.
בלב הפועם, בהוויה השקטה שנמצאת שם, ומבינה.

אני איתכם. ואנחנו יחד.
בואו ניתן לאדוות של זה להשפיע גם על מי שסביבנו. 💫

אני כאן.
מוזמנים בפרטי

בזמן מורכב כל כך, כשהכול מרגיש לא ידוע, מתוח ומשתנה – חשוב במיוחד לשמור על חוסן פנימי. כאשר אנחנו מוצפים או מנותקים, קשה...
13/06/2025

בזמן מורכב כל כך, כשהכול מרגיש לא ידוע, מתוח ומשתנה – חשוב במיוחד לשמור על חוסן פנימי.

כאשר אנחנו מוצפים או מנותקים, קשה לנו באמת להיות שם – עבור עצמנו, ועבור מי שחשוב לנו.

כאן אציע תרגולים קטנים וחיזוקים שיכולים לעזור.

ניצור יחד מערכת אקולוגית אנושית – כזו שבה כל אחד ואחת מאיתנו משפיעים ומושפעים, ומחזקים זה את זו.

מוזמנים להצטרף לקבוצה השקטה

שבת שלום, שקט ומווסת ככל שאפשר.

https://chat.whatsapp.com/KAZGCxaCQ8GICflW4KZZvI

02/07/2024
English followed by Hebrew:שלום לכולם,עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שנכחתי כאן. רציתי לשתף מדוע נעדרתי ומה עשיתי במהלך תקו...
10/06/2024

English followed by Hebrew:

שלום לכולם,

עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שנכחתי כאן. רציתי לשתף מדוע נעדרתי ומה עשיתי במהלך תקופה זו של התבוננות עצמית וצמיחה.

מאז 7 באוקטובר, חוץ מעבודה מתמשכת בקליניקה שלי במודיעין וקיום סדנאות חוסן, הקדשתי את עצמי לתמיכה בניצולי הפסטיבלים, במיוחד ניצולי נובה וכן באירועי תמיכה של משפחות שכולות אשר איבדו את יקיריהם באסון ובלחימה. בנוסף, השתתפתי בתוכנית שיקום שמשלבת התמקדות בתהליכי ריפוי של חולים שיקומיים.

זמן רב הרגשתי שקועה בעבודה שלא מתאימה לערכים שלי. החלטתי לקחת צעד אחורה ולבחון מחדש את הכיוון שלי, וגיליתי מחדש את היעילות של גישת ההתמקדות. מדובר בטיפול המדגיש את "התחושה המורגשת" (יוג'ין ג'נדלין) בתהליך הריפוי – תחושה פנימית גופנית בעלת משמעות רגשית.

במשך 11 שנים הייתי בטיפול שהרגשתי שאני לא באמת מצליחה להתקדם. הרגשתי מתוסכלת, דפוקה ולא מוצלחת, אך תמיד נשארה ידיעה פנימית שאת הדרך הנכונה עבורי ארגיש. לפני כשנתיים חזרתי לגישת ההתמקדות, והתחלתי ללמוד אצל ליאורה בר-נתן. כעט סיימתי הסמכה בינלאומית בגישת ההתמקדות. בנוסף חזרתי להתמקד יחד עם מטפלת אישית, הדרכה והתמקדות עמיתים.

הבנת החלקים השונים המרכיבים אותי וההבנה שהכל עובד בדיוק כפי שאמור באופן טבעי עזרה לי לקבל ולהבין את עצמי. בנוסף גיליתי את הצורך לבנות ולהתחבר למשאבים על מנת להרגיש מספיק יציבה לגעת בטראומה מבלי לשקוע בה ולהיתקע.
היכולת שלי לתמוך באחרים ממש ממש התרחבה וזו זכות גדולה להיות עבור האחר.

הנוכחות ברשתות חברתיות מאתגרת מאוד עבורי, אך אני מבינה שאין ברירה אם אני רוצה לחלוק את כל מה שיש לי לתת. לכולנו יש אתגרי חיים ביום יום ובעיקר בתקופת מלחמה אינטנסיבית ומתמשכת זו. רובנו זקוקים למרחב שבו אנו מרגישים שאנו יכולים לפרוק ולקבל כלים שאיתם אפשר להתמודד עם החיים בכללי וכרגע בפרט.
באמצעות השיתוף שלי, אני מקווה לעודד כל אחד להבין את החשיבות של חיבור לכל החלקים אצלו אפילו שהם קשים. אני באמת מאמינה שזו הדרך לטפח ריפוי אישי וקולקטיבי.
אין זכות גדולה יותר עבורי מליווי תהליכים והחזקת עדות עבור מישהו אחר.

מאחלת לכולנו ימים טובים יותר וספירלה מעמיקה של לגיטימציה וריפוי.

ברכות חמות.

Hello everyone,

It’s been a long time since I last appeared here. I wanted to share why I’ve been absent and what I’ve been doing during this period of self-reflection and growth.

Since October 7th, besides ongoing work in my clinic in Modiin and conducting resilience workshops, I have dedicated myself to supporting festival survivors, especially Nova survivors, and participating in support events for bereaved families who lost their loved ones in the atrocities and in combat. Additionally, I participated in a rehabilitation program integrating Focusing into the healing processes of patients.

For a long time, I felt immersed in work that didn’t align with my values. I decided to take a step back and reassess my direction, and I rediscovered the effectiveness of the Focusing approach. This therapy emphasizes the "felt sense" (Eugene Gendlin) in the healing process—a physical internal sensation with emotional significance.

For 11 years, I was in therapy that got me only so far and in the last couple of years of it I felt stagnant, leaving me feeling frustrated, flawed, and unsuccessful. Yet, I always retained an inner knowing that I would eventually feel the right path for me. About two years ago, I returned to the Focusing approach and started studying with Liora Bar Natan. Recently I completed my international certification and am now qualified in Focusing Oriented Psychotherapy (FOT). Additionally, I resumed focusing with a personal therapist, supervision, and peer focusing.

Understanding the different parts that make up who I am and realising that everything functions exactly as it should naturally helped me accept and understand myself. I also discovered the need to build and connect to resources to feel stable enough to address trauma without sinking into it or getting stuck. My ability to support others has greatly expanded, and it is a great privilege to be there for others.

Being present on social media is very challenging for me, but I understand it is necessary if I want to share all that I have to offer. We all face daily life challenges, especially during this intense and prolonged period of war. Most of us need a space where we feel we can express ourselves and receive tools to cope with life in general and especially right now.

Through my sharing, I hope to encourage everyone to understand the importance of connecting with all their parts, even the difficult ones. I truly believe this is the way to foster both personal and collective healing. There is no greater privilege for me than accompanying processes and bearing witness for someone else.

Wishing us all better days and a deepening spiral of legitimacy and healing.

Warm regards.

Address

Modi`in

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Ahinoam Body Psychotherapist אחינעם פסיכותרפיה גופנית. posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to Ahinoam Body Psychotherapist אחינעם פסיכותרפיה גופנית.:

Share