09/12/2024
כמה מילים על "איים" של ודאות בים סוער של חוסר ודאות
אתמול יום ראשון, בחדשות ארוע לא צפוי, משנה מציאות אזורית ומכל מקום שמעתי - וואו מי ידע שככה השבוע הזה יתחיל, אבל ת'כלס ההרגשה היא גם שאף אחד לא יודע איך השבוע הזה יסתיים ושאי הודאת בתקופה היא הדבר הוודאי היחידי.
אבל מה יהיה עוד שבועיים? האם המצב ישתנה? הפסקת האש תחזיק? המלחמה תסיים ?החטופות.ים יחזרו (הלוואי )?
כאשר זו המציאות החיצונית, מסביבנו, התמודדות עם מציאות הפנימית של הגוף – חולי, משבר או כאב נהיים יותר מאתגרים ביום יום.
א.נשים מתארים תחושות של חשש ופחד כמו הכאבים שאינם צפויים, ימים שיותר כאב או פחות, מחשבות שעוברות כמו שהגוף עושה מה שהוא רוצה, חרדה שהמשבר הרפואי יחזור, ובסיום תהליך שיקום עולה מחשבה שנכון שהמצב השתפר אבל ללא מסגרת המצב יחזור אחורה.
כל אלו ועוד מחזקות את תחושת חוסר השליטה לגבי העצמי והעתיד ומגבירות את תחושת חוסר הודאות הפנימית.
לכן אני ממליצה ליצור "איים" של ודאות בחיי היום-יום, כמו ספינה השטה בים סוער ומגיעה לנמל מבטחים.
הכוונה בכך היא ביצירת בפעילות קבועה במהלך השבוע, אפילו הקטנה ביותר.
הדגש העיקרי כאן הוא לא רק מה את.ה עושה, אלא מה בדבר הזה, בפעילות הזו, נותן לך תחושת יציבות פנימית, הרגשה של "אני כאן".
מדובר בפעילות שהיא בעלת משמעות בחיי, שיש בה חיבור רגשי למה שחשוב לי בחיי, למשל אצלי 15 דק' יוגה מידי בבוקר, שיחה קבועה עם חברה בראשון בוקר, טיול עם הכלב ועוד.
לא.נשים המתמודדים עם משבר אלו הרבה פעמים נקודות האור שפזורות בשבוע ונותנות טעם, כוח, אוויר לנשימה, עצירה.
על מנת ליצור זאת בחיי היום יום, אני מציעה מספר צעדים:
1. לכתוב - מה הם הדבר.ים החשוב.ים לך בחייך?
זה יכול להיות אדם או אנשים בחייך, עבודה, חיית המחמד, פעילות שאת.ה אוהב.ת לעשות.
2. איך אפשר לתת לזה ביטוי קבוע בתכנון השבועי שלך?
איזו פעילות אפילו קטנה את.ה יכולה לעשות - פעילות גופנית, טיפול בפארק, מפגש קבוע, קריאת ספר.... להתחיל בקטנה ולהכניס לשבוע.
לעיתים כאשר הים סוער מבחוץ ומפנים, קשה למצוא היכן הספינה יכולה לעגון. הטיפול הרגשי יכול להיות נמל המבטחים המאפשר בירור וחשיבה משותפת בבניית עוגנים בחיי היום יום שיתנו משמעות ויחזקו את החוסן והתקווה.
#שבץ
