14/09/2024
טיפ על הרצף, המשך..
אז איך מלמדים ומתרגלים גמישות?
אפרט כאן מספר דרכים, מוזמנים ומוזמנות לבחון ולבחור את מה שנראה לכם מתאים ולנסות- אשמח לקבל פידבקים מההתנסויות שלכם.
א. משחקי גמישות- בעיקר מתאים לגיל הצעיר יותר, אבל לא רק. למשל, סיפור בהמשכים- מתחילים סיפור ועוצרים בנקודה מסוימת ונותנים לילד להמציא לו המשך, לאחר מיכן הוא עוצר ואתם ממשיכים וכן הלאה. למי שצריך אביזרים תומכים- יש קוביות משחק שעל כל פאה בקוביה יש ציור, יש כמות של קוביות, מגלגלים וממציאים סיפור תוך שימוש בציורים ובסמלים (סיפור בקוביות) או משחק דומה בשם 'דנדה' (עובדה מעניינת- המציא אותו עידן רייכל), משחקים נוספים בסגנון יכולים להיות משחקי ילדות ששיחקנו...לזרוק חוט או שרשרת על שולחן ולנסות לזהות מה נוצר מזה, אולי אריה שעומד על שתי רגליים? אולי ציפור ואולי בכלל קערת ספגטי. או לחלופין, לשכב על הדשא ולהתבונן בעננים שבשמיים, עכשיו עם בוא הסתיו הם מגיעים, ולנסות לזהות בעננים כל מיני צורות, הכל הולך כשהמטרה היא להרחיב את הדמיון והגמישות המחשבתית, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת (איפה אתה רואה כאן דינוזאור?!😉). התפקיד שלכם הוא לאפשר לילד להיות יצירתי ולחזק אותו על כל חשיבה גמישה ויצירתית.
ב. גמישות בפיתרון בעיות- שיטה שאני מאוד מחבב, אם נתקלים בבעיה, ואתם יכולים בתור התחלה לקרוא לילד ולשתף אותו בבעיה שלכם כדי לתת לו מודלינג ולבקש ממנו שיעזור לכם לפתור את הבעיה. מציירים שמש, בתוך העיגול נכתוב את הבעיה ואז נמשוך קרניים מהמרכז ובכל קרן נחשוב על פיתרון. אפשר לזרוק כל פיתרון- שטותי ככל שיהיה, אפילו לעודד פתרונות כאלו, לעשות מזה משחק. כשמסיימים לחשוב ביחד ולנסות לבחור את הפיתרון או השניים שלדעתכם מתאימים ביותר לבעיה. זה תהליך מאוד יישומי שגם מעודד גמישות ויצירתיות וגם נותן כלי לפתור בעיות.
ג. גמישות בתוך תבנית- בטיפ הקודם דיברנו על התפקיד של התבניתיות, אפשר להיעזר בתבניתיות כדי ללמד גמישות. למה אני מתכוון? נגיד בונים תפריט שבועי, מה אוכלים בכל יום לארוחת ערב (תבנית) אבל יום חמישי הוא יום הפתעה (גמישות), מכינים צנצנת עם כל מיני רעיונות וביום חמישי מוציאים פתק ומה שיוצא- אני מקבל, גם אם אני לא מרוצה. כדי לעודד את הילד למשחק, כדאי להכין בתור התחלה פתקים כיפיים לפי מה שהוא אוהב (מזמינים פיצה, מכינים פנקייק, טוסט שוקולד).
ד. להסביר ראציונל- כאשר הילדים רגילים לדבר מסוים, אבל בעקבות אילוץ או כל סיבה אחרת החלטתם לשנות, תגייסו את כל הסבלנות ותסבירו. השאלות של הילד לרוב לא נשאלות כדי להוציא אתכם מדעתכם, הם באמת מנסים להבין. אם יש חוקיות – יש סדר, אם משנים מהחוקיות- צריך לתת לזה הסבר ואז זה יכול לייצר סדר חדש.
ה. דוגמה אישית- לפעמים אנחנו מצפים מהילדים שיגלו גמישות ומתוך כך, אנחנו מתבצרים בעמדותינו ומתעקשים, ובכך בעצם אנחנו גם כן נוקשים לא פחות. אם נדגים גמישות, ניתן לילד מודלינג לגמישות. למשל, אם הילד רוצה שוב כמידי יום לאכול פסטה לבנה בלי כלום. במקום לנסות לשדל את הילד לאכול אורז. אפשר לנסות נגיד להכין פסטה לבנה וצלוחיות עם רטבים שונים (קטשופ, גבינה, חומוס ואפשר גם להתפרע עם שוקולד או ריבה- לכו עם מה שהילד זורם) ולשחק במשחק שכל פעם אחד אחר עוצם עיניים והשני טובל את הפסטה ברוטב ומי שטועם צריך לזהות איזה רוטב זה היה. נשארנו עם הפסטה הלבנה אבל פתחנו את הראש לטעמים חדשים בלי להתעמת עם הילד.
האמת, שיש עוד מלא רעיונות ומחשבות, אבל נראה לי שהבנתם את הכיוון, עם יצירתיות וראש פתוח- תצליחו אט אט להרחיב את הגמישות. בהצלחה!
שבת שלום,
אבישי
