14/10/2022
״זמן לכל ועת לכל חפץ״. הוא אחד ממשפטי המפתח במגילת קהלת הנקראת בחג הסוכות. הפעם, אשתף אתכם במטופל מאד מיוחד. מטופל שסובל מתלונות רפואיות שאינן מוסברות. זה לכשעצמו מאד שכיח, מה שלא שכיח היא העובדה שהוא ניסה לשכנע את אשתו שמדובר בהפרעה פסיכוסומטית והיא לא היתה משוכנעת בכך.
בדקתי אותו, עברתי על כל הבירורים שהוא עשה והסכמתי איתו. מה ששכנע אותי סופית היה, אחד מהמסמכים שהביא עימו.
מכתב מלפני עשר שנים שאני הייתי חתום עליו. לפני עשר שנים, הוא התאשפז במחלקתנו בגלל כאבי ראש עזים. עשו לו CT ראש שהיה תקין, לאחר מכן LP (ניקור מותני, שבודק את נוזל השדרה) שגם היה תקין. התרשמתי ממרכיב נפשי משמעותי והצעתי לו טיפול בהיפנוזה על מנת ללמוד לשלוט בסימפטומים מהם סבל.
אז, הוא לא התחבר להסבר שלי והשתחרר מהמחלקה. לאורך השנים, הוא המשיך לסבול מהפרעות פסיכוסומטיות שונות וכעת הבשיל בו משהו, ״ירד האסימון״ והוא היה מוכן לקבל את האבחנה שלא קיבל לפני עשר שנים. הוא הגיע בשל להתחיל טיפול בהיפנוזה ואף היה מעוניין להתחיל טיפול פסיכולוגי.
״זמן לכל ועת לכל חפץ״ משמעות המילה חפץ, היא רצון, מוכנות. לפעמים אנחנו צריכים לעבור תהליך בעצמנו ואי אפשר לזרז את התהליך באופן מלאכותי. אנחנו כרופאים, עלולים להיות מתוסכלים מכך שהמטופל לא קיבל את האבחנה ולא נכנס לטיפול. אבל, בדיעבד, הזרע שנזרע יכול לנבוט גם אחרי עשר שנים
