03/03/2024
🔹על ברכיים, שחיקה ומניסקוסים🔹
🔹 פרפקציוניזם. מחלה ידועה שלי.. אבל עם השנים למדתי (קצת) לעדן את השאיפה לשלמות. ולהבין שבחיים אין למעשה מושלם.
🔹בואו נדבר על הברכיים המושלמות שלנו.
בברכיים שלנו יש שתי פיסות סחוס מיוחדות הנקראות מניסקוסים. המניסקוסים מתפקדים כמו כרית ויסקואלסטית. מרפדים ובולמים זעזועים.
🔹 אולם, עם השנים הם נוטים לפתח קרעים. חלק מהקרעים הם טראומתיים, אך רוב הקרעים מגיל 40 ומעלה מתרחשים בהדרגה עם הזמן ולא בגלל אירוע אחד של פציעה.
מחקרים מראים שאם עושים mri לאנשים בני 40 פלוס, יש סבירות גבוהה למצוא אצלם קרעים במניסקוס, גם אם לא כואבות להם הברכיים. והפוך: אם יש כאב בברך, אין הוכחה לכך שהמניסקוס הוא זה שגורם לכאב, ולכן לא מפתיע שניתוחי מניסקוס לא יעילים להורדת כאב.
🔹אז מה הדרך הטובה ביותר לשמור על ברכיים "מושלמות"? המחשבה הרווחת היא: להוריד עומס. לא לרוץ ולא לקפוץ. לא לעשות פעילויות בעצימות גבוהה כי הפעילויות הללו "שוחקות" את הברכיים. המחשבות הללו לא נכונות וגם מזיקות לנו, מכיוון שדווקא חוסר פעילות גורם לברכיים שלנו להזדקן, למניסקוסים להיות פחות בריאים ולכן גם יותר חשופים לקרעים.
🔹פעילות גופנית, כולל ריצה וקפיצה תורמת לבריאות המפרקים, "משמנת" אותם ועושה אותם חסינים יותר. (בתנאי שהפעילות מבוצעת באופן הדרגתי, המותאם ליכולת)
🔹ומה עושים אם יש קרע במניסקוס? כאמור, לרובנו יש קרעים ואנחנו כלל לא מודעים לקיומם. הם לא מונעים מהברכיים שלנו לתפקד טוב ולא מונעים מהמניסקוס לספוג זעזועים. הם כמו קמטים על הפנים, מעידים שהמניסקוס כבר לא מושלם, אבל בהחלט מתפקד טוב.
🔹ומה לגבי ניתוח? – מחקר סקירה גדול, שהתפרסם לפני כשנה בכתב העת המדעי של ניתוחים אורתופדיים, סקר את כל המחקרים שהתבצעו בתחום ומצא שבמעקב במשך 5 שנים לאחר ניתוח, אין יתרון לניתוח (וביצוע פיזיותרפיה לאחריו) לעומת ביצוע פיזיותרפיה ללא ניתוח.
כמובן שישנם מצבים יוצאי דופן בהם יש צורך בניתוח, אבל המסקנה החד משמעית היא – אם יש כאבי ברכיים, פנו קודם כל לפיזיותרפיה. וגם אם המניסקוס נראה קרוע בצילום, לפעמים צריך להתמודד עם חוסר שלמות. לא כל דבר אפשר (או כדאי) לתקן.
