ליווי בתהליכי צמיחה - כרמית אמסלם לטקר

16/01/2025

12/12/2024

***הדרך להיות עצמי***

לפעמים, אנשים מגיעים לטיפול בלי סיבה ברורה.
לכאורה הכול בסדר.
הם לא מצליחים להבין למה עמוק בפנים,
הם מרגישים ריקנות,
מרגישים כבויים,
כאילו איבדו מגע עם איזה גרעין עמוק שלהם.
עם מה שהם באמת רוצים או מרגישים.

לפני שנים רבות, דונאלד וויניקוט (פסיכואנליטיקאי מבריק!) טבע את המושגים "עצמי אמיתי"
ו"עצמי כוזב".

הוא התבסס על תצפיות ועבודה קלינית עם ילדים ומבוגרים וטען, שכדי שנוכל להתפתח בצורה בריאה, אנחנו חייבים לגדול לאורך תקופה מסוימת *מבלי להידרש להתאים את עצמינו בכלל לציפיות או לרגשות של מי שמטפל בנו*

בעצם, תינוק קטן, זקוק שאימו תתכוונן אליו מבלי שהוא יצטרך לדאוג שהיא תתעייף או תכעס...
ילד קטן זקוק להרשאה אמיתית מהוריו להיות הוא.
מבלי להתחשב באף אחד.
לצרוח כשעייף,
לבעוט כשכועס,
לנשוך כשזועם
ולהיות מתוק רק כשממש בא לו... (ולא כדי לקבל אהבה...)

לרוע המזל, חלקינו הניכר לא קיבל את ההזדמנות הזו:-(
ההורים שלנו היו עסוקים, מדוכאים, תוקפניים או ביקורתיים...

ומה שקרה הוא שלמדנו להיות צייתנים במקום להיות אותנטיים!

למדנו, להציג לאחרים את מה שהם מצפים מאתנו,
נאלצנו, לדכא את הספונטניות שלנו ובאופן ישיר גם את היצירתיות והשמחה.

למדנו להתאים את עצמינו לאחרים, על חשבון הקשבה לעצמינו,
ולא לצפות ממישהו אחר להתאים את עצמו אלינו.

ואז אחרי שנים, פתאום נראה שהחיים שלנו קצת עוברים לידינו...

אנחנו לא באמת נוכחים.

***
האמת היא שאנחנו זקוקים לקצת עצמי כוזב כדי שנוכל לחיות בחברה, בלי להיות פוגעניים או חסרי טאקט...
אבל זה יכול לקרות (עצמי כוזב במידה...) רק אחרי שהתנסינו קודם בחוויית עצמי אמיתי.

אדם שכל הזמן נאלץ להסתיר רגשותיו, מהר מאוד יתרחק מעצמו ולא יכיר את רגשותיו שלו...

לצערי, זו טרגדיה שכיחה בעולמינו.

ברמה הרגשית, זו מצוקה גדולה לאדם, לחיות ליד עצמו ולא לדעת באמת מה הוא מרגיש, למה הוא כמה...

ברמה הרוחנית - המימוש של האדם הייחודי שאני, מתמסמס ואיננו, בגלל הצורך הרגשי שלא נענה והביטול האוטומטי של החלקים הייצריים של מי שאני...

***
לכולנו יש משאלה טבעית ופשוטה
להרגיש חיות, ממשות וקיימות.

להרגיש שאני, כולי, באמת נוכח בעולם,
ושאני יכול להיות בו בחופשיות ובחדווה.

חדר הטיפולים (גם זה האונלייני), הוא מרחב שמאפשר למטופל לחוות ולבטא בבטחה כעס, זעם, כאב ותשוקה.

החיים הפנימיים יכולים להתרחש ולהתבטא בספונטניות ובאותנטיות במרחב בטוח ואוהב.

העצמי האמיתי לאט לאט מתגלה ותופס יותר ויותר מקום ונוכחות בחיים.

ואיזו זכות לי להיות חלק מהתהליך הזה:-)

באהבה

04/12/2024

את יושבת בנוח עכשיו?
את נושמת?
איך את מרגישה בגוף?
יש איזור רגיש?
נעים לך? חם/קר? רעבה/צמאה?

*** פוסט ארוך אך חשוב לפניך ***

אחת המטרות העיקריות בעבודה הטיפולית היא לייצר ויסות
תהליך טיפולי טוב יעזור לנו
לזהות
להכיל
ולווסת
רגשות בצורה בריאה ומאוזנת

המציאות העמוסה מפעילה אותנו
מערכת העצבים הפרטית שלנו פועלת, לא רק בתגובה לגירויים חיצוניים אלא גם בהשפעת חוויות העבר וההיסטוריה האישית שלנו (למשל, אצל ילדים שחוו אלימות
מערכת העצבים תהיה דרוכה יותר ומופעלת גם במצבי רגיעה)

לכולנו יש צורך עמוק בויסות
(מיותר להסביר למה בשנים האחרונות...)

מצב מווסת הוא מצב שבו מערכת העצבים שלנו לא חווה מצב חירום (fight, freeze or flight)
לא בהצפה
לא בנתק
ולא בתגובתיות יותר..
כשאנחנו מווסתים, אנחנו יחסית נינוחים
אפשר להרגיש שמחה או כעס ממקום מווסת

איך זה עובד?
למוח שלנו 3 חלקים עיקריים
המוח הזוחלי - אחראי להישרדות שלנו
המוח הלימבי - אחראי על הרגשות שלנו
והנאו קורטקס - אחראי על החשיבה שלנו

במצב ויסות - שלושת המוחות שלנו נמצאים באינטגרציה
מה שאני חושבת
מה שאני מרגישה
ומה שאני חשה בגוף שלי מחובר
בהלימה
***
הרבה פעמים, כשאנחנו מוצפים, בחרדה, בהלה או זעם,
למילים (תחשבי חיובי!)
אין הרבה מקום...

אחת הדרכים המאוד יעילות, עמוקות ולא שיפוטיות ללמוד ולחוות ויסות היא דרך הגוף החכם שלנו
כשאנחנו מקשיבים לגוף משהו אחר קורה
האינפורמציה והחוויה של הויסות עוברות מהמוח הזוחלי למוחות האחרים

אם נלמד לווסת את עצמינו דרך הגוף
לאט לאט המסר יעבור לחלקים האחרים של המוח ואז נוכל להיות מווסתים יותר ביומיום שלנו, בתוך מערכות יחסים בתוך מצבים שבעבר מאוד הפעילו אותנו
***
אז איך עושים את זה?
בכל הזדמנות (קימה, נסיעה, הליכה...) עיצרי להרגיש את הגוף
מה שלומי?
אפשר לקחת נשימה עמוקה ולסרוק אותו מהקודקוד ועד לכפות הרגלים
נישפו נשיפות ארוכות
נשיפה ארוכה שולחת מסר למערכת העצבים שהגוף בטוח

אם את מרגישה מתח באזור מסוים, נסי "לשלוח" לשם נשימה או לדמיין אור מרגיע

כשאת מרגישה הצפה, הניחי את כפות הרגלים על הרצפה.
קרקוע מחזיר אותנו להווה
אפשר לדמיין שורשים היוצאים מכפות הרגליים ויורדים עמוק לאדמה ומחזקים את היציבות והבטחון שלנו (ראית פעם עץ חסר בטחון?)

נסי ללכת לאט ולהרגיש כל צעד
תנועה יכולה לשחרר רגשות תקועים
הוסיפי מתיחות עדינות, ניעור של הידיים והרגליים, או ריקוד חופשי תוך כדי שימת לב לתחושות בגוף

חבקי את עצמך!!! מעבר לזה שמגיע לך חיבוק;) מגע מרגיע את מערכת העצבים

הניחי יד על הלב ויד על הבטן, והרגישי

01/12/2024

לפני כמה חודשים הגיעה אלי אישה בת כ40
כששאלתי אותה מה היא מבקשת כאן
לעצמה
ענתה לי שהיא מתגעגעת
להרגיש שימחה
***
ניפגשנו כל שבוע
באותה שעה
ובאותו מקום
למדנו אותה לאט לאט

אחד הגילויים שגילינו היה שיש רמה מסוימת של חרדה
קבועה
בעצימות נמוכה
אך נוכחת
שהיתה חלק יומיומי מחייה
ויצרה עננה שהאפילה על החיוניות והשמחה שהיו בה פעם
לא פשוט לשמוח כשיש חרדה שמכרסמת כמעט כל הזמן

למדנו להכיר אותה
לא להיבהל ממנה
לתת לה שם
ומרחב
להיות

באופן טבעי
עם הזמן
היא נירגעה
ויכולנו להתפנות
לפנות דרך לשמחה

השמחה שלנו
מבקשת שנתעקש עליה

החיים כל כך אינטנסיביים
והרבה פעמים כואבים
מפחידים
מאכזבים
נטולי שליטה

שאין מנוס אלא להתאמץ
להפחית חרדה
ולפנות מקום לשמחה

***

אז איך מפחיתים חרדה ומאפשרים לשמחה להיכנס?
הנה כמה כלים מתוך העבודה שלנו בחדר הטיפולים:

1. כרגיל והכי חשוב (או כמו שהמורה שלי ליוגה אומרת "אם לא נושמים, מתים")-
נשימה מודעת
נשימה עמוקה ואיטית עוזרת לנו להרגיע את מערכת העצבים ומביאה תחושת רוגע מיידית
הקדישי כמה דקות ביום לשבת בשקט, לנשום עמוק ולשחרר את כל המתח שבתוכך בנשיפה

2. תנועה
הרבה פעמים, רגשות קשים כמו חרדה נוטים להתקע בגוף
ריקוד, יוגה, הליכה קצרה בטבע עוזרים להניע את האנרגיה ולשחרר את התקיעות

3. הכרת תודה
תמצית הטוב
תודה היא אנרגיה כמעט הפוכה מפחד כשהיא עם כוונה אמיתית, היא פותחת ומשחררת כל כיווץ

כל ערב, לפני השינה, כתבי חמישה דברים טובים שקרו לך היום
כל המרבה הרי זה משובח

4. התחברי לרגע הזה
חרדה נוטה למשוך אותנו לעתיד או לעבר השמחה נמצאת כאן ועכשיו

התמקדי בחושים שלך: מה את רואה, שומעת, מריחה, מרגישה?
זה יעזור לך לעגן את עצמך בהווה

5. שאלי את עצמך מה משמח אותי?
מה ממלא אותי באור?
מה מאפשר לי קלילות וזרימה?
הקשיבי ופני למה שגילית לפחות כמה דק כל יום
***

בחזרה למטופלת
לאט לאט היא למדה לזהות מתי מגיעה החרדה ולהתיידד איתה
הנוכחות שלה בחייה הצטמצמה פלאים

היא לא ויתרה לעצמה
על עצמה
וגילתה מחדש
את השמחה הטבעית
הפשוטה
שכל כך התגעגעה אליה
***

השמחה שלנו נמצאת בתוכינו
לפעמים עם איזו שכבה של "רעש"
שמסתיר אותה

כשאנחנו מנקים את השכבה הזו
וקצת משנים את ההתבוננות שלנו
השמחה יכולה להיות חלק אינטגרלי מהיום שלנו!

אז מה מביא שמחה לחיים שלך?

באהבה
כרמית

25/11/2024

מותר לך

אתמול פגשתי אישה שכבר כמה חודשים כמעט ולא יוצאת מהבית
חוששת

היא נבוכה מזה
מרגישה לא בסדר

מותר לך, אמרתי לה
במציאות כל כך מוטרפת
לא הוגנת
מעוותת

מותר לך

מותר לך להרגיש מותשת ומיואשת
כועסת
שונאת
מותר לך להרגיש מוצפת
מותר לך להרגיש שאת לא יכולה יותר
שהכל חסר משמעות
שאת לבד בעולם

מותר לך לרצות לברוח לארץ אחרת
שפויה ורגועה

מותר לך להרגיש שהכל מתפרק
שהזוגיות שלכם במקום קשה מאוד
שהכל בלתי נסבל

שהטראומות שלך צפות ועולות
שאת חושדת בכל אדם שני בסופר

מותר לך להרגיש שאת חייבת עזרה
ושאת לא מצליחה להביא את עצמך לקבלה

מותר לך לפחד גם באזעקה ה100 במספר
שמתי יגיע הסוף של כל זה כבר

פשוט מותר לך

את אנושית
וחזקה
ונהדרת
וזה באמת יותר מדי

חיבוק
כרמית

24/11/2024

מטופלת יקרה שלי
היתה מאוד עסוקה בשאלה החשובה
מה היא נועדה להיות?

היומיום שלה הרגיש לה קצת תפל

היא הרגישה שאיבדה קשר עם הקול הפנימי שלה
היא הרגישה תקועה בעיסוק במה שמצופה ממנה
או נראה נכון בעיני אחרים

קרל יונג
(פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי מפורסם ולא פחות- אבי הפסיכולוגיה הרוחנית!)

האמין שכולנו נולדים עם יעוד
עם קריאה פנימית שמחכה להתגלות

הוא טען שמה שהנפש שלנו רוצה זה להיות שלמה והבחין בין
האגו, שמייצג את מי שאני היום
לבין העצמי, שמיצג את מה שנועדתי להיות

***
הגשמה של העצמי היא סוג של איחוד עם האלוהות שבי
עם השלם
עם הפוטנציאל הממומש

כשאנו מתקרבים ליעוד שלנו, החיים מקבלים תחושת משמעות מסוג אחר

***
אז איך מתחילים (או ממשיכים)?
קחי נשימה עמוקה, חייכי ושאלי את עצמך:

מה משמח אותי?
מה מרגש אותי?
מתי אני מרגישה מחוברת למשהו גדול ממני?
איזה חלקים בתוכי מחכים להתגלות?
איזו דרך חדשה מבקשת ממני אומץ כדי לצעוד בה?
איזה מתנות ייחודיות יש לי להציע לעולם?
מתי אני מרגישה חופשיה להיות עצמי?

זכרי, שהדרך ליעוד היא הרבה פעמים גם מסע של ריפוי של פחדים, חסמים ותבניות עבר...
***

בחזרה למטופלת...

אפשר לומר שאחרי תהליך עיקש ואמיץ
היא מצאה

קודם אותה
ואחר כך את היעוד שלה!

כמה זה מרגש...

מה איתך?

באהבה
כרמית

20/11/2024

***רוצה להיות אני***
לפני כשנה וחצי נכנסה אליי לקליניקה אישה יפיפייה בת 36
היא היתה זקופה
חכמה
כריזמטית
ועצובה

כששאלתי אותה מה מביא אותה לטיפול, היא ענתה לי "אני רוצה להיות אני"
ביקשתי ממנה להסביר למה היא מתכוונת
והיא ענתה שיותר מדי זמן היא מרגישה שהיא משחקת תפקיד
שהיא לא באמת היא
שהיא מתבוננת על חייה מהצד
מנותקת
עסוקה בלרצות אחרים ולקבל מהם אישורים
***

התחלנו תהליך משותף
מרתק
נפשי פיסי ורוחני

של התבוננות
סקרנות טהורה
לגלות
מי היא
היום
עכשיו
מה היא רוצה
מה היא מבקשת בחייה

היה לנו מרחב בטוח שבו היא יכלה להיות כל מה שישנו
להכיר את מי שהיא באמת
לבנות מערכת יחסים חדשה עם עצמה
מתוך חיבור
חמלה
ואהבה
***

אז מה זה אומר טיפול נפשי פיסי ורוחני ואיך טיפול כזה-אינטגרטיבי, עוזר לנו להיות יותר ויותר אנחנו?

הפסיכותרפיה האינטגרטיבית, מתייחסת לגוף, לנפש ולרוח של האדם

לאני, יש הרבה מימדים
יש בו שכבות שונות של קיום
ושל חוויה

ההתבוננות על האני מתבטאת בשלושה היבטים מרכזיים:

הראשון הוא כמובן ההיבט הגופני
האני מתבטא דרך הגוף, שהוא לא רק כלי פיזי, אלא גם מקום שבו אנחנו אוגרים חוויות רגשיות וזיכרונות
הגוף (ממש כמו הלא מודע) נחשב כמעין "שפת אמת"
הוא יודע לבטא בשבילנו תחושות, פחדים, כמיהות
שהם מעבר למילים
מעבר להגנות המתוחכמות שלנו

בתהליך הטיפולי, תשומת הלב לגוף, לתחושות שלו ולתנועות שלו נותנת לנו ידע טהור מלא בחוכמה אלוהית

השני הוא ההיבט הנפשי
הנפש שלנו היא מרכז של מחשבות, רגשות, דפוסי התנהגות וזיכרונות
בנפש מתהווים הקונפליקטים הפנימיים, השאיפות, הפחדים והחלומות
החלק הנפשי של האני משקף את המתח בין השאיפות המודעות לבין התכנים הלא-מודעים שמנהלים אותנו מתחת לפני השטח

Last but not least
הוא ההיבט הרוחני (שבכלל לשמו התכנסנו כאן בעולמינו המורכב:)
הרובד הרוחני של האני שלנו קשור ללימוד, לתיקון, למשמעות, לחיבור לנישגב (למשהו גדול יותר מאתנו) ולתחושת ייעוד.
האני הרוחני הוא המקום שבו האדם שואף להתעלות מעל הדפוסים הישנים, להתחבר למהות עמוקה יותר, ולמצוא תשובות לשאלות קיומיות.

בגישה האינטגרטיבית, האני לא קבוע או חד-ממדי אלא משתנה, דינמי ומתעצב בהתאם לחוויות, להתפתחות הפנימית וליחסים עם הסביבה


והמטופלת?
לאט לאט היא התחזקה
פנימה

היא למדה לעצור שוב ושוב
לנשום עמוק
ולפגוש את החוויה שלה ברגע הזה
בלי לפחד לאכזב או לטעות

הרגע הזה/הגוף שלנו
מלמד אותנו את עצמינו
מאפשר לנו לבחור באומץ בעצמינו
להרגיש נוכחים באמת

ואת?
מרגישה שאת את באופן מלא ומחובר?

באהבה
כרמית

20/11/2024

***רוצה להיות אני***
לפני כשנה וחצי נכנסה אליי לקליניקה אישה יפיפייה בת 36
היא היתה זקופה
חכמה
כריזמטית
ועצובה

כששאלתי אותה מה מביא אותה לטיפול, היא ענתה לי "אני רוצה להיות אני"
ביקשתי ממנה להסביר למה היא מתכוונת
והיא ענתה שיותר מדי זמן היא מרגישה שהיא משחקת תפקיד
שהיא לא באמת היא
שהיא מתבוננת על חייה מהצד
מנותקת
עסוקה בלרצות אחרים ולקבל מהם אישורים
***

התחלנו תהליך משותף
מרתק
נפשי פיסי ורוחני

של התבוננות
סקרנות טהורה
לגלות
מי היא
היום
עכשיו
מה היא רוצה
מה היא מבקשת בחייה

היה לנו מרחב בטוח שבו היא יכלה להיות כל מה שישנו
להכיר את מי שהיא באמת
לבנות מערכת יחסים חדשה עם עצמה
מתוך חיבור
חמלה
ואהבה
***

אז מה זה אומר טיפול נפשי פיסי ורוחני ואיך טיפול כזה-אינטגרטיבי, עוזר לנו להיות יותר ויותר אנחנו?

הפסיכותרפיה האינטגרטיבית, מתייחסת לגוף, לנפש ולרוח של האדם

לאני, יש הרבה מימדים
יש בו שכבות שונות של קיום
ושל חוויה

ההתבוננות על האני מתבטאת בשלושה היבטים מרכזיים:

הראשון הוא כמובן ההיבט הגופני
האני מתבטא דרך הגוף, שהוא לא רק כלי פיזי, אלא גם מקום שבו אנחנו אוגרים חוויות רגשיות וזיכרונות
הגוף (ממש כמו הלא מודע) נחשב כמעין "שפת אמת"
הוא יודע לבטא בשבילנו תחושות, פחדים, כמיהות
שהם מעבר למילים
מעבר להגנות המתוחכמות שלנו

בתהליך הטיפולי, תשומת הלב לגוף, לתחושות שלו ולתנועות שלו נותנת לנו ידע טהור מלא בחוכמה אלוהית

השני הוא ההיבט הנפשי
הנפש שלנו היא מרכז של מחשבות, רגשות, דפוסי התנהגות וזיכרונות
בנפש מתהווים הקונפליקטים הפנימיים, השאיפות, הפחדים והחלומות
החלק הנפשי של האני משקף את המתח בין השאיפות המודעות לבין התכנים הלא-מודעים שמנהלים אותנו מתחת לפני השטח

Last but not least
הוא ההיבט הרוחני (שבכלל לשמו התכנסנו כאן בעולמינו המורכב:)
הרובד הרוחני של האני שלנו קשור ללימוד, לתיקון, למשמעות, לחיבור לנישגב (למשהו גדול יותר מאתנו) ולתחושת ייעוד.
האני הרוחני הוא המקום שבו האדם שואף להתעלות מעל הדפוסים הישנים, להתחבר למהות עמוקה יותר, ולמצוא תשובות לשאלות קיומיות.

בגישה האינטגרטיבית, האני לא קבוע או חד-ממדי אלא משתנה, דינמי ומתעצב בהתאם לחוויות, להתפתחות הפנימית וליחסים עם הסביבה

חוסר איזון בין הרבדים (כמו דיכוי של הרגש או התעלמות מהצרכים הגופניים) עשוי ליצור תחושת נתק, בלבול או מצוקה

הטיפול האינטגרטיבי שואף לעזור לנו לחבר בין הרבדים השונים של האני
כדי שהמטופל יוכל להרגיש
שלם יותר
מחובר
קשוב לעצמו ולסביבה שלו
ונוכח במלואו ברגעי החיים

בחזרה למטופלת...
לאט לאט
היא התחזקה
פנימה

היא למדה לעצור שוב ושוב
לנשום עמוק
ולפגוש את החוויה שלה ברגע הזה
בלי לפחד לאכזב או לטעות

הרגע הזה/הגוף שלנו
מלמד אותנו את עצמינו
מאפשר לנו לבחור באומץ בעצמינו
להרגיש נוכחים באמת

ואת?
מרגישה שאת את באופן מלא ומחובר?

באהבה
כרמית

17/11/2024

***זוגיות זה כואב***

מטופלת עבר שלי הגיעה לטיפול
עם בקשה כנה להתגרש

היא היתה מותשת ומיואשת
מהמריבות הבלתי פוסקות עם בעלה
מהתיסכול
והכאב היומיומי
כל מה שביקשה היה להפסיק את הסבל

החוויה המרכזית שלה היתה שהיא לא נחשבת בעיניו
הוא לא מקשיב לה
לא נותן לה תשומת לב
פשוט לא רואה אותה

ניפגשנו קרוב לשנתיים
בהתחלה בעיקר ביטאה את הזעם כלפיו
הרבה זעם
לאט לאט יכלה לפגוש את הכאב הגדול שמסתתר מתחת לזעם

דרך השיחות שלנו
וההקשבה לגוף החכם שלה
יכלה המטופלת לאט לאט
להכיר בזה שהחוויה הכואבת הזו שהיא חווה עם בן זוגה
לא התחילה היום

זו חוויה שמאוד מוכרת לה מילדותה

אביה היה איש חולה ואימה נאבקה על פרנסת המשפחה
אף אחד מהם לא יכול היה באמת לתת לה את מה שכל כך היתה זקוקה לו
מגיל מאוד צעיר

כשהיא כעסה על בעלה שהוא לא מקשיב לה, היא בעצם כעסה על אמא שלה שתמיד היה עסוקה בעבודה
כשהרגישה נטושה בכל פעם שהוא איחר לחזור הביתה
התעורר בה הכאב של הילדה הקטנה שנשארה לבדה כשהוריה נעדרו

****
העברה Transference היא מושג מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית שמניח,
שהמקור של חלק מרגשותינו בתוך מערכות יחסים משמעותיות בהווה
נובעים ממערכות יחסים משמעותיות בילדותינו

מדובר על תהליך לא מודע שבו אנחנו "שמים" על בן או בת הזוג שלנו דברים שהם לא באמת שלהם
דברים ששייכים לעבר שלנו
לקשרים עם הורינו
או אפילו לדינמיקות שראינו בבית בילדותנו
***

בטיפול, היא למדה להקשיב לעצמה
להכיר את הכאב המקורי שלה
לגעת בפצעים שנשאה שנים
להפריד בין מה ששייך לעברה
לבין מה שקורה בהווה עם בן זוגה

לאט לאט משהו עמוק השתנה במפגש הזוגי
הם למדו לתקשר אחרת
המריבות פחתו
החיבור היה נקי יותר
השיחות שלהם נעשו עמוקות יותר
חמלה ורוך ניתווספו לדיאלוג שלהם

והיום?
היא כבר לא רוצה להתגרש.
איכות החיים שלה, ושל שניהם יחד
השתנתה מקצה לקצה

***

זוגיות יכולה להיות מראה שמציפה בנו את הפצעים הכואבים ביותר שלנו

אבל היא גם יכולה להיות מרחב לריפוי

אם אנחנו מוכנים להתבונן פנימה
להכיר את החלקים הפגועים שלנו

ולעשות איתם שלום

באהבה,
כרמית

13/11/2024

תיקווה

בשבועות האחרונים אני פוגשת דרך הנשים והגברים שאני מלווה,
יותר ויותר קולות של ייאוש, חוסר האונים, עצב, כאב, כעס ומועקה כללית.

המציאות מורכבת וקשה, אנשים דרוכים, מודאגים ומותשים..

כדי לגייס תיקווה בימים אלה, אין מנוס מלהתבונן על המציאות גם ברמה הרוחנית...

מה זה אומר?
נתחיל בזה, שכולנו בחרנו להיות כאן בתקופה הזו

מי זה כולנו?
החלק הנישמתי שנמצא בכל אחד ואחת מאתנו, בחר להיות בתקופה הסוערת הזו

הסערה אגב, לא מתרחשת רק בארץ הקודש...
היא מתרחשת בעולם

העולם עובר שינוי לא קטן
ואנחנו, בני האנוש מוזמנים להשתנות איתו...

השינוי שאנחנו מתבקשים אליו הוא בעיקר בתודעה שלנו -
בתפיסת העולם שלנו
באיך אנחנו מתבוננים על דברים
בהבנות חדשות לגבי עצמינו
ולגבי נושאים משמעותיים בחיינו
בכמה אנחנו ניזונים מבחוץ (למשל מהתקשורת)
ובכמה אנחנו קשובים לעצמינו

הנשמה שלנו הגיעה לעולם כדי להתנסות ולהתפתח
המשברים הכאבים והאתגרים שלנו הם הזדמנות למסע הנשמתי שלנו
***

הלכלוך העמוק שצף עכשיו סופו להישטף
זה יכול לקחת עוד זמן
אבל יש תיקווה!
בסוף זה יגמר
ותפציעה תקופה חדשה וטובה

כמה טובה?
תלוי בנו

מה כדאי לעשות?
להיכנס פנימה
לתוכינו
לשחרר את המסכים והחדשות

להרשות לעצמינו להתבונן על הדברים מחדש
להטיל ספק
ולשאול שאלות

לשאוף להעלות את התדר שלנו
זה קורה מעצמו כששרים, רוקדים, מודים על הטוב...
(מיותר לציין שהתדר שלנו יורד מאוד כשצופים בחדשות)

כדאי מאוד להיות בתשומת לב
(לשים את הלב שלנו במרכז)
ובהכרת תודה לטוב הרב בחיינו

מותר לנו להנות מהשמש, מהפרחים, מאהבה ומהטוב הרב שעדין כאן...

(נכון, ברגעים אלו ממש יש חטופים ומשפחות רבות שסובלות סבל בלתי יתואר
אבל האשמה והסבל שלנו לא מסייעים להם. ככל שנהיה בטוב יותר, יהיו לנו כוחות לתמוך ההם פיסית, רגשית ורוחנית)

איך?

התעוררתם בבוקר?
קחו רגע להתפעל ולהודות על זה

קחו נשימה עמוקה והרגישו את הגוף
יש חלק שמבקש תשומת לב?
עיצרו להקשיב לו...

הרגישו את המים מלטפים את גופכם במקלחת
עיצרו להתחבק עם בן הזוג ועם הילדים

הודו על המים המרווים
והאוכל המזין
השמש
הגשם
כלום לא ברור מאליו...
הניעו את הגוף
הקיפו את עצמכם בחברים טובים
חייכו (חיוך. גם אם מאולץ, משפיע עלינו לטובה...)

לא פשוט לבחור בטוב
זו עבודה קשה
במיוחד בימים אלה
אבל יש תיקווה
וימים נהדרים עוד יגיעו

חיבוק ואהבה
כרמית

11/11/2024

איך את מרגישה?💕

רגשות
זה כמובן נושא שעולה הרבה בטיפול ושווה להרהר בו

האם הרגשות שלנו הם אמת צרופה
או שלעיתים
כדאי לקחת אותם בערבון מוגבל

הרגשות שלנו, הפכו לחלק מאתנו
בעבר
"בזכות"
ולאור
מערכת היחסים שלנו עם הורינו, משפחתינו והסביבה שלנו...

כדי שנוכל להקשיב ולהסתמך על רגשותינו ככלי "נקי" ומדויק, להבנה של המציאות,
אנחנו צריכים לעשות דרך לא קצרה

עם עצמינו
לעצמינו

לזכך ולהפריד
בין כאבי העבר שלי

בין רגשות שהתקבעו בתוכי
כמעט בעל כורחי

לבין ההווה
והרגשות האמיתיים
הנקיים
שבאמת חשים את המציאות בהווה

אני פוגשת נשים (וגברים)
שמרגישים לא שווים😢
חלק בתוכם מבין ויודע
שבמציאות, הם נהדרים מוכשרים וחכמים

אבל עוד חלק, עמוק יותר
מרגיש "לא מספיק"
לא מספיק חכם, מוצלח או יפה
והחלק הזה חי בתוכם ומנהל אותם
במערכות יחסים ובכלל

איך עושים אינטגרציה בין החלקים ולומדים להרגיש באופן נקי יותר?🌈

ההקשבה הנוכחית שלנו למציאות ולרגע הזה
מכילה בתוכה
קשר עם הגוף שלנו
עם הנשימה
עם החושים
המחשבות
התחושות
הרגשות
והאינטואיציות שלנו

הרגשות שחיים בתוכינו
מגיעים אתנו לחדר הטיפולים
לאט לאט לומדים
של מי ה"אמת" הרגשית הזו
של הילדה שהיתי
או שלי היום

כמה זה משחרר
לפגוש את המציאות הרגשית שלנו
עם כמה שפחות משקעים
ועם כמה שיותר נוכחות בהווה
וחיבור לעצמינו

את מצליחה לעצור ולהבחין כשרגש מציף אותך או רק מבקר...?

באהבה,
כרמית

08/11/2024

***הדרך להיות עצמי***

לפעמים, אנשים מגיעים לטיפול בלי סיבה ברורה.
לכאורה הכול בסדר...

הם לא מצליחים להבין למה עמוק בפנים,
הם מרגישים ריקנות,
מרגישים כבויים,
כאילו איבדו מגע עם איזה גרעין עמוק שלהם.
עם מה שהם באמת רוצים או מרגישים.

לפני שנים רבות, דונאלד וויניקוט (פסיכואנליטיקאי מבריק!) טבע את המושגים "עצמי אמיתי"
ו"עצמי כוזב".
הוא התבסס על תצפיות ועבודה קלינית עם ילדים ומבוגרים וטען, שכדי שנוכל להתפתח בצורה בריאה, אנחנו חייבים לגדול לאורך תקופה מסוימת *מבלי להידרש להתאים את עצמינו בכלל לציפיות או לרגשות של מי שמטפל בנו*
בעצם, תינוק קטן, זקוק שאימו תתכוונן אליו מבלי שהוא יצטרך לדאוג שהיא תתעייף או תכעס...

ילד קטן זקוק להרשאה אמיתית מהוריו להיות הוא.
מבלי להתחשב באף אחד.
לצרוח כשעייף,
לבעוט כשכועס,
לנשוך כשזועם
ולהיות מתוק רק כשממש בא לו... (ולא כדי לקבל אהבה...)
לרוע המזל, חלקינו הניכר לא קיבל את ההזדמנות הזו:-(

ההורים שלנו היו עסוקים, מדוכאים, תוקפניים או ביקורתיים...
ומה שקרה הוא שלמדנו להיות צייתנים במקום להיות אותנטיים!

למדנו, להציג לאחרים את מה שהם מצפים מאתנו,

נאלצנו, לדכא את הספונטניות שלנו ובאופן ישיר גם את היצירתיות והשמחה.
למדנו להתאים את עצמינו לאחרים, על חשבון הקשבה לעצמינו,
ולא לצפות ממישהו אחר להתאים את עצמו אלינו.

ואז אחרי שנים, פתאום נראה שהחיים שלנו קצת עוברים לידינו...
אנחנו לא באמת נוכחים.
***

האמת היא שאנחנו זקוקים לקצת עצמי כוזב כדי שנוכל לחיות בחברה, בלי להיות פוגעניים או חסרי טאקט...
אבל זה יכול לקרות (עצמי כוזב במידה...) *רק אחרי שהתנסינו קודם בחוויית עצמי אמיתי*!

אדם שכל הזמן נאלץ להסתיר רגשותיו, מהר מאוד יתרחק מעצמו ולא יכיר את רגשותיו שלו...
לצערי, זו טרגדיה שכיחה בעולמינו.

ברמה הרגשית, זו מצוקה גדולה לאדם, לחיות ליד עצמו ולא לדעת באמת מה הוא מרגיש, למה הוא כמה...

ברמה הרוחנית - המימוש של האדם הייחודי שאני, מתמסמס ואיננו, בגלל
הצורך הרגשי שלא נענה והביטול האוטומטי של החלקים הייצריים של מי שאני...
***

לכולנו יש משאלה טבעית ופשוטה
להרגיש חיות, ממשות וקיימות.
להרגיש שאני, כולי, באמת נוכח בעולם,
ושאני יכול להיות בו בחופשיות ובחדווה.

חדר הטיפולים (גם זה האונלייני), הוא מרחב שמאפשר למטופל לחוות ולבטא בבטחה כעס, זעם, כאב ותשוקה.

החיים הפנימיים יכולים להתרחש ולהתבטא בספונטניות ובאותנטיות במרחב בטוח ואוהב.

העצמי האמיתי לאט לאט מתגלה ותופס יותר ויותר מקום ונוכחות בחיים.
ואיזו זכות לי להיות חלק מהתהליך הזה:-)

באהבה