15/03/2026
כשהייתי אמא לילדות קטנות אני זוכרת סביבי תחושה שאסור להתחרט. מרגע שהתחלתי תהליך אני חייבת להמשיך, כי זה עניין של גבולות וזה עניין של חוזק ובעיקר כדי שהילדה לא תלמד שיש לה כוח עליי...
אז אם אמרתי שחוזרים הביתה אסור היה לי לשנות דעה
אם אמרתי שמהיום אין חיתולים אז אסור לחזור אחורה
אם אמרתי שיותר אין הנקה לפני השינה אז לא משנה מה, ממשיכים.
היום כשאני מלווה משפחות אני יודעת שזה מסוכן לחשוב ככה שאסור להתחרט.
הרבה פעמים שינוי החלטה נובע מקשיבות הורית, מתובנות שנוספו בדרך ומנסיבות החיים הלא צפויות. (כמו למשל מלחמה!) וזה ממש ממש חשוב לדעת מתי לא להמשיך.
וזה לא הופך אותך לחלשה, זה לא נזק לילדה שלך, זה הופך אותך לגמישה וקשובה וזה טוב גם עבור הילדה שלך.
יותר מזה, ממש חשוב לי לומר, שהרבה תהליכים שהותחלו והופסקו, בפעם השנייה שהם הותחלו הם עברו יותר בקלות. אולי כי הפעם הראשונה באמת היתה לא נכונה בזמן שלה וטוב שהופסקה, ואולי כי משהו בכל זאת נלמד והופנם בפעם הראשונה. היא היתה החזרה להצגה... ובפעם השנייה זה כבר היה מוכר ועבר קצת יותר בקלות.
אז תהיו קשובות, וכן ממש חשוב ללכת עם החלטות הוריות ולעמוד בהן, אבל גם ממש חשוב לדעת לשנות אותן
*בספר הדיגיטלי שלי, גמילילה ( המדריך המלא לפרידה מהנקות לילה ) יש כמובן התייחסות מפורטת גם לזה, גם לשאלה באיזה מחיר להמשיך, מתי להפסיק, מה לעשות אם באמצע תהליך או קצת אחריו יש מחלה וכו' (לינק בביו)
#רקאומרת #גבולות
