11/04/2024
לרגל חודש המודעות לאוטיזם נשמח לשתף את מילותיה של לאה קאופמן- קלינאית תקשורת, מטפלת, מדריכה ויוצרת תכנים מונגשים לקלינאיות תקשורת ולצוותי חינוך
לפני תקופה נתקלתי בסיטואציה מתסכלת🥹 איש צוות מקצועי, לא קיבל את העובדה שילד במסגרת בה עבדנו, זקוק בזמנים של חוסר ויסות לאייפד, על מנת לתקשר (למרות היכולת שלו לתקשר בערוץ המילולי) 😖.
בעקבות כך, נוצר מצב בו הוא לא הובן בסיטואציה מאתגרת והוא לא קיבל את הכלי לו הוא היה זקוק כל כך. הוא בכה זמן ממושך לאחר מכן, וזה די נדיר שזה קורה. הלב שלי יצא אליו 🩷.
אז לרגל חודש המודעות לאוטיזם, כמה מילים על אישור שונות נוירולוגית:
🌸 בהבנת השונות הנוירולוגית קיים אתגר הנקרא The Double Empathy Problem המתייחס לכך שגם אנשים נוירוטיפיקליים וגם אנשים אוטיסטיים מתקשים להבין אחד את השני, כלומר, הכשלים החברתיים הם הדדיים 🥴 (אוטיסטיים מתקשרים די יפה בינם לבין עצמם ואנשים נוירוטיפיקליים לעתים מתקשים לפרש נכון את ההתנהגות האוטיסטית...😏).
הכשלים באינטראקציה מופיעים על רקע השוני בעיבוד האינפורמציה הסנסורית ודרכים שונות של אוטיסטיים (ושלנו) לחוות את העולם.
אנו רוצים לתמוך באינטראקציות מוצלחות - לכן אנו צריכים לבצע התאמות אשר יגשרו על השונות.
🤔 האם הנטל של ההתאמות צריך להיות רק על האוטיסטיים או שגם אנו, כחברה, צריכים לבצע התאמות ולקבל סוגי אינטראקציה אוטיסטיים?
🎭תופעת ה Masking, בה אנשים אוטיסטיים מסתירים פעולות או התנהגויות אוטיסטיות, על מנת להתאים עת עצמם ולהיראות נוירוטיפיקליים (כמו דיכוי של התנהגויות רפטטיביות, יצירת קשר עין) , היא תופעה נפוצה בעיקר בקרב בנות אוטיסטיות, אך גם בקרב בנים.
🔍 כיום, קיימת תמיכה מחקרית רחבה כי להתנהגות זו השלכות שליליות בטווח הארוך על הבריאות הנפשית ונמצא כי אף מעלה סיכון לאובדנות/מחשבות אובדניות.
👩🏫 כקלינאיות תקשורת, יש לנו תפקיד עצום בקידום מודל חברתי חלף מודל רפואי ('תיקון' ה'מחלה') ובתמיכה בשונות נוירולוגית.
אפשר להתחיל מהשדה המוכר לנו ביותר, מילים 😊
הנה מספר הצעות לטרמינולוגיה מאשרת שונות נוירולוגית:
🫶🏻 במקום 'הפרעה' או 'לקות' 👈🏻 שונות
🫶🏻 במקום 'נורמלי' 👈🏻 טיפוסי
🫶🏻 במקום 'הפרעת התנהגות' 👈🏻 קשיי ויסות (או צרכים תקשורתיים).
