21/01/2023
"עברתי שלושה ניתוחים קיסריים, בראשון, למרות שהצוות התיחס יפה, הרופאים ניהלו כל מיני שיחות אישיות ביניהם מעל הראש שלי בזמן הניתוח. ראיתי את התינוקת לכמה דקות ואז לקחו אותה ופגשתי אותה באמת רק אחרי 5 שעות בערך. רק אחרי שהורידו לי את התחבושת, גיליתי שיש לי סיכות בחתך - לא אמרו לי את זה מראש או הכינו אותי לזה בשום צורה. ההתאוששות היתה קשה וכואבת מאוד, הייתי סיעודית ממש והייתי צריכה עזרה להתקלח, לקח לי חודשים להשתקם.
הלידה השנייה הייתה ממש דרמטית, שחררו אותי פעמיים מבית החולים ובסוף כמעט ילדתי בבית, והגעתי לבית החולים עם מד"א. היה ניתוח שני בהול וטראומטי מאוד, שבו גם אני וגם הילדה שלי היינו בסכנת חיים אמיתית ולקח לי הרבה זמן להתגבר על זה, פיזית ונפשית.
אני עולה מצרפת ושמעתי על הניתוח הקיסרי הצרפתי כבר לפני 6 שנים בעיתונות הצרפתית. ביחד עם ההורים שלי ששניהם רופאים חקרנו לעומק את הנושא, כי ההריון השלישי היה בסיכון גבוה בעקבות הלידה השנייה ולא רציתי להגיע שוב למצב מסכן חיים. ההחלטה ללכת על זה הייתה אחרי הרבה מאוד בדיקות בנושא. אז לפני חודשיים וחצי עברתי את הקיסרי הצרפתי, ידעתי מראש כל שלב שהולך לקרות, וידעתי בדיוק מי הולך להיות בחדר הניתוח. הצוות המדהים של הניתוח הצרפתי היה סבלני מאוד ומכיל ומחבק וזו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שימחה בלידה. דרך מנשפית אני הייתי פעילה והוצאתי את התינוקת בעצמי, והכי מגניב היה שהנקתי את התינוקת בזמן הניתוח ולא הפרידו בינינו. נכון שהיה כואב אחרי הניתוח, זה ניתוח לכל דבר, אבל העוצמה והאורך פחותים לעומת הניתוחים האחרים שעברתי, והפעם אין קטטר ואין סיכות וזה משמעותי. במחלקת יולדות עצמה גם צוות האחיות היה מאוד אכפתי וחם.
התאוששתי הרבה יותר מהר מאשר בלידות הקודמות ועכשיו אני בחופשת לידה וזו הפעם הראשונה שאני לא בדכאון, חזרתי לתפקוד הרבה יותר מהר ואני עצמאית ויכולה לטפל בתינוקת שלי מהרגעים הראשונים, וגם בילדים האחרים בבית. לא ידעתי שאפשר להרגיש טוב, גם פיזית וגם נפשית אחרי לידה."
תודה רבה לעינת נקש המדהימה שכתבה לנו על החוויה שלה בשלוש לידות קיסריות.
הסיפור האישי של עינת מראה את ההשפעה העצומה שיש לחווית הלידה על תקופת ההתאוששות, חופשת הלידה ותקופת ההורות הראשונית באופן כללי. לידה טראומטית יכולה להוביל להתפתחות דיכאון לאחר לידה, ולקושי ניכר בשבועות הראשונים שלאחר הלידה ולעתים אף שנים רבות קדימה.
בלי להכנס לשאלת הטכניקה הכירורגית, ברור שיש הרבה מאוד מטופלות שעבורן הניתוח הקיסרי הצרפתי היה תיקון לחוויות טראומטיות קודמות, אז צריך קודם כל להבין למה מלכתחילה נגרמה הטראומה ואיך מונעים את החוויה הקשה הזו מנשים אחרות.
שרה טנקמן, מייסדת ומנכ"לית הקרן כתבה:
"רוב הויכוח הנוכחי סביב "קיסרי צרפתי כן או לא" מפספס את השורה התחתונה. שהיא- מה שהיה עד עכשיו, ומה שעדיין קורה בניתוחים קיסריים, לא טוב מספיק לנשים. הסטינג בחדר, הלחץ, התקשורת מול האישה, ההתאוששות לאחר הניתוח. We can do better. אגב, פעמים רבות הוא גם לא מיטיב עם הצוות הרפואי שנמצא שם בחדר, וגם על זה צריך לדבר.
אני רואה חוט מקשר בין ניתוח קיסרי לבין פרוצדורות רפואיות נוספות שנשים עוברות, ואולי עד היום כמטופלות קיבלנו אותן כמובן מאליו והגיע הזמן לדרוש שינוי. כמו צילום רחם (חייבים למצוא פתרון חדש ועד אז לכל הפחות יש להציע למי שמעוניינת בכך לעבור את התהליך בטשטוש). כמו ממוגרפיה (אני מתקשה להאמין שלא ניתן לפתח מכשור רפואי שישיג תוצאה דומה בלי למעוך איברים רגישים. מתקשה מאוד להאמין). אולי אין לי הוכחה לכך, אבל אני משוכנעת בכל ליבי שאם גברים היו עוברים פרצדורות כאלה כדבר שבשגרה, זה כבר היה נראה אחרת לגמרי.
אז כן, הגיע זמן לחשוב מחדש על מה שקורה שם בבניתוחים קיסריים בכל ההיבטים. ועכשיו שהנושא עולה לכותרות, זו הזדמנות מצוינת לעשות זאת. ברמה הפרקטית- אפשר להקים בבתי חולים וועדות שיכללו צוות רפואי יחד עם מטופלות ויחשבו מה אפשר לשנות בתוך התהליך, אפשר לערוך האקאתון חדשנות, אפשר לקבל השראה מיוזמות שמתרחשות בעולם. וכן, כל שינוי וכל חדשנות חייבים להיות מלווים באיסוף נתונים ומחקר רציני. מחקר רציני שנערך בצורה מבוקרת וגם, לא פחות חשוב, מערב מטופלות ולוקח בחשבון את הידע שיש להן על גופן.
בנושא אחר אך בדיוק באותו נושא- לאחרונה יצאנו בסקר חדש על כאב בטיפול גינקולוגי. כדי ללמוד ממטופלות מה צריך להשתנות ובתקוה לפתוח עוד אפשרויות כמו משחת אלחוש או הרדמה מקומית. כי תמיד נכון שיהיו כמה שיותר אפשרויות וכל אחת תבחר מה נכון לה. כל אחת שתמלא את הסקר תעזור לנו להבין מה הצרכים בשטח ולפעול לשינוי."
לינקים לסקר בעברית ובערבית בתגובות
