20/04/2022
קטע קצר שכתבתי עבור איגוד הקול הישראלי
טכניקות CBT: הכחדת התנהגויות קוליות לא רצויות
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT- Cognitive Behavioral Therapy מסתמך הן על החלק הקוגניטיבי – המציאות נתונה והאדם מפרש אותה בהתאם לאמונותיו וידע עולמו,
והן על החלק ההתנהגותי - התנהגויות, רצויות ובלתי רצויות, נרכשות על פי אותו חוק –לקבל חיזוק או להימנע מעונש.
ידוע כי פרשנויות קוגניטיביות שונות משפיעות באופן שונה על התנהגות גופנית.
פרשנות עם גוון חרדתי יכולה להוביל בין היתר לתסמינים של טונוס שרירים מוגבר, נשימות מואצות, דיבור מהיר ועוצמת קול חזקה.
פרשנות עם גוון דיכאוני תוכל להוביל בין היתר ליציבת גוף שמוטה, עוצמת קול חלשה וטון נמוך. כך, לאורך זמן יכולות להיווצר הפרעות קול שונות.
בטיפול ניתן הסבר על הקשר בין אירוע לבין הפרשנות שהוענקה לו והביאה להתעוררות רגש מסוים ומכאן לתגובה גופנית-התנהגותית. בנוסף, לצד הבדיקה של ההרגלים המזיקים יש לבדוק גם אמונות ליבה אשר מחזקות את ההתנהגויות הלא רצויות.
ניתוח קוגניטיבי בלבד לא יגרום לשינוי ארוך טווח ועל כן יש צורך באימון התנהגותי יום יומי. קביעת המטרות הטיפוליות נעשית בתיאום עם המטופל ומחייבת יעדים כמותיים ומדידים וסדר תרגול הדרגתי לצורך הנחלת התנהגות חלופית.
ודוגמא מהקליניקה -
אישה בת 50, מנהלת במפעל הגיעה לטיפול עקב הפרעת קול על רקע יבלות על המיתרים. בבדיקת הרגלים מזיקים עלה כי האישה נוהגת לדבר בעוצמות גבוהות מאוד בעבודתה (למעשה לצעוק...) לעתים קרובות. למרות הסבר חוזר ונשנה על הקשר בין הרגל זה לבין הפתולוגיה הקולית לא הצליחה האישה לשנות התנהגות יום יומית מזיקה זו.
בבדיקת אמונות הליבה בטכניקה שלCBT עלו פרשנויות רבות לגבי היותה אישה יחידה המנהלת עשרות גברים. בין היתר התברר כי הצורך שלה להרים את הקול על העובדים לאורך היום היה כדי שיתייחסו אליה ברצינות והעבודה תתנהל כשורה.
בטיפולים נעשתה עבודה על הפרכת אמונה זו ואמונות דומות נוספות ומציאת אמונות חלופיות אשר אפשרו למטופלת לשמור על סמכותיות בעבודה בדרכים אחרות. באמצעות תכנית של חיזוקים חיוביים ושליליים שתואמו עם המטופלת מראש, הוכחדו ההתנהגויות המזיקות והונחלו התנהגויות חדשות.
נכתב ע"י נועה שפינדלר, קלינאית תקשורת ומטפלת קוגנטיבית-התנהגותית, נערך ע" פנינה ארנטל
