שרית הרצמן הררי - דיאטנית קלינית

19/02/2026

💫 זה לא "חוסר כוח רצון" – זה פשוט רעב של הנקה 💫

השבוע קיבלתי הודעה משרה (שם בדוי).
שרה היא אישה מרשימה – בת 30,
מטפלת רגשית, שמתמרנת בין קריירה לגידול
שני פעוטות בתוך המרוץ היומיומי.

נפגשנו לראשונה לפני מעל שנתיים,
רגע לפני ההיריון הראשון שלה.
יחד עברנו דרך עמוקה ומרגשת של ריפוי
מערכת היחסים עם האוכל,
ליווי בהריון וגם התמודדות עם סוכרת היריון.

אחרי תקופה ארוכה של עצמאות, שרה הרגישה
שהאכילה "התבלגנה" לה בין ההנקה לטיפול בילדים.
הביקורת העצמית התחילה להרים ראש,
והיא חשה שהיא שוב מאבדת שליטה.

היא חזרה להשתמש בכלי של יומן אכילה,

וכעבור 5 ימים בלבד – הגיע הדיוק המדהים הזה
בהודעה שהיא שלחה לי:
"...הביקורת העצמית שלי מתעקשת להגביר את עצמה.
בוחרת להתרכז שרק בתוך כמה ימים של לחזור לכתוב,
בדגש עם התייחסות לרעב ושובע,
אני מצליחה לראות עד כמה הו לא בעיה
של ריסון עצמי או כוח רצון –
אלא ממש עניין של רעב מוגבר בגלל הנקה,
וקושי בסידור הארוחות בזמנים נורמאליים,
בלי לפתוח פערים מטורפים.
זה נותן לי מוטיבציה שאני מצליחה לזהות
קושי שיש לו פתרון..."

למה ההודעה הזו גרמה לי להתרגש כל כך?

כי בפעם הראשונה שליוויתי אותה, לקח לנו
שנה וחצי להטמיע את הכלים האלה.
שנה וחצי של פירוק דפוסים.

וכיום?
בתוך 5 ימים בלבד – שרה כבר ידעה לעשות את ה"סטופ".
במקום לשקוע באשמה של
"למה אני לא משתלטת על עצמי?",
היא השתמשה בכלים שלנו כדי להבין את הפיזיולוגיה שלה:
אני מניקה -> הגוף שלי זקוק לאנרגיה ->
אני פותחת פערים גדולים מדי -> האכילה יוצאת מאיזון.

ברגע שיש זיהוי, הביקורת העצמית נחלשת.
לקושי פיזיולוגי יש פתרון מעשי,
לא צריך בשבילו "כוח רצון" עילאי.

כששרה מבינה שהיא צריכה פשוט לצמצם פערים
ולהזין את הגוף שלה בזמן,
השקט חוזר לצלחת והאכילה הרגשית נרגעת.

זו ההצלחה האמיתית של התהליך: שגם שנתיים אחרי,
כשהחיים משתנים והעומס גדל, הכלים כבר ספוגים בה.
היא לא צריכה להתחיל מאפס,
היא פשוט חוזרת לדבר את השפה שהיא כבר יודעת.

תודה לך שרה, על ששיתפת אותי בדרך שלך.
על התזכורת שכשמקשיבים לגוף במקום להילחם בו –
הפתרונות תמיד נמצאים שם. ✨

הורות מביאה איתה אתגרים פיזיולוגיים ורגשיים
שלא תמיד מדוברים.
אם גם את מרגישה שהאוכל מנהל אותךואת רוצה ללמוד
איך לייצר 'איים של שקט' בתוך היום שלך –
אני מזמינה אותך להתייעץ איתי בפרטי.
בואי נהפוך את הביקורת העצמית לפתרונות מעשיים.

שרית הרצמן הררי,
דיאטנית קלינית
להקשיב – לאכול – לאהוב♥️

28/04/2025

"אני מרגישה שאני מתחילה להשתחרר מכלא הדיאטות והאשמה"

זו לא רק שורת סיכום במכתב תודה.
זו נקודת מפנה.

מטופלת שאני מלווה בתהליך – עמוק, אישי, מרגש – שלחה לי לחג זר פרחים ויין, עם המילים:

"תודה ענקית על הליווי המסור, ההקשבה, ההכוונה והדיוק. בזכותך אני מרגישה שאני מתחילה להשתחרר מכלא הדיאטות והאשמה"

מאחורי המילים האלה מסתתר סיפור חיים.
שנים של דיאטות, של מסרים נוקשים, ביקורת על הגוף,
אמונה ש"אם רק ארזה – אמצא אהבה"...
ודפוסים שנצרבו עמוק – כמו לאכול כשקשה,
לחשוב שלא משנה מה תעשי – זה לא מספיק.

אנחנו עובדות יחד על חיבור מחודש לגוף,
על הקשבה לרעב ולשובע,
על זיהוי הרגשות מאחורי האכילה –
ובעיקר על שינוי תודעתי.
לא עוד מאבק בגוף,
אלא הבנה, ריפוי, קבלה.

וכשאני מקבלת מכתב כזה –
אני נזכרת למה בחרתי בדרך הזו.
למה אני מאמינה בשיטה שלא עוסקת רק באוכל,
אלא באדם שמאחוריו.
וכמה כוח יש בליווי מדויק, בקשר מטפל-מטופל
שמבוסס על הקשבה, ולא על שיפוט.

💜 תודה לך על האמון.
על הדרך שאנחנו עושות יחד.
ועל התזכורת – שזה אפשרי.
לא רק לרדת במשקל – אלא להשתחרר באמת.

מעוניינים ללמוד על התהליך או להזמין הרצאה בנושא? מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

שרית הרצמן הררי
דיאטנית קלינית
להקשיב – לאכול – לאהוב♥️

09/04/2025

"אני שונאת ירקות!" - איך סלט הפך לחוויה חיובית

לפני ארבע שנים, דנה, עו"ד בת 34,
נשואה ואם ל 3 ילדים קטנים, הגיעה אליי לליווי תזונתי.
היא הצהירה בבירור – היא פשוט שונאת ירקות.

עבדנו יחד במשך כשנה, ובמהלך הזמן
התרחשו כמה שינוים הדרגתיים אך משמעותיים.

רגע מרגש במיוחד היה, כשקיבלתי ממנה הודעה
לצד תמונה של ארוחת הבוקר שלה,
שכללה לחם, גבינה, קפה וכמה עגבניות שרי:
"אם לפני שנה היית אומרת לי שאוכל את זה מרצון,
לא הייתי מאמינה."

מסיבות שונות, דנה הפסיקה את הליווי לתקופה,
אך חזרה להמשך התהליך לפני מספר חודשים.

דנה פתחה משרד עצמאי ויש לה עומס עצום ביום יום.
גם הפעם, הירקות חזרו להיות אתגר – הן בקנייה והן בהכנה.

עם הזמן היא מצאה פתרון שמתאים לה:
היא קונה לעצמה סלט גדול בהרכבה עצמית
ומשלבת ממנו בארוחות הצהריים והערב שלה.

היום, כששיקפתי לה את הדרך שעשתה,
איך מצאה, למרות העומס בחיים,
דרך להכניס יותר ירקות בתפריט בלי תחושת סבל,
היא חייכה ותיקנה אותי בכנות מפתיעה:
"אני אפילו מחכה לזה!!!"

כמה מרגש לראות את השינוי שדנה עברה –
מאנטי לירקות (אחרי שנים של דיאטות בילדות)
ועד לציפייה לסלט שמביא לה גיוון, שמחה והנאה.

שרית הרצמן הררי, דיאטנית קלינית
להקשיב – לאכול – לאהוב♥️

26/03/2025

💜 רגעים קטנים שמזכירים לי למה אני עושה את מה שאני עושה...

לפעמים, אחרי שאני מעבירה הרצאה, אני לא תמיד יודעת מה נשאר ממנה אצל המשתתפים. אבל אז מגיעות הודעות שמזכירות לי כמה רחוק ההשפעה יכולה להגיע.

זוהר, הבת שלי, שיתפה אותי במילים שקיבלה מקב"נית בבסיס שבו היא משרתת:

💬 "שתדעי שהקב"נית בבסיס אמרה לי שהיא השתמשה במשהו שאמרת בהרצאה על אחת המטופלות שלה השבוע."

איזו תחושה מדהימה לדעת שהתכנים שאני מעבירה לא נשארים רק בגבולות ההרצאה – אלא ממשיכים לחלחל, להשפיע ולעזור לאחרים.

זה בדיוק מה שמניע אותי – להעביר ידע שפותח נקודות מבט חדשות ויכול לשנות חיים. וכשזה קורה דרך הבת שלי? זה מרגש אפילו יותר. 💫

רוצים להזמין הרצאה למסגרת שלכם? מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

שרית הרצמן הררי,
דיאטנית קלינית
להקשיב - לאכול - לאהוב ♥️

16/11/2024

💫לא צריך הרבה כדי לגרום לי לשמחה והתרגשות 💫

אתמול קיבלתי הודעה מאשתו של מטופל
שהגיע אליי לאחרונה – בן 72,
מתמודד כבר מספר שנים עם דיכאון קשה
שהשפיע גם על התזונה וגם על המצב הפיזי.
במהלך השנים האחרונות הוא ירד משמעותית במשקל.

בפגישה שלנו, נתתי להם כמה דגשים קטנים
התחלתיים אך משמעותיים לשיפור התזונה.

אחת ההמלצות הייתה שאם הוא לא מצליח לאכול
ארוחת צהריים מלאה, שינסה לשתות תוסף מזון רפואי.

אתמול היא כתבה לי:
"הסכים לאכול גם בצהריים אינשור, כי אכל רק פתיתים."

הודעה כזו אולי נשמעת פשוטה,
אבל בשבילי היא עולם ומלואו.
המוח שלי כבר מתרגם אותה לשינוי מיטיב:
עלייה בצריכת קלוריות וחלבון,
התחלה של חיזוק פיזי ונפשי,
והתקדמות אמיתית במצבו של המטופל.

בסוף, אני מאמינה שדווקא הדברים הפשוטים –
כמו לשתות תוסף מזון במקום לוותר על ארוחה –
הם הצעדים הקטנים שמובילים
לשינוי גדול ולחיים טובים יותר.

צעדים קטנים, משמעות גדולה.
הודעה פשוטה, שמחה עצומה🥰.

שרית הרצמן הררי,
דיאטנית קלינית
להקשיב - לאכול - לאהוב ♥️

15/11/2024

קרמבו

(משחזרת את הפוסט שנמחק בטעות 😅🤓)

אתמול נפגשתי עם נועה, נערה בת 14
שאיתה אני עובדת כבר חודשיים.
החלטנו לתרגל אכילה מודעת ובחרנו קרמבו.

שאלתי אותה איך היא נוהגת לאכול אותו בד"כ?
היא ענתה בכנות: "בביס אחד, אולי שניים".
כשהתעניינתי כמה קרמבואים היא בדרך כלל אוכלת?
(או מרגישה צורך לאכול אם לא מגבילים אותה)
היא השיבה: "שניים-שלושה."

אז ניסינו משהו קצת אחר:
הפעם, נועה קיבלה קרמבו על צלחת קטנה
עם מזלג קטן🍽️.

את הביס הראשון היא לקחה חופשי,
אחריו הזמנתי אותה להתמקד:
להרגיש את הטעם, המרקם, הריח,
לבדוק את ההנאה,
לפעמים עצרנו לרגע לפני שבלעה...

כשהקרמבו הסתיים, נועה הופתעה לגלות
שעברו למעלה מ-10 דקות מהביס הראשון.
אפילו יותר מכך –היא הופתעה
שהיא חוותה את הקרמבו אחרת,
נהנתה ממנו הרבה יותר,
גילתה טעמים חדשים,
והרגישה סיפוק כזה שצמצם את הרצון לעוד אחד.

ולכל מי שחושב שעדיף להתמקד בלהמנע
ולא לרצות קרמבו,
נועה סיכמה את זה יפה בסוף הפגישה:
"צריך לאכול מהכל ולהרשות לעצמנו,
כי אחרת זה רק יגרום לנו לרצות את זה יותר."
משפט פשוט, אבל עמוק.

אז .... איך אתם אוכלים את הקרמבו שלכם?
מוזמנים לנסות להאט, להתרכז באחד/ בכמה חושים
ולשתף בתגליות החדשות✨💫.

שרית הרצמן הררי
דיאטנית קלינית

להקשיב - לאכול - לאהוב ♥️

26/02/2024

היא נכנסה היום, וכמו כל מפגש שאלתי אותה איזה הצלחות היו לה השבוע?

"השבוע האמת לא היה כל כך טוב", היא ענתה.
בדקנו מה היה שם שגרם לה לכזאת קביעה נחרצת?

הבנו שזה היה סביב הממתקים.

במפגש קודם זיהינו שיש חסך בנושא,
והחלטנו שתקנה שני סוגים של ממתקים
באריזות קטנות ובכמות גדולה יחסית.

היא קנתה 2 אריזות של מיקס,
אבל יצא שהיו בסה"כ 5 סוגים שונים של חטיפים
וזה גרם לה לאכול יותר.

בדקנו מה למדה מזה?

היא הבינה שהמגוון הרב של הממתקים
יוצר אצלה אי שקט.
דבר זה גורם אצלה לאכילה מרובה מדי לטעמה.

בשבוע שעבר הבנו גם שהיעדר כללי של ממתקים בבית,
גורם גם הוא, לאכילה רבה מידי מכל הבא ליד
ובנוסף לחוסר סיפוק.

שיקפתי לה שבעצם הייתה פה למידה.
היא למדה יותר טוב איך חסך הממתקים
גורם לה לאכילת פיצוי
וכן למדה שעודף מגוון יוצר אי שקט ומפריע לה
לדייק את האכילה.

כשעמדה לצאת, בדקתי איתה איך היא יוצאת ומה לוקחת מהמפגש?

"היום כשבאתי הרגשתי לא טוב עם עצמי
כי חשבתי שלא אכלתי טוב השבוע ושהגזמתי עם הממתקים.
עכשיו אני מרגישה פחות רע עם זה.
אני מבינה שאני לומדת.
אנסה לשנות את הקנייה של הממתקים ולראות מה עובד לי".

היא הבינה ששינתה את נקודת המבט שלה.
בדקתי איך זה מרגיש לה עכשיו?
"האמת הרגשתי רע מאוד ועכשיו אני מרגישה יותר טוב"

שינוי זוית הראייה, גרם לה לשיפור משמעותי בהרגשה, וללמידה אפקטיבית יותר.

לדעתי כשמרגישים טוב יותר, אפשר ללמוד טוב יותר.

שרית הרצמן הררי,
דיאטנית קלינית
להקשיב - לאכול - לאהוב ♥️

(בתמונה תוכלו להתרשם, כמה "רעש" נוצר כשרוצים לבחור עוגה מהמגוון בימין, לעומת המגוון בשמאל)

24/11/2023

02/08/2023

כמה התרגשתי לקבל ממנה הודעה כזו!!!💫✨



לפני מספר ימים התרגשתי לקבל מלקוחה

שלפני חצי שנה, סיימה תהליך ליווי אצלי הודעה:

"..אפילו לא ספרתי לך... שהבחנתי שהבת שלי

עלתה קצת במשקל ואולי אפילו קצת מדי...

(בדקתי לפי bmi של ילדים).

הבנתי שהיא התרגלה לאכול תוך קריאה או

צפייה במחשב, ובלי לדבר אתה מילה על משקל

או אכילה, פשוט חידדתי בבית את הכלל

שכשאוכלים רק אוכלים...

והיא רזתה קצת,

בלי שהיא היתה מודעת לסיפור בכלל..."



ולמה זה כל כך מרגש אותי?

כי המטופלת הזו עברה בעצמה תהליך מרשים

של שינוי במערכת יחסים שהייתה לה מול אוכל-משקל-גוף

ובכך עצרה העברה בין דורית

של המערכת - יחסים המורכבת הזו.

מערכת יחסים שעברה אליה מאימה

ויכלה לעבור לבתה/ יתר ילדיה אך נעצרה!!!



עם ילדיה השיח שונה, הוא קשוב לצרכים, סקרן, מכיל,

אמפתי ומטפל בשורש הדפוס של האכילה.



קשה לתאר במילים כמה סיפוק, הערכה וגאווה יש בי🙏

שרית הרצמן הררי, דיאטנית קלינית
להקשיב - לאכול - לאהוב ❤️