דפנה שפון אברהם- מטפלת בהבעה ויצירה

דפנה שפון אברהם- מטפלת בהבעה ויצירה מטפלת בהבעה ויצירה בשילוב כלים נוספים. מאמינה בגילוי ו?

במיוחד לתקופת הקורונה: הזדמנות לחצי שעה של שיחה בזום (תשלום לפי יכולתכם) עם מטפלת מוסמכת.בחודשים האחרונים אנו חווים שינו...
22/10/2020

במיוחד לתקופת הקורונה: הזדמנות לחצי שעה של שיחה בזום (תשלום לפי יכולתכם) עם מטפלת מוסמכת.

בחודשים האחרונים אנו חווים שינויים בשגרת חיינו. חלק מן האנשים איבדו מקומות עבודה, עסקים קטנים שנאלצים להיסגר. תחושת חוסר ודאות וחרדה מן העתיד. יאוש. עולות חששות בריאותיות לנו ולקרובינו. כפי שאוהבים להגיד באה הקורונה ו"טרפה את כל הקלפים".
בתור מטפלת בהבעה ויצירה, העובדת עם ילדים, בני נוער ומבוגרים, גם לי נטרפו הקלפים. ונאלצתי להתרחק ממטופליי. מי שיכל המשיך בזום, אך ילדים קטנים, שזקוקים לטיפול קרוב, נוגע, לצערי חוו הפסקות בטיפול, ולעתים סיום מוקדם מהרגיל. גם המצב הכלכלי לא מאפשר לאנשים מסויימים להמשיך בטיפול, על אף ההיזקקות לו. בכלל, בתקופה זו, לדעתי הצורך במרחב מכיל- עלה וגדל עבור אנשים שבעבר אולי לא היו זקוקים לו, אך ברור שהיום יותר ויותר. אנשים מבודדים- אם זה פיזית או גם רגשית. יש תחושת לבדות מאד גדולה בלי קשר למצבנו המשפחתי. היום יותר מתמיד, אנשים זקוקים שיקשיבו להם. לרוב בני המשפחה והקרובים לנו הם לא מספיק, ויש צורך למרחב הנקי, הלא שופט של הקשבה.

אי לכך, אני יוצאת במיזם עבור אנשים מכל הגילאים ומכל מקום בארץ. אני מזמינה מי שרוצה לעשות איתי שיחת זום של חצי שעה, ללא התחייבות. זה יכול להיות חד פעמי, רב פעמי – על פי הרצון והצורך. אני מזמינה ילדים שחשים נוח לדבר בזום, בני נוער, נשים, הורים, בני הגיל השלישי- כל מי שרוצה לדבר. על כל דבר שהוא או היא בוחרים. ואני מבטיחה להקשיב. אבל להקשיב באמת. כי בזה אני טובה, ואשמח להיות שם בשביל מי שצריך. אפשר גם שיחות קלילות להפיג שעמום או בדידות.

ניתן לפנות אליי בטלפון 0522211824 ונתאם. סודיות מובטחת וכל מה שחל מבחינת אתיקה טיפולית.
התשלום הוא בדאנה- (פירוש בסנסקריט "נדיבות"). אתם משלמים לפי יכולתכם ורצונכם, לפי נדיבות ליבכם ומה שנתרמתם.

קצת עליי:
מטפלת בהבעה ויצירה כ12 שנים. משלבת שיטות נוספות כמערך משלב וממוקד עבור כל אדם ואדם. יש לי ניסיון רב בטיפולים רגשיים במסגרות שונות למבוגרים ולילדים. מקיימת גם הדרכות הורים. אני מאמינה שלכל אדם יש את הכוח להתמודד עם קשייו. האמת והריפוי נמצאים בו- ותפקידי כמטפלת לסייע ולעזור לו למצוא את הכוחות והידע הזה שנובעים ממנו. כל אדם שונה, אך כולנו דומים בגרעין הפנימי שלנו. אני מאמינה שלכולנו מגיעים חיים של שמחה, בריאות ושפע.

פגישה עם אם שחידדה לי שוב את הצורך לחזק ולטפח את ההורים שיושבים מולך. לתת עצות זה טוב, לפעמים מועיל אך אף פעם זה לא העיק...
23/10/2019

פגישה עם אם שחידדה לי שוב את הצורך לחזק ולטפח את ההורים שיושבים מולך. לתת עצות זה טוב, לפעמים מועיל אך אף פעם זה לא העיקר בהדרכה הורית.

הם פנו אליי לאחר שהיו אובדי עצות. יצא להם להפגש עם שלל "מומחי על" לדבריהם. הם קיבלו כל כך הרבה יעוצים כדי לעזור לבן שלהם שחווה קושי גדול וההתנהגות היתה ניכרת ב

כשמטופל מגיע עם כאבי בטן, לאחר איבחונים למיניהם, ועולה סיפור של 2 דורות למעלה, מהשואה, וכשזה משתחרר הכאבי בטן נעלמים כלא...
28/07/2019

כשמטופל מגיע עם כאבי בטן, לאחר איבחונים למיניהם, ועולה סיפור של 2 דורות למעלה, מהשואה, וכשזה משתחרר הכאבי בטן נעלמים כלא היו.
יותר ויותר מחקרים מאוששים את שיטת העבודה שאני משתמשת בה הכוללת ריקול הילינג, אייפק ועוד. אנחנו סוחבים לפעמים סיפורים וטראומות של דורות מלפני. צריך לאתר את המקור, להעלות ולשחרר את האדם מזה. שם יש ריפוי. ומכיוון שרובנו דורות שנים ושלישיים של השואה, הנושא עולה לא פעם בטיפול.
https://mobile.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-c0d16da85b2bb61026.htm?utm_source=Facebook&utm_medium=Share&Partner=Facebook_Share&fbclid=IwAR079VFKmn3OgpVk0FhnmOETsdoR56LH8YHD_9ZYnracHpPwjZc8tdidb1I

מחקר חדש באוניברסיטת מסריק שבצ'כיה חושף כי הטראומה שעברו ניצולי השואה שינתה באופן קבוע את מבנה המוח שלהם, וכתוצאה מכך גם את המוחות של הצאצאים שלהם

היא אמרה לי שכואבת לה היד- בין הכתף למרפק.. מן כאב שלא מרפה. היא מתפקדת רגיל אבל זה כואב, כבר שלושה שבועות. ביררתי איתה ...
18/03/2019

היא אמרה לי שכואבת לה היד- בין הכתף למרפק.. מן כאב שלא מרפה. היא מתפקדת רגיל אבל זה כואב, כבר שלושה שבועות. ביררתי איתה מה קרה בזמן האחרון- והתמקדנו במקום עצמו- בין הכתף: הכתף שסוחבת את עול "התיק", לבין המרפק שממנו יוצאת היד, החלק המבצע שלנו. מה תקוע לך? משהו שמהווה בשבילך עול בזמן האחרון, ושאין את יכולה או יודעת איך לפעול לגביו. מיד נזכרה על איזה קושי שחווה בעבודה בשבועות האחרונים- איזשהו סכסוך עם שותף לשעבר ששם אותה במצב שהיא די תקועה מבחינת פעולה, וכרגע היא נשארת באותה סיטואציה בלי יכולת לזוז או לפתור.
דיברנו על זה. שאלתי אותה מה קרה בגיל 9 (דרך חישוב משיטת ריקול הילינג)..והיא מיד דיברה על פיצול כיתתי שעשו להם. עירבבו 2 כיתות והפכו ל3... האם יש נקודות דימיון לפיצול שאת חווה עם השותף..? בהתחלה היה קשה לה להתחבר, אבל ברגע שהתחברו הרגשות לדברים שחוותה בגיל 9 מתוך האי וודאות והחרדה בפיצול הכיתתי שעשו להם- באותו רגע הכאב נעלם כלא היה... מוזר. נכון? אלה פלאות הנפש והגוף שלנו, והן הולכים יחד. צריך למצוא את הקשר. ברגע שקולטים ומשחררים אפשר לחוות קסמים מסוג זה. כן, לפעמים הריפוי הוא מיידי ומהיר.

31/01/2019

כיף להיות עסוקה בקליניקה!! קפצתי לביקור בעולם הוירטואלי...

אני מצולמת בתערוכה "יחי ההבדל הקטן"- תערוכה העוסקת באדם המצולם עם חפץ ולו סיפור מיוחד (מוזמנים לבקר זה מציג עד ה18/10). ...
16/10/2018

אני מצולמת בתערוכה "יחי ההבדל הקטן"- תערוכה העוסקת באדם המצולם עם חפץ ולו סיפור מיוחד (מוזמנים לבקר זה מציג עד ה18/10). הצילום שלי הוא עם מחברת שקניתי באקוודור והיוותה לי יומן מסע של הטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. לא כולם מכירים את הסיפור שלי אבל בטיול הזה, בפרו, עברתי שוד אלים וכמעט איבדתי את החיים שלי באמצע רחוב בעיירה ארקיפה. יד חונקת ושלושה גברים שניסו לגנוב ממני ואני שנלחמת תוך כדי חניקה ומאבדת את כל האוויר שהיה בי ובדרך נס ברגע האחרון הם מפילים אותי לרצפה גונבים ובורחים ואני חוזרת לנשום... לא אלאה בפרטים אבל מקרה זה הוא נקודה מכוננת בחיי. במחברת יש שני דפים ריקים באותו תאריך- חשבתי שאולי פעם אשלים את הכתוב אבל נראה לי שבהמשך חיי רוב מה שעשיתי וחייתי זה כדי להשלים את הריק הזה בין שני הדפים.
למדתי תואר MA בקרימינולוגיה, עבדתי באקדמיה וחקרתי את תחומי הפשיעה האלימה ולימדתי בקורס מניעת פשיעה. אחר כך המשכתי ללימודי טיפול באמנות וטיפלתי בגברים מכים ועבדתי בבתי כלא בקבוצות טיפוליות. עד היום אני עובדת בפרוייקטים ברמלה עם משפחות בסיכון.
בשנים האחרונות אני מוצאת שמשימת "הוקעת האלימות והרוע" מן העולם שהיתה משימת חיי משנה את כיוונה או אופייה. בשנים האחרונות יצא לי להיחשף וללמוד שיטות טיפול מדהימות כמו אייפק, תטא הילינג, ביאורגונומי, ריקול הילינג ואקסס בארס. שמתי לב שכשאני מטפלת אני פחות שמה לב ל"בעיות" של האדם ויותר מצליחה לראות את הכוחות שלו והיכולות שלו. כך שגם הלמידה וגם ההתפתחות הטיפולית שלי הביאו אותי לשיטת טיפול המיוחדת שלי היום שהיא ממוקדם באדם ותמיד מחפשת את הטוב והכוח כדי להעצים אותו ולהתגבר. זו לא סיסמא... זה עובד!

אז היום, כשאני מסתכלת על הצילום ועל האישה ההיא שבסך הכל היתה פעם בחורה צעירה שחשבה שהעולם טוב ואז גילתה גם רוע, ושנים חקרה ולמדה וניסתה להבין למה יש את זה. אני מסתכלת על אותה אישה שנלחמה ביד החונקת ואחר כך במשך השנים נלחמה באלימות ופשע. אני מסתכלת ואומרת לה: זהו, את יכולה לנוח במאבק. את יכולה לשנות זווית ולראות איפה יש כוח ואהבה ולתת שם את כל המיקוד שיש לך, כדי שהאור יגבר על החושך.
לאותה אישה יש משימת חיים- להגביר את הטוב ולהעצים את הכוחות. ואולי הדפים הריקים כבר לא כואבים, ולא משנים, והם כמו דף חלק, מואר ומאיר.

29/04/2018

ל"ג בעומר בפתח- עונת המדורות מתקרבת. זכרונות ילדות של מדורה עד השעות הקטנות של הלילה: ישיבה מסביב למדורה, שירה, אכילת תפוחי אדמה מפוחמים והרבה התרגשות. בשנים הא...

נושא שאני עוסקת בו הרבה בעבודה המקצועית טיפולית שלי וגם בחיי האישיים. נושא הבחירה, משתפת מהבלוג שלי
15/04/2018

נושא שאני עוסקת בו הרבה בעבודה המקצועית טיפולית שלי וגם בחיי האישיים. נושא הבחירה, משתפת מהבלוג שלי

כשהייתי בת 20  טסתי עם חברה לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. ישנו בעיירה ששמה ארקיפה בפרו. עיירה יפהפיה, ניראת קצת אירופאית, אבל מתברר שהיא קצת מסוכנת. בשעה 21:00 ב...

תשחררי...השבוע הייתי בפעילות יום המשפחה בגן של הבן שלי. משחקים, ריקודים ופעילות משותפת ילד- הורה. האווירה היתה נחמדה, שי...
12/02/2018

תשחררי...

השבוע הייתי בפעילות יום המשפחה בגן של הבן שלי. משחקים, ריקודים ופעילות משותפת ילד- הורה. האווירה היתה נחמדה, שיחקנו בבלון ורקדנו. ילד אחד מהגן לא רצה להשתתף. עשה פרצוף וזז הצידה. אימא שלו שעמדה לידי החלה לנסות לשכנע אותו שישתתף, ומשכנוע קל זה הפך תחילה לתחינה ואחר כך לאיומים. "אם אתה לא משתתף אז אני אלך הביתה".. וככל שהיא ממשיכה הילד ננעל בעמדתו יותר ויותר.

אני מבינה את האימא הזאת, זה ממש מתסכל. המחשבה הזאת שרק הילד שלי לא משתף פעולה, יש בזה אכזבה ולעתים כעס ואף בושה. מחשבות כמו: מה שאר ההורים יחשבו עליי? איזו מן אימא אני? או, למה הילד שלי ככה? מה עשיתי לא טוב? ועוד הלקאות עצמיות שרק מוסיפות לתחושת הלחץ והביקורת סביב האירוע.
היא הסתכלה אליי, ובעודי משתדלת לא להתערב לא יכולתי שלא לחייך ולהגיד לה "תשחררי". היא חייכה בחזרה אבל לצערי היא לא הצליחה.

הילדים שלנו אינם אותו הדבר. כמו שאנחנו המבוגרים שונים ומשונים. המחשבה שכל הילדים צריכים "להתיישר" לאותה פעילות היא לא מציאותית ויוצרת הרבה סטרס אצל ההורה והילד. יש ילדים שמאד אוהבים להופיע ולשיר ויש ילדים שהם קצת יותר ביישנים. יש כאלה שבכלל לא מעניין אותם. צריך לראות מה נכון עבור אותו הילד. אבל ההתבוננות על מה חסר- אף פעם לא תורמת (מחשבות כמו: למה אתה לא שר כמו כולם?), גם אם זה נשאר במחשבות עדיין זה מביא לביקורתיות. כשאמרתי לאימא "תשחררי" לא רק התכוונתי תשחררי את הילד מהדיבורים והלחץ, אלא מה שבאמת התכוונתי זה תשחררי את עצמך. תשחררי את המחשבות- איך הילד אמור להיות ואיזו אימא אני אמורה להיות... הפער בין הרצוי למה שיש הוא מקור הסבל.

ברגע שנבין שבדרך כלל הקשיים של הילדים שלנו "יושבים" על הקשיים שלנו- באיך שאנחנו רואים אותם, באיך שאנחנו חושבים שדברים צריכים להיות, נוכל יותר לשחרר.

ילד לא אמור לתקן את מה שהוא ובכלל בכלל לא את מה שאנחנו היינו או לא היינו.

הרי בדרך כלל הקשיים הרגשיים שיש לילדים "יושבים" על חלקים לא פתורים שלנו עם עצמנו, שכשאנחנו היינו ילדים. פצעים שעוד נשארו בנפשנו ישפיעו על האופן שבו נראה את ילדנו, ומה נדרוש ממנו, ומה יעציב אותנו במפגש עם הקיים.

היה לי מקרה שילד הופנה אלי לטיפול ואחת הסיבות היו שהוא לא משתתף בפעילויות בגן. האימא היתה ממש נרגשת מהדבר. דווקא שכשהתחלתי לעבוד איתה על השחרור וההשלמה, על היכולת לרפא את הילדה שהיא היתה, והיכולת לשחרר... הפלא ופלא הילד החל להשתתף. נכון שהוא לא היה "כוכב" האירוע, אבל האימא היתה פנויה לראות את ההשתתפות והמאמץ שהוא עשה גם בקצת. וככל שהיא ראתה את זה וחיזקה אותו על כך, לילד נהיה יותר ויותר אומץ ורצון להגדיל את ההשתתפות שלו. היום הוא משתתף רגיל בכל האירועים בגן. הוא לא נדבק אליה והיא מצידה לא כועסת או לוחצת ואף מתפנה להינות מהפעילות.

זה לא תמיד קל לשחרר אבל זו בהחלט בחירה משתלמת...

מהי יצירתיות? עםטליה איזנשטיין ונעמה הורות בדרך שלך ליווי לאחר לידה בפרויקט עסקית פלוס בדרך שלךאני רואה יצירתיות כמציאת ...
31/01/2018

מהי יצירתיות? עםטליה איזנשטיין ונעמה הורות בדרך שלך ליווי לאחר לידה בפרויקט עסקית פלוס בדרך שלך
אני רואה יצירתיות כמציאת שבילים שונים המגיעים לאותו מקום. בכל אחד מאיתנו יש שבילים שונים בתוכו ותמיד נוכל לבחור באיזה שביל הפעם נלך. שיחרור מביקורת וכל מה שמגביל אותנו מאפשר מציאת מגוון השבילים. ככל שנראה יותר שבילים המובילים לנקודה בה נרצה כך יכולת הבחירה שלנו תגדל. תהליך טיפולי הוא מסע מנקודה מסויימת לנקודה הרצויה. המסע כולל בתוכו שבילים שונים. בשיטת אייפק ניתן למצוא את השביל הנכון והמתאים עבור כל אחד דרך משוב שרירים של הגוף. הגוף שזוכר ומאחסן בתוכו את הלא מודע יודע להגיד.. צריך רק להקשיב לו. אני מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו שידעו למצוא את השבילים הנכונים והמדוייקים ביותר עבור עצמם. מציאת השביל המדויק יביא אותנו למקום של פריחה וצמיחה, מקום של בריאות בחיינו.

31/12/2017

פונים אליי בשאלה: מה זה בדיוק אייפק? וכמו שהבטחתי אני כותבת. אייפק היא בראשי התיבות INTEGRATED PHYSICAL EMOTIONAL CLEARANCE (IPEC)
שיטת טיפול שרואה את האדם כמכלול של גוף, נפש ורוח ואת בריאותו כהרמוניה ואיזון ביניהם. בשיטה זו משתמשים בטכניקות שונות מתחומי פסיכולוגיה, רפואה סינית, קינסיולוגיה יישומית ועוד ליצירת שיטה מובנית שמטרתה ליצור ניקוי ושינוי דרך הרובד האנרגטי של תכנים ברמת הגוף, הלא מודע והתת מודע. מדובר על טיפול מן היסוד בסימפטום, טיפול עומק. אני מרגישה שהטיפול הוא כמו קסם, בעיקר בגלל שהוא מאפשר התאמה ודיוק למטופל עצמו.
באמצעות "משוב שרירים" המבוסס על ההנחה שהגוף שלנו זוכר ויכול לספק את המידע הנחוץ, ניתן להתאים ולדייק את המענה עבור המטופל עצמו. ניתן לטפל בקשיים רגשיים וסימפטומים גופניים וגם כשבאים עם שניהם יחד. בשל הקשר בין הרבדים, ניתן יהיה לראות שלפעמים קושי רגשי מוביל לסימפטומים גופניים.
עצם העבודה עם חלקים לא מודעים באופן אנרגטי, נוכל להגיע לאותם מקומות "חבויים" שלא הצלחנו לטפל בהם בעבר. ההנחה היא שלאחר 25 שעות השינוי מוטמע גם בגוף הפיזי. המטפל יבדוק בפגישה העוקבת שהדברים אכן הוטמעו בגוף, וזה באמצעות "משוב השרירים".
נשתמש במילים של המטופל עצמו, בשל הכוח הרב שיש למילים (ועל כך בפוסט נפרד) והמשמעויות הספציפיות של מילים אלו עבורו. יחד עם מילים אלו ו"משוב השרירים" ננתב את הדרך למסע הפנימי הנכון והמתאים עבור אותו מטופל כדי לנקות ולשחרר חסמים, אמונות, טראומות וכל מה שמגביל אותו להגיע לאיזון וההרמוניה הרצויים. קסם אמרתי?

13/12/2017

לפני יומיים הייתי בהרצאה של ד"ר נאדר בוטו, הרצאה מרתקת. הוא רופא קרדיולוג שמדבר בצורה אחרת לגבי מהי הגדרת בריאות, מה תפקיד מערכת הבריאות, ובכלל כיצד גוף ונפש הולכים יחד. ההתייחסות שלו לגבי הגדרת הנשמה, היכן היא נמצאת? האם היא חלק מהגוף? מרתקת אותי כל פעם מחדש. כשחולה בא לרופא, בדיקת האיבר החולה, לטעמי הוא רק חלק מהפאזל. על הרופא לשאול את המטופל על חייו האישיים- מתי זה קרה, האם יש מתח כלשהו בחייו וכו'. והיום יותר ויותר גורמים מתוך המערכת הבריאותית מדברים על זה. גם מטפלים רגשיים העוסקים בנפש, אם יתמקדו רק בנפש יפספסו את התמונה הכוללת.
זה מתחבר לי למקרה בקליניקה (יש אישור), של מטופלת שבאה אליי כדי לעבוד על תחום הקריירה בחייה. הרצון שלה להתמקד במשהו ספציפי ולהתפתח בו. הרצון לצאת מהקפאון שתוקף אותה ביחס לעשייה בתחום זה. במפגש האבחון הראשון, בשאלון שמילאתה היא גם ציינה מיגרנות שתוקפות אותה מספר פעמים בשבוע. מכיוון שהשאלון שאני נותנת למלא בפגישה הראשונה מקיף את כל התחומים, מידע זה נכתב, כביכול ללא קשר לנושא שבגללו באה. במהלך המפגשים עסקנו באומץ לעשות וניקינו אמונות ומגבלות שעמדו בדרכה. במקביל החל להתברר דרך הרופאה שלה שאלו לא מיגרנות אלא סינוסים (כמה חשוב דיוק המילה). תוך כדי הטיפול זה עלה ועבדנו גם על זה, יחד עם נושא הקושי לייצר קשרים עסקיים, לשמר קשרים וכו'.
אחר כך חשבתי על הקשר שסינוסים הם גיתות, פתחים למעבר, והחסימה- אי הזרימה השוטפת, כמו תקשורת מאד מחובר לנושא שעלה ביחס לקשר של המטופלת עם סביבתה.
מאז המטופלת מדווחת שלא חזרו לה כאבי הראש.

Address

Kfar Saba

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דפנה שפון אברהם- מטפלת בהבעה ויצירה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to דפנה שפון אברהם- מטפלת בהבעה ויצירה:

Share