27/11/2025
יש רגעים שבהם אנחנו מתרגלים תנוחה שוב ושוב והגוף כבר מכיר אותה,
אבל הלב מגלה בה בכל פעם משהו חדש. בתמונה הזו אנחנו בתנוחת עץ (וְרִיקשאסאנה).
מבחוץ. ידיים מונפות, רגל על ירך, מבט ממוקד. מבפנים.
זה שיעור באיזון: איך להישאר יציבה גם כשהקרקע זזה,
איך לנשום כשעולה רעד, איך למצוא שורשים גם בתוך חוסר ודאות.
בסטודיו אני מזכירה לעצמי ולתלמידים:
העץ לא מנסה להיות ישר ומושלם.
הוא נושם עם הרוח, מתכופף, מתגמש,
ולמרות זאת נשאר יציב. ככה גם אנחנו.
יוגה בשבילי היא לא רק תנוחה על מזרן, היא שיחה יומיומית עם עצמי.
הקשבה. שקט. וגם ההסכמה לצחוק כשמאבדים שיווי משקל, כי שם יש לא פחות לימוד.
הלוואי שכל אחד מאיתנו ימצא היום את הרגע הקטן הזה
להיות כמו עץ, נטוע, נושם, וגמיש עם החיים.🌳
