27/04/2026
"יא מפרגת!!!"
"יא סתומה!!"
"אין לך מוח!!!"
"תמותייייי!!"
אלה הן מילים שאני שומעת מחברת הבנות שיושבת במרכז מסחרי, ממש מולי. כל מילה מלווה בצחוק רם ומתגלגל כאילו מדובר בבדיחה טובה וממש מצחיקה שמישהי מהן סיפרה.
מאוחר יותר בקליניקה, נערה מספרת לי שהיא והחברות שלה נוהגות לרדת אחת על השניה ולצחוק אבל "זה בצחוק וממש לא פוגע"..
"ככה מדברים היום !"
ואני יושבת, מקשיבה ותוהה, האם זה באמת לא פוגע??
אני עוצרת ומבררת יחד איתה, איפה עובר הגבול? מתי אומרים "עד כאן"? ומה עושים כשהקבוצה לא מתאימה לי אבל אני מפחדת להישאר לבד?
מה יותר חשוב, להיות בתוך הקבוצה שפוגעת או לעמוד על שלי גם אם זה אומר שאמצא את עצמי בחוץ?
זאת העבודה שלי!
לא להגיד להם מה נכון ומה לא אלא לגרום להם לחשוב, להרהר, להגיע לתשובות בעצמם. כי שם מתרחשת הלמידה האמיתית. שם התהליך קורה.
האירועים הקשים של הימים האחרונים הבהירו לי שוב את מה שכבר הבנתי די מזמן.
ילדים ונוער של היום זקוקים יותר מאי פעם לכלים, לידע, ולמיומנויות להתנהלות חברתית תקינה.
למידה חברתית לא קורית מעצמה. היא נבנית. כמו קריאה וכתיבה.. אם לא נלמד, לא נתרגל ולא נתאמן, זה פשוט לא יקרה.
וכשזה לא קורה, אנחנו רואים את זה בשיח, ביחסים, ביכולת להיות יחד.
הילדים שלנו צריכים כלים, ואנחנו המבוגרים צריכים לדעת ללמד אותם.
רוצים להעמיק וללמוד איך עושים את זה בפועל?
מוזמנים לקורס: “איך לגדל ילד חברתי?!”
לפרטים: 054-681-7747
