17/01/2026
פרסום ושיווק הן צמד מילים מבעיתות עבורי.
זה הדבר האחרון שהיה לי חשק אליו בשנה האחרונה.
רק רציתי לטפל...
מפה לשם - אני צריכה לעלות בחיפוש בגוגל, באינסטגרם, בפייסבוק, שיכירו אותי בסביבה...
אבל אני רק הרגשתי מוצפת בשנתיים האלה,
כמו רבים מאיתנו כנראה,
הרגשתי שלא הייתה לי הרבה אנרגיה להשקיע "בחוץ".
ביחד עם כל מה שכולנו כעם עברנו כאן ביחד, במלחמה קשה ומתישה,
והיו חטופים בעזה, מה קשור עכשיו פוסט על כאבים במרפק??
אנחנו שנינו עברנו דירה לאיזור חיוג אחר,
התחלתי קליניקה חדשה מאפס,
שברתי רגל,
תכננו חתונה,
הכלבה שלי חלתה וכמעט נפרדנו ממנה,
עבדתי בצפון ובמרכז עם המון נסיעות,
הרבה משאבות אנרגיה גדולות...
מה שהחזיר לי כוחות מדי פעם זה לשבת עם חברים ומשפחה.
נמנעתי מהרשתות כמה שיכולתי, רציתי להסתכל יותר פנימה.
הציפיות שלי מעצמי תמיד גבוהות מאוד, עד שלפעמים זה משתק אותי. ציפיתי שאצליח להיות נוכחת ברשתות למרות הכל, ואולי בגלל הכל.
לתת ערך שיעזור בהתמודדות עם כל זה,
אבל רק חוויתי התכנסות.
הבנתי שאני צריכה לאפשר לעצמי את זה, הגיעה עונת הסתיו והרגשתי שזה ממש הגיוני שאני אחווה את הצורך בהתכנסות אחרי תקופה מלאה בעשייה והוצאת אנרגיה.
מהשמים הגיעה אליי הזמנה למעגל כתיבה לכבוד הסתיו, בדיוק השיחרור שהייתי צריכה.
משבוע לשבוע הרגשתי שהלב שלי מתרוקן ומפנה, נושם ומתרחב.
למדתי עוד לשחרר, ולחבק את התנועה שקורית בתוכי, כמו בעונות השנה שבחוץ.
שזה בסדר להרגיש, להתכנס פנימה. אם אני מוצפת - לכתוב, לרקוד, לרוץ, לצייר. אם אני מרוקנת - להתמלא מספר טוב, משיחה עם חברה, ממוזיקה, מהטבע. ושגם ספה ונטפליקס מותר מדי פעם.
ועכשיו כשהלב שלי קצת יותר פנוי, אני מבינה שיש ערך בשיתוף הזה.
פרסום ושיווק הן מילים גדולות ורחוקות ממני, אבל אני כן רוצה להצליח להביא גם למרחב הזה את עצמי ואת הרפואה הסינית מהחוויה שלי,
בצורה טבעית שמותאמת לי ולתנועות שבי במהלך השנה.
אסיים להפעם ואאחל לכולנו שנצליח לחבק את עצמנו יותר ואת התנודות שאנחנו חווים.
מיכל
