מארג

מארג Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from מארג, Meditation Center, פרדס חנה, Pardes Hanah.

להניע את אנרגיית החיים דרך מיניות, אהבה, רגש וגוף.
סדנאות - כנסים - תוכנית לימודים מקיפה - ערבים חוויתיים
קליניקה לליווי ויעוץ זוגי - אישי - מיני

מארג
לחגוג את החיים - למצוא בית לאהבה

31/12/2025

"להיות ב'כן' של הטנטרה" זו לא רק אמירה - זו גישה שלמה לחיים.

זה אומר להסכים להרגיש.
להסכים להיות נוכח.
להסכים להיות בתנועה עם מה שיש - גם אם זה נעים, מביך, כואב או מענג.

זה לא "כן" במובן של לוותר על גבולות, אלא "כן" עמוק שמוכן לפגוש את הרגע בלי לסגור אותו מראש.
להיות בכן של הטנטרה זה להסכים לפגוש את עצמך כפי שאתה. להסכים לפתוח את הגוף, את הלב, את המיינד. להסכים להיות בתקשורת, להישען פנימה, לפעמים גם להתערער מתוך כבוד לעומק של החיים.

ה"כן" הזה הוא תדר של הקשבה, של הזמנה, של אמון.
הוא מתחיל בגוף, עובר בנשימה, ומשתקף בכל מערכת יחסים: עם עצמך, עם אחרים ועם החיים.

לפעמים, ה"כן" הכי טנטרי אגב, הוא להגיד "לא" מתוך אמת.
ולפעמים, זה להסכים להרגיש עונג שלא ידעת שאפשרי.

זה להיות פתוח. פשוט ככה.
לטנטרה. לעצמך. לרגע.

22/12/2025

בשקט, בלי הרבה סימנים חיצוניים, גברים רבים חווים בין גיל 40 ל־60 שינויים עמוקים בגוף, בנפש ובמיניות.
השם המקצועי הוא Andropause מקביל גברי לגיל המעבר של נשים והוא נובע מירידה הדרגתית ברמות הטסטוסטרון, ההורמון שממלא תפקיד מרכזי באנרגיה, חשק מיני, מצב רוח ותחושת חיוניות כללית.

הגבר מרגיש עייף יותר, פחות חד, פחות יוזם.
התשוקה משתנה לפעמים דועכת, לפעמים הופכת עדינה או פחות ממוקדת.
הביצועים המיניים אולי כבר לא כמו פעם, אבל זה לא הכל:
יש גם שינויים רגשיים כמו עצב, ריחוק, צורך בשקט, בלבול, ואפילו משבר זהות שקט.

אבל החברה לא נותנת לזה מקום.
אין שיח ציבורי, אין תמיכה, אין מרחב לדבר על זה בלי בושה.
והרבה גברים פשוט לובשים מסיכה.
ממשיכים ״לתפקד״, כשהם כבר מזמן לא מרגישים מחוברים לעצמם.

גיל המעבר הגברי הוא לא מחלה, והוא לא חייב להיות משבר.
כשיש שיח, הכלה, מרחב לחקירה זה יכול להפוך לשער לעומק חדש של קשר ומיניות.
כי דווקא כשמשהו משתנה בגוף נפתחת הזדמנות להכיר את עצמך מחדש.
להפסיק למדוד ביצועים, ולהתחיל לחקור נוכחות.
ללמוד מה זו מיניות שמבוססת על חיבור, הקשבה, אמת.

אני פוגש בקליניקה הרבה גברים בשלב הזה.
לא כאלה ש"משהו לא בסדר אצלם", אלא כאלה שרוצים להבין מה עובר עליהם, ולפגוש דרך חדשה לחיות ולחיות את עצמם, את הקשר, את הגוף.

אפשר לעבור את זה ביחד.
אפשר לצמוח מזה.

#מיניותגברית #שינוי #מרחבריפוי #מארג #מודעות #קשר

מה אם במקום ״גמרתי״, היית אומר: ״אני רק מתחיל״?שפיכה מוקדמת נפוצה הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.אבל מעבר לסטטיסטיקה, ...
10/12/2025

מה אם במקום ״גמרתי״, היית אומר: ״אני רק מתחיל״?

שפיכה מוקדמת נפוצה הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
אבל מעבר לסטטיסטיקה, יש לה מחיר רגשי ומעשי. היא משפיעה על תחושת הגבריות, על הביטחון העצמי, על היכולת ליהנות באמת ממיניות, וגם על היכולת ליצור חוויה נעימה ומספקת עבור בת הזוג.
וכשמופיעה חרדת ביצוע, המעגל נסגר על עצמו. ככל שהפחד גדל, כך עולה הסיכוי שהשפיכה תתרחש מהר עוד יותר.

הגישה הטנטרית מציעה מענה ישיר ומוחשי. עם תרגול עקבי וקשוב אפשר להגיע לתוצאות מרשימות, לפעמים אפילו במהירות מפתיעה.
בטנטרה, המוקד איננו רק ביכולת להשהות את השפיכה אלא באפשרות של הגבר לפתח איכות מינית חדשה, עד כדי הפיכה למולטי־אורגזמי: ללמוד להפריד בין אורגזמה לשפיכה, ולאפשר לעצמו לחוות גלי עונג רבים ברצף, בלי לאבד אנרגיה ובלי להגיע לסיום מוקדם מדי.

הדרך לשם משלבת כמה רבדים:
יש את הרובד הפיזי-אנרגטי - הנעה של אנרגיית החיים בגוף, שחרור מתח כרוני ותקיעויות שמובילות להתפרקות מהירה.
יש את הרובד של האנרגיה הזכרית - כשזו עמומה או חלשה, מופיעים קשיי שפיכה, ירידה בעוררות, ולעיתים גם אובדן זקפה.

אבל אחד ההיבטים העמוקים ביותר קשור ליכולת של הגבר לחוש את עצמו בזמן עירור.
רבים מהגברים שמגיעים אליי מתארים תחושה מופחתת באיבר המין.
לא אובדן תחושה מוחלט אלא מין מרחק פנימי, ניתוק עדין.
וכשהתחושה עמומה, קשה לדעת איפה אני נמצא על קו העוררות.

זו אחת התלונות הנפוצות שאני פוגש בקליניקה.
״השפיכה הפתיעה אותי״, ״כשהבנתי שזה קורה כבר לא הייתה לי שליטה.

האירוע תופס את הגבר לא מוכן, כאילו התרחשה שרשרת פעולות שאין לו עליהן השפעה. החוויה היא של איבוד שליטה, ולא של נוכחות מודעת בתוך המיניות.

הניתוק התחושתי במיניות מוכר אצל גברים. (קיים כמובן גם אצל נשים)
הגורמים לניתוק הזה עמוקים ויכולים להיות משלל סיבות כמו למשל חינוך, תחושת בושה, חוויות עבר שלא קיבלו מקום, ולעיתים גם פגיעות מיניות. לכן, העבודה איתו דורשת הנחיה מיומנת ובוטחת, שמחזיקה גם את הגוף וגם את הנפש.

דרך כלים פשוטים ועמוקים מדרך הטנטרה, אני מלמד גברים להתחבר מחדש לגוף: להקשיב, להבדיל בין רמות ריגוש, להבין את התבנית המינית האישית שלהם וכך לקבל בחזרה את השליטה הטבעית על המיניות ועל השפיכה.

יש גם גברים שמגיעים אחרי שכבר ניסו כל מיני דברים כמו כדורים, תרגילים, ספרים, סרטונים, טיפולים שונים ללא הצלחה.
דווקא במקרים האלה, כאשר מבינים שהשורש עמוק יותר מהסימפטום, העבודה הטנטרית מאפשרת פריצת דרך אמיתית. לא רק בזמן השפיכה, אלא בכל מרחב המפגש עם עונג, אינטימיות וקשר.

אם אתה מרגיש שהשורות האלה נוגעות בך, אפשר לעבוד עם זה.
בקליניקה אני פוגש גברים וזוגות שמרגישים שהגיע הזמן להבין את המיניות מבפנים ולא רק לנסות ״לפתור את הבעיה״.
יחד נבנה תכנית אישית שבה תוכל לחקור את הגוף, לרכך את המתח, ולבנות מחדש את היכולת שלך להיות נינוח, נוכח ובעצמך בתוך המיניות.
זהו תהליך עדין, מדויק, ולא פעם גם מרגש מאוד, והוא פתוח לכל מי שמוכן לקחת צעד אחד פנימה.

רובנו עושים את זה בלי לשים לב:רואים אגו אצל אחרים, מתעצבנים על הכעס שלהם, מתרחקים מ״חמדנות״, ״שתלטנות״, ״חוסר רגישות״......
06/12/2025

רובנו עושים את זה בלי לשים לב:
רואים אגו אצל אחרים, מתעצבנים על הכעס שלהם, מתרחקים מ״חמדנות״, ״שתלטנות״, ״חוסר רגישות״...
אבל מה אם כל מה שאנחנו רואים בחוץ הוא בעצם מסר פנימי?

אושו כותב:
״הפנים פועלים כמו מקרן, והאחרים הופכים למסכים. אתה מתחיל לראות סרטים על אחרים - שהם בעצם הסיפורים שלך עצמך.״

השלכה היא לא טעות, היא הזמנה.
לחקור. להקשיב. להכיר את המקומות בתוכנו שאנחנו עוד לא מוכנים לראות.
וכשאנחנו מזהים אותה, מתחילה אפשרות חדשה. לא מאבק, אלא ריפוי.

בפרק חדש של הפודקאסט ״נקודת מבט״, סוג׳יי ומאיר אנשר מדברים בדיוק על זה:
איך לזהות השלכות? איך להשתמש בהן ככלי לשינוי? ואיפה הן חוסמות אותנו דווקא באהבה, ביחסים ובקירבה?

🎧 קישור לפרק מופיע פה למטה
מוזמנים ומוזמנות להאזין ולשתף מה נגע בכם.ן.

#פודקאסט #פסיכולוגיה #השלכה #מודעות #מארג #צמיחהאישית

https://open.spotify.com/episode/0hDPCAcmHyBS1nqd31LcCL?si=ZPkhrvIhR9SKW4UozFVZyQ

אני ישנה באותה מיטה עם הגוף שלי כבר שנים, ועדיין לא באמת הכרתי אותו.יודעת עליו המון דברים מבחוץ : מידות, משקל, מה מחמיא,...
03/12/2025

אני ישנה באותה מיטה עם הגוף שלי כבר שנים, ועדיין לא באמת הכרתי אותו.
יודעת עליו המון דברים מבחוץ : מידות, משקל, מה מחמיא, מה להסתיר, איזו זווית טובה לצילום, איזה בגד גורם לי להרגיש קצת יותר בסדר עם עצמי. אבל אם אני עוצמת עיניים ושואלת: איך הוא מרגיש מבפנים, לא איך הוא נראה - שם הרבה פעמים נהיה שקט. או ניתוק. או ביקורת.
גדלנו לעולם שמתייחס לגוף כמו פרויקט. משהו שצריך לסדר, לשפר, ״לטפל בו״. אחרי לידה צריך ״לחזור לעצמי״, לפני הקיץ ״להתיישר״, לפני אינטימיות ״להדלק״. סביב הגוף שלי יש המון משימות, אבל מעט מאוד היכרות. ואז אני מגיעה למיטה, או לרגע אינטימי, ומצופה ״להיות מחוברת״. רק שקשה מאוד להיפתח בעונג בתוך גוף שאני רוב הזמן נלחמת בו. קשה להרגיש חשק כשעמוק בפנים אני משוכנעת שאני גדולה מדי, רפויה מדי, לא סקסית מספיק, או פשוט ״לא כמו שצריך״.
אני רואה א.נשים עם חוכמה ועומק, מודעות שיכולים לנהל שיח על רוחניות והתבוננות אבל כשאני שואלת ״מה את.ה מרגיש.ה עכשיו בכפות הרגליים שלך״, יש עצירה. לא כי אין מודעות אלא כי שנים הסתכלנו על הגוף מבחוץ, כמעט כמו על אובייקט שצריך לעמוד בסטנדרט. והגוף מצידו זוכר. הוא זוכר דיאטות, הערות קטנות שקיבלנו בתור ילדות, מבטים, השוואות, רגעים ששכבנו כשלא באמת רצינו, מגע שספגנו רק כדי לא להרוס. כל אלה מצטברים לשכבה דקה של ניתוק.
ואז במיניות זה מתרגם ל: ״אני לא מרגיש.ה״, ״אין לי חשק״, ״אני בתחושה של הלב ומעלה״. זה לא כי אנחנו מקולקלים.ות, אלא כי לפעמים יותר בטוח לא להרגיש. פשוט כשהגוף מבין שאנחנו מתבוננים וחושבים עליו בשפיטה וביקורות - ברור שבאיזשהו שלב הגוף ילחץ על כפתור השתק.
להתחיל להכיר את הגוף מבפנים זה לא פרויקט “לאהוב את עצמי כל הזמן”. זה משהו הרבה יותר צנוע והרבה יותר מהפכני.
זה לשים יד על הבטן, לא כדי לבדוק אם היא שטוחה, אלא כדי להרגיש נשימה.
להסתכל במראה, לא כדי לסמן מה לא עובד, אלא כדי לשאול בשקט: איפה כואב לך היום, מה את צריכה ממני.
זה לשים לב איפה אני מרגיש.ה כיווץ ליד אנשים מסוימים, ואיפה הגוף דווקא נרגע.
זה לבדוק באמצע מגע: נעים לי עכשיו, או שאני ממשיכ.ה כי ״ככה צריך״.
כשאנחנו עוברים.ות מהסתכלות מבחוץ להקשבה מבפנים, המיניות משתנה.
פחות ״איך זה נראה״, יותר ״איך זה מרגיש״.
פחות הופעה, יותר מפגש.
פחות ניסיון להיות מה שראיתי על המסך, יותר הסכמה לגלות מה קורה בגוף שלי באמת, בקצב שלי, בנשימה שלי.
מבחינתי, זה הלב של עבודה עם גוף – בסדנאות, בכנסים, וגם בחיים עצמם. לא עוד מקום שבו צריך ״לעמוד בסטנדרט רוחני־מיני״, אלא מרחב שבו אפשר סוף סוף להניח לרגע את הביקורת, ולהתחיל לפתח מערכת יחסים עם מי שמלווה אותי יום ולילה. אותו גוף שישן איתי באותה מיטה כבר שנים, ומחכה שאפגוש אותו לא רק כמשהו שצריך לתקן – אלא כבית שאפשר לחזור אליו.

סדנת ״לפתוח את הלב״ 11-13 בדצמבר - יש לנו מקום לעוד 2 נשים במחיר מיוחד.

https://maarag.ravpage.co.il/singlesweekend1?utm_campaign=ravxx&utm_medium=100488&utm_source=m_70cb420df6b409b0d5f6b70551bfae8f6926D872&&ravxxc=70cb420df6b409b0d5f6b70551bfae8f6926D872:100488

יום סדנאות של פסטיבל Heart Spirit 26.12.25
https://maarag.ravpage.co.il/heartspirit

תשכבו עם מי שתרצו.ממש. מונוגמיה, פתוח, פולי, יוניקורן - מה שתרצו.אני מאמלק״ת לכםן את הפוסט שלי:אפשר לעשות שלישייה, רביעי...
01/12/2025

תשכבו עם מי שתרצו.
ממש.
מונוגמיה, פתוח, פולי, יוניקורן - מה שתרצו.

אני מאמלק״ת לכםן את הפוסט שלי:

אפשר לעשות שלישייה, רביעייה ומערכות יחסים פתוחות, ועדיין לא לגעת באמת באינטימיות. אפשר להיות 20 שנה מונוגמיים, ולא להעז להסתכל אחד לשנייה בעיניים.

ועכשיו רגע בואו נצלול יחד פנימה , כי הבוקר שלי החל בקריאת דיון ממש מעניין של עמיתים וזה כמובן מדבר אותי ומדגדג באצבעות -

מונוגמיה היא לא בהכרח ״נכונה״ יותר ממערכת יחסים פתוחה, וגם לא להפך.
כל מערכת יחסים, מכל סוג, היא מורכבת.
בכולן יש מחירים, בכולן יש אתגרים, בכולן יש רגעים של שיא ורגעים של נפילה.
מה שבאמת משנה, בעיניים שלי, זה לא איך קוראים למבנה הקשר, אלא מי האנשים שנמצאים בתוכו
והאם המבנה שבחרתם באמת מתאים לכם. ברמת האמת של הגוף, הערכים והלב - או שהוא מתאים בעיקר לרעיון יפה בראש או לאיזה טרנד מדובר.

להפרד ולהתגרש אפשר מכל מערכת יחסים.
העניין הוא האם אנחנו יודעים לדבר עם הפרטנר.מת שלנו על הפערים שבנינו. לתת מקום לכאב, לקנאה וגם לפחד. מבלי להפוך את זה לעוד הוכחה שאתם “לא מפותחים מספיק”.
האם יש ביניכם מרחב אמיתי לכנות, לא רק לשפה רוחנית יפה שמסתירה בלאגן רגשי שלא קיבל מקום.

טנטרה, כמו שאני מבינה וחיה אותה, לא אומרת ״תפתחו את הקשר, שם מחכה החופש״, וגם לא אומרת ״תישארו מונוגמיים, שם נמצאת האמת״.
היא שואלת שאלה אחרת, הרבה יותר אינטימית:
האם אתם מוכנים להרגיש עד הסוף את מה שקורה לכם עכשיו.
האם אתם מסוגלים להיות באותנטיות אחד עם השנייה, וגם עם עצמכם, בתוך הבחירות שאתם עושים.
האם אתם יכולים לשאת את המורכבות, לא לברוח ממנה לעוד ריגוש, אבל גם לא להיקבר מתחת לכל מה ש״צריך״.

יש זוגות שמונוגמיה עבורם היא קרקע עמוקה ומתגמלת, מרחב להתפתחות ולריפוי, וגם לפעמים לשעמום שצריך ללמוד לנוע בתוכו.
יש אנשים שעבורם פתיחת הקשר באיזושהי צורה פוגשת אמת מאוד ברורה, אבל רק כשהיא נעשית מתוך אחריות, עבודה פנימית, ותקשורת כנה ולא מתוך בריחה, אגו או התמכרות לפרפרים.

בסוף, זה פחות מעניין כמה פרטנרים יש לך, ויותר איך הלב שלך נראה בפנים.
האם את באמת שומעת את עצמך,
האם אתה באמת נוכח במעשים שלך,
האם יש מקום לפגיעות, לחולשה, לספק, לא רק לחוויות וריגושיות.

אני מאמינה שכל אחת ואחד צריכים לבחור את צורת הקשר שנכונה וטובה להם וזה יכול להיות משהו שמשתנה בתקופות חיים שונות.

אם יש משהו שאני לוקחת מהדרך של הטנטרה והרוחניות שהיא מביאה, זה לא ״איך לחיות נכון״, אלא איך להיות יותר כנה וקשובה לעצמי. להרגיש ערה.

הסטטיסטיקה של מוסד הנישואים היא לא לטובתנו.
אבל עבודה פנימית והעמקה בתוכנו - היא יכולה לשנות את זה.
מונוגמית, פתוחה, לבד, בזוגיות, הכל יכול להיות שדה לתרגול, כל עוד לא שכחנו את עצמנו - באמת.

הכותבת בזוגיות מאושרת עם איש,ילדים,בית וכלבה כבר כמעט שני עשורים.(מתי זה קרה …😉)

משיכה מינית היא לא מדד לאהבה, אבל היא כן שפה.היא לא תמיד צפויה, לא תמיד הגיונית, לפעמים סוערת ולפעמים נעלמת.אנחנו יכולים...
26/11/2025

משיכה מינית היא לא מדד לאהבה, אבל היא כן שפה.
היא לא תמיד צפויה, לא תמיד הגיונית, לפעמים סוערת ולפעמים נעלמת.
אנחנו יכולים להיות בזוגיות עמוקה ואוהבת ולהרגיש כאילו משהו כבה.
או להתעורר פתאום מול אדם זר ולהיבהל ממה שזה מציף בנו.

אבל משיכה מינית היא לא רק “אם אני נדלק.ת או לא” - היא רמז.
למקומות שבהם אני מרגיש חופשי, מסוקרן, חי.
ולמקומות שבהם אני מתכווץ, שומר, מתנתק.

היא משקפת לא רק את מי שמולי - אלא גם את הקשר שלי לעצמי.
לגוף שלי. לרצון שלי. לביטוי שלי.
וכשאנחנו מפסיקים למדוד אותה לפי תדירות או “כמה אני נמשך.ת” -
ומתחילים להקשיב למה שהיא באה להגיד
נפתחת אפשרות עמוקה יותר.
לא סתם לחזור למשיכה – אלא ללמוד להתמסר אליה מחדש.

#משיכהמינית #עונג #רצון #מיניותמודעת #זוגיות #מרחברגשי #מארג

בטנטרה, האנרגיה הזכרית היא לא שליטה, לא נוקשות, לא ״להיות הגבר של הבית״.היא נוכחות. כיוון. שורש.היא זה שמחזיק את המרחב כ...
19/11/2025

בטנטרה, האנרגיה הזכרית היא לא שליטה, לא נוקשות, לא ״להיות הגבר של הבית״.
היא נוכחות. כיוון. שורש.
היא זה שמחזיק את המרחב כשהכול סוער, זה שמסתכל בעיניים עמוק ולא בורח, זה שלא פוחד מהמסתורין של הלב הנשי - אלא פוגש אותו.
המהות הגברית לא אמורה להוכיח את עצמה, ולא לכבוש -
היא פשוט להיות.
יציבה, פתוחה, עם גב, עם נשימה.
לספוג בלי לאבד את עצמו. לגעת בלי לרצות לתקן. להוביל בלי לשלוט.
וזה לא פשוט בעולם שבו גברים לומדים להתרחק מהרגש, לחשוש מעדינות, להסתיר את הכאב או את החולשה.
אבל דווקא כאן מתחילה הדרך: כשהגבר מבין שהוא לא צריך להוריד מהעוצמה שלו - אלא לחבר אותה ללב.
ביום הזה, אנחנו לא רק מציינים את הגבריות - אנחנו מזמינים אותה הביתה.

יום הגבר הבינלאומי שמח לכל הגברים (וגם לנו הנשים. טוב שיש לנו אתכם 🙃)

#יוםהגבר #טנטרה #גבריותמודעת #מארג #אנרגיהזכרית #נוכחותגברית

זה היה מסע מופלא. בתוך ימים מלאי כאוס —בסיומה של תקופה מורטת עצבים במדינה בהתמודדות עם איומים על הבית שלנו, על העשייה כנ...
18/11/2025

זה היה מסע מופלא.
בתוך ימים מלאי כאוס —
בסיומה של תקופה מורטת עצבים במדינה
בהתמודדות עם איומים על הבית שלנו, על העשייה
כנס מארג הביא איתו רכות , ממש כפי שקראתי לו
Tender Love

אדוות הגלים עוד מורגשות.
זכינו כולנו.
כל אחד ואחת שהיו במרחב והסכימו להביא את הלב ולהרגיש .
כל גבר ואישה שרקדו את הגוף , חגגו את החופש ובכו את הילד.ה הפנימי.

רקדנו, מדורנו, צחקנו, בכינו, הוצאנו קטרזיס , קדשנו את השבת, חבקנו המון, דברנו את הלב, שרנו את האהבה, כישפנו את הקקאו ולסופשבוע אחד היינו יחד בתשוקה.

אנרגיית החיים שזורמת בנו נוכחת כל הזמן.
הכלים שקבלנו, המראות הפנימיות שראינו בתוכנו -
מאפשרים לנו להמשיך את המסע.
להעמיק
לקבל את עצמנו
לאהוב
בפשטות

תודה לכל מי שהגיע.ה והפך את מארג לקהילה ומשפחה.
למנחי מארג האהובים.ות והמוכשרים.ות כל כך !!

לנעה יד ימיני בכנס שאחראית על הצוות הלפרים.
לכל ההלפרים שגם הם כבר מעגל משפחתי מופלא ומתוק.

ליוחאי שמוביל את קבלת השבת ואסמבל קבלת השבת של מארג - חבורה מוכשרת ואהובה כל כך.
אדבשי, דיצה, אביהוד, יגל, רוי,רוני נגני על חלל !

למאור לוי - האחד והחתיך על הסאונד 🤭

לצלמי הבית שלנו - נופר המהממת שהעיניים שלה מרגישות את הלב שפועם במרחב
ואוריאל שמביא את הקסם המתוק שהוא והשובבות דרך העדשה .

לקאמה ואפרת על האוכל שבושל והוגש באהבה

לסוג׳יי על חזון ודרך שלא מתפשרת על מקצועיות ואיכות של הנחיה וערך. הנחייה מדויקת של צוות המנחים, החזקה של המרחב לאורך הכנס וכמובן שהובלת תוכנית הלימודים של מארג שאיפשרה את כל ההגשמה הזו למנחים.ות להביא את הידע בדרך מקורית ומוחזקת אל הכנס.

וגם לי. אני בהודיה לגוף וללב שלי. שבתוך כל התקופה הזו, ידעו לנשום ביחד. בין המייעד אל הלב. מהשורש אל הקודקוד ולמרות הכל ועם הכל - ראיתי את הדרך בה אפשר ללכת, להפיק את הכנס ולהתעטף ברכות.

תודה לטנטרה שקפצה אל חיי ככה פתאום לפני שני עשורים והפכה את הלב לשלם.

ממש בעוד כחודש אני מפיקה את גרסת החורף של פסטיבל Heart Spirit המופלא שלי. יום סדנאות תרפיה - תנועה - מדיטציה - כתיבה

נפגש שוב לכנס מארג 23-25 אפריל 2026

תודה מקרב לב

מורן (אמריקה) גוטליב

18/11/2025

עשיתי הרבה שינויים בחיים.
חלקם מאוד גדולים וחלקם קטנים.

לא כל שינוי צריך להיראות דרמטי.
לפעמים השינוי הוא רק זה שאני עוצר. שואלת. מרשה לעצמי להרגיש.
רובנו הולכים בעולם עם התחושה שמשהו צריך לזוז: בקשר, בבית, בתוכנו.
לפעמים זו תחושת תקיעות. לפעמים חוסר סיפוק.
ולפעמים הכול דווקא “בסדר” אבל בפנים יש שקט ריק מדי.

אנחנו חושבים ששינוי הוא החלטה חדה, מעשה, פעולה גדולה.
אבל שינוי אמיתי לא תמיד מתחיל בתזוזה.
לפעמים הוא מתחיל בישיבה. בהסכמה לפגוש את מה שיש, בלי לרוץ ממנו.
גם הבחירה לא לשנות כרגע, כשהיא נעשית במודעות, היא צורה של שינוי.
היא לקיחת אחריות.
היא תנועה מהתגובה האוטומטית להקשבה.

במערכות יחסים זה עוד יותר עדין.
כמה מאיתנו משנים רק כדי לא להרגיש?
כמה בורחים לשלב הבא, רק כי קשה להישאר בכאב, באי־הוודאות, בשאלות?

אבל שינוי, אמיתי ועמוק, קורה כשאנחנו פוגשים את עצמנו באמת.
בלי קלישאות, בלי תירוצים, בלי מסיכות.
ככה – עם מה שיש.
ושם, לאט־לאט, אפשר לבנות משהו חדש. בתוכנו. בזוגיות. בחיים.

בקליניקה עם סוג׳יי אפשר להתחיל בדיוק שם.
לא “לעשות שינוי” – אלא ללמוד לפגוש את עצמך אחרת.
מוזמנים ומוזמנות לבוא לשיחה
וללמוד משהו חדש על עצמנו ומערכות היחסים שלנו.

קליניקה בפרדס חנה או בזום.

#שינוי #צמיחהאישית #טיפולזוגי #מיניותמודעת #מודעותעצמית #מארג

11/11/2025

כעס הוא לא האויב של אהבה – הוא רק לא יודע איך לבקש מקום.
במערכות יחסים, הכעס הוא אחד הרגשות הכי נפוצים – והכי מושתקים.
יש את מי שמתפרץ מהר מדי, ויש את מי שבולע הכול פנימה.
אבל מתחת לכל זה יש משהו פשוט: רצון שיראו אותי. שיבינו. שיתקרבו.
וכשזה לא קורה – הכעס לא נעלם. הוא רק מחליף צורה: לריחוק. לשתיקה. למאבקי כוח. לפעמים גם לניתוק מיני.
במיטה זה פוגש אותנו ב״לא בא לי״, ״לא מרגיש/ה אליך״, ״תעזוב אותי רגע״ –
אבל לא תמיד זה עניין של חשק, אלא של כאב שלא קיבל מענה.
וכעס שלא מדובר – מחבל בחיבור.
אבל כעס כן, כזה שמרשים לעצמו להיאמר, להתבהר, להיחשף –
יכול דווקא לקרב.
יכול להאיר מקומות שלא ידענו איך להסביר.

בקליניקה אצל סוג׳יי נוצר מרחב שמאפשר בדיוק את זה:
לא ללמוד "לשלוט בכעס", אלא לדעת לפגוש אותו.
לתרגם אותו לתקשורת. לא להיבהל ממנו.
זה תהליך. והוא עדין, עוצמתי, משחרר.
ואם משהו בזה נוגע בך – כנראה שיש מקום להתחיל.

#קליניקה #טיפולזוגי #תקשורתרגשית #כעסבזוגיות #אינטימיות #מרחבמרפא #מארג #מיניותמודעת

Address

פרדס חנה
Pardes Hanah

Opening Hours

Monday 09:00 - 15:00
Tuesday 09:00 - 16:00
Wednesday 09:00 - 16:00
Thursday 09:00 - 16:00
Sunday 09:00 - 16:00

Telephone

+972504800660

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מארג posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to מארג:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

כנס בוטיק מארג 5 כפר רופין

הזדמנות להפגש , לחוות, להיות למדוט, לרקוד, לנוע לנשום, לגעת בלב… סופשבוע מלא בסדנאות ואנשים בריקודים ומפגשים בהנחיית מנחים מובילים מצוות “מארג” וכמובן עם סוג’יי ומורן במשך 3 ימים נצעד יחד בנבכיה של הטנטרה והתרפיה נכיר עוד את עצמנו, נלמד את פעימות הלב

סופשבוע שכולו חוויה טנטרית רכה ומלאת קסם בואו לחגוג את החיים – למצוא בית לאהבה

מתי ואיפה ?

הכנס מתארח בכפר רופין. מקום ירוק, נעים עם שמים בהירים וציפורים שבאות לבקר …