28/10/2024
אולי החושך הזה חשוב?
זה לא אומר שזה נעים..
הרס, חורבן, אלימות, חרדה, איום על הקיום והביטחון שלנו, ומחשבות של חוסר אמון הם כולם חוויות קצה מטלטלות, וזה משפיע עלינו.
אנחנו בעיצומו של משבר אמון. אני מכירה כמה מורים רוחניים או מנחים מובילי דעה שעוברים בשנה האחרונה דרך חוויה של התפרקות כל מה שהם האמינו בו. הם מוצאים את עצמם עם מחשבות כמו: "האנושות החיים או העולם הם לא מה שחשבנו" או: "מה הטעם בכל מה שאנחנו יודעים ומלמדים? אנחנו טיפה בים ואין לנו שום יכולת להשפיע על מה שקורה.."
כקולקטיב זה נראה שאנחנו ב"לילה האפל של הנשמה" שלנו. מונח המתאר משבר אמון קשה, שבו מטילים ספק בכל אספקט של החיים כמעט. הלילה האפל של הנשמה הוא שלב קשה מאוד וחשוב לא פחות בתהליכי צמיחה, כיוון שאנחנו מרפים מכל מה שמגדיר אותנו. אנחנו שוהים בערפל של חוסר הוודאות, ללא הגדרה עצמית ברורה וללא זהות שמעניקה לנו שייכות וביטחון.
ולמה זה כל כך הכרחי וחשוב?
בידיעה ובזהות מוגדרת יש אמונה שיש משהו שהוא נכון וברור ואנחנו מזוהים עם זה. עצם הידיעה והשייכות מגדירים אותנו. זה מעניק לנו כל כך הרבה קרקע ויציבות שאנחנו מוכנים להילחם על זה.
לפעמים אנחנו גם עושים שימוש בכוח כדי לקדם אידיאולוגיה ואמונה מסויימות, במודע או שלא..
אם נרוקן רגע מתוכן את התנועה האנושית ההישרדותית הזאת ונצליח לעבור את מחסום הזהות נראה שהתופעה הזאת חוצה את כל קשת הצבעים הפוליטית, פשוט מכיוון שהיא תופעה אנושית שכיחה.
אז מה יקרה אם פשוט נצליח להסכים לא לדעת מה נכון, מי אנחנו, ומה המשמעות של כל זה?
כשאין לנו אחיזה אז התודעה שלנו מתרחבת.. כמובן שקשה מאוד להחזיק בזה, אבל אפשר גם לכוון לשם וללכת בצעדים קטנים.
כשאנחנו מצליחים לעשות את זה אנחנו מוכנים לשאול שאלות, משתמשים בגוף שלנו כדי להרגיש והופכים סקרנים ויצירתיים יותר, ואז זה גם נהיה מעט קל יותר
מעל ההצפה ולפני הניתוק..
הכי אנחנו מפחדים שאנחנו לא יודעים או מבינים כלום.
הפעם זה המסע
זה זמן לא לדעת מה נכון..
לעבוד על לקבל את המציאות כפי שהיא, כמה שהיא קשה. זה לא אומר שאנחנו מסכימים לה. לגמרי לא. כל מה שזה אומר זה שאנחנו לא מזדהים או מזוהים עם מה שקורה, אלא מתבוננים במציאות בעיניים פקוחות, בנוכחות מלאה, בהסכמה לפחד ועם האומץ לקבל שזה מה שקורה כאן עכשיו.
זה מקום מאוד מדויק. זה מעל ההצפה ולפני הניתוק..
לאבד את הידיעה והזהות זה להיות בהכי חשוך, כמה שנצטרך, כי יודעים שהשחר יפציע.
גם כשלא ברור איך הוא יראה..
אחד הפידבקים שהכי חזרו על עצמם בסוף שנת הלימודים הקודמת של "שערי התבונה" היו שמזל שהיתה התוכנית הזאת. שהלימודים של קונסטלציה מבוססת התמקדות, נתנו תוקף ומשמעות ותמכו רגשית בכל הרבה מובנים..
אם יש לכם.ן קריאה להצטרף אלינו תצטרכו להיות זריזים כי נותר מקום אחרון בימי ד' (בימי שלישי הקבוצה כבר מלאה)
