04/10/2025
לעבור בחיים מדחיה לקבלה, זה תהליך, שכדי לאפשר אותו, צריך בעיני קודם להבין את המושג 'ציר החרם'.
'חי על ציר החרם', כך אני קוראת לכל מי שמפחד מחרם, מחרים אחרים. מזדהה עם החרמה שנעשית כלפיו או כלפי מישהו אחר, או יוצר דחיה כלפי עצמו, מתוך אלמנט כלשהו של הרסנות עצמית.
אפשר לנסות ולרדת על מישהו, או לעשות לאדם דה לגיטימציה. הנאו מרקסיסטים אגב, אלופים בזה, וגם בריונים בכיתה א' במגרשי כדורגל ברחבי הארץ והעולם.
הדה־לגיטימציה אינה עובדתית, אלא פרקטיקה חברתית שמייצרת הגמוניה או "הטיה חברתית" ע"י הרחקת דוברים לא נוחים.
*מפתח ראשון - מקור הדה לגיטמציה*
דה-לגיטימציה הוא כל ניסיון לחרם, או להנמכה, או לדחיה. בכלל זה קללות, ירידות, השפלות ובריונות.
מקור הדה לגיטמציה, לרב, מקורה בהשלכה.
השלכה היא מנגנון הגנה פסיכולוגי, שבמסגרתו אנחנו משליכים מתוך עצמנו, את כל מה שלא נעים לנו להיות מיוצגים על ידו. למשל, ילד שמתקשה להתאקלם באוירה של שטח בצופים, ימצא ילד אחר וירד עליו, שהוא מפונק. זאת כדי שלא יגלו שהוא בעצמו מפונק.
(אומה שעסוקה בהרג חסר רסן, תשליך על אומה אחרת, שהיא כביכול עסוקה בג'ינוסייד.
כן, זה נוגע לילדים, עובדים, מדינות.. וכל מסגרת שיש בה אנשים).
לכל בני האדם יש מנגנוני הגנה. אולם לא כל מנגנוני ההגנה הם עד כדי כך מעוותי מציאות.
ציר החרם הוא האזור שבו אדם מעורר דחיה כלפי אחרים, או המקום שבו אדם מוכן להזדהות הדברים המנמיכים שאומרים עליו.
גם מי שמשתף פעולה מהצד, הוא למעשה באזור ההסכמה שבשתיקה.
*מפתח שני - יציאה מציר החרם*
אז מהו המפתח לצאת מאוירה של חרם ובכלל מציר החרם?
מי שמחוץ לציר החרם, הוא מי שזוכר מי הוא באמת!. זה שיש לו רקורד בזכרון של ערכים טובים, שהוא מחזיק בהם. זה שהוא בעל סגולות, משאבים, תכונות טובות, יכולת תרומה לזולת, תחביבים, תחומי כישרון, שטחי הנאה בחיים ומעלות.
ואז, כשבא איזה בריון במגרש בהפסקה ואומר לילד, שאינו על ציר החרם, "מה אתה עושה פה יא אפס?". הילד עונה לו, "רק אפס יכנה מישהו אחר כאילו הוא אפס. צא מזה.".
כלומר, לא רק שלא תשכנע אותי שאני נחות ממך. לא תשכנע אותי אפילו שאתה נחות.
נכתב באהבה ע"י מאיה לב ארי - פסיכותרפיסטית
