13/09/2025
איך מצאתי את עצמי אורזת מזוודה לאמסטרדם, להשתלמות ייחודית ביוגה ערסלים עם המורה שלי?
הכול התחיל משני שיעורים פשוטים, לכאורה, עם קבוצה קטנה של נשים צעירות שחוו בחיים מה שאסור שמישהי תחווה על גופה.
הן הגיעו לשיעור יוגה עם ערסל – שקטות, מהוססות, מעט חשדניות.
נתנו לערסל לשאת אותנו, להחזיק, להרפות. הן הלכו בלי הרבה מילים, ואני חשבתי שזאת היתה חוויה מעניינת עבורי שהרגישה מאוד שברירית.
במפגש השני קרה משהו אחר.
כששאלתי איך היה להן, הן התחילו לשתף.
אחת סיפרה שזו הפעם הראשונה מזה שנים שהרגישה בטוחה בתוך הגוף שלה. אחרת הודתה שעלה בה כאב, אבל דווקא זה פתח צוהר להתקדמות בטיפול. הקשבתי להן ואני זוכרת שאמרתי לעצמי בלב : ״הסתבכת יעל, את לא יכולה להתעלם מזה״.
אני מכירה היטב את האיכויות של הערסל ואוהבת אותו. יותר מעריצה שלו. הוא מושלם. אבל לא הבנתי עד כמה הוא מסוגל להפוך. לא רק את מי שעליו, אלא את כל העולם של האדם שעליו.
עמדתי מולן בלי מילים, ורק ידעתי: הערסל הזה הוא לא ״רק״ מושלם, הוא מרחב עוצמתי של ריפוי.
חזרתי הביתה מאוד נרגשת וכתבתי “טיפול בטראומה עם ערסל”. מצאתי קורס בהולנד. כתבתי למנחה, כמעט בלי לצפות לתשובה. אבל היא חזרה אליי מיד. הקשיבה באמת. הבינה שאי אפשר שאסגור את הסטודיו לשבועות שלמים. היא התגמשה, שינתה את לוח הזמנים במיוחד בשבילי או יותר נכון בשביל הישראלים שחווים טראומה כבר יותר מ 700 ימים!
ואפילו כשהעזתי לבקש תשלום סמלי, מתוך המציאות שאנחנו חיים בה כאן – היא לא היססה, רק אמרה: “שלמי כמה שאת יכולה.”
הרגשתי כאילו מישהו שם מלמעלה פתח בשבילי דלת (גאנש?), נס קטן שנולד מהקשבה, ללא שיפוטיות, אמפטיה ולב פתוח.
ואז קרתה ההתרגשות הגדולה הבאה: פניתי לטליה אורבךטליה אורבך- מורה ליוגה – המורה שלימדה אותי להכיר את הערסל מלכתחילה – ושאלתי אם תרצה להצטרף. היא אמרה כן. פתאום הכול הפך לסגירת מעגל מרגשת, מסע משותף של תלמידה ומורה שנפגשות שוב – הפעם כשותפות לדרך.
השבוע היה המפגש הראשון שלנו בזום ולשמחתי גם האחרון כי המפגשים הבאים יהיו באמסטרדם. שמונה שעות חלפו כמו רגע, והרגשתי שאנחנו צועדות אל תוך מרחב מוכר אבל גם חדש– מעודן שמחבר את כל הדברים המדהימים שלמדתי מטליה ועוד!
הערסל – חתיכת בד פשוטה – הוא כלי של חסד. הוא יודע להחזיק, להרגיע, לתת אוטונומיה, להחזיר בעלות, ליצור מקום מוגן להרפות לתוכו, לסמוך שוב. הוא מאפשר לשחק, להעיז, לחקור ולהתרחב.
הוא המטפל, מאמן הכושר, החברה, המראַה, הרחם. הוא ורסטילי, כמו החיים.
כשנחזור לארץ, נביא איתנו כלי חדש שלא קיים בארץ.
ואני רוצה ומקווה שזה יאפשר מרחבים בטוחים לריפוי עם פיסת בד פשוטה ותמימה, שיודעת להפוך לכנפיים ולשאת גם את מה שכבד מדי ללב לשאת לבד.
💗Amsterdam, here we come
