14/04/2020
רכבת הרים.
לפתוח את העיניים בבוקר ולהרגיש את הסחרחורת הזו:
ברגע אחד, חרדת המציאות, מירמור, פחד מהלא נודע, מכל מה ש"צריך", מה"כלום", מהריחוק, מהצפיפות...
וברגע אחר, דחף עצום להתעורר, להתאפס, להתחבר לחיוּת שבפנים, להבעיר מנועים, להספיק, לנצל הזדמנויות, להיות בתנועה...
למעלה, למטה, לופ על הראש, ושוב.
ובתוך כל אלה, הבזק של בהירות: להיזכר לעצור רגע, לנשום, לשים לב למה שאני מרגישה, להיזכר שזה פשוט מה שיש, שאני עושה הכי טוב שאני יכולה, וזה בסדר.
ימים לא שגרתיים עוברים על כולנו
אם את או אתה מזדהים עם חלק מהדברים, אל תישארו לבד. אפשר לקבל תמיכה.
מדהים איך שיחה מלב אל לב יכולה להזכיר שאפשר להיות יחד ברגע הזה, להיטען ולהמשיך במסע שלנו עם קצת יותר כוחות.
ברוח התקופה, גם אני זמינה למפגש מקוון/טלפוני/פנים אל פנים
לפגישת חיזוק אחת וגם לתהליך עמוק יותר
Avigayl Chen