11/06/2025
💔 "ההורים שלי יחד כבר 50 שנה – אז איך יכול להיות שבדור שלנו מתגרשים כל כך מהר?"
זו שאלה שחוזרת שוב ושוב.
אנשים מתבוננים בזוגות מהדור של ההורים או הסבים – ששרדו עשרות שנים יחד, לעיתים למרות קשיים עמוקים – ותוהים:
למה היום זוגות נפרדים גם על "שטויות"? האם משהו השתבש בנו?
אז קודם כל – לא, כלום לא "השתבש". אבל כן, משהו השתנה.
ולפעמים השינוי הזה הוא דווקא לטובה.
🧠 המערכת הזוגית השתנתה – כי האדם השתנה
בדור של ההורים שלנו, מוסד הנישואין היה הרבה יותר פונקציונלי מאשר רגשי. הנישואין סיפקו ביטחון, פרנסה, ילדים, שייכות.
הציפיות היו אחרות.
גבר היה "בסדר" אם עבד והתפרנס. אישה הייתה "בסדר" אם גידלה את הילדים ושמרה על הבית. רגשות? קרבה? התפתחות אישית?
לרוב היו מותרות – לא תנאים הכרחיים.
לעומת זאת, בדור שלנו אנחנו מחפשים קשר שהוא לא רק פונקציונלי אלא רגשי ונפשי.
אנחנו רוצים אהבה, הבנה, שותפות עמוקה, התפתחות. ומתי שדברים אלו לא מתקיימים – אנחנו מרגישים שחסרה לנו הנשמה של הקשר.
🧭 הפנורמה החברתית משתנה
בתוך המרחב הפנימי של כל אדם מתקיימת מפה מנטלית חברתית – ייצוגים של אנשים, כולל בני זוג, שמקובעים במוח. הדור של ההורים שלנו גדל על תפיסה של יציבות, הקרבה והתאמה לכללים – ולכן כשהם רואים קושי, הם ייצגו את בן הזוג כ"בלתי נמנע" – מישהו שאי אפשר לזוז ממנו.
הם פשוט הזיזו את עצמם. הם התאימו.
הדור שלנו? אנחנו רואים את בן הזוג כחלק מבחירה. ואם משהו כואב מדי, אם אין תקשורת, אם אין מקום לרגש – אנחנו מזיזים אותו. משנים את המפה. יוצרים חיים חדשים.
💔 אבל למה זה מרגיש לפעמים שטחי?
כי יש גם קצה שני. לפעמים השאיפה לשלמות רגשית הופכת לבלתי נסבלת – שום דבר לא מספיק טוב, כל פגם הוא "דגל אדום", כל משבר קטן הופך סיבה לפרידה.
במילים אחרות – בדור שלנו, יש לנו חופש, אבל גם פחד. חופש לבחור, אבל גם פחד להישאר.
🧬 הטראומות והאמונות שמאחורי הקשרים
מתוך שיטת פנורמה חברתית, אנחנו יודעים שכל מערכת יחסים יושבת על ייצוג פנימי לא מודע. לפעמים הייצוג הזה נבנה בכלל מהקשר שלנו עם ההורים, או מהתנסויות ילדות, או מטראומות מוקדמות. זוגיות שלא מתפקדת, לפעמים משחזרת דינמיקה ישנה – ואז הפיצוץ הוא לא בגלל הוויכוח על הכלים – אלא בגלל תחושת חוסר ערך עמוק, תחושת נטישה, דחייה, או חוסר נראות.
ההורים שלנו אולי סחבו את זה כל החיים. אנחנו – כבר לא מוכנים.
🔧 אז מה עושים?
במקום לשפוט את הדור שלנו או את הדור של ההורים, אולי הגיע הזמן לשאול:
איזו זוגיות אני באמת רוצה?
מה הדימוי של אהבה בתת-מודע שלי?
איזו פרשנות אני נותן למשבר – כאיום או כהזדמנות לצמיחה?
האם אני בורח כי זה באמת נגמר – או כי לא למדתי איך לגשר?
שיטות כמו פנורמה חברתית ו-VTR לשחרור טראומה חזותית מאפשרות לנו לשנות מבפנים את התבניות הלא-מודעות שמנהלות את הקשרים שלנו, ולבנות מערכות יחסים מתוך בהירות, ביטחון ועצמאות רגשית.
דור ההורים לא טעה ודור הילדים לא מקולקל – אנחנו פשוט שואפים לדברים שונים. הנקודה היא לא להחזיק בנישואין כי "פעם זה עבד", אלא לשאול מה באמת עובד לי היום. וכשמבינים את המפה המנטלית שמנהלת את מערכות היחסים – אפשר לבחור להישאר לא כי צריך, אלא כי רוצים.
🌀
רוצה לחקור את המפה המנטלית שלך? לפרק חסמים לא מודעים בקשרים?
אני מזמינה אותך לקורס פנורמה חברתית, וללמוד איך בונים קשרים שמחזיקים לא רק 50 שנה – אלא חיים שלמים של עומק, חיבור ובחירה.
שלך,
לומי רז 💙
מכללת רז – המרכז הבינלאומי לפנורמה חברתית ושחרור מטראומה
WWW.RAZINSTITUTE.CO.IL
