נורית נזירי - פסיכותרפיסטית Cbt

11/02/2024

וזו התורה כולה של המיינדפולנס ושל מדיטציות הריכוז למיניהן. אין ציפיה להיות נטול מחשבות, אלא רק להיות מיומנים ביותר לשבור את רצף המחשבות ואת התסריט הרע שנבנה. עבודה קשה, אבל מאוד מאוד משתלמת. מניסיון

16/03/2023

31/03/2022

מקסים

02/12/2021

"לא בגלל שהדברים קשים, איננו מעזים.
בגלל שאיננו מעזים, הדברים קשים". (מאת הפילוסוף סנקה)

כמה פעמים רצינו לעשות דברים, והדיבור העצמי עצר אותנו מלנסות? סיפרנו לעצמנו סיפורים כמה זה קשה, שאין לי יכולות, שטובים ממני כשלו, או שאין לי את מה שדרוש כדי להצליח ולהמריא. מאחר שלא עשינו את זה בסוף, נוצר לנו דימוי של קושי רב, וכל זאת מבלי שניסינו. האומץ להעז, לנסות, להתמודד עם הפחדים והשדים הוא המכשול העיקרי שמונע מאנשים להניע את עצמם למקום אחר ולצעוד צעד אחד לעבר מקום טוב יותר. הדבר כרוך בהמון חוסר ודאות, ואנשים חשים כי חוויית חוסר הודאות היא אנתיטזה לחוויית השליטה. אבל חוויית השליטה היא במידה מסויימת אשלייה. ברגע ששריר ההתמודדות אינו בשימוש, כמו כל שריר אחר הוא מתנוון, ואז מכאן כל שינוי, כל התמודדות עם דברים שמפחידים או דורשים מאיתנו מאמץ, תעוזה או התגברות על פחדים וחרדה הופכים לקשים מנשוא. ולכן, אם איננו מעזים, כל דבר הופך לקשה. אז בידקו את עצמכם. מתי לאחרונה העזתם, הסכמתי להיות בחוויה של אי נחת או חרדה, יצאתם מאזור הנוחות, עשיתם דבר שכל כך חששתם מההשלכות שלו? אין פה הכוונה לחיים לא אחראים של "אני עושה מה שבא לי" מבלי להתחשב בסביבה או במשפחה. אבל כן, להעז לעשות דברים "על אף" ו"למרות" ו"גם אם". ואם עד עכשיו אמרו לכם "מה אתם מפחדים, לא יקרה מה שאתה חושש". אז אני שואלת משהו אחר - "ואם יקרה התסריט שאתה כל כך חושש, אז מה?" רבים לא סומכים על עצמם שיוכלו להתמודד עם החיים ומה שהם מביאים, ולכן משתבללים באזור המוכר והנוח. עוברות שנים רבות עד שהם מוצאים את העוז לומר לעצמם "מה שלא יהיה, אני אתגבר". וזו כל התורה על רגל אחת - להסכים להיות במצבי אי הנוחות ובחויית אי הנחת, ולסמוך על עצמנו שיש לנו הכוחות להתמודד עם כל רגש, כל מחשבה או כל אירוע שיקרה בחיינו. אז יאללה, בואו נאמן את שריר התעוזה והאומץ- ויפה שעה אחת קודם.

27/05/2021

בשביל /אהרון בס

אימון הנפש
עובד הפוך
מאימון הגוף.

בשביל להתפתח
צריך להוריד
משקולות.

11/04/2021

אז מה ההבדל בין פחד לחרדה? רבים מבלבלים בין שני המושגים וחשוב לעשות סדר. פחד הוא רגש עז של מצוקה וחוויית אימה שמתבטא אף בסימפטומים פיזיים (די הגיוניים האמת) לנוכח גירוי המאיים על שלמותי הפיזית. אם תחשבו על האדם הקדמון, בהיותו לא מוגן מפני טורפים, מפני הטבע ומאחר שהיה די חשוף וחסר הגנה בכללי, היה עליו להיות תמיד דרוך לצפות סכנות רבות, ומכאן מנגנון הפחד שירת אותו היטב (למשל, דופק מואץ כדי לשלוח דם לגפיים שירוצו או יתקפו). ומה היה קורה אילולא שם לב לסכנות? הוא לא שרד. כך התפתח לנו מוח דרוך ומוכן בכל עת לזהות סכנות. ומה קורה היום? התפתחנו במעט, אם לא יותר, והסכנות לא אורבות בכל מקום. אז כן, יש טורפים בספארי, ואולי תהיה שריפה (תודו שזה נדיר), רעידת אדמה או צונאמי, ואולי הכביש מסוכן, ואולי יש איזה סיכוי קטנטנן שמישהו ירצה לתקוף אותנו פיזית. אך מה הסיכוי לכך? קטן. אפילו קטן ביותר.

אך המוח כבר מתוכנת לפחד ולחשוש, ומכאן זה מצע נהדר להתפתחות החרדות. חרדה, לעומת פחד, מוגדרת כחוויית מצוקה ואימה לנוכח גירוי שאנו מפרשים אותו כמאיים, אך למעשה הוא לא. מאחר שהחוויה כה חזקה ומפחידה, מאחר שמלווה גם בסימפטומים פיזיים לא פשוטים (שפועלים כפידבק למוח "עכשיו אני באמת בטוח שמשהו לא טוב קורה"), האדם החרד יעשה הכל מהכל, רק כדי לא לחוות מצוקה זו, ולכן יימנע מלהיפגש עם הגירוי. דבר זה מקל עליו במעט, אך למעשה זה הדבר שמנציח את החרדה. ולמה זאת? מאחר שרק מפגש חוזר ונשנה עם הגורם הכביכול מאיים, יאפשר למוח לומר לעצמו "אהה, חשבתי שזה כזה מסוכן ומאיים....אבל למעשה, זה לא". אז מה היה לנו בחרדה - חוויית מצוקה יחד עם הימנעות. ולפיכך, טיפול בחרדה לפי גישת ה CBT מוגדר טיפול נוגד הימנעות.

14/06/2020

התקופה האחרונה שעברנו אילצה את כולנו להיפגש עם חוויות מצוקה רבות ואתגרים קשים להתמודדות. מהתרשמותי מהשטח ומהקליניקה, לרבים חוויות החרדה הועצמה בתקופה זו לרמות גבוהות ביותר. חשוב שאנשים יידעו כי החיים בצל חרדות קשות הם חיים הפוגעים ברווחה הנפשית, בתפקוד היומיומי בכל ההיבטים ואף במערכות היחסית. כיום ישנן גישות טיפול טובות ביותר להפרעות החרדה בעיקר בשיטת הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, שמשלב גם אלמנטים מתחום המיינדפולנס ומהפסיכולוגיה החיובית. בניגוד לקשיים אחרים, אליהם מגיעים אנשים לטיפול פרטני ונאלצים להתחייב לטיפול ארוך מאוד שעלותו אף גבוהה, התוצאות המרשימות ביותר מתקבלות דווקא בהפרעות החרדה, ולכן חשוב שאנשים שסובלים כל כך מחרדה יידעו כי יש מזור למצוקתם. בתור עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), שעוסקת בתחום הטיפולי מעל 20 שנה אני מזמינה אתכם לסייע לכל איש שאתם מכירים שסובל מחרדות ל"הרים את הכפפה" ולאזור רק את האומץ להחליט כי מגיעים לו חיים טובים יותר. לפרטים ניתן לפנות לנורית נזירי - פלאפון 050-7757554, הקליניקה ממוקמת באם המושבות, פ"ת.

22/12/2018

שלום, שמי נורית נזירי, אני פסיכותרפיסטית CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ובעלת ניסיון של יותר מ 20 שנה בתחום הטיפולי כעו"ס קלינית. אני מטפלת בקליניקה בפתח תקווה (אם המושבות) - ילדים, מתבגרים ומבוגרים. טיפול זה מתאים לקשת רחבה של קשיים כמו: הפרעות חרדה, קשיים התנהגותיים, דיכאון, חשיבה שלילית, התפרצויות זעם ועוד, ומטרתו אימון לחשיבה חיובית, מיינדפולנס, עיצוב התנהגות ושינוי הרגלים. הגישה היא טיפול קצר מועד בו רוכשים כלים לחשיבה קצת אחרת, עם דגש על גישת הכוחות והתמקדות בהווה ובעתיד. אם אתם מרגישים כי אתם מעוניינים לעשות שינוי בחייכם או בחיי ילדכם, במערכות היחסים ובאינטראקציות המשפחתיות, וברור לכם כי שינוי הסביבה והמציאות סביבכם אינם משיגים בלבדם את התוצאה, זה סוג הטיפול שמיועד לכם. מוזמנים לפנות ויחד נחשוב האם ניתן לסייע לכם. ניתן ליצור קשר בפלאפון 0507757554 בברכה, נורית