19/09/2024
היי יקרים ,
זה סיפור אישי על אהבה עצמית שמתחיל בכאב גדול ונגמר בטוב (אני בטוחה שתוכלו למצוא בו הרבה השראה ותובנות ) כבחורה כל ימי ההולדת שלי עם בני הזוג שיצאתי איתם, היו הופכים לסיוט, לא בגללם אלא בגללי (:
בן הזוג היה שואל אותי למשל :" מה היית רוצה לקבל ליום ההולדת? " ולא היה לי מה להגיד ולא ידעתי מבקשים. וכשהם בכל זאת קנו לי מתנה לא ידעתי לקבל אותה.
איך בכלל מקבלים מתנה ואיך מקבלים תשומת לב ואהבה?
ימי ההולדת האלה בלבלו אותי מאוד ,הכניסו אותי למצוקה רגשית . הרגשתי אומללה , נבוכה , חצויה במפנים : מצד אחד רוצה מאוד את תשומת הלב והאהבה של בן הזוג ,בטח ביום ההולדת שלי. ומצד שני אני לא יודעת מה לעשות עם זה. ועוד דוחה אותו ועצבנית ומחרבשת את הכול.
בימי ההולדת האלו הרגשתי מאוכזבת וכועסת על עצמי על איך שאני הופכת יום ,שיכול להיות שמח ומרים עבורי ליום רע ומפיל. בדיוק הפוך ממה שהייתי זקוקה לו .
אני חושבת שהסיבה לכך הייתה שבחוויות הילדות שלי מעולם לא קיבלתי תשומות לב ואהבה, אלא בעיקר דחיה ונטישה. ומבחינתי אהבה, תשומת הלב בקשרים אינטימיים (עם גבר או אפילו עם חברה ) היו טריטוריה חדשה , שפה שאני לא מכירה ולא מדברת אותה. ולכן לא ידעתי להתנהל בתוך הסיטואציה.
כשהתחתנתי עם בעלי עניין יום ההולדת אצלי השתפר אבל עדיין משהו היה חסום.
ואז באחד מימי ההולדת , בעלי והבן שלי ערכו לכבודי שולחן מקסים עם מגוון פירות טעימים, בורקסים, פיצה ועוגה נהדרת .הבטתי על השולחן והתמלאתי עצב עמוק ותסכול .שום דבר שם לא היה קשור אלי "מה לי ולכל המתוק והפחמימות האלו עכשיו ?"
וביום החגיגי הזה הרגשתי שוב ריקה ,בודדה ,לא חשובה , ולא שייכת. ושוב אותה תחושה מוכרת של ימי הולדת שלא באים לי בטוב, שגורמים לי להיות עצובה ומתוסכלת
"ודי, נמאס לי, קשה לי ומה יש לי לעזאזל שככה זה קורה לי ? אני חייבת לפתור את הבעיה, גם לי מגיע לי להרגיש טוב ביום ההולדת שלי ,להרגיש שלמה ,שמחה להרגיש אהובה ,נפלאה ומיוחדת.."
היום אני יודעת שהאירוע הזה היה אירוע מכונן עבורי , עוד צומת משמעותית מאוד בשינוי שלי וחתיכת שיעור באהבה עצמית וערך עצמי .
כמו תמיד שיתפתי את בעלי בתחושות ובמחשבות וכמו תמיד הגעתי לתובנות מעמיקות .בשיחה אתו הבנתי שעדיין אני מתמודדת עם תחושת ערך עצמי נמוך, שעדיין בתוכי חיה אותה ילדת מוסד שהייתי דחויה, שלא מאמינה שמגיע לה לבקש אהבה ולהיות אהובה (בלי קשר למציאות, כן?)
ואז אמרתי לבעלי , מעכשיו את ימי ההולדת אני אתכנן לעצמי , ככה הכי טוב לי"
ולא ידעתי איזה מחסום עצום אני הולכת לפרוץ באותו הרגע. ואיזה אהבה עצמית אני הולכת להצמיח בתוכי.
והתחלתי לחגוג לעצמי כפי שאני יודעת לחגוג לאחרים ,הכי טוב והכי מושקע .
מתוך חוכמה פנימית ולא ממש מודעת .ומתוך רצון נחוש ואמיתי לקחתי אחריות
על עצמי (ועל האהבה העצמית שלי) התחלתי להשקיע בעצמי ,לשים את עצמי
במרכז ,לאהוב אותי ,להקשיב ולבקש את מה שהכי יעשה לי טוב ונעים ביום
ההולדת שלי . והאחרים בני המשפחה וחברים הצטרפו אלי בשמחה.😊
מאז האהבה העצמית שלי רק גדלה ומתחזקת . למדתי לאהוב את עצמי.
למדתי לחיות עם עצמי בשלום למדתי לקבל את עצמי ,לחבק האת הילדה
הקטנה הפצועה שבתוכי ,לטפל בה ,לא לוותר עליה ,ללמוד לאהוב ולטפח אותה.
והיום זכיתי . אני אוהבת את עצמי ותחושת ערך עצמי שלי גדולה מאי פעם -ואין חוויה מעצימה ומאושרת מזו. ולא זה לא הופך אותי לסנובית או לבעלת ביטחון עצמי מופרז או לנרקיסיסטית, ממש לא . זה הופך אותי לשלווה יותר ,ענווה יותר ,מפויסת יותר עם עצמי ועם אחרים. אוהבת הרבה יותר וטובה ונדיבה הרבה יותר לאחרים
אז אוטוטו יש לי יום הולדת 20.9 וכמיטב המסורת תכננתי לעצמי יום הולדת
מקסים. מזמן רציתי לבקר בחיפה ובעיקר לבלות בחיפה התחתית, אומרים
שהאזור הזה התפתח והפך למקום מקסים . אז כן 3 ימים של סופ"ש של חגיגית
יום הולדת שלי , איזה כיף!😁
אוהבת אתכם מלא וביום ההולדת שלי מברכת אתכם בכל מה שיעשה
אתכם מפויסים ומאושרים
ושבת שלום
אילנה💕
