08/10/2025
זוכרים את שקד חבני ז"ל 🕯️
ב־7 באוקטובר איבד יוסי חבני, סוכן מכירות בניאופרם מוצרי צריכה, את בתו הבכורה שקד, שנרצחה במסיבת הנובה. מאז, הוא מקדיש את חייו להנצחתה, ודואג שהאור שהפיצה - ימשיך להאיר.
לציון שנתיים לשבת השחורה, יוסי כתב שיחה קורעת לב שמעולם לא התקיימה, ומספקת הצצה קטנה לקשר המיוחד ביניהם, ולמי שהייתה שקד.
יוסי: שקדי?
שקד: היי אבושקה
יוסי: איך את? יווו כמה התגעגעתי לשמוע את הקול הזה. *מי אוהב אותך יותר ממני?*
שקד: אני בסדר אבא, באמת.
יוסי: עצוב וכואב לי בנשמה.
שקד: (תוך כדי בכי חזק) יווו אבושקה שלי סליחה, סליחה סליחה.
יוסי: (אני בבכי) לא אשכח את אותו יום שישי שאמרתי לך שאת לא הולכת למסיבה, כי לא נשמע לי באוזן המסיבה הזו.
שקד: אבושקה, בבקשה אל תעשה לי את זה.
יוסי: לא נושית, נשמה שלי, אני לא כועס עלייך ובחיים לא אכעס, את הלב שלי. פשוט שורף לי בלב שאישרתי לך ללכת.
את הסברת הכל בצורה ברורה. ואני אישרתי. יודע שבסוף יש את עניין הגורל, עדיין מציף אותי מדי פעם, זה ללא שליטה, אינסטינקט של הורה, נושית. הילד זה הדבר הכי הכי שלו. כואב לי מאוד שאת לא תוכלי להבין.
שקד: אבוש אתה יודע שאני חזקה, אבל לא יכולתי לראות את כולם מסביב ולא לנסות לעזור, היו שם המון שפשוט רק צרחו וקפאו במקום, זה לא היו כוחות. הם הקיפו אותנו מכל כיוון. אתה בחיים לא תבין איזה מטורף מה שעברנו שם, אמא'לה.
יוסי: שקדי, מה קרה לך בדיוק? תרגישי בנוח נשמה שלי. אל תסנני. אני חסין לשמוע הכל.
שקד: כן, כן. הכל אספר אבושקה, אתה מקשיב? הגענו בשישי בלילה. היתה מסיבה מטורפת, אנרגיות בשמיים. ממש אהבת חינם כמו שאתה אוהב.
ואז - התחילו האזעקות. היינו ליד השוטרים, אח"כ כשהבנו שיש מחבלים, נהיה כאוס מטורף, נסענו דרך השטח במקביל לכביש שמוביל לרעים עם המאזדה השחורה של רז, אני הוא ורוני.
אחרי שהגענו מאחורי מיגונית רעים עם הציפור, שמעתי בום חזק ברמות ויריות שפגעו בנו וברכב, והרכב נעצר. אבושקה אל תדאג, בבקשה. מבטיחה שלא נגעו בי. וגם כששמעתי את הבום מתתי במקום. ולא הרגשתי שום כאב, אל תתייחס לפצעים על הגוף שלי, ואתה לא מאמין אבוש, שומע?
יוסי: כן נשמה, כל הזמן, תמשיכי.
שקד: סבא (משה ז"ל) הושיט לי יד ולקח אותי אליו לשמיים, אתה זוכר כמה אהבתי אותו.
יוסי: כן בטח, והוא אותך. זוכר ביום הולדת שלי כשהיית בת 12 רשמת לי. "אתה האבא הכי טוב בעולם חוץ מסבא משה שאתה כמוהו".
שקד: אבא אני בשוק מכל מה שקרה.
יוסי: שקד אני ממש בוכה עכשיו, למה ה7.10? למה כולם? למה אותך? למה אנחנו? למה חטופים. כל העולם התהפך. סבא משה היה יחסית מבוגר. את עוד לא בת 22.
שקד: אבושקה, באמת הכל בסדר. אם זה מרגיע אותך, אז רק שתדע שאני בשמיים ליד אלוהים, יש לי כנפיים, ציפורים צבעוניות סביבי וממש טוב לי.
יוסי: שקדי ברור לי שאת במקום טוב. היית דגם משופר שלי ושל אמא. גם קיבלנו ממתקשרות ששלחת סימנים, ועשרות חברים שלך סיפרו שבאת להם בחלום. כנראה היית גדולה על העולם הזה. אלוהים רצה אותך לידו. אבל עדיין, אני לא מבין. אני תמיד אמרתי לך שאלוהים אוהב אותך.
אלוהים בודד אותי ממך, וזה קשה לי מאוד.
שקד: אבושקה, זה בסדר שאתה מרגיש בנוח להתרסק מולי ככה, אני מבינה. אבל תדע שאני גם יודעת כמה אתה חזק. תזכור שבסוף הכל בידיים שלך. ושאני תמיד איתך אבושקה. הלכתי רק פיזית אבושקה. בחיים לא אעזוב אותך. עוקבת וגאה בך. אתה נותן לעצמך להתפרק ואח"כ מרשה לעצמך לחייך. זה המתכון אבושקה. לא להילחם בנפש, להקשיב לה ולתת לה את המקום.
לא סתם הייתי מי שאני. זה בזכותכם. תראה אבושקה, אפילו לא נתת לי לשאול על אמא, על ניצן ופלג, על סבתוש, על הדודים, על החברים..
יוסי: נכון שקדי, תשאלי.
שקד: חחח איזה מצחיקול אתה. נו, מה תשאלי?? תספר כבר איך כולם…
יוסי: שקדי אני הכי אמיתי איתך, לכולנו קשה. את חסרה לנו ברמות שלא ניתן לתאר במילים. באירועים, בסופי שבוע וחגים, בכל דקה ביום, בקיצור. אני גאה באמא בלה. בניצן ופלג אחיך, שעושים צעדים לראות את מה שיש. אנחנו נפגשים עם אחי שי, אחותי מיכל וכל המשפחה, סבתוש כל כך אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך. אני חייב לחיות, לחייך ולהיות חזק אחרת סבתא קורסת ברגע.
איך רשמת במחברת?
"תבקרו את סבא וסבתא בכדי להבטיח שגם אתכם יבקרו כשתתבגרו"
שקד: אבוש איך החברים שלי? אתם בקשר? והחברים שלכם?
יוסי: נושית שלי ברור. מעגלי החברים שלך רק גדלים. כנ"ל החברים שלנו. כולם עוטפים אותנו.
החברים שלך אומרים שאנחנו מאוד דומים. כשאני מצחיק אותם. אומרים - יו זה שקד. כשאני מציע משהו - יו זה שקד. כשאני מכין משהו - יו זה שקד.
אל תדאגי, אני יודע כמה הם חשובים לך, ואנחנו נהיה כאן בשבילם לתמיד, הם יודעים את זה. את יודעת הם פתחו קבוצת וואטסאפ - 130 ילדים שנקראת הילדים של יוסי ובלה.
אחרי כמעט 10 חודשים בהם נפגשנו מדי שבת. כולנו קצת התחזקנו. גם לכל אחד סידורים. לימודים.... ועל מנת שהמפגש יחזיק מעמד לאורך זמן העברנו את זה לאחת לחודש. ומי שמרגיש שהוא צריך אותנו פשוט מגיע אלינו או שאנחנו נפגשים בבית קפה. אפרופו, היום נפגשנו.
כולם מספרים על ההשפעה החזקה שלך עליהם, על כמה שאת חסרה להם. היית מגדלור לכולם, זה לא יאמן.
והחברים? מכל הסוגים זה מטורף. וכולם לוחשים לי. שקד ואני זה החברים הכי הכי שיש. ככה כולם הרגישו.
שקד: אבושקה. האמת שראיתי את כל השבוע שחיפשתם אותי. ראיתי שכל המדינה חיפשה אותי והבית היה מפוצץ באנשים, שלא נדבר על ההלוויה, איזה מוגזם ברמות.
מה זה? כל הדגלים מהבית עד לבית קברות. וכל האלפים שבאו. ממש ממש מרגש. אני רואה הכל אבושקה. אה אבושקה, ובבקשה בבית תרגיע, מה זה כל התמונות שלי? אתה חי בסרט?
יוסי: הלוואי שקד, הלוואי והיה זה רק סרט.
שקד: אבושקה. כל כך גאה בך.
רוצה שאספר לך משהו שממש ריגש אותי? אני זוכרת בשישי ב6.10 ב23.00 כשהורדת אותי אצל רז. נפרדנו בחיבוק ונשיקה. ואמרתי לך אבושקה אחזור מחר בבוקר ואלך לישון.
אם לא אקום עד 18.00 בערב תעיר אותי, אלך איתך להקפות שמחת תורה. ואתה כמו גבר שבגברים היית בהקפות אחרי שנה.
לקחת את המיקרופון ואת הספר תורה וכולם אחריך בברכות ואח"כ בהקפות. והרגע שבכיתי מהתרגשות. כשאמרת על הבמה. שאתה עומד עליה בגללי. לקיים את מה שביקשתי.
מה חשבת שלא ראיתי?
את הירח היית מוריד לי אם הייתי מבקשת.
לא היה ולא יהיה כמוך אבושקה.
זכיתי בכם. בך ובאמא שנתתם לי לפרוח ולגדול.
יוסי: אז מה שקד? נדבר עוד?
שקד: ברור אבא ברור. חחח אתה חושב שלא ראיתי? בזכותי נהיית חבר של מירי מסיקה.
יוסי: וואי נכון
שקד: אני עוקבת נשמה.
יוסי: שקד כמה זמן עוד יש לנו לשיחה?
שקד: ימצחיק מזמן עבר הזמן, אבל אתה מכיר אותי, גבולות עבורי זה רק אתגר. מה יש מאחוריהם זה מה שמעניין. תגיד, שאסדר לך את פאר טסי גם?
יוסי: שקדי, די נשמה, זה לא מצחיק.
שקד: חחחה אני מתה עליך. אתה קולט את זה? והבנתי שמעבר להרצאות עליי, אתה בקטע של להתחיל לשיר? תמיד אמרתי שאתה זמר.
יוסי: נכון. כמו שאמרת ללכת ולהקשיב לנפש.
שקד: אבושקה קוראים לי. חייבת ללכת. מבטיחה שעוד נדבר והמון.
יוסי: רגע רגע לסיום רק משפט אחרון אגיד לך מהשיר שלנו.
שקד: נו?
יוסי: *מי אוהב אותך יותר ממני?*
יוסי חבני
