09/06/2020
פוסט טראומה
זה להכין עוגה ליום הולדת של חברה שלך
ולגלות שהכל נשרף.
כי ריחפת.
התנתקת מהמציאות הפיזית.
קפאת.
במשך כמעט שעה.
פוסט טראומה
זה לא לישון.
ואז להרדם. קצת.
שעה. מקסימום שעתיים
ולהתעורר ושוב לא לישון.
וחוזר חלילה.
כל לילה.
פוסט טראומה
זה לשכוח המון דברים
ולזכור את כל מה שעדיף לשכוח.
פוסט טראומה
זה שהמוח והגוף שלך בישיבה בעבודה
עם המנכ"לים, הסמנכ"לים
כל הבכירים שמחזיקים ממך,
והלב מפרפר במקום אחר.
מקום מפחיד ומאיים.
פוסט טראומה
זה לחיות
וברגע להפסיק.
ולא משנה אם זה ברכב, או בדייט,
או בבית, או בטיול,
או בהופעה של הזמר שאת הכי אוהבת,
או במסעדה.
פוסט טראומה
זה לשמוע בחדשות על עוד מקרה
של התעללות בתינוק,
על עוד זוג הורים שהזניחו את הילד שלהם,
ולהרגיש פיזית שאת שם.
ממש ממש שם. בוכה שוב.
וכל הגוף כואב לך
כאילו את מקבלת את המכות,
הסטירות והבעיטות שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.
---
חודש יוני הוא חודש המודעות לפוסט טראומה.
כשהייתי ילדה, חשבתי שפוסט טראומה יכולה לנחות רק על גיבורים שיצאו להגן על המדינה. עם השנים הבנתי שכל הילדות והנעורים שלי הם שרשרת טראומות שצילקו את נפשי, אך גם בנו אותי.
כשקיבלתי את האבחנה והחותמת שיש לי פוסט טראומה מורכבת, חשבתי שאני מתמוטטת. ובדיוק בנקודת השבר הזו החלטתי שאני לא מתמוטטת, אלא קמה על שתי רגליים ויוצאת למסע השליחות שלי ליצירת שינוי מדיני עבור ילדים מוכים. כדי שאף ילד לא יקבל את החותמת הזו, שאף ילד לא יגדל להתמודד עם הדרעק הזה שנקרא פוסט טראומה.
---
חודש יוני הוא חודש המודעות לפוסט טראומה.
חודש יוני הוא גם החודש בו נולדתי.
בחודש יוני לפני שנים אובחנתי עם פוסט טראומה מורכבת. ואולי זה לא מקרי, כי ברגע ההוא שקיבלתי את החותמת "פוסט טראומה" נולדתי מחדש.
נולדה רעות חזקה שתהפוך ותסובב את העולם ושוב תהפוך אותו ולא תנוח ולא תעצור - עד שתהיה כאן הגנה מלאה לילדים מוכים.
בתמונה: חצי בת 32 וחצי בת 6.
יש לי רק שתי תמונות מתקופת הילדות, זו אחת מהן.
♡
הייתי ילדה מוכה / רעות אופק
