09/02/2023
רעידת אדמה
רעידת אדמה
החיים במדינת ישראל שתושביה נעזרים במגוון אסטרטגיות על מנת לקיים אורח חיים נורמטיבי לצד מציאות שבחלקה לא נורמלית מבחינה ביטחונית של הפוגות בין מבצעים, מלחמות, אירועי טרור ותאונות דרכים כשגרה לאורך השנים. האם עצרנו להסתכל, לבחון ולהפנות קשב להשפעות של החוויות הטראומתיות שלעיתים קרובות אלינו ולעיתים רחוקות מאיתנו? האם בחנו את מגוון דרכי ההתמודדות בהן אנחנו נעזרים לייצר תחושת ביטחון המהווה בסיס לצמיחה והתפתחות היכולת המנטלית שלנו וכיצד הן משפיעות עלינו לאורך השנים? למשל, החזרה לשגרה שתורמת להמשך הרציפות התפקודית שלנו בעזרת שימוש במנגנוני הגנה של הדחקה ו/או הכחשה שנועדו לשמור עלינו ויכולות גם לקבל ביטוי במגוון דרכים בתפיסת החוויות שלנו בחיים.
אנחנו יודעים שיש אפשרות להיחשף למגוון אסונות ותאונות בעיקר שאנחנו יוצאים מהבית ומהמקום הבטוח שלנו, אך מה קורה שהמקום הבטוח נמצא בסכנה? חלק מהקוראים יכולים להזדהות בטקסט הנוכחי עם מגוון אמירות שמפורסמות בימים אילו בשיח החברתי-פוליטי, אני מתכוון לאירועי רעידות האדמה שפוקדים אותנו עם חוויה של חוסר אונים שיכולה להיות מלווה בהצפה של תחושות אכזבה, פחד, עצב, תסכול ואשמה שמודחקים ומוכחשים כדי שנוכל להמשיך בשגרת החיים למרות גודל האירוע. בכתב זה אין בכוונתי להעביר ביקורת לגופים ממשלתיים/עירוניים לגבי המוכנות או על כמות השקעת משאבים בנושא אלא להתייחס להכנה המנטלית האישית והמשפחתית לצד ההמשך של שגרת החיים. התפיסה שכדי להתמודד עם משהו בעוצמה גבוהה של סכנת חיים רצוי להתכונן אליו די מוסכמת וברורה, למשל כאשר אנחנו תחת ספיגה של טילים או כאשר הקורונה הייתה מסכנת חיים אנחנו התכוננו מנטלית והשקענו משאבים רבים במגוון דרכים על מנת ליצור "מרחב מוגן", האם זה מתקיים גם באירועים של רעידת אדמה? יחד עם זאת, אני משער שלחלק מהאנשים הכנה מנטלית לאירוע מסכן חיים יכול להעלות את מפלס החרדה ולעיתים להשפיע על התפקוד בשגרה באופן משמעותי. לכן חשוב ומומלץ להתייעץ עם גורמי הטיפול של בריאות הנפש ולבחון יחד את הנושא.
הכנה מנטלית :
תרגול- בסיטואציות של סכנה וחרדה בעוצמה גבוהה ישנה הסתברות גבוהה שנגיב אוטומטית בקפיאה/לחימה/בריחה מבלי שנשים לב או נבחר את הדרך פעולה הכי יעילה, אך כאשר אנחנו מתרגלים/מדברים את התרחיש או אפילו מדמיינים את התרחיש נעלה את הסבירות לשליטה ובחירה של האפשרויות לפעולה שיכול להיות באופן יותר יעיל ורצוי לבחון מגוון של רחב של סיטואציות.
שיח ודיון- מומלץ לאפשר שיח ודיון בנושא במסגרות המשפחה/תעסוקה/לימודים וכו', חשוב שיהיה שיח מכבד בו כל דעה והבעת החוויה היא לגיטימית כדי לאפשר הרחבת ההתבוננות ועיבוד הסיטואציה. בנוסף, חשוב להתייחס ולא לשלול מיידית כל הצעה או רעיון להתמודדות שתעלה בשיח. במידה ואתם מתלבטים על שיח עם הילדים סביר להניח שהם שומעים במגוון דרכים ולכן מומלץ לקיים איתם שיח ישיר על הנושא.
נרמול ותיקוף-לאורך ההכנה חשוב מתן הלגיטימציה של הרגשות שעולים ואף לציין שתחושות אילו שאנחנו אמורים להרגיש חשובות ויעילות כי מטרתן שנפעל על מנת לשמור על עצמנו.
הדגשת כוחות-הדגישו את המשאבים שקיימים, ההתמודדויות עם סיטואציות בעבר ואת הכוחות האישיים שקיימים בכל אחד שאפשרו את ההתמודדות.
התייעצות-מומלץ להתייעץ ולברר מידע מגורמים רלוונטיים כגון פיקוד העורף, שכנים/וועד הבניין
זמינות- הדגישו את הזמינות שלכם לכל שאלה, שיח ופנייה ואף תאפשרו גם לכם מרחב אישי לשאלות ודיון פנימי בנושא.
מוזמנים לשתף, להפיץ את הפוסט וגם להתייעץ בכל נושא
