21/06/2024
אילנית פיירמן יוני 2024:
“ואוו להזכר בתהליך השיקום היום 10 שנים אחרי השבץ ו 7 שנים מפרסום הכתבה אנחנו עדין בשיקום מרחוק עם קלנאית תקשורת כי מי שסובל מאפזיה כל הזמן צריך לרכוש עוד ועוד מילים לתקשר איתם. זה לא פשוט אבל אפשרי”
תודה לאילנית על שיתוף מעורר השראה ונותן תקווה.
שיקום מרחוק בשיבא ביונד ממשיך לתת מענה טיפולי במסעם הארוך של משתקמים מכל מקום בארץ ובעולם.
#אפזיה
Sheba.beyond@sheba.health.gov.il
לרגל חודש המודעות לאפזיה, אילנית משתפת אותנו בסיפורה המרגש אודות ההתמודדות המשפחתית עם השינוי שחל אצל אבי המשפחה, מאיש כל יכול, בעל יכולת ביטוי גבוהה ואוצר מילים נרחב, לאילם שברגע אחד וללא כל אזהרה לא מסוגל להוציא מילה מהפה.
אילנית מספרת:
לפני שנתיים וחצי עבר אבי, בגיל 47, שבץ מוחי מאוד קשה שגרם לשיתוק של פלג גופו הימני ולאפזיה קשה מאוד שפגעה באופן מוחלט ביכולת התקשורת שלו.
החודש הראשון שלאחר האירוע, היה הקשה מכל. כולנו היינו צריכים ללמוד לחיות עם המצב החדש שנכפה עלינו כהרף עין ללא כל אזהרה מראש. ההתמודדות עם הקושי לתקשר עם אבי, אשר הפקת קול וצליל עבורו היו משימה בלתי אפשרית, הייתה קשה מנשוא.
תחילה היה מאושפז בבית חולים אליו הובהל לאחר קבלת האירוע ולאחר זמן קצר עבר לאשפוז בשיקום של שיבא תל השומר. הבנו שהשיקום של אבי יהיה ממושך ומייד התגייסנו כולנו לסייע בשיקומו. התחלנו בלימוד מהצוות כיצד לסייע לאבי במטלות היומיום. בהתחלה היה לנו הכי חשוב שאבי יזהה אותנו בשמות. תמונות בני המשפחה עם שמותיהם ותאריכי ימי ההולדת היו פזורות בכל מקום סביבו וכל היום נוצל לחזרה ושינון של פרצופים, שמות ותאריכים. עם הזמן למדנו שאפזיה דורשת טיפול אינדיבידואלי. כל מטופל הוא אחר וחשובה עד מאד הרגישות וההבנה של אנשי המקצוע המטפלים למצבו המיוחד.
היינו עושים לאבי תורנויות השגחה ובאחד הימים בהם הבת שלנו השגיחה עליו, היא השמיעה לו שיר אהוב ולפתע ראתה שהשפתיים שלו מתחילות לזוז עם המוזיקה. מיד התחלנו בהתלהבות להשמיע לו שירים. תחילה הפיק צלילים בודדים ובהמשך החל לשיר ואף להגות מילים שלמות וכולנו כל כך התרגשנו.
על שיקום מרחוק שמענו במחלקת השיקום של שיבא לקראת השחרור. במסגרת ההכנות להמשך שיקום בבית, נחשפנו למערכת הטיפול מרחוק של קלינאיות התקשורת והגענו חדורי מוטיבציה לאבחון הקבלה לתוכנית. הידיעה שממשיכים בטיפולים במעבר לבית עזרה מאד במעבר החלק מבית החולים לביתינו באשקלון. התחלנו בטיפולים בשפה כתובה והשיפור בתקשורת היה מידי ומשם הרחבנו גם לשפה דבורה.
אבי מאד חשש בהתחלה והראה חוסר מוטיבציה לשיקום, אבל בבית, בסביבה הטבעית שלו, חל אצלו מהפך וראינו שינוי משמעותי בגישתו. הסביבה של הבית מאוד התאימה לו. עצם זה שהוא היה במקום שלו, בפינה שלו ובשקט שלו נתן לו כח, חיזק אותו ותרם לנינוחות שלו בטיפול. הנינוחות הזו מאוד השפיעה עליו לחיוב כיוון שכשהוא בלחץ גם הטיפול לא רגוע ופחות אפקטיבי.
אמנם אנחנו כבר שנתיים וחצי אחרי, אבל אבי עדיין ממש מחכה מידי שבוע לטיפולים שלו במערכת השיקום מרחוק. הוא וקלינאית התקשורת של שיבא מתחברים בו זמנית לאתר האינטרנט של המערכת והקלינאית מנחה את הטיפול ומאתגרת את אבי במשימות שפתיות בהתאם ליכולות ולתחומי העניין שלו.
העבודה קשה, שלא תהינה לכם אשליות, אבל המוטיבציה גבוהה ותמיכת המשפחה בבית אשר צופה מהצד בטיפולים ולומדת כיצד להמשיך ולתרגל איתו ולחזק אותו אפשרית רק כשעושים את הטיפול מהבית. ואנחנו רואים תוצאות!
אבי כבר יורד עצמאית לשוק בכל יום חמישי ועושה קניות לפי רשימה, מבקר קבוע במועדון ומנהל שיחות עם משפטים שלמים. הוא חזר להשתמש בטלפון, אוהב לשתף את חבריו בסרטונים ומתקשר עם הסביבה הרבה יותר טוב.
ביום הזיכרון האחרון העברנו סדנא לזכרו של קרוב שלנו שנהרג במלחמה. אבי לקח פיקוד, היה במרכז העניינים, דיבר ושיתף וכולנו לא הפסקנו להתרגש.
המסר העיקרי שאני רוצה להעביר הוא שאם נפלתם חס וחלילה למצב שכזה, היערכו בהתאם ולטווח ארוך. שיקום דורש סבלנות, כי מדובר בתהליך ממושך מאד, למשך שנים, אך אל תתייאשו ואל תאבדו תקווה ותראו תוצאות כפי שאנחנו רואים. חשובה עד מאד התמיכה המשפחתית הרחבה.
ודבר נוסף, למי ששמע רק כעת על אפזיה – אנא גלו סבלנות. חשוב שתבינו שלא מדובר בפיגור שכלי אלא שהסובל מאפזיה מבין את תגובות הסביבה אך לא יכול להביע את שבליבו ושקרוב לוודאי שהוא עושה מאמצים כבירים להחזיר לעצמו את אשר איבד ברגע אחד ללא אזהרה מוקדמת.
הרבה בריאות
*אילנית נשואה לאבי שמטופל מזה שנתיים בתכנית שיקום השפה של מרפאת שיקום מרחוק במרכז הרפואי שיבא בתל השומר*
**שתפו והגבירו את המודעות**
למידע נוסף אודות שיקום מרחוק: www.reabilityonline.com/lp
