29/09/2022
בין הסעודות החגיגיות של ראש השנה למצוות האכילה בסוכה של ארבעת המינים בסוכות, ממתין לו יום כיפור; מזמין אותך לצום מכל הסיבות הנכונות.
עבור רבים מאיתנו, יום כיפור הוא יום מסורתי של התבוננות פנימית, הרהורים על השנה שעברה וחיבור למשהו גדול יותר. יום דתי של תענית. יום חברתי-תרבותי - המסמל התחדשות, סליחה לאחרים ולעצמנו, השארת הקנאה והטינה מאחורינו.
עבור הפרעת האכילה, יום כיפור הוא יום של הזדמנות להצדיק התנהגויות שהיא הֵבִיאָה אותך לעשות כשהיית חלשה.
עבורך, היד הופכת קלה יותר על הֶדֶק-ההרעבה, הרי בכל זאת - כולם עושים את זה. וזה רק יום אחד. והאמת היא, שגם ככה אכלת בארוחות של ראש השנה יותר ממה שחשבת. וסוכות, בסוכות יש עוד כל כך הרבה ארוחות חג.
ההפרעה תמצא כל דרך להסביר עד כמה זה לגיטימי - אם את קרובה למשפחה - היא תספר לך שזה מה שההורים מצפים ממך. "איך אפשר בכלל להסביר לאבא שאני לא אצום?". אם את לא קרובה למשפחה - אולי זו דווקא תהיה דרך להתקרב אליהם. אם את אדם של מספרים - היא תחשב עבורך ותראה לך שיום אחד של צום זה דווקא בסדר, ביחס לכמות הארוחות שיוצאות מהשגרה בתקופה הזאת. היא תספר לך ש"צמת בכיפור כל החיים אז מה, עכשיו תוותרי גם על זה?".
למי שקוראת את השורות האלה:
רק את יודעת האם בחרת בעבר לצום *רק* מסיבות נכונות וטהורות.
רק את יודעת מהן הסיבות שאת שוקלת לצום הפעם.
אבל רגע אחד לפני ההחלטה, וגם אם המניעים הם טהורים בלבד:
אני רוצה שתחשבי על התחושות, הרגשות והמחשבות שצום והרעבה מעלים בך.
לפעמים זו תחושה משקרת כזאת - של שליטה, של רווח, הרגעה, פחות סיבות לדאגה.
לפעמים זו תחושה משכרת כזאת - של קלילות, סחרחורת שהיא כמעט נעימה, "היי" של ניצחון מדומה - ראש חזק מגוף.
רק את יודעת האם בין כל התחושות האלה, נשאר מקום להרגיש גם את יום כיפור.
רגע לפני ההחלטה,
אם תחושות כאלה אכן יכולות לעלות, אני רוצה שתשאלי את עצמך כמה זמן הן יישארו איתך גם אחרי יום כיפור. האם החזרה לאכילה תהיה פשוטה, טבעית ומשמחת. או אולי גם מאיימת, לא נוחה, מעוררת רגשית.
תביני, לי אין שום דבר נגד יום כיפור.
חשוב שתדעי שגם אם תחליטי לא לצום - את לא נגד. לא נגד המסורת, לא נגד הדת, לא נגד המשפחה.
את רק מחליטה שאַתְּ, עם הצומות וההרעבה - סיימת.
אַתְּ בָּעַד עצמך.
#לרקודעםהאוכל
#יוםכיפור
#הפרעותאכילה
