30/03/2026
רחוב בית צורי 5, אתם כאן?
השבוע נקלעתי לנסיעה בתל אביב תוך כדי אזעקות.
ביקשתי מנהג המונית שיעצור לי בנקודה שהיינו, והתחלתי לחפש מרחב מוגן, תוך כדי גשם זלעפות..
הגעתי לבניין עם קודן בכניסה
והלב שלי התחיל לדפוק מהר מאוד..
בשניות הללו, תוך כדי שעליתי במדרגות לכניסה לבניין, אמרתי לעצמי:
"עזבי, אין סיכוי, תשכבי כבר על הרצפה עם ידיים על הראש"..
אבל
דלת הכניסה היתה פתוחה לרווחה
וממש בלובי חיכה לי שלט:
"המקלט במינוס 1"
פתחתי את הדלת
ירדתי במדרגות למינוס 1
התביישתי להיכנס.. אבל דפקתי על הדלת.
ומיד הדיירים פתחו לי את הדלת במאור פנים והכניסו אותי פנימה 😉
הם הצביעו לי על כיסא פנוי, ואפילו שאלו אם אני צריכה את הwifi של המקלט כדי לעדכן מישהו שאני בסדר ♡
הודיתי להם כבר בשהות שלי שם.
אבל הם לא הבינו מה כל-כך מיוחד במעשה שלהם.
איך הם אמרו לי?
"זה מובן מאליו. השלט פה כבר 10 חודשים, בדיוק בשביל עוברי אורח".
אחרי 10 דקות, כשיצאנו החוצה, פגשה אותי דיירת חביבה בכניסה. גם היא וידאה איתי שדלת הבניין אכן היתה פתוחה, ושהיה לי קל למצוא את המקלט..
וואלה
בית צורי 5
רק רציתי להגיד לכם שזה ממש לא מובן מאליו ♡
Hela Asher