ירדן גבאי - פסיכולוגית קלינית מומחית

18/05/2026

אחד הדברים שהכי מקשים סביב לידה הוא חוסר הוודאות.
איך זה יתפתח? כמה זמן זה יימשך? איך הגוף יגיב?

לפעמים דווקא הניסיון לשלוט בהכול מייצר יותר חרדה.
ומה שיכול לעזור הוא לעצור רגע ולעשות הבחנה:
מה באמת בשליטתי — ומה לא.

הכנתי כלי קצר ומעשי שיעזור לעשות בדיוק את זה 🫶

כתבי לי ״לידה״ בתגובה או בפרטי ואשלח לך אותו.

#לידה #פסיכולוגיה #שליטה

28/04/2026

17/04/2026

לעיתים אנו מאמינים שעלינו להרגיש אנרגיה או מוטיבציה לפני שנפעל,
אך בפועל התהליך עובד הפוך:

הפעולה היא זו שמייצרת את האנרגיה.

הסוד הוא להתחיל בקטן
צעד אחד שמייצר תנועה, שמובילה לעוד צעד, וכך נבנית תנופה של שינוי

15/04/2026

המחשבות שלנו הן כמו פרשנות לסיפור החיים
ולא בהכרח העובדות עצמן.
שני אנשים יכולים לחוות את אותו אירוע, אבל לפרש אותו בצורה שונה לגמרי.

נניח שלא קיבלתם תשובה אחרי ראיון עבודה. מחשבה כמו ״נכשלתי, כנראה שאני לא מספיק טובה״ תוביל לתחושת אכזבה וחוסר ערך.
לעומת זאת, מחשבה כמו ״ייתכן שהם עדיין בתהליך או שזה פשוט לא התאים״ מאפשרת תחושה מאוזנת יותר.

בטיפול אנחנו לא מנסים ״לחשוב חיובי״ בכוח,
אלא לומדים לזהות את הדיבור הפנימי האוטומטי, לבדוק עד כמה הוא מדויק, ולפתח גמישות מחשבתית שמאפשרת להתמודד עם המציאות בצורה מיטיבה יותר

14/04/2026

#פסיכולוגיה #מאחוריהקלעים #טיפול

13/04/2026

לא פעם אני שומעת את השאלה: ״אז כמה זמן זה ייקח עד שאהיה בסדר״
הציפייה הזו מובנת, אך טיפול נפשי אינו דומה לביקור אצל רופא שמאבחן בעיה ומספק מרשם.
הוא דומה הרבה יותר לאימון בחדר כושר.
כמו שלא ניתן לבנות שריר לאחר אימון חד-פעמי, כך גם שינוי רגשי והתנהגותי מתרחש דרך תרגול עקבי ומתמשך.

בקליניקה, אני לא ״מרימה את המשקולות״ עבור המטופלים, אלא מלווה אותם בתהליך: מסייעת לזהות אילו ״שרירים נפשיים״ זקוקים לחיזוק, מדייקת את הדרך, ומעודדת התמדה גם כאשר התהליך מאתגר.

לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית עשוי לתרגל בהדרגה יצירת קשר עין או השתתפות בשיחה – צעדים קטנים שמצטברים לשינוי משמעותי.

ההבנה שטיפול הוא תהליך של למידה ותרגול מאפשרת גישה סבלנית וחומלת יותר כלפי עצמנו, ומניחה את היסודות לשינוי יציב ועמוק לאורך זמן

12/04/2026

הרבה מהסבל שלנו נובע מניסיון לשלוט בדברים שאין לנו באמת שליטה עליהם –
מה אחרים חושבים, מה שקרה בעבר או מה יקרה בעתיד.
הניסיון הזה מתיש ומשאיר אותנו בתחושת חוסר אונים.

לעומת זאת, כשאנחנו מפנים את האנרגיה למה שכן בשליטתנו –
הבחירות שלנו, התגובות שלנו והצעדים שאנחנו יכולים לעשות
נוצרת תחושת מסוגלות.

למשל, אדם המתמודד עם מקום עבודה לא יציב אינו יכול לשלוט בהחלטות ההנהלה
אך כן יכול לשלוט בהכנת קורות חיים, רכישת מיומנויות חדשות או פנייה להזדמנויות נוספות.

המעבר הזה במיקוד יוצר תחושת שליטה פנימית ומאפשר שינוי אמיתי.

12/04/2026

הרבה פעמים שואלים אותי בקליניקה אם פעולות קטנות באמת יכולות להשפיע על התחושה שלנו. התשובה היא כן – ולא רק ברמה התחושתית 🌿

כשאנחנו נמצאים בעומס מתמשך, מערכת העצבים שלנו פועלת במצב של דריכות, כאילו אנחנו כל הזמן צריכים להיות ״על המשמר״.
זה מנגנון הישרדותי טבעי, אבל כשהוא נמשך לאורך זמן הוא עלול להוביל לשחיקה, קושי בריכוז ותחושת הצפה.

מה שמעניין הוא שהגוף שלנו יודע גם להירגע
לפעמים הוא פשוט צריך שנעזור לו בכך.
פעולות כמו כתיבה, נשימה מודעת או יצירת רגע קטן של שקט מאותתות למוח שהסכנה חלפה, ומפעילות את מערכת הרגיעה של הגוף 🧠💛

אני רואה שוב ושוב איך דווקא הצעדים הקטנים והפשוטים האלו מאפשרים לאנשים לעצור לרגע, לעשות סדר פנימי ולהרגיש קצת יותר יציבות בתוך העומס. זה לא קסם, ולא פתרון מיידי, אלא התחלה של תהליך עדין ומשמעותי ✨

אם הריל הזה פגש אותך ברגע של עומס, אולי זה זמן טוב לשאול את עצמך:
מה יכול להיות הרגע הקטן של שקט שאני מאפשרת לעצמי היום? ☕📝

#פסיכולוגיה #בריאותהנפש #חרדה #מיינדפולנס

11/04/2026

רבים מאיתנו מציבים לעצמם מטרות -
הצלחה מקצועית, זוגיות או הישגים אישיים
אך לעיתים גם כאשר אנו משיגים אותן, תחושת המשמעות אינה מובטחת.

ערכים, לעומת זאת, הם הכיוון שמנחה אותנו לאורך הדרך.
הם משקפים את מה שחשוב לנו באמת: חיבור, נתינה, צמיחה, אותנטיות או תרומה לאחרים.

לאדם שמעריך קשרים בין-אישיים עשוי לבחור להגיע לארוחה משפחתית גם כאשר הוא עייף, משום שהפעולה הזו משרתת ערך עמוק עבורו.

כאשר אנו פועלים בהתאם לערכים שלנו, החיים נחווים כבעלי משמעות ועומק
לא משום שהם חפים מקושי, אלא משום שהם מכוונים למה שחשוב לנו באמת

15/03/2026

כשמצב חירום נמשך לאורך זמן, הרבה אנשים מופתעים לגלות שהתגובה הרגשית דווקא מתחילה מאוחר יותר.

בהתחלה אנחנו לעיתים נכנסים למצב של תפקוד והישרדות —
מערכת העצבים מגויסת, הקשב ממוקד במה שצריך לעשות, ויש אפילו תחושה מסוימת של ״להחזיק מעמד״.

אבל כשהעומס נמשך, הגוף והנפש מתחילים לעבד את החוויה.
בשלב הזה יכולים להופיע עייפות, עצבנות, חוסר שקט, הצפה רגשית או קושי להתרכז.

זו תגובה טבעית של מערכת העצבים ללחץ מתמשך
ולא סימן שמשהו ״לא בסדר״ אצלנו.

אחד הדברים שיכולים לעזור ברגעים כאלה הוא לעצור לרגע ולתת שם למה שקורה בפנים.
עצם הניסיון לזהות את החוויה — מתח, פחד, עצב או הצפה — יכול לעזור למערכת הנפשית להתחיל לווסת את עצמה.

לפעמים ההבדל בין הצפה לבין עיבוד מתחיל פשוט ביכולת להגיד לעצמנו:
״זה מה שאני מרגיש/ה עכשיו״.

אם תרצו עוד כלי קטן שיכול לעזור לוויסות בתקופות של מתח
כתבו בתגובות טיפ ואשלח לכם טיפ נוסף.

#פסיכולוגיה #חוסןנפשי #מתח #מלחמה

10/03/2026

גבאי מדברת על שילוב גורמים, ומוסיפה נדבך רגשי ומוחי להבנת התמונה. “יש גם מנגנון פסיכולוגי וגם מנגנון מוחי שיודעים להסביר למה זה קורה”, היא אומרת, “ברמה הפסיכולוגית, אחד ההסברים המרכזיים הוא היקשרות רגשית עמוקה לחפצים. זה לא סתם חפץ מבחינתם, זה יכול מבחינתם לייצג זיכרונות, קשרים עם אנשים, זהות אישית, תחושת ביטחון, ובגלל זה הרבה פעמים לזרוק חפץ נחווה כאובדן רגשי אמיתי ולא כניקיון או כסדר”.

קישור - https://www.ynet.co.il/health/article/hy8hcofo11l?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=hy8hcofo11l&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&utm_content=Header