19/12/2022
*מחשבות על טיפול וכאב נפשי*
בסוף השבוע ישבתי בבית קפה, יש ל חיבה לישיבה במקומות ציבוריים והתבוננות באנשים שסביבי, אני מרגישה שזה מלמד אותי הרבה על תופעות אנושיות בדרך שהיא פשוטה כל כך.
ראיתי אמא וילד קטן, בן 3 אולי, שנפל וקיבל מכה לא נעימה. מה שמשך את תשומת ליבי הוא האופן שבו הגיבה האמא שלו. היא דיברה עם הילד שלה על הכאב, היא שאלה אותו אם כואב לו בפנים או בחוץ, היא שאלה אותו באיזה צבע הכאב שלו. היה בשיח הזה משהו מקסים, ומעורר התפעלות.
הייתה לי ברורה כל כך ברגע הזה ההקבלה שלנו כמטפלים להורים. על ההתמקדות ברגשות והתחושות בחדר הטיפול כדי לעזור למטופל.ת לתת שם ומשמעות לחוויה, להיות יכול לעכל אותה "עיכול רגשי" ולהפוך אותה לחוויה מוכלת.
זה גרם לי להיזכר בשיר של יהודה עמיחי "דיוק הכאב וטשטוש האושר ".
עמיחי בשירו מדבר על היכולת, שיש לה כוח ריפוי, להיות עם כאבי הגוף והנפש כפי שהם. או בחזרה לעולם הטיפול, להיות נוכחים עם המטופל במכאוביו, להכיר בהם, לתת להם מקום: "זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר, זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה בדיוק פה, כן, כן". להיות עם המטופל ולשמוע בדיוק את זה. בדיוק זה. כן. כן. לא יותר ולא פחות.
אחרי שהתפעלתי המשכתי לחשוב על הזוג אם-ילד האלה, חשבתי לעצמי שמעניין איך האמא מגיבה כשהיא שואלת את הילד שלה איך הוא מרגיש והוא עונה לה שהוא מרגיש טוב, שנעים לו. חשבתי האם היא שואלת אותו איפה נעים לו, ובאיזה צבע הוא מרגיש נעים או איזה טעם יש לנעים הזה.
גם בהקשר הזה השיר מדבר על משהו רלוונטי כל כך בחוויה האנושית. על כמה קשה לנו לדבר על האושר. האושר חומק מאיתנו בקלות, הוא טעון בחמסות ובעין הרע ובדפיקות על עץ, בהרבה מובנים מפחיד יותר לדבר על האושר מאשר לדבר על הכאב.
חשבתי על המטופלים שלי שמגיעים ומספרים על חוויות משמחות, או מרגשות ושאלתי את עצמי עד כמה אנחנו מתעכבים על תיאורם של הרגשות הנעימים והחיוביים האלו? ועד כמה מהר אנחנו נעים באופן טבעי כל כך לדבר על הבעיות ועל הכאב "הנוחים" לכאורה, למילים ולשפה שלנו.
חשבתי גם על המטופלים שלי שמגיעים אלי ומדברים את הכאבים שלהם, הגופניים והנפשיים ושאלתי את עצמי, האם באמת קל יותר לדבר על הכאב? בעצם אולי קל לדבר על כאבים "כאלה ואחרים" אבל לדבר על הכאב האמיתי, הבסיסי קשה הרבה יותר. חשבתי על האומץ שנדרש על מנת לפנות לעזרה ולהודות שכואב, לתאר ולגעת במקומות המבהילים, האיומים, הבלתי נסבלים שהכאב הנפשי מביא איתו. אבל כמה חשוב למצוא להם מילים.
בקליניקה יש לי הזדמנות לפגוש א.נשים ואת הכאבים שלהם, את רגעי האושר והנחת שלהם, אנחנו חולקים אותם יחד, נותנים להם מילים ותוקף בדרך למשמעות ולמימוש העצמי.
מזמינה לפגישת היכרות לא מחייבת שבה נוכל לבחון, להתייעץ ולחשוב יחד.
ליהיא - 054-6866043
