תמיר ללוז פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

25/09/2022

שנה טובה ומתוקה
חג שמח ומואר
❤️🌟🍷

04/01/2022

זה בדיוק כמו פורנו.

בתור יועץ חינוכי העברתי לא אחת שיעורים בנושא מיניות בריאה לגילאים השונים.
הסברתי בשיעורים אלה מדוע צפייה וחשיפה לפורנו בגיל מוקדם עלולה ליצור תפישה מעוות ואשלייתית של איך זוגיות צריכה להראות, מה הביטוי הנכון למיניות טובה, ומהי מערכת יחסים בריאה. כמו גם גרימה לפגיעה בדימוי עצמי ובהחפצה של האחר.

כיום בקליניקה אני פוגש לא מעט מתבגרות ונשים בוגרות שצרכו בגיל מוקדם טלנובלות וסרטי וולט דיסני למיניהם העוסקים באופן מוקצן בזוגיות, התאהבות ודרמות בין המינים. נשים אלה מדווחות כי קשה להן בזוגיות ושהן אינן מאושרות.
החשיפה לתכנים הללו, בדיוק כמו פורנו, מייצרת תפישת מציאות שגויה.

מאחר והזוגיות הארצית, המציאותית, לא דומה לפנטזיה עולים לעיתים רגשות של אכזבה, בינוניות, דכדוך וחוסר מוטיבציה. אין סיפוק, כי החוויה הארצית לא דומה לפנטזיה.

למעשה טלנובלות אלו הן לא פחות מאשר פורנו זול של מערכות יחסים לדעתי.

נכון שזו חוויה מהנה ומספקת צורך פנימי בדיוק כמו פורנו רגיל, אך כאשר אין כלים ואין תיווך נכון נוצר עיוות בתפישה, שבתורה פוגעת באיכות חיינו.

ההבנה כי התכנים הללו עלולים ליצור תפישה שגויה של המציאות מחייבת בעיניי תיווך של המציאות כבר בגיל מוקדם על מנת ליצור בוגר.ת בריא.ה ושלמים בנפשם היודעים ליהנות מהחיים אך גם יודעים להבדיל בין מציאות לפנטזיה.

29/11/2021

שיחה בפארק עם מור Mor Argy ותמיר - על מראות ומערכות יחסים.

https://youtu.be/HqzQ2AbVXRE

שיחה בפארק עם מור ותמירוהפעם: על מראות בחיינו ומערכות יחסים.תמיר ללוזhttps://www.dibiz.com/tamirlaluz/?launcher=trueמור ארג׳יזה האתר שליhttps://www.morargy.c...

21/08/2021

תכירו את פול העכביש
עכביש בית שהתחלתי לגדל בקליניקה בעקבות נער שהגיע אליי לטיפול מאחר ומפחד מעכבישים. דבר אשר מונע מימנו לצאת לטבע עם משפחתו וקושי להרדם בלילה שמא יטפס עליו עכביש בזמן שישן.
למעשה ההתנהגויות הנמנעות של הנער הזה נובעות מפחד.
אז למה להביא עכביש לקליניקה אם הוא מפחד?

הרעיון שעומד מאחורי התמודדות עם פחד היא היכולת לפגוש אותו ולהתרגל אליו עד שעוצמת הפחד יורדת מעט או נעלמת. התהליך הזה נקרא חשיפה.
חשיפה הדרגתית לדבר שמימנו מפחדים.
הנטיה הטיבעית שלנו היא לברוח מהפחד, להמנע או במידת האפשר לתקוף על מנת להרחיק את התחושה הלא נעימה של הפחד. גם להרוג עכביש שלא מאיים עליי זו התנהגות שבאה להרחיק את התחושה הלא נעימה. גם בהתקפה וגם בבריחה או המנעות אנו למעשה מחזקים את הפחד.
על מנת להצליח להתמודד עמו עלינו לחשוף עצמנו לרגש המפחיד בהדרגה.
מהקל לכבד, כאשר בכל שלב מתרגלים לפחד וכאשר עוצמתו יורדת מתקדמים עוד צעד נוסף וכך הלאה עד שהפחד נעלם לחלוטין או שעוצמתו ירדה לרמה כזו שלא פוגעת בתפקוד היום יומי שלנו.
הרעיון הוא לשהות בפחד בלי התנהגות בטוחה עד אשר כבר אין לו כוח עלינו.
הדבר נכון לגבי כל פחד שאינו מהווה סכנה על חיינו.
כמובן שאם טילים עפים לכיוונינו לא נתרגל חשיפה לפחד 😁 אלא נגן על עצמינו. תפקיד הפחד בראש ובראשונה להגן עלינו. אך כאשר אין צורך בהגנה ואין סכנה כדוגמת עכביש הבית אפשר ורצוי לעשות חשיפה הדרגתית על מת להתמודד באופן יעיל עם הפחד.
אז מה מפחיד אותך?
🥶😱😳👺🤡👻

17/05/2021

שלבים להורדת לחץ וחרדה:

בזמן לחץ, פחד, המערכת העצבית ״מותקפת ״ מכל החזיתות: מחשבות, רגשות, תחושות. ומעגל הפחד/לחץ הולך ומתעצם עד כדי התקף חרדה.
לאחר שהגענו למרחב בטוח ולמעשה כבר לא בסכנה הגיע הזמן לעצור את מעגל הפחד.
איך עושים זאת?
1. קרקוע - תרגילים הממקדים אותנו בגוף, בכאן ועכשיו. בכאן ועכשיו אין סכנה(אם אני במרחב מוגן) וקרקוע למעשה עוצר את ״ההתקפה״ על המערכת העצבית. דוגמה לתרגילי קרקוע: 🙅🏻‍♂️חיבוק פרפר - (פשוט ויעיל מאוד) מחבקים את עצמנו ומתופפים עם הידיים באיזור הכתפיים כחצי דקה. תרגיל זה מחבר לכאן ועכשיו, ממקד בתחושה אחת ומאט את ״ההתקפה״ ובכך מעביר מסר למוח שאפשר להרגע. מספיק שהלחץ ירד ל 40% בערך. תרגיל נוסף- יד על החזה ויד על הבטן תשומת לב בנשימה שנכנסת ויוצאת ותשומת לב למגע של הידיים עם הגוף. חצי דקה יכולה להספיק. מומלץ לתרגל גם בזמן רוגע כך בזמן אמת הגוף מגיב מהר יותר לתרגילים.
2. זיהוי מחשבות - לצפות במחשבות ולזהות אילו מחשבות מפעילות אותי. להזכיר לעצמי שאני כבר לא בסכנה וזה רק מחשבה מפחידה. מחשבה לא יכולה לפגוע בי. דיבור עצמי מציאותי, ומרגיע.
3. פעולה- לאחר שהצלחנו להוריד את עוצמת הלחץ לעבור לפעולה. לנסות לעזור לאחרים, לקחת אחריות, להתמקד בפעולות למען עצמי ואחרים. לחלק מים לסובבים אותי להרגיע ולעזור, להתקשר לחברים ומשפחה לברר שכולם בסדר. כל פעולה שתחזיר את תחושת היכולת שלי, ההפך מלהיות קורבן של המצב.
4. להתמקד בכוחות שלי - להזכר במשאבים שלי, משפחה, חברים, תכונות אישיות וחוזקות. מה עושה לי טוב? מה נקודת התמיכה שלי? כאשר אין סכנה אפשר לפנות ולעשות דברים שעושים לי טוב. תנועה, ציור, דיבור, משחק.
ושנחזור במהרה לשקט, ביטחון ויציבות 🌟🙏🏻

07/11/2020

תזכורת קצרה למי שלעיתים שוכח ונשאב לתוצרי הנפש שלו:
אנו לא המחשבות והרגשות שלנו.
עשו הפרדה בין החושב למחשבה בין הרגשות למרגיש ובין הזכרונות לזוכר.
קל להזכר ולבצע זאת כאשר נוכחים ברגע, בכאן ועכשיו וללא שיפוטיות. עם הרבה חמלה וקבלה עצמית.

01/11/2020

אי - ודאות
חרדה, דיכאון, לחץ, ייאוש...,
אלו מצבים שעלולים להתפתח במצב של אי - ודאות.
תחושת אי - הודאות היא תחושה בלתי נסבלת עבורנו.
זה בערך המצב הנוכחי לרובנו בתקופה זו.
מחשבות של מה יהיה ואיך יהיה מעוררים חרדה ואי סבילות של המצב.
זה מצב קיים וכדי להימנע ממצבי חרדה ודיכאון שעלולים להתעורר כדאי להגביר את הוודאות גם במציאות שלילית זו לכאורה, מה שיכול להפחית את החרדה ויאפשר יכולת התמודדות במקום שבירה.
איך לעשות זאת?
הגברת הוודאות ביחס למה שאפשר ובשליטתינו.
לשאול את עצמינו מה בשליטתינו ומה לא.
מה שלא, אין מה לעשות לגבי זה ולא נותר לנו אלא לקבל את המצב, הרי אין טעם להיאבק במה שלא בשליטתי.
לעומת זאת, המיקוד במה שכן בשליטתי מביא אתו גם ודאות.
בדקו מהן הפעולות שאנו יכולים לעשות גם בזמנים קשים? מה בתחום אחריותי
ובכך להוריד את רמת החרדה ולהגביר את תחושת המסוגלות.
בהצלחה ואשמח לעזור למי שצריך.
תמיר

01/06/2019

שיום רגשות ככלי לוויסות רגשי והתנהגותי

כאשר נותנים שם לרגש למעשה מעלים אותו ממים לאויר. מעלים אותו למחשבה ואז עוצמת הרגש יורדת ויש אפשרות להיות בשליטה. זה יעיל במצב של כעס גדול או כל רגש שאני חש שאני מאבד שליטה או מוצף מימנו. לבצע זיהוי של הרגש ולתת לו שם. לנשום תוך כדי.
כאשר ההשפעה פוחתת ניתן להתבונן ולהבין מה מקור הרגש. מדוע הופעל בצורה כזו. מה הכעיס אותי? והכוונה לא לאדם שהכעיס אותי אלא לעצמי, אילו תפיסות שאני מחזיק או מחשבות התעוררו ובעקבות זאת נוצר כעס. איזה קונפליקט נוצר אצלי בעקבות גירוי שגרם אצלי להתפרצות הכעס.

לדוגמה:
אני נוסע ברכב, רכב אחר חותך אותי בגסות אני מקלל, צועק, כתגובה לכעס וזעם שמציפים אותי.
אם אפנה את הקשב שלי אל עצמי אוכל לזהות ולהגיד אפילו בקול לעצמי מה שם אותו הרגש שאני מרגיש עכשיו. אגיד לעצמי אני כועס, אני רותח ואז אשאל את עצמי מדוע? מה הסיבה? מה הופר אצלי כאשר הרכב חתך אותי?
המחשבה שלי אולי תהיה הנהג השני מזלזל בי, הוא לא רואה אותי, אני כמו אויר,
ואז אני מבין שאולי הכעס נובע מכך שאני לא יכול לסבול את העובדה שמתעלמים ממני כאילו אני כלום זה אולי פוגע בערך העצמי שלי כאדם כנראה. הכעס יוצא על הרכב שחתך אותי.
ואז אשאל את עצמי שאלה שמערערת על המחשבות שעלו לי. האם באמת אני אוויר? האם להתנהגות של אדם אחר יש כזה כוח עליי? האם התנהגותו מוכיחה שאני אוויר? האם הוא באמת מזלזל בי ? יכול להיות שהוא ממהר? שאולי קרה משהו או שהוא אולי סתם חוצפן?
אני לא באמת יודע ואין לי שליטה על ההתנהגות של האחר. אני יכול לבחור איך נכון לי להגיב לסיטואציה כאשר אני מבצע את התהליך המחשבתי שתארתי ולאחר הבדיקה הזו אם עצמי, שדרך אגב מתרחשת מאוד מהר. אני אולי כבר מבין את עצמי יותר, עוצמת הרגש ירדה ואני יכול לחשוב בתוך הסיטואציה ובפעמים הבאות שדבר כזה יקרה זה כבר לא ישפיע עליי בצורה הזו. ואהיה רגוע אל מול סיטואציות דומות מאחר וכבר פתרתי לעצמי את התפיסה שגרמה לרגש הזה מלכתחילה.

השלבים אופן כללי:
1. הטיית הקשב פנימה
2. זיהוי ושיום של הרגש
3. שואל את עצמי מה המחשבות שהתעוררו בעקבות המצב.
4. מערער על המחשבות? בודק את נכונותם.
5. בוחר איך נכון עבורי להגיב ולהתנהג בסיטואציה כזו בעתיד.
6. במידה ועוצמת הרגש עדיין גבוהה לחזור שוב על השלבים עד שמתקבלת הבנה עמוקה לפשר ההתנהגות שלי ושעוצמת הרגש ירדה.

תהליך נשימה לאורך התרגיל מאוד מועיל כדי לתמוך בשלבים.

תהליך זה יכול להתאים לכל סיטואציה. דורש תרגול בתחילה ומהר מאוד זה הופך להרגל וכלי עוצמתי בהתנהלות היומיומית ובמגוון של רגשות וסיטואציות.
בהצלחה😤🤬☺️😊

17/05/2019

בלו פרינט
החלק בו מודפסים ומוחתמים בצורה גיאומטרית החוויות שלנו שהופכות לאמונות תפיסות מחשבות.
ישנה החתמה קודמת ללידה גיאומטריה שאיתה מגיעים ונוצרים בה שינויים במהלך החיים המוקדמים בעיקר. דברים מועילים כמו גם דברים מגבילים ומזיקים. פחדים מחסומים אשליות

גישה לכרטיס הזה, לבלו פרינט לגיאומטריה יכולה ליצור שינוי ואיזון בגיאומטריה בעיקר בחלקים ש״התקלקלו״ בדרך. שינוי משמעותי יצור שינוי בתפיסת החיים ובחיים עצמם.
הבלו פרינט יכול להיתפס גם כילד הפנימי וישנם דרכים שונות ומגוונות לקבל גישה אליו. המפתח מן הסתם הוא מודעות ועל ידי קבלה ואהבה אנו מאזנים ומשנים את הגיאומטריה שנוצרה מאירועים שונים אשר מגבילים אותנו.
ניתן לעשות איפוס ואיזון לגיאומטריה לנקות אותה ממה שלא רצוי ושאינו משרת אותנו.
תהליך הגישה והשינוי:
נשימה לאורך כל התהליך
התבוננות במחשבות שצצות כתגובה לגירויים שונים.
מעקב אחר מקור המחשבה עד אשר מגיעים לגיאומטריה. לשורש המחשבה.
ושוב, התבוננות ובהירות לגבי המחשבה ומקורה
ואז, קבלה והזרמה של אהבה, ריפוי.
רואים חשים או שומעים את האיפוס, הניקוי, האיזון והצורה הגאומטרית המקורית מופיעה בשלמותה או חלק מימנה.
ממשיכים לנשום ולהתבונן ולאפשר לתהליך להגיע לסיומו.
ולמעשה ביצענו שינוי
נשאר לשים לב לשינויים בתחושה ובמציאות שלנו בעקבות כך.
שימו לב שיש גיאומטריה בסיסית שאותה לא ניתן לשנות בכל אופן לא מכאן. אך יש לה תוספות שאמורות להשלימה מתוך חווית החיים ואת החלק הזה יש ביכולותינו לשנות לדייק ולאזן.
תמיר

04/04/2019

מהי העבדות שלי?
העברתי שיעור לתלמידים שלי בנושא המהותי ביותר בפסח, ״והגדת לבנך ביום ההוא ....״ הסברתי להם שהיינו עבדים במצרים ובפסח אנחנו מזכירים ונזכרים שה׳ לפני שנים רבות הוציא אותנו מעבדות לחרות.
ואז בהארה של רגע אני פונה לתלמידים שלי ואומר, גם אתם עבדים, גם עכשיו ואפילו יותר מאלו שהיו במצרים. הם הסתכלו עליי בהפתעה, קצת מחוייכים, קצת לא מבינים, מה אני רוצה מהם?
אמרתי להם, כי סיפור יציאת מצרים הוא לא רק כדי לספר את הסיפור ולזכור אלא גם שנבדוק את עצמנו, שנבדוק מהו הדבר שמשעבד אותנו כיום ואיך להשתחרר מימנו. הם טענו שהם חופשיים ולא עבדים ושכלום לא משעבד אותם. (טוב, בכל זאת ילדים).
הסברתי להם כי הם עבדים ואפילו לא יודעים זאת. אתם משועבדים למסכים אמרתי. הם חייכו והסכימו איתי. מיד הבינו על מה אני מדבר. ראיתי את קבלת המצב בעיניים שלהם. זה ישר נגע בדבר האמתי. המשכתי והסברתי איך הם וגם אני כבולים למסך הקטן שהולך איתנו לכל מקום. איך זה שאנו לא מכירים או זוכרים זמן בלי זה. בעיקר הילדים שנולדו לעבדות הזו, שלא מצליחים אפילו לדמיין מצב או זמן ללא מסכים, ללא שעבוד. זה נראה להם טיבעי שהפנים של כולם בכל מקום עמוק בתוך הטלפון, כמעט בכל רגע נתון. נראה להם טיבעי שלא מרימים את הראש באוטובוס, בתחנה, בבית ובכל מקום אחר. זה לדעתי נמצא במקום הראשון בין הגורמים לעבדות המודרנית המתוחכמת. אך המסכים הם רק חלק והם לא מהות הפוסט.
לא צריך להיות כבולים בשרשראות גשמיים כדי להיות עבדים. הסברתי להם שזה בדיוק אשליית המטריקס(צפיתי איתם בסרט) אנחנו חושבים שאנחנו חופשיים אך למעשה רובנו כבולים ומשועבדים.
איך השעבוד בא לידי ביטוי ?
הוא בא לידי ביטוי באמצעות התנהגויות שונות שאנו כבולים אליהם.
צפיה במסכים זו התנהגות שאנו כבולים אליה.
אנחנו עבדים למחשבות שמשעבדות אותנו, לתפיסות או אמונות מגבילות לגבי עצמנו או לגבי אחרים.
לרגשות מסויימים, בדרך כלל פחד, שכולא אותנו באותה תקרת זכוכית, באותם קירות שקופים שאנו מתקשים לנפץ.
אז שאלתי אותם, את עצמי ועכשיו גם אתכם:
מהי העבדות שלכם?
מה הדבר בחייכם שמשעבד אתכם? שכולא אתכם בכלוב? שמונע התקדמות, התפתחות.
אילו התנהגויות, מחשבות, רגשות, או שלושתם ביחד שגורמים לכם להמנעויות, לתקיעויות, לקפיאה על המקום, להונאה עצמית, לחוסר התפתחות והגשמה עצמית?

זהו זמן טוב לקחת כמה רגעים ולבחון את זה.

ולאחר בחינה מדוקדקת וביעור החמץ של הגורמים המגבילים, הגורמים הכובלים, המשעבדים העצמים. ולאחר בדיקת המחשבות המגבילות, המסננים, עיוותי החשיבה, הפחדים המשתקים. ההמנעויות, התירוצים, הרציונליזציה שבה לעיתים משתמשים.
תשאלו את עצמכם,
מה אני יכול לעשות כדי לשנות את זה?
מה אני יכול לעשות כדי להיות חופשי?
מה אני יכול לעשות כדי לנפץ את השלשלאות?

מתוך המיקוד ובחינת הדברים, יעלו ויצמחו ההבנה והבהירות ונדע ונבין כיצד,
לפרוץ את ההגבלות,
האשליות,
החומות,
ההסתרות
ואת מעגל הקסמים.
ואז,
העבדות תפנה את מקומה לחירות, האביב יגיע ואיתו גם שמחה רבה🌟😊

🌟חג חירות שמח ומואר🌟

25/03/2019

אז מה זה בדיוק ויסות חושי?

https://www.facebook.com/136760552522/posts/10156381202572523/

16/03/2019

עיוותי חשיבה

לכל אחד מאיתנו ישנם או היו עיוותי חשיבה שהתפתחו לאורך השנים ונובעים מתפיסות ואמונות שאנו מחזיקים לגבי עצמנו ולגבי החיים.

נסי/ה לזהות אם יש לך אחד או יותר מעיוותי החשיבה הבאים:

1. הכל או לא כלום - זהו עיוות שמתייחס לעולם בשחור או לבן ללא גוונים של אפור. או שאהיה טייס או לא מתגייס בכלל. או שאני נוהג או שאני לא נוסע בכלל.

2. פילטר מנטלי - מיקוד בשלילי והשמטה או התעלמות מחיובי. חצי הכוס הריקה. מספיק דבר אחד קטן שלילי בשביל לצבוע את כל התמונה בשחור. ״ 2 חברים לא הגיעו ליום ההולדת שלי יום הולדת נוראית״.

3. פסילת החיובי - דחייה והתעלמות מתכונות חיוביות של עצמי או של אחר. דחייה וקושי לקבל מחמאות. הקטנה עצמית. ״ כל אחד יכול לעשות את מה שאני עושה ״, ״ לא מגיע לי״, ״ זה רק במקרה שהצלחתי״.

4. קפיצה למסקנות - הסקת מסקנות שליליות שאין להן עובדות במציאות. נטייה לקריאת מחשבות ״ אני בטוחה שהן מדברות עליי״ או ניבוי שלילי של העתיד ״ אני בטוח אכשל״, ״ אני לא אצליח״.

5. תיוג - הכללה של אירוע או התנהגות. תיוג עצמי או של אחרים. ״ פספסתי בעיטה לשער אני גרוע בכדורגל״. ״ אני גרוע במתמטיקה״ , ״ הוא ילד רע״ , ״ הוא היפראקטיבי״.

6. חשיבה קטסטרופלית - הרע מכול יקרה, דאגנות יתר, ציפייה שהנושא ביותר יתרחש. ״ המטוס יתרסק״, ״אני עלול למות״, ״ אני אעשה תאונה״.

7. מחשבה רגשית - התייחסות לרגשות כמציאות עובדתית. אני מרגיש נורא המציאות נוראית, אני עצוב העולם הוא מקום עצוב, אני מפחד העולם מקום מסוכן.

8. אשמה - לקיחת אחריות ותחושת אשמה גם בסיטואציות שלא קשורות בי. הצעתי לחברים ללכת לסרט הסרט היה גרוע אני חש אשמה כאילו אני אחראי על זה שהסרט גרוע.

למעשה עיוותי החשיבה הם כמו משקפיים שאנו מרכיבים ורואים את כל המציאות אך ורק דרך אותם משקפיים מסויימות אשר מגבילות את תפיסותינו ואת חווית המציאות שלנו ומכאן גם ההתנהגות שלנו. דוגמה נוספת שאני אוהב לתת זה אותם מראות שיש בלונה פארק אשר מעוותות את דמותינו. אין התייחסות לעובדות ולמציאות כפי שהיא אלא לאופן. ו המציאות נתפסת במוחינו.

הדרך להשתחרר מעיוותי חשיבה היא לשאול את עצמנו שאלות המערערות על עיוות החשיבה ומפגישה אותנו עם המציאות. לדוגמה: האם אני באמת גרוע במתמטיקה ? או שרק היה לי קשה במבחן ובנושא ספציפי? האם באמת יקרה משהו נורא? מה הסיכויים שהמחשבה אותה אני חושב היא נכונה?
וישנם שאלות רבות שאפשר לשאול ביחס לכל עיוות חשיבה ובכך לבדוק את אמיתותה ואת האופן שבו אנו תופסים את עצמנו ואת המציאות סביבנו.

(ישנם עוד סוגים של עיוותי חשיבה אך אלה העיקריים. ניתן לקרוא ולהעמיק יותר על עיוותי חשיבה של אהרון בק)

21/11/2018

הרצאה בנושא קשב וריכוז במשקפיים של הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית. ההרצאה היא עבור אנשי חינוך והורים.

02/10/2018

אחרי החגים
חוזרים לשגרה סוף כל סוף. וזו השנה האחרונה שלי ללימודי התואר השני בייעוץ חינוכי והשנה האחרונה לקבלת ההסמכה כפסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי(cbt). עד כה צברתי ניסיון רב כמטפל cbt כ- 100 שעות טיפול שהוכיחו את עצמם והניבו תוצאות יחד עם ניסיון. עשיתי חישוב כללי של שעות הטיפול שלי מאז היותי מטפל שזה כבר 18 שנה(יש כבוד) וזה בערך 6,800 שעות טיפול עד כה. שמעתי איפה שהוא שאחרי 10,000 שעות של התעסקות בדבר מסוים אתה נחשב מומחה לתחום. אז יש לי עוד דרך אך עברתי די הרבה. גם בשנת לימודים זו והאחרונה אני פותח את הדלת לכל מי שמעוניין בטיפול cbt מוזל. הטיפול הוא לכל הגילאים. הטיפול מאוד יעיל בנושא חרדות, פחדים, פוביות למיניהם כמו חרדה חברתית, פחד מכלבים, מג'וקים, מחושך, להישאר לבד, חרדת טיסות, נהיגה (לא חסר :)). כמו גם, וויסות רגשי, שליטה עצמית, קשב וריכוז ועוד. התוצאות מהירות ויעילות וזהו אחד היתרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אז..... מי שמעוניין או מכיר מישהו שיכול להיתרם מכך, אתם מוזמנים להפנות אליי. אני מקבל ברמת גן ברחוב הרא"ה 133.
צרו קשר או העבירו את המספר שלי. תמיר : 052-5709413
תודה וחזרה לשגרה טובה ומוצלחת.

23/09/2018

דחייה חברתית

״אף אחד לא אוהב אותי״
״תמיד לא משתפים אותי״
״כולם תמיד נגדי״
״אני לבד״

אלה רק חלק מהמחשבות שילדים הסובלים מדחייה חברתית שיתפו אותי בהם. מחשבות המייצרות רגשות קשים של בדידות, עצב, כעס וגורמות להתנהגויות שונות שלעיתים רק מדרדרות את המצב.

אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם דחייה חברתית בתהליך הטיפול היא על פי המודל הטיפולי ״לפתוח את שער הזכוכית״ המחולק לחמישה שלבים:
1. התבוננות משותפת עם המטופל במעגלים החברתיים הקיימים. מיקומו במעגלים אלה ולאיזה מעגל הוא היה רוצה להשתייך. קביעת מטרה, לאיזה מעגל הייתי רוצה להשתייך?
2. התבוננות משותפת על המפגשים החברתיים של הילד עם בני גילו. מה קורה במפגש?
3. התבוננות פנימה אל עולמו הפנימי של הילד במצבים החברתיים. מה הוא מרגיש? מה הוא חושב?
4. איתור משותף של החוזקות והחולשות של הילד במיומנויות חברתיות.
5. תכנית התערבות, המיומנויות החברתיות כגשר בין העולם הפנימי לעולם החברתי.
(מתוך: ״לשבור את תקרת הזכוכית״ י׳,אברהם )

בעזרת מודל זה ניתן לעזור ולשנות את המצב בו הילד נמצא על ידי התבוננות משותפת ויצירת תכנית התערבות בה הילד לומד לשנות את המחשבות המזיקות, מודע לרגשות שלו ולומד אסטרטגיות הצטרפות לקבוצה.

אני מצרף לינק לסרטון בנושא דחייה חברתית שיצרתי יחד עם כיתה ד׳ במסגרת שיעורי כישורי חיים וזכה לכ -300 אלף צפיות.
https://youtu.be/cNU9lY8WX7Q

סרט שנעשה במסגרת שיעור כישוריי חיים בנושא דחייה חברתית, הצקות ובריונות על ידי ילדי כיתה ד' מבית ספר נווה שלום בדגש על תרבויות ושפות בבאר שבע 2014