17/11/2025
לכבוד יום הפג העולמי, סיפור קטן כפול שתיים
“כמנהלת הפגייה אני מלווה הורים טריים ברגעים השבריריים ביותר של חייהם, ומתרגשת בכל פעם מחדש לראות את הדרך שהם עושים.
המשפחה הזו הזכירה לי שוב איך אהבה, נחישות ואמון הדדי הופכים את הבלתי-אפשרי למציאות.
ראינו יחד ימים קשים, החלטות מורכבות והמון רגעים של תקווה והם עברו את הכול בגבורה יוצאת דופן.
היום, כשהבנות פורחות בבית, אני מרגישה זכות גדולה להיות חלק קטן מהסיפור הגדול שלהם.”
כך מספרת לנו ד"ר לירן טמיר הוסטובסקי, ממלאת מקום מנהלת מחלקת פגים ויילודים בשיבא, על אחד הסיפורים המדהימים שהיו השנה אצלנו.
כשהילה ואביטל נולדו ביוני האחרון בשבוע 27+5, הן היו פגות זעירות ועדינות מאוד.
הילה שקלה כמעט קילו, אביטל 800 גרם בלבד, קטנות מדי כדי לנשום לבד, לאכול לבד, לשמור על חום גוף, או להתמודד עם העולם בחוץ.
הצוות עקב אחרי כל מדד, כל נשימה וכל גרם שעולה במשקל.
ההורים למדו עולם חדש: צינורות, מכונות הנשמה, בדיקות, מוניטורים, מונחים רפואיים שלא הכירו יום קודם ועכשיו הם כל המציאות.
ובתוך כל המורכבות הזו נקודות קטנות של אור: עלייה במשקל, הורדת תמיכה נשימתית, תנועה נוספת של הרגל.
אף אחד לא יכל להכין את ההורים למסע הזה. שהם עומדים לעבור. היה למשפחה רק חלום אחד: לצלוח את התקופה מהר, לעבור את זה, לחזור הבית ולהתחיל את החיים עם הבנות.
אבל החיים בפגייה הם מסע אחר. כשהן כבר היו בקצב טוב, ובדמיונם של ההורים כבר ראו את היום שבו הבית יחזור לשקט של משפחה , הגיעה האבחנה אצל אביטל, הרופאים זיהו דלקת מעי מסכנת חיים (NEC), נפוצה אצל פגים אבל במקרה שלה, בצורה חריפה במיוחד.
אביטל שרדה את ארבעת הימים הקשים ביותר, ואז הגיעה החמרה שדרשה ניתוח מורכב מאוד. היא צלחה גם אותו. עברו כמה ימים עד שיכלו לנשום לרווחה ולהבין שהיא תצא מזה.
באותו זמן, הילה התאומה כבר הייתה מספיק חזקה כדי להשתחרר הביתה.
וכך ההורים חיו בין שני עולמות: מצד אחד בית עם תינוקת פגה קטנה ורגישה ומצד שני בית חולים-פגייה, ניתוחים, בדיקות וחרדה מתמדת סביב מצבה של אביטל.
חמישה חודשים של עליות וירידות. “כן” ו“לא”. תקווה ופחד.
ובתוך כל זה צוות אחד שלא ויתר אפילו לשנייה.
צוות הפגייה נלחם עבורה כאילו הייתה שלהם.
ד"ר חווה רוזן, ד"ר אנה שקלובסקי, צוות הסיעוד וכולם לא עזבו אותה לרגע.
אחרי חמישה חודשים בפגייה אביטל השתחררה והצטרפה לאחותה התאומה הלה בבית.
זה היה מאבק ממשי על החיים שבסופו יש שתי בנות מקסימות בבית. מאבקים מסוג זה ואחרים קורים אצלנו והצוותים נותנים את הכל כדי שההורים יזכו לחבק תינוקות בריאים בסוף המסע.
