13/04/2026
חנה שטרנליכט, בת 96, נולדה בפראג, בירת צ'כיה.
מנויה בנטלי מקרית גת.
״כשהייתי בת 9 הסתיימה ילדותי.
זכורים לי שלושה אירועים מכוננים במיוחד שסימנו עבורי, ילדה כבת 9, את סיומה של ילדותי.
האירוע הקשה מכולם היה הגירוש מבית הספר. בוקר אחד, ללא הכנה מוקדמת, פשוט גורשתי מבית הספר ונמנעה כניסתי. אירוע קשה נוסף זכור לי עת שהלכתי לקנות גלידה ונתקלתי בשלט גדול שהוצב מעל לכניסה לחנות: "אין כניסה לכלבים וליהודים".
האסימון האחרון נפל כאשר סירבו להכניס אותי לבית הקולנוע כדי לצפות בסרט החדש של דיסני, ׳שלגיה ושבעת הגמדים׳, שאותו כל כך רציתי לראות.
עברו עליי 5 שנים קשות מאד כילדה בהוליצה, כנערה צעירה בגטו טרזינשטאט והגרוע מכל, בגיהנום של אושוויץ. הגעתי לשם אחרי מסע של 16 ימים ולילות בקרון של רכבת משא, ללא גג, כאשר אנו חשופים לגשם ולשלג ורק שמיכה דקה מכסה את גופנו.
שרדתי את אושוויץ, נשלחתי לעבודות פרך בגרמניה ומשם למחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה. כאשר שחררו אותנו הייתי כבת 15, משקל גופי היה 29 ק"ג ומצבי הגופני היה ירוד מאד.
עליתי לארץ בשנת 1949 לקיבוץ החותרים, ובהמשך עברנו להתגורר במושב ארבל סמוך לכנרת, שם נולדו לנו שני ילדים. כיום אני גרה בקריית גת, יש לי 6 נכדים ו - 4 נינים - הם הניצחון שלי על היטלר!״
מצד המראיין, ובנימה אישית -
בעת ששוחחתי עם חנה על חוויותיה כילדה בשואה, נשמעה אזעקה בקרית גת. נשארנו על הקו, מעודדים אחת את השניה ומקווים שהכל יסתיים בטוב.
לאחר מספר שניות נשמעו פיצוצים עזים. נפילה בקרית גת.
באצילותה, חנה, שהיתה לבדה בדירתה, שמרה על קור רוח, לא שכחה לחזור ולהודות לדודי, אב הקהילה התומכת של נטלי בקרית גת אותו היא כינתה "איש גדול וחבר אמיתי", ואף להודות לי על "שהייתי איתה" בזמן האזעקה. זכיתי להכיר אישה מרשימה ומעוררת השראה. תודה חנה על החוויה.
