26/06/2025
הפסקת האש נהפכת אט אט למציאות יומיומית. מבחוץ, הכול נראה כביכול רגיל. אבל מבפנים- יש מי שמתחילים להרגיש דווקא עכשיו את הסחרחורת, החרדה, העייפות, או הדכדוך. תופעה זו, שבה הקריסה הנפשית מגיעה דווקא לאחר סיום מצב חירום, היא תופעה נפוצה ומובנת מבחינה פסיכולוגית - אך לעיתים קרובות מבלבלת עבור מי שחווים אותה.
במהלך מלחמה או תקופת איום ביטחוני מתמשך כפי שחווינו כעת מול איראן ובכלל מאז ה-7 לאוקטובר, אנחנו פועלים על “טייס אוטומטי”. הגוף מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, שמכינים אותנו לפעולה מהירה - להגן, לברוח, לתפקד. זוהי תגובת “להילחם או לברוח” - Fight or Flight - שהיא מערכת הישרדותית ידועה ועתיקת יומין. במצב כזה, הרבה רגשות ותגובות נפשיות נדחקות הצידה כדי לאפשר פעולה יעילה על מנת לשרוד.
אבל כשהאיום החיצוני חולף וכבר איננו - המערכת הזו מתרסקת לאיטה. הגוף, ובמיוחד הנפש, עוברים למצב של עיבוד רגשי ושיקוף של כל מה שהתרחש. זוהי התקופה שבה מתחילים לעלות - הזיכרונות, הסיוטים, וכמובן הדאגות. חלקנו עשויים להרגיש “שבירה” נפשית דווקא אז. חשוב לזכור - זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי.
תופעות נפשיות של “השלב שאחרי”
התסמינים יכולים לכלול:
• תחושת עייפות או חוסר אנרגיה, מצבי רוח משתנים, עצב או דיכאון, תחושת דריכות יתר, רגישות לרעשים וגירויים, התקפי חרדה, נדודי שינה, חלומות מטרידים, תחושת ניתוק.
למה דווקא עכשיו?
בזמן חירום, הגוף נכנס למצב הישרדות וסוגר את ה”ברז” הרגשי – רק כשנרגעים, מתחילים להרגיש באמת. זה מנגנון מוכר אחרי טראומות כמו אסונות טבע, תאונות ומלחמות.
לא כל חרדה היא פתולוגית – אבל אם הסימפטומים נמשכים, מחמירים או פוגעים בתפקוד – כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
איך להתמודד?
להכיר ברגשות - אל תמהרו להשתיק את התחושות. זה בסדר גמור להרגיש רע גם אם המלחמה כבר נגמרה.
לחזור בהדרגה לשגרה - תנו לעצמכם זמן.
לשתף אחרים – דברו עם אנשים בסביבה שלכם, העומס הרגשי קטן יותר כאשר משתפים.
תנועה, נשימה ושינה - הגוף הוא חלק מהתהליך, דאגו לעצמכם: פעילות גופנית, שינה מספקת ומשימות עמוקות עוזרות לווסת את המערכת הרגשית.
להפחית חדשות – גם אם נראה שחייבים לדעת הכל- מגיע הזמן בו המוח זקוק לשקט כדי לעבד מה שקרה.
זכרו: ״מצב החירום״ הוא לא רק מה שקורה כשהטילים נופלים - הוא גם מה שממשיך להתרחש, לפעמים בשקט, בנפש. גם שלב זה הוא חלק מהתהליך – וניתן לעבור אותו בעזרת כלים, תמיכה וטיפול נפשי.
קרדיט: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני מומחה ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה
