א עד ת

א עד ת מרכז "א עד ת", הנו מרכז פסיכו-חינוכי, לתלמידים/ות בעלי קש?

מרכז "א עד ת" הנו מרכז פסיכו-חינוכי, לתלמידים/ות המתמודדים עם קשיי למידה ו/או קשב והוריהם. המרכז מתמחה בהערכה, ייעוץ וטיפול רב מקצועיים, המותאמים לצרכיהם הרב מימדיים והמורכבים של תלמידים אלו. מטרתו של המרכז היא לספק מענה יעיל, מדוייק ועם זאת שלם ומחובר, תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין למידה ורגש ובין הפרט לסביבה.
צוות המרכז כולל פסיכולוגיות/ים חינוכיות/ים, פסיכיאטריות/ים ומומחיות לקויות למידה, העובדות/ים כמערכת מחזיקה אחת. כמו כן המרכז מקיים קשרים מקצועיים עם מטפלות/ים פרא רפואיות/ים מתחומי מקצוע רלוונטים נוספים

התנגדות לטיפול בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוזהתנגדות לטיפול מתייחסת למצבים שבהם ילד.ה או מתבגר.ת מסרבים להיעזר...
29/08/2025

התנגדות לטיפול בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוז

התנגדות לטיפול מתייחסת למצבים שבהם ילד.ה או מתבגר.ת מסרבים להיעזר – אם זה על ידי הימנעות מלהגיע לטיפול, חוסר שיתוף פעולה בחדר, התנגדות גלויה, או אפילו הפסקה של טיפול לפני שהתקדמות ממשית הושגה.

💡 למה זה קורה?
התנגדות לטיפול היא תופעה שכיחה, בקרב ילדים ונוער, והיא עלולה להיות מושפעת ממספר גורמים:
* חוסר הכרה בקושי – "אין לי בעיה", או תחושה שהקשיים הם חלק מהאופי.
* סטיגמה ובושה – פחד להיתפס כ"שונה" או "חלש", גם מול חברים וגם מול המשפחה.
* צורך בעצמאות – מתבגרים רואים לפעמים בטיפול איום על העצמאות שלהם.
* חשש מחשיפה רגשית – קושי לדבר על רגשות ופגיעות.
* גורמי משפחה וסביבה – חוסר אמון בטיפול, קונפליקטים בבית, או קושי לוגיסטי להגיע.
* ניסיון שלילי בעבר – חוויה לא טובה עם טיפול קודם שמקשה להאמין שזה יכול לעזור.

אצל ילדים ובני נוער עם ADHD רואים שיעורי התנגדות גבוהים יותר, גם לטיפול רגשי וגם לטיפול תרופתי. לא פעם קשה להם להתמיד בשגרה קבועה של הגעה לפגישות, השכחה וחוסר הארגון, ולעיתים חסרה גם המוטיבציה להטמיע דרכים חדשות לשינוי. לכך מצטרפת גם הסטיגמה החברתית סביב טיפול – רגשי או תרופתי – שמגבירה את ההתנגדות ומקשה על יצירת רצף טיפולי יציב.

👪 מה עם ההורים?
עמדות ההורים משפיעות מאוד:
כשיש תחושה שהילד "לא באמת צריך טיפול", שיעור ההתנגדות עולה.
לעומת זאת, מעורבות הורית גבוהה, תמיכה רגשית והבנה – מקטינות סיכוי להתנגדות לטיפול.
חשוב לזכור שגם להורים עצמם עשויים להיות קשיי קשב, וזה משפיע על הדינמיקה סביב טיפול.
לעיתים התנגדות לטיפול היא חלק מהטיפול וההתמודדות. הטיפול עשוי לאפשר לעבוד יחד עם הילד, עם ההורים ועם הצוות החינוכי כדי להפוך את הטיפול לנגיש, גמיש ומשמעותי יותר עבורו. כשמוצאים את הדרך המתאימה – אם דרך חיבור אישי עם המטפל.ת, שימוש בכלים יצירתיים יותר, או התאמה של התהליך לשגרה ולצרכים של הילד – ההתנגדות יכולה להפוך דווקא להזדמנות לצמיחה.

בסופו של דבר, המטרה היא לא "לשבור" את ההתנגדות, אלא להבין אותה, לתת לה מקום, ולבנות מסלול טיפולי שהילד והמשפחה יכולים באמת ללכת בו ביחד. 🌱

הדרכת הורים כחלק מטיפולכשילד מתמודד עם קשיי קשב וריכוז, המשפחה כולה מרגישה את ההשפעה. הקושי לא נשאר רק בכיתה – הוא נכנס ...
21/08/2025

הדרכת הורים כחלק מטיפול

כשילד מתמודד עם קשיי קשב וריכוז, המשפחה כולה מרגישה את ההשפעה. הקושי לא נשאר רק בכיתה – הוא נכנס גם לשיחות בבית, להתארגנויות בוקר, ולרגעים החברתיים והרגשיים. המפגש עם הקשיים של הילד יכול לעורר אצל ההורים שאלות רבות: איך נכון להגיב? מתי להציב גבול ומתי להקל? איך לכוון את הילד מבלי להיכנס למאבקי כוח מתישים?
בנוסף, לא פעם קיימת גם זיקה תורשתית: הורים רבים שמתמודדים בעצמם עם הפרעת קשב, פוגשים את הקושי מחדש דרך הילד שלהם. זה יכול לעורר אמפתיה ותחושת הזדהות, אבל לפעמים גם תסכול כפול – כי מה שמאתגר עבור הילד, יכול להיות לא פשוט גם עבור ההורה.

כאן נכנסת הדרכת הורים – כלי מרכזי בטיפול בילדים, שמאפשר להורים לקבל הכוונה, כלים ותמיכה, כדי לנהל את היומיום בצורה רגועה, עקבית ותומכת יותר.

✨ מה קורה בהדרכת הורים?
1. עובדים יחד – המטפל וההורים בונים תמונה מלאה של הילד והמשפחה, ומתאימים את הכלים לצרכים הייחודיים.
2. לומדים להסתכל אחרת – איך החוויות, האמונות והתגובות של ההורה משפיעות על ההתמודדות.
3. מקבלים ידע וכלים מעשיים – על קשב, ויסות רגשי, והרגלים שמקדמים סדר וארגון.
4. מתרגלים פתרון בעיות – יצירת סדר יום ברור, שיפור התקשורת והפחתת חיכוכים יומיומיים.
5. מטפלים גם בקשר המשפחתי – חיזוק הקשר, שבירת דפוסים שמקשים, ויצירת קו אחיד בין הבית למסגרות החיצוניות.
6. תמיכה גם בכם – איך לשמור על משאבים ואיזון רגשי כהורים.

📅 מה התדירות?
לכל משפחה יש את הצרכים הייחודיים שלה, ולכן תדירות המפגשים מותאמת לרוחב ועוצמת הקשיים. מה שחשוב לזכור הוא שלהורים יש חלק משמעותי, אם לא קריטי, בתהליך הטיפולי. ללא מעורבות הורית רציפה, היעילות הטיפולית עלולה להיפגע בצורה משמעותית.
🎯 למה זה כל כך חשוב?
- כי אתם שם עם הילד יום-יום, ומיישמים בפועל את הכלים מהטיפול.
- כי הדרכת הורים עוזרת להבין מה “עומד מאחורי” ההתנהגות, ולא רק איך להגיב לה.
- כי היא מאפשרת להתאים את הסביבה הביתית כך שתתמוך בילד – בסדר יום, בדרכי התקשורת ובציפיות ריאליות.
- כי ילדים מרגישים כשיש קו אחיד בין הבית לבית הספר או לטיפול, וזה מחזק את תחושת הביטחון והיציבות שלהם.

💡 מחקרים מראים שכשההורים מעורבים באופן פעיל בתהליך – הילדים חווים שיפור משמעותי ביכולת הריכוז, בוויסות הרגשי ובמערכות היחסים. הדרכת הורים היא לא רק "תמיכה", היא השקעה שמחזקת את כל המשפחה.

הפרעת קשב לא רק בלימודיםהמעבר לבית הספר מביא עמו גם עלייה בדרישות התפקודיות מהילד.ה. מצופה מהם להתרכז למשך זמן ממושך יות...
11/08/2025

הפרעת קשב לא רק בלימודים

המעבר לבית הספר מביא עמו גם עלייה בדרישות התפקודיות מהילד.ה. מצופה מהם להתרכז למשך זמן ממושך יותר, ללמוד להתארגן ולעקוב, לזכור ולבצע מטלות מורכבות. לכן במקרים רבים, זהו השלב שבו קשיי הקשב והריכוז מתחילים לבלוט יותר ומובילים את ההורים לפנות לאבחון.
למרות שהתחום הלימודי הוא מה שלרוב מסב את תשומת הלב של ההורים לקשיי הקשב, ההשלכות של קשיים בקשב ובריכוז הן רחבות ומשפיעות גם על החיים הרגשיים, החברתיים והיומיומיים של הילד.ה.
הפרעת קשב ופעלתנות יתר עלולה לבוא לידי ביטוי גם באימפולסיביות, שפוגעת ביצירת קשרים חברתיים, ובקשיים לווסת תגובות רגשיות, לעקוב אחרי סיטואציות חברתיות מורכבות, לארגן ולבצע משימות שגרתיות שאינן לימודיות, או קושי בליזום פעולות. כל אלו יכולים לגרום לתחושות של תסכול או כישלון מתמשך.
פעמים רבות, השלכות אלו פוגעות בערך העצמי, מגבירות תחושות של “משהו בי לא עובד”, ועלולות להוביל לחרדה, דכדוך או נסיגה חברתית.

🔄 מעגל של רגש וקשב
לפי מחקרים, ילדים שמאובחנים עם ADHD הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות גם חרדה או דיכאון – מה שנקרא "קומורבידיות" (שילוב של כמה הפרעות יחד), וכשהדברים משתלבים, ההשפעה גדלה: קשה יותר להתרכז, ההתארגנות נפגעת, ויש קושי לבטא רגשות או להבין מצבים חברתיים.
כלומר, הסביבה משפיעה גם כן על המצב הרגשי וההתנהגותי של הילד.
למשל:
* הערות תכופות מההורים או המורים (גם אם מתוך דאגה) עלולות לפגוע בתחושת הערך
* חוסר הבנה מצד הסביבה יכול לייצר בדידות
* התמודדות מתמשכת עם "לא מצליח לי" יוצרת עייפות רגשית

אז מה עושים עם זה?
לטיפול רגשי יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם הפרעת קשב — במיוחד כשמדובר בגישה שמכירה לעומק את ההשלכות הייחודיות של ADHD על החיים הרגשיים, החברתיים והיומיומיים.
כשהטיפול מותאם בצורה נכונה, הוא יכול לסייע גם ברובד הרגשי (כמו חיזוק הערך העצמי, ויסות רגשי, התמודדות עם תסכולים) וגם ברובד הקשבי (כמו הבנה של דפוסים, פיתוח אסטרטגיות וכלים מעשיים והפחתת גורמים מסיחים נוספים).
במרכז א׳ עד ת׳, אנחנו מציעים טיפול שמשלב הבנה רגשית עמוקה עם התמקצעות בקשיי קשב וריכוז, לקויות למידה וקשיי ויסות.
לכל ילד וילדה אנחנו תופרים חליפת טיפול אישית – בהתאם לאופי, ליכולות ולקשיים שהם מביאים איתם – כדי לאפשר להם לגדול מתוך מקום של הבנה, מסוגלות ובחירה.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוכרת כהפרעה שקשורה לתפקוד מערכת העצבים, אבל חשוב לדעת שקשיים בקשב, בריכוז או בהתארגנות יכולים ל...
30/07/2025

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוכרת כהפרעה שקשורה לתפקוד מערכת העצבים, אבל חשוב לדעת שקשיים בקשב, בריכוז או בהתארגנות יכולים לנבוע גם ממגוון גורמים נוספים – רגשיים, סביבתיים או התפתחותיים.
גם כאשר קיימת אבחנה של ADHD, הדרך שבה הקשיים באים לידי ביטוי עשויה להתמתן או להחריף בהתאם לאינטראקציה עם הסביבה, הדימוי העצמי, תחושת ההצלחה או הקשרים החברתיים.
כאן נכנס מקומו של הטיפול הרגשי – שעוזר לילד להבין את עצמו טוב יותר, לפתח חוסן רגשי, וללמוד להתמודד עם הקשיים ממקום מחזק ולא שיפוטי.

💬 מה עושים בטיפול רגשי?
קשיי קשב וריכוז לא ניתנים ל״תיקון״ — אבל ניתן לעזור לילד להתמודד איתם בצורה טובה יותר:
🔹 להבין את עצמו – מה קשה לו, למה זה קורה, ואיך אפשר להגיב אחרת
🔹 לבנות תחושת ערך – במיוחד כשנמאס לו "להיות הילד ששוכח" או "שלא מצליח"
🔹 לחזק ויסות רגשי – כשהתסכול גובר, כשיש קושי להתאפק, כשמשהו משתבש
🔹 לשפר קשרים עם הסביבה – הורים, מורים, חברים
🔹 ובעיקר – להרגיש שהוא לא לבד, שיש דרך להתמודד, והוא לא "הבעיה"

📆 אם הילד או הילדה שלך חוו במהלך השנה קושי רגשי שנלווה לקשיי קשב – התמודדו עם תסכולים, ירידה בביטחון, תחושת עומס או ריחוק מהסביבה – החופש הגדול יכול להיות תקופה טובה להתחיל טיפול רגשי.
כשהעומס יורד ויש יותר פניות רגשית, זו הזדמנות לעצור, לעבד את מה שהיה – ולהתכונן לשנה הבאה עם יותר הבנה וכלים.
לפעמים, דווקא היעדר המסגרת בקיץ מציף קשיים שקודם היו נסתרים וניתנת ההזדמנות להתמקד בהם.

🎯 הטיפול לא מחליף אבחון או תמיכה לימודית, אבל הוא יכול לשפר את ההתמודדות הרגשית עם הקשיים, לחזק את החוסן ולהקנות הבנה וכלים.

🧠 ריפוי בעיסוק והפרעת קשב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתמודדים לא רק עם קושי לשבת בשקט או להתרכז בכיתה — אלא גם עם ...
16/07/2025

🧠 ריפוי בעיסוק והפרעת קשב
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתמודדים לא רק עם קושי לשבת בשקט או להתרכז בכיתה — אלא גם עם משימות יום-יומיות: שכחת חפצים, קושי להתחיל משימות כולל שיעורים ולעבור בניהן, קושי בויסות רגשות (מרגישים מהר ובעוצמה ונרגעים לאט), או תחושת הצפה מול משימות.
ריפוי בעיסוק יודע לתמוך בקשיים האלו ולעזור בהם.
🎯 איך זה עובד?
ריפוי בעיסוק מתמקד בללמד את הילד/ה כלים ממשיים לתפקוד יומיומי עצמאי – מתוך חיבור למה שמעניין ומאתגר אותם. הטיפול מושתת על למידה דרך עשייה, תרגול, תיווך והבנה, והמטרה היא לעזור לילד לנהל את עצמו.
🧩 דוגמאות מחדר הטיפולים:
🔹 ילד שמתקשה להתחיל משימה – לא בגלל עצלנות, אלא כי הוא לא יודע איפה להתחיל, מה השלב הראשון והוא לא מצליח לגייס די קשב למיקוד.
בריפוי בעיסוק נתרגל יחד איך לפרק את המשימה, לבחור נקודת התחלה, להתמיד למרות הקושי הראשוני ולבנות תחושת מסוגלות דרך הצלחות קטנות. רווח נוסף הוא הפחתת חרדת ביצוע, שמובילה בעצמה להימנעות.
🔹 ילדה שנכנסת ללחץ כשהתוכנית משתנה – למשל כשצריך לוותר על פעילות מתוכננת.
בריפוי בעיסוק ניצור יחד תרחישים קטנים של שינוי, נלמד להגיב אחרת, נסייע בניבוי ובהתארגנות רגשית לקראת שינוי ונעבוד על גמישות מחשבתית – דרך משחקים, סימולציות וחשיבה על חלופות.
🔹 מתבגר ששוכח כל הזמן דברים, ומרגיש מתוסכל מזה – לא מצליח לזכור מה צריך להביא ומה יש היום בלו"ז.
נבנה איתו שגרות קבועות, נתרגל שימוש ביומן או אפליקציה, נשלב תזכורות פשוטות — והכי חשוב: נבנה הרגלים שמתאימים לו.
💡 הטיפול מותאם אישית – וכל ילד וילדה שונים
כל ילד וילד הם עולם שלם של רגשות, התנסויות ויכולות. אנו לומדים את המאפיינים הייחודיים שלהם ומתאימים להם את תוכנית העבודה.

🧠 אז איך אפשר לטפל בקשיים בתפקודים ניהוליים?החדשות הטובות: תפקודים ניהוליים הן יכולות נלמדות ומתפתחות לאורך כל תקופת החי...
09/07/2025

🧠 אז איך אפשר לטפל בקשיים בתפקודים ניהוליים?
החדשות הטובות:
תפקודים ניהוליים הן יכולות נלמדות ומתפתחות לאורך כל תקופת החיים! 🤗
גם אם כרגע יש קושי בהתארגנות, תכנון, ויסות או התחלת משימה — בעזרת כלים נכונים, תרגול והכוונה, ניתן לחזק את ה"מנהל הפנימי" של המוח.

הנה כמה דרכי טיפול אפשריות:
📚 התאמות בסביבה הלימודית
– לוחות חזותיים, תזכורות, ארגון ברור של המשימות
👨‍👩‍👧 הדרכת הורים
– להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות
– ליצור שגרה תומכת ותקשורת מעודדת
💬 טיפול רגשי
– במקרים של עומס רגשי, חרדה או דימוי עצמי נמוך (שפוגעים ביכולת הניהול העצמי או בפתיחות ללמידה ושינוי) – עבודה רגשית מסייעת בהפחתת הסיבות שמונעות תפקוד יעיל.
🎯 אימון קוגניטיבי ממוקד
– תוכניות שמפתחות זיכרון עבודה, גמישות מחשבתית ופתרון בעיות, באמצעים משחקיים ומעשיים.

🧑‍⚕️ ומה לגבי ריפוי בעיסוק?
ריפוי בעיסוק הוא אחת הדרכים המרכזיות והאפקטיביות לטיפול בתפקודים ניהוליים.
הטיפול שם דגש על לימוד כלים יומיומיים, תוך חיבור לחיים האמיתיים של הילד:
איך מתארגנים בבוקר? איך מתכננים שיעורי בית? איך מזהים קושי ומגיבים אחרת?
מתוך המקום הזה, דרך פעילות יומיומית, משחק או שיחה – הילד לומד להכיר את ה"מנהל" שבתוכו, להבין איך הוא פועל, ולחזק אותו. לאט לאט הוא בונה כלים שמאפשרים לו להיות יותר עצמאי, יותר בטוח, ויותר מאורגן.
💡 המטרה היא לא רק "להשתפר בתפקוד", אלא לבנות תחושת מסוגלות פנימית – שהילד יאמין בעצמו וביכולת שלו להוביל את היום שלו.

בפוסט הבא נרחיב על טיפול של ריפוי בעיסוק אל מול קשיי קשב וויסות.

🧠 למה תפקודים ניהוליים נפגעים והקשר להפרעת קשב🔍 אז למה זה קורה?יש ילדים שההבשלה של אזורי המוח הקדמי אצלם איטית יותר — בע...
03/07/2025

🧠 למה תפקודים ניהוליים נפגעים והקשר להפרעת קשב
🔍 אז למה זה קורה?
יש ילדים שההבשלה של אזורי המוח הקדמי אצלם איטית יותר — בעיקר באזורים שקשורים לתכנון, יוזמה וויסות. לעיתים מדובר בקצב התפתחות טבעי, ובמקרים אחרים זה חלק מתמונה נרחבת יותר.
יש ילדים שמסלול ההתפתחות שלהם שונה כבר מראשיתו — כמו שקורה לעיתים אצל ילדים עם עיכוב שפתי, עיבוד חושי שונה או ASD. במצבים כאלו, ההתפתחות הנוירולוגית עלולה להיות איטית יותר או שונה, ולהשפיע על האופן שבו מתפתחים תפקודים ניהוליים. בנוסף, קושי רגשי מתמשך (כמו חרדה או עומס רגשי) יכול להשפיע על היכולת של הילד לנהל משימות, לתכנן, לווסת ולהגיב באופן גמיש.
הסביבה של הילד, גם היא משחקת תפקיד בהתפתחות תקינה של תפקודים ניהוליים: כשאין שגרה ברורה, סדר יום מותאם או תיווך עקבי – קשה לילד לפתח את המיומנויות הנדרשות.
🎯 ומה עם הפרעת קשב?
אצל הרבה ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), יש גם פגיעה בתפקודים ניהוליים.
הם עלולים להתקשות להתארגן בבוקר, לשכוח ציוד או משימות, להתעכב בביצוע שיעורי בית, או להתקשות להסתגל לשינוי בלתי צפוי בסדר היום. הקושי ניכר לא רק בלמידה, אלא גם במצבים יומיומיים: לארוז תיק, להחליף משימה, או להישאר ממוקד לאורך זמן.
אבל חשוב להדגיש – לא תמיד יש קשר דו-כיווני בין פגיעה בתפקודים ניהוליים לבין הפרעת קשב. כלומר יש ילדים עם ADHD שהיכולת הניהולית שלהם שמורה יחסית, ויש ילדים בלי אבחנה של הפרעת קשב, שמתמודדים עם קשיים ניהוליים בולטים.
🧩 תפקודים ניהוליים ניתנים לזיהוי, חיזוק ואימון — ככל שמזהים את מקור הקושי מוקדם יותר, אפשר להתאים את צורת התמיכה, שתעזור לילד לתפקד טוב יותר, בבית, בכיתה ובחיים.

🧠 תפקודים ניהוליים – איך הם מתפתחים?תפקודים ניהוליים לא "נולדים" מוכנים — הם מתפתחים בהדרגה, כמו שריר שצריך לאמן: מתחילי...
30/06/2025

🧠 תפקודים ניהוליים – איך הם מתפתחים?
תפקודים ניהוליים לא "נולדים" מוכנים — הם מתפתחים בהדרגה, כמו שריר שצריך לאמן: מתחילים בקטן, מתחזקים עם הזמן, ומתבססים בעזרת תרגול וליווי מתאים.
ההתפתחות הזו מושפעת משלושה דברים עיקריים:
1️⃣ התפתחות מוחית – האזור שאחראי על התפקודים (האונה הקדמית) ממשיך להבשיל עד גיל 25.
2️⃣ למידה מהסביבה – ילדים לומדים דרך חיקוי, משוב וסביבה מאורגנת שמאפשרת להתנסות.
3️⃣ תרגול מכוון – תפקודים כמו תכנון, ויסות, זיכרון עבודה וגמישות – ניתנים לאימון.

👣 איך זה נראה בשלבי החיים?
👶 גיל 3–6
▫ תכנון בסיסי
▫ ויסות רגשי ראשוני
▫ התחלה של גמישות
▫ זיכרון עבודה פשוט
👦 גיל 6–12
▫ התארגנות לבית ספר
▫ תכנון משימות
▫ זיכרון עבודה מורכב - לזכור כמה דברים בו זמנית
▫ התחלה של מעקב עצמי
🧑 גיל 12–18
▫ תכנון לטווח ארוך
▫ יוזמה עצמאית
▫ בקרה עצמית
▫ ויסות רגשי מתקדם
▫ גמישות מחשבתית
👩 גיל 18+
▫ ניהול עצמי מלא
▫ קבלת החלטות מורכבות
▫ שילוב בין רגש, זמן ומשימה
▫ שליטה גמישה ויעילה
🧩 לסיכום:
תפקודים ניהוליים מתפתחים לאורך השנים — וניתן ללמד ולחזק אותם בכל גיל, במיוחד בעזרת תיווך מתאים, סביבה תומכת או טיפולים שונים.

האם קיים קשר בין תפקודים ניהוליים לקשיי קשב וריכוז? נענה על כך בפוסט הבא שלנו...

🎯 תפקודים ניהוליים — על מה כולם מדברים?הרבה הורים נתקלים באבחונים במונח: "תפקודים ניהוליים", ולא תמיד ברור מה זה אומר — ...
27/06/2025

🎯 תפקודים ניהוליים — על מה כולם מדברים?
הרבה הורים נתקלים באבחונים במונח: "תפקודים ניהוליים", ולא תמיד ברור מה זה אומר — והאמת? מדובר בקבוצה של כישורים מאוד חשובים, המשפיעים כמעט על כל תחום בשגרת החיים.
תפקודים ניהוליים הם קבוצת כישורים חיונית, שכל ילד (ומבוגר) משתמש בהם מדי יום, לפעמים מבלי לשים לב. הם אחראים על היכולת לארגן, לתכנן, לווסת רגשות והתנהגות, להתמודד עם שינויים, לזכור הוראות, ליזום פעולות יומיומיות באופן עצמאי ולהוציא משימות אל הפועל בצורה יעילה. אפשר לחשוב עליהם כ"מנהל הפנימי" של המוח🧠.

⚙️ אילו תפקודים ניהוליים קיימים?
הנה הכישורים המרכזיים שכלולים בתפקודים ניהוליים:
1. תכנון והתארגנות – היכולת להתכונן למשימה ולחשוב מראש איך לבצע אותה שלב אחר שלב.
2. תעדוף – היכולת לזהות חשיבות ודחיפות של משימות ולנהל את המשאבים שעומדים לרשותינו (זמן, קשב, מאמץ).
3. זיכרון עבודה – שמירה על מידע זמני (כמו הוראות) תוך כדי משימה.
4. ויסות עצמי – שליטה בהתנהגות, רגשות ותגובות רגעיות.
5. גמישות מחשבתית – יכולת להסתגל לשינוי, לראות פתרונות חלופיים.
6. יוזמה – התחלת פעולה בלי דחיפה מבחוץ.
7. מעקב עצמי – בדיקה עצמית ותיקון טעויות תוך כדי ביצוע משימה.

אז איך הם מתפתחים? מה קורה כשהם לא מפתחים כראוי ומה אפשר לעשות?
נרחיב בסדרת הפוסטים הבאים

שנת הלימודים עוד רגע נגמרת והקיץ הוא זמן מעולה להערך לקראת השנה הבאה.פתחנו מקומות נוספים לאבחונים בקיץ הקרוב 👇🏼
26/05/2025

שנת הלימודים עוד רגע נגמרת והקיץ הוא זמן מעולה להערך לקראת השנה הבאה.
פתחנו מקומות נוספים לאבחונים בקיץ הקרוב 👇🏼

28/04/2025

בחלק השלישי והאחרון בסדרת הסרטונים שלנו על אבחונים, הילה ארג'נטרו, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז, מסבירה על תוקף האבחונים שלנו במסגרות החינוכיות.

☀️זאת הזדמנות לספר לכם שפתחנו מקומות נוספים לאבחונים במהלך החופש, כדי לאפשר תהליך רגוע ומותאם. תקופת הקיץ מאפשרת להקדיש זמן לילד/ה, לזהות את האתגרים ולהתחיל את השנה הבאה עם בהירות וביטחון.

📞 אם יש לכם שאלות נוספות מעבר להסברים שבסרטון – מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לעזור.

14/04/2025

החופש הגדול מתקרב אלינו, ומעניק הזדמנות מעולה לעצור לרגע, להתבונן בשנה הלימודית שהיתה – ולהיערך נכון לשנה הבאה. האם הילד/ה מתקשה בריכוז? בקריאה? בכתיבה? בחלק השני של סדרת הסרטונים, הילה ארג’נטרו, מנהלת המרכז ופסיכולוגית חינוכית, מסבירה על ההבדלים בין סוגי האבחונים ואיך תדעו איזה אבחון מתאים לצרכים של ילדיכם.

Address

סוקולוב 48
Ramat Hasharon
4723514

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when א עד ת posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to א עד ת:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category