29/08/2025
התנגדות לטיפול בקרב ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוז
התנגדות לטיפול מתייחסת למצבים שבהם ילד.ה או מתבגר.ת מסרבים להיעזר – אם זה על ידי הימנעות מלהגיע לטיפול, חוסר שיתוף פעולה בחדר, התנגדות גלויה, או אפילו הפסקה של טיפול לפני שהתקדמות ממשית הושגה.
💡 למה זה קורה?
התנגדות לטיפול היא תופעה שכיחה, בקרב ילדים ונוער, והיא עלולה להיות מושפעת ממספר גורמים:
* חוסר הכרה בקושי – "אין לי בעיה", או תחושה שהקשיים הם חלק מהאופי.
* סטיגמה ובושה – פחד להיתפס כ"שונה" או "חלש", גם מול חברים וגם מול המשפחה.
* צורך בעצמאות – מתבגרים רואים לפעמים בטיפול איום על העצמאות שלהם.
* חשש מחשיפה רגשית – קושי לדבר על רגשות ופגיעות.
* גורמי משפחה וסביבה – חוסר אמון בטיפול, קונפליקטים בבית, או קושי לוגיסטי להגיע.
* ניסיון שלילי בעבר – חוויה לא טובה עם טיפול קודם שמקשה להאמין שזה יכול לעזור.
אצל ילדים ובני נוער עם ADHD רואים שיעורי התנגדות גבוהים יותר, גם לטיפול רגשי וגם לטיפול תרופתי. לא פעם קשה להם להתמיד בשגרה קבועה של הגעה לפגישות, השכחה וחוסר הארגון, ולעיתים חסרה גם המוטיבציה להטמיע דרכים חדשות לשינוי. לכך מצטרפת גם הסטיגמה החברתית סביב טיפול – רגשי או תרופתי – שמגבירה את ההתנגדות ומקשה על יצירת רצף טיפולי יציב.
👪 מה עם ההורים?
עמדות ההורים משפיעות מאוד:
כשיש תחושה שהילד "לא באמת צריך טיפול", שיעור ההתנגדות עולה.
לעומת זאת, מעורבות הורית גבוהה, תמיכה רגשית והבנה – מקטינות סיכוי להתנגדות לטיפול.
חשוב לזכור שגם להורים עצמם עשויים להיות קשיי קשב, וזה משפיע על הדינמיקה סביב טיפול.
לעיתים התנגדות לטיפול היא חלק מהטיפול וההתמודדות. הטיפול עשוי לאפשר לעבוד יחד עם הילד, עם ההורים ועם הצוות החינוכי כדי להפוך את הטיפול לנגיש, גמיש ומשמעותי יותר עבורו. כשמוצאים את הדרך המתאימה – אם דרך חיבור אישי עם המטפל.ת, שימוש בכלים יצירתיים יותר, או התאמה של התהליך לשגרה ולצרכים של הילד – ההתנגדות יכולה להפוך דווקא להזדמנות לצמיחה.
בסופו של דבר, המטרה היא לא "לשבור" את ההתנגדות, אלא להבין אותה, לתת לה מקום, ולבנות מסלול טיפולי שהילד והמשפחה יכולים באמת ללכת בו ביחד. 🌱
