06/08/2025
מכירים את הקול הזה בראש?
זה שמתעורר בדיוק כשאנחנו מתחילים לפקפק בעצמנו -
אם זה בכלל משמעותי,
אם משהו זז, אם יש התקדמות,
אם מה שקורה במפגש בכלל מורגש בצד של ההורים, או שזה מרגיש שהם כבר עם רגל אחת בחוץ, רק לא אומרים לי?
אז רציתי לשתף ברגע כזה, אותה תחושת "זה מתמוסס לי בין הידיים", שהייתה לי לאחרונה עם ילד שאני מלווה כבר חצי שנה
הרבה הפסקות, שינויים, מרווחים
והנה, דווקא אחרי חודש שלם בלי מפגש - שני מפגשים שהיו נקודת מפנה! דווקא אז.
וזו בדיוק הנקודה שבה הייתי צריכה תזכורת כמה חשוב להתעקש – על פגישה עם ההורים, על שיחה. לדבר את מה שאני מרגישה במפגשים, את האתגר בתקשורת, גם אם זה לא נעים - לברר. להישמע. לבדוק יחד
והשיחה הזו שינתה לי את התמונה!
הם דווקא רואים מה קורה, הם כן שמים לב לשינויים בבית, מעריכים.
ופשוט - כמו שקורה לכולנו - המרחב הזה התערבב להם בתוך שאר הדברים...