מרכז שיחות - טיפול פסיכולוגי וטיפול משלים גוף ורוח

12/04/2022

שיר נפלא שלו על החריצים שהחיים חורצים בנו, על מפת הדרכים שנראת בעיני האוהב עת הוא מביט בפני אהובתו.

קמטים \ טוביה ריבנר

כַּמָּה יָפִים הַקְּמָטִים בְּפָנַיִךְ!
בְּאֵיזֶה סֵדֶר מוֹפְתִי נִשְׁכְּבוּ זֶה בְּצַד זֶה.
מְלַאי חַיִּים עַל טוֹבָם וּסִבְלָם,
כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּתְחוּ פֶּה,
שַׁחַר נְעוּרִים כְּפַס אוֹר דַּק בָּאֹפֶק.
אֲהָבוֹת שֶׁהָיוּ, שֶׁיֶּשְׁנָן, אַכְזָבוֹת, יָגוֹן,
כַּמָּה שִׂמְחָה כְּבוּשָׁה, כַּמָּה חֻמְרָה,
שְׁאִיפוֹת שֶׁנִּתְמַמְּשׁוּ וְכָאֵלֶּה שֶׁלֹּא.
פָּנַיִךְ מַסְלוּל כּוֹכָבִים מְקֻטָּע
וְעֵינַי מְלַטְּפוֹת.

(מתוך ספרו "עוד לא עוד", הוצאת "ביאליק")

* טוביה ריבנר, משורר ישראלי בשפות עברית וגרמנית, מורה, מתרגם, עורך וצלם, פרופסור חבר בגמלאות לספרות באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לשירה עברית (תשס"ח).

17/12/2014

הם ממדרים אתכם ממה שקורה בבית הספר ועם החברים, מסתגרים בחדר ובטוחים שאתם מתייצבים אוטומטית לצד המורים. איך תבנו אמון מחדש עם הילדים שלכם? כתבה נוספת בסדרה שמעניקה לכם כלים לחיים טובים יותר

17/12/2014

דווקא עבור "דור השפע", שמוקף באינספור משחקים, בגדים וכמובן שמתנות, דמי הכיס הם פתרון מוצלח ללימוד אחריות כלכלית - כשעושים זאת נכון. פרופ' עמוס רולידר ואפרת מונשרי גורן מסבירים באיזה גיל כדאי להתחיל ומדוע לא מומלץ להעניש על ידי מניעת דמי הכיס

02/11/2014

כמה מעניין
חשוב
ופשוט

אם רק יקשיבו ללקוחות באמת, רופאים, עורכי דין, עיתונאים ומנהלים בכירים יוכלו לשפר את התפוקה שלהם. פרופ' אבי קלוגר, מרצה בלהב פיתוח מנהלים בתוכנית לפסיכולוגיה חיובית, חוקר את כוחה של ההקשבה ואת השפעתה החיובית על מנהלים וארגונים

22/04/2013

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ו/או קשיים אחרים זקוקים יותר מכול להורות יציבה ואוהבת, אך מה לעשות שלעתים קרובות גם ההורים עצמם סובלים מאותה בעיה. לא פשוט. שרי מירון - מטפלת רב-תחומית נותנת מספר עצות חשובות. זו ההזדמנות גם של ההורים לשנות דפוסי חשיבה והרגלים לטובת כל הנפשות הפועלות ולאושרה של המשפחה כולה...

14/03/2013

העולם המודרני טומן בחובו פיתויים והנאות -- אבל גם שעבוד קשה. אנו משתעבדים לממון ומתקשים להתמיד במרדף אחר השגתו. ארגון פעמונים קם כדי לסייע לאנשים להשתחרר משעבוד זה ולהיות בני חורין ועצמאיים בכלכלת ביתם. אנו משתאים ומעריכים משפחות שבמאמץ אדירים הצליחו להוציא את עצמן מכבלי השעבוד, לגלות אחריות ולחזור ...

09/03/2013

לא מרשה לגעת בתינוק? אוסרת על הילד להיפגש עם חברים? כשהדאגה הטבעית לילד מתחלפת בפאניקה ובמחשבות כפייתיות, ייתכן שמדובר בחרדה קיצונית שיכולה להותיר חותם גם במשפחה ובילד. כך מזהים את הסימנים לחרדת-אם - הורים, בריאות ynet

09/03/2013

החיוך הראשון של התינוק מרגש אותנו, הצחוק הראשון מעלה דמעות של אושר וכשמגיע השלב שהילדים אומרים מילים גסות כדי להצחיק, כבר נמאס לנו. כיצד משקף חוש ההומור את שלבי ההתפתחות של הילד, ובאיזו דרך הוא תורם לו לאורך השנים? - הורים, בריאות ynet

09/03/2013

ביטויי קנאה בטיפול הקבוצתי
פורסם על ידי צוות בטיפולנט ב - 03/03/13
קטגוריות: מאמרים מקצועיים

הטיפול הקבוצתי ידוע כמסגרת טיפולית אשר מאפשרת לחברי הקבוצה לשחזר באופן חי ועוצמתי דפוסי יחסים עם חברי משפחה שונים. על אף הספרות הענפה בתחום הטיפול הקבוצתי, נושא הקנאה לא זכה להתייחסות רבה.
Stone (1992) טען כי נושא הקנאה בטיפול הקבוצתי מוזנח ממספר גורמים אשר אחד מהם הוא מורשתה התיאורטית של מלאני קליין אשר ראתה בקנאה נגזרת של דחף מוות מולד. לדבריו, גורם נוסף להזנחתו של הנושא הוא הקושי בהבחנה בין צרות עין (envy) שהיא סיטואציה דיאדית בה הסובייקט חושק במה שיש לאובייקט, לבין קנאה (jealousy) שהיא סיטואציה משולשת בה הסובייקט חושש שאובייקט שלישי לקח/יקח ממנו מה שיש לו. Conkright (2009) אף מציין כי רגשות של קנאה הם רגשות "בלתי נאותים" הנחווים כמביכים במיוחד עבור חברי קבוצות רבים, ועל כן פעמים רבות אינם באים לידי ביטוי.
על אף ההזנחה התיאורטית המאפיינת את נושא הקנאה, מספר מחברים עמדו על מרכזיותה ועל השפעתה על התהליך הקבוצתי הטיפולי. יאלום (2007) למשל, מצביע על האופן בו הסיטואציה הקבוצתית המדמה מערכת משפחתית (מנחה-הורה וחברי קבוצה-אחים) מגרה תחושות של קנאה. חלק מהמטופלים עשויים לחוות קנאה עזה במנחה, אחרים עשויים לקנא בחברי קבוצה אשר זוכים לתשומת ליבו של המנחה וחלק מהמטופלים יקנאו במעמדם של מטופלים אחרים בקרב חברי הקבוצה. יאלום מצביע על האופן בו קנאה זו יכולה ללבוש לעיתים צורה הרסנית. מטופלים מסוימים, למשל, יוצרים בריתות המכוונת ל"הפלת" המנחה ומשקיעים את מירב האנרגיות שלהם בהרס ולא בגדילה.
Dubner (1998) עמדה אף היא על כך שקנאה יכולה להתעורר בוריאציות שונות בקבוצה. היא מתארת כי קנאה עשויה להופיע כקנאה המופנית כלפי חבר קבוצה מסוים בו כל הקבוצה מקנאת, או כקנאה של הקבוצה כמכלול המתבטאת בביקורתיות עזה של חברי קבוצה מסוימים כלפי התהליך הקבוצתי שעד כה נהנו והרוויחו ממנו. ביטוי נוסף של קנאה הוא מצב בו לאורך תקופה ממושכת נראה כי אף אחד מחברי הקבוצה אינו מביא אליה "חדשות טובות", או מצב בו תחת מעטה של תמיכה ועידוד לצמיחה- לא מתקיימת עבודה טיפולית ממשית.
מעניין לציין כי התייחסותם של Dubner(1998) ושל יאלום (2007) להשפעתה ההרסנית של הקנאה על התהליך הטיפולי תואמת מחקר אמפירי אשר בחן את השפעת הקנאה בין חברי הקבוצה על ביצוע משימות שונות. תוצאות המחקר הצביעו על כך שקנאה השפיעה לרעה על ביצועי הקבוצה ונמצאה בקורלציה עם ריבוי היעדרויות ועם ירידה ברמת הסיפוק עליה דיווחו חברי הקבוצה (Duffy & Shaw , 2000).
תיאורטיקנים מאסכולות שונות המשיגו והבינו באופנים שונים את מקורות הקנאה. לצד זאת, מטפלים קבוצתיים רבים יסכימו על כך שהופעתה של קנאה בקבוצה מבטאת פעמים רבות גלום או שחזור של דפוסי יחסים משמעותיים וכי עיבוד שלה יכול להביא לגדילה והבנה רגשית. זיהוי השפעתה של הקנאה בתהליך הטיפולי יכולה גם להביא לנטרול התגובה הטיפולית השלילית ועצירת התהליך הטיפולי הנובעת ממנה Dubner (1998).
יש לציין כי קנאה בטיפול הקבוצתי אינה נחלתם של חברי הקבוצה בלבד. טריאסט מתייחס למצבים בהם מתעוררת יריבות בין המנחים על רקע קנאה ביניהם, ומציין כי במצב זה הקבוצה עשויה לחבור לאחד מהם כנגד המנחה השני. במקביל, עלול להתקיים מצב בו מתעוררת קנאה של המטפל אל מול אחד מחברי הקבוצה, בדומה לקנאה שיכולה להתעורר במסגרת טיפול פרטני.

ביבליוגרפיה
Envy in the group-therapy process .Dubner, Mary Ann P. International Journal of Group Psychotherapy, Vol 48(4), Oct 1998, 519-531.
The Salieri Syndrome: Consequences of envy in groups. Duffy, Michelle K.; Shaw, Jason D. Small Group Research, Vol 31(1), Feb 2000, 3-23.
Conkright, Scott. Envy, jealousy and competition in groups. The Group Psychologist; Jul 2009; 19(2); 25 [APA Division 49, Society of Group Psychology and Group Psychotherapy.
A self psychology perspective of envy in group psychotherapy. Stone, Walter N. Group Analysis, Vol 25(4), Dec 1992, 413-428.
טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה - ארווין יאלום עם מולין לשץ' (2007). הוצאת מאגנס.
טראיסט, י. סוגיות אתיות בטיפול קבוצתי. בתוך: סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי. הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים.
יאלום, א. ולשץ', מ. טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה - ארווין יאלום עם מולין לשץ' (2007). הוצאת מאגנס

09/03/2013

מבטיפולנט
הורות טובה או בית ספר טוב- מי יכול למנוע התמכרות לסמים של מתבגרים?
פורסם על ידי צוות בטיפולנט ב - 27/02/13
קטגוריות: חדשות, מאמרים מקצועיים

התמכרויות ושימוש של בני נוער בסמים ואלכוהול היא בעיה מטרידה ביותר. מחקר שנערך בשיתוף מספר אוניברסיטאות בארה"ב בחן מי מבין שני גורמים מרכזיים בחייהם של מתבגרים הוא המשפיע על הסיכוי להתמכרויות- איכות ההורות או איכות בית הספר. במחקר השתתפו למעלה מ- 10,000 מתבגרים, הוריהם ומוריהם, והחוקרים בחנו היבטים הנוגעים להשקעה במתבגר בבית ובבית הספר כאיכות קשר ההורה-ילד ואיכות הקשר בין המתבגר למוריו. התוצאות תמכו באופן ברור בחשיבותה המכרעת של ההורות הטובה: סיכויים של מתבגרים שאופיינו בהורות טובה ובחוויה בית ספרית באיכות נמוכה לשימוש בסמים ואלכוהול היה נמוך משמעותית מסיכויי השימוש בחומרים של מתבגרים שחוויתם הבית ספרית היתה באיכות גבוהה, אך איכות ההורות לה זכו היתה נמוכה יחסית.

ביבליוגרפיה
Social capital, Journal of Drug Issues, online Nov. 8. In: Monitor on Psychology, American Psychological Association, February 2013, vol.44, No. 2, pp. 50-51

04/03/2013

כתבה שהופיעה בלאשה.
בעיית השפע המערבי במאה הנוכחית והצעה לגמילה.
מעניין...
אחרי שתקראו כנסו לאתר ותקראו על בני גוטמן.
"נתחיל בנתון: חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול שרצו להשוות בין השקפותיהם של גברים שנוהגים לצפות בפורנו לבין כאלה שלא נחשפו מעולם לסרטים כחולים, נתקלו בבעיה טכנית קשה. הם לא מצאו כלל גברים שלא ראו חומרים פורנוגרפיים מימיהם. פשוט אין כאלה. ומתברר, שהגיל הממוצע להתחיל הוא עשר!

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

התמכרות לחומרים פורנוגרפיים היא בעיה שיותר ויותר גברים סובלים ממנה, בימינו. ושלא תטעו: מדובר בהתמכרות לכל דבר, שגובה מהמכורים מחירים כבדים – אישיים, חברתיים ולפעמים גם כלכליים.

ד"ר אורי ורניק, פסיכולוג קליני ורפואי בכיר שעוסק בין השאר בטיפול מיני וזוגי, מציע שיטת טיפול חדשנית. את השיטה הזו הוא מציג בספר חדש, "שינוי ברוח קלילה – מקריות, פעולה, משחק" (הוצאת מודן) אנחנו בחרנו להתמקד בחלק העוסק בגמילה מפורנוגרפיה, וזה הולך כך:

1. משנים הגדרה
ד"ר ורניק מציע לוותר על המלה "פורנוגרפיה", "אשר בעצם מהותה מכילה שיפוט: אתה לא בסדר. אתה מניאק. אתה צורך משהו גס ומגונה כי 'פורנו' ביוונית פירושו 'זונה'. גברים מתגרים מחומרים ויזואליים מיניים, כי כך הם בנויים. הם מתגרים מחומרים שמציגים סצנות של משגל, וממראות גינקולוגיים ממש של האנטומיה הנשית. מאחר שהרוב הגדול של הגברים הם כאלה, אי אפשר להגדיר את כולם כסוטים". כלומר, מהיום אל תאמר: "פורנו", אמור: "חומרים ויזואליים מגרים".

2. מוותרים על אלמנט האשמה
"השאלה הרלוונטית היא לא למה גברים מתמכרים לחומרים הוויזואליים, אלא איך יש כאלה שלא מכורים. והסיבה היא שאנחנו חיים בתקופה של שפע מטורף. הקלקה קלילה על מקלדת מביאה אותך לתעשייה שמגלגלת מיליארדים ומציעה הכול: בלונדיניות או שחורות, רזות או שמנות, ציצי גדול או קטן. המוח שלנו בנוי כמו בראשית ההיסטוריה האנושית, כאשר היית אמור להיות מרוצה אם בכפר הקטן שלך מצאת בכלל מישהי שמוכנה להתחתן איתך, ואיתה תקיים יחסי מין כל חייך. המוח שלנו לא בנוי לקלוט את כל השפע הזה ולהישאר רגוע.

"זה יהיה יותר ברור אם נשווה את זה לאוכל: השאלה היא לא למה יש אנשים שמכורים לאוכל וצורכים אותו ביתר שאת, אלא איך קורה שעם כל השפע, עם ההיצע המטורף הזה הקורץ והמפתה, עם כל הפרסומות החתרניות שעובדות ישר על היצר, איך יש בכלל אנשים שמסוגלים לשמור על משקל תקין ולא להתמכר לזלילה.

"לכן, כשאתה אומר לגבר 'אתה מכור', אתה אומר לו: אתה בלתי מוסרי, אתה מגונה, אתה מניאק. ומאבד את האמפתיה כלפיו. למעשה, צרכני היתר של חומרים ויזואליים מיניים הם אנשים שניסו הרבה דרכים לגמילה והתייאשו. אני אומר לאדם כזה: זו לא התמכרות וזו לא בעיה שלך. ככה הזכרים בנויים. הבעיה היא שאתה חי בתקופה מטורפת של שפע ושל פיתוי בלתי אנושי. אתה לא אחראי ולא אשם. זה קורה לך מפני שאתה בן המאה ה־21".

3. כוח רצון? תשכחו מזה
"כיום ברור לנו יותר ויותר כמה נטולי כוח רצון אנחנו, בני האדם", אומר ורניק. "כוח רצון – זו כמעט המצאה. במוח שלנו יש הרבה כוחות שמנהלים אותנו. זו לא דיקטטורה שאתה יכול להחליט: פעל בצורה מסוימת! המוח שלנו פועל כמו משטר פרלמנטרי, שלצורך הטיפול בנושאים שונים נוצרות אצלו קואליציות שונות שמנהלות אותנו. למשל, בניהול צריכת ניקוטין, אלכוהול או סמים, נוצרת איזו תשתית ביולוגית במוח שמנהלת את הדחפים שלנו. ה'קואליציה' המוחית שנוצרת מול האוכל, למשל, דוחפת אותנו לזלול כשאנחנו שמחים, או כשאנחנו מתוסכלים, או כשאנחנו עייפים או כשקר לנו, וכן הלאה. החלק במוח שאחראי לצריכת החומרים הללו הוא בכלל לא בקשר איתנו. זה חלק ממזרי ומניפולטיבי שעובד כל הזמן לתפוס אותנו כשאנחנו לא מוכנים לעמוד מולו. "אותו דבר קורה מול ה'פורנו' (ואני משתמש במונח רק לצורך קיצור ונוחות). אנחנו מחליטים שניכנס לאינטרנט רק כדי להתעדכן בחדשות. וגם אם חוסמים אתרים, צרכני החומר הכחול לומדים מהר להיות אשפי אינטרנט ולעקוף את החסימה. אז על איזה כוח רצון אנחנו מדברים?"

4. קודם כל, תירגע
"קודם כל, אומרים לאדם: תירגע! אתה לא צריך להפסיק לגלוש לאתרים של חומרים ויזואליים מגרים, ואתה לא צריך להפסיק לאונן מולם. אבל גם אל תיתן לזנב לנענע את הכלב. נחליט שהגורל/ המזל/ המקריות ינהלו בשבילך את דרך צריכת החומרים הכחולים".

5. קלפי המשחק
הרעיון הוא לא מסובך: יוצרים חבילה של כעשרים קלפים בהתאמה אישית. גוזרים ריבועי קרטון דק או נייר, כולם בצורה שווה, וכותבים על כל אחד מהם תוכן שיקבע את ההתנהלות שלך במשך יום שלם. בכל ערב שולפים באופן אקראי את אחד הקלפים, ולמחרת נוהגים לפי הכתוב בקלף.
כמובן, כל אחד מחבר את תוכן הקלפים בהתאם לאורח החיים המיוחד לו. אבל הנה שורה של תכנים שמתאימים לקלפים כאלה, ועל הבסיס שלהם אפשר לערוך התאמות אישיות:

† לפני כל כניסה לאתר פורנו, עשה עשר שכיבות סמיכה.
† תוכל לצפות באתר רק אחרי שיזמת שיחת טלפון לחברה/ אמא/ סבתא/ חבר לעבודה.
† צא לעשר דקות הליכה לפני שאתה פותח אתר בעל תוכן מגרה.
† אתה חייב לאונן פעמיים בכל פעם שאתה פותח אתר.
† אתה יכול לצפות רק בשתי דקות מהסרט, ואחר כך לסגור.
† לפני הצפייה בסרט דמיין בעיניים עצומות אישה מושכת שאתה מכיר, ואונן תוך מחשבה עליה.
† עליך לקרוא פרק אחד בתנ"ך לפני כל צפייה
† אתה חייב לאונן באינטנסיביות במשך חצי שעה, בלי קשר לגלישה באתר.
† קלף הג'וקר: אתה מחליט איזו התנהלות תדריך אותך מחר.
† מותר לצפות בחומר כחול רק בין שבע לתשע וחצי.
† אסור לך לעשן/ לנשנש מזון בזמן צפייה בסרט כחול.
† מותר לך לצפות בחומר כחול רק במטבח.
† התלבש בלבוש מלא, כמו ליציאה חברתית, לפני שאתה פותח את האינטרנט.
† הכן לעצמך סלט בריאות לפני כל צפייה בפורנו.
† כתוב עשר שורות אינטואיטיביות במחברת לפני שאתה מתחיל לאונן.
† צא לרכוב רבע שעה על אופניים לפני הדלקת המחשב.
† צרוך רק פורנו של שדיים גדולים.

וכולי וכולי וכולי, כל אחד לפי בחירתו. הקלף מכתיב לך, כאמור, איך תנהג במשך יום שלם, והגורל הוא קריזיונר, כידוע.

מוזר, אבל עובד
בספר של ד"ר ורניק מתוארים מקרים של אנשים שבחרו בשיטת המשחק הזאת ולאט לאט שינו את אופן ההתנהלות שלהם. "האדם חוזר בהדרגה לחיים רגילים", אומר ד"ר ורניק. "היו כאלה שחזרו להתאמן אחרי שנים של הזנחת הגוף. חזרו לפעילות חברתית שננטשה כליל בגלל האוננות הכפייתית וההתבודדות. חזרו לקיים יחסי מין עם האישה או עם החברה: כי הרי אין שום אישה בשר ודם שתיראה כמו כוכבת הפורנו, שתעשה דברים כמוה, תהיה כנועה כמוה, לא תצפה לשום דבר ממך כמוה.

"הבעיה תישאר בעיה כל עוד אנחנו חיים בעידן המודרני, אבל הכנסת גורם המקריות משנה משהו בהתנהלות".

• הספר, שהופיע תחילה בגרסה האנגלית בחו"ל (The Playful Way of Changing – Chance Action Therapy) בהוצאת Nova, עוסק בהתמכרויות בכלל, לא רק בתחום המין: אכילת יתר, עישון, התנהגות כפייתית בגלל לב שבור בעקבות נטישה או בגידה, ועוד. העורך של כתב העת המקצועי "International Journal of Mental Health and Addictions" כינה את שיטת הגמילה המוצגת בספר, "פריצת דרך בהתמודדות עם התמכרויות". "

15/02/2013

מאמר שפורסם בטיפולנט
חשוב מעניין מאתגר ומעורר מחשבה.

"אמא, די לחפור!" הימנעות מהורות חודרנית
פורסם על ידי צוות בטיפולנט ב - 28/11/12
קטגוריות: הורים וילדים


אומרים לנו להתעניין בילדים שלנו; לשאול אותם איך היה בבית הספר, להתפעל מהציורים שלהם, להיות לצידם גם כשהם מכעיסים או מאכזבים אותנו, לשים לב לרגשות שלהם. הילדים, לעומת זאת, אומרים לנו לא פעם: "די לחפור!" ולא פעם הם אומרים את זה בצדק.
הורות מזניחה והתעלמות מצרכים פיסיים ורגשיים של ילדים זכתה כבר לפני עשורים רבים ל"שם הרע" לו היא ראויה, בעוד שמחירי ההורות החודרנית עדיין אינם ברורים להורים רבים.

בחן את עצמך: האם את/ה הורה חודרני?
התעניינות, דאגה, תשומת לב ומעורבות בחיי ילדנו הם גורמים חיוניים לא רק לשמירת הקשר איתם אלא גם למניעת מגוון רחב של בעיות רגשיות ושל בעיות התנהגות: הילד לומד כי הוא מלווה תמיד (פיסית או מנטלית) במבוגר אחראי ודואג, באופן שמייצר תחושת ביטחון ומאפשר לו לשמור על עצמו ולהימנע מהתנהגויות שאינן תואמות את ערכי ההורה. יחד עם זאת, מעורבות יתר בחייו הפיסיים והרגשיים של הילד מונעים תהליך משמעותי לא פחות של התפתחות נפרדות מההורה, עצמאות, ביטחון עצמי ביכולות האישיות ופנייה לעבר קשרים חברתיים עם קבוצת בני הגיל. הגבול בין התעניינות וחודרנות לא תמיד ברור, אך ישנן מספר התנהגויות שאופייניות לילדים ומתבגרים אשר חווים הורות חודרנית יתר על המידה:

שקרים וסודות- ילדים להורים חודרניים מרבים לשקר ולהסתיר אפילו היבטים טריוויאליים של חייהם מתוך ניסיון לשמור על מידה מסוימת של מרחב אישי ונפרדות מההורה. לקריאה מורחבת על שקרים של ילדים
הפרעות אכילה- אחד המאפיינים הבולטים של ילדים עם הפרעות אכילה הוא היותם ילדים להורים חודרניים. הילד חש כי ההורה פולש לחייו בכל היבט, והופך את האכילה, ובמיוחד את הגבלת האכילה כמו במקרים של אנורקסיה, לאמצעי להחזרת השליטה לעצמו ("רק אני מחליטה מה אני מכניסה לגוף שלי!").
הסתגרות- חלק מהילדים חשים כי הדרך הטובה ביותר להגן על עצמם מפני חודרנות היתר של ההורה היא הסתגרות: "אם אני לא מספר כלום, אי אפשר לחדור אלי באופן שלא מותאם אלי".
עימותים והתקפי זעם- כעס וחילוקי דעות הם אמצעי שכיח לסימון גבול ונפרדות. ילדים שמרבים להתעמת עם הוריהם עושים זאת בחלק מהמקרים מתוך תחושה שרק עימות יכול ליצור מרחק מההורה אשר במצבים אחרים נחווה כקרוב מדי. דפוס אופייני במיוחד הוא של התקפי זעם קיצוניים על רקע קשר קרוב מאוד עם ההורה.
תלותיות- הילד תלוית באופן קיצוני? ייתכן שלא הוא התלותי אלא אתם, שמעבירים לא באופן בלתי מודע מסר האוסר עליו להתרחק מכם.

"תתרחקי, אל תעזבי": איך יוצרים קשר מאוזן?
הורות חודרנית נחשבת לאחד הגורמים להפרעות רגשיות משמעותיות שביניהן הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוסומאטיות, אישיות גבולית ועוד. במקרים קיצוניים פחות, הילד להורה החודרני אינו מפתח סימפטומים רגשיים או התנהגותיים ברורים, אך יכולתו לגבש זהות עם דעות והעדפות אישיות, לפתח את עצמאותו וליצור קשרים בין אישיים מאוזנים נפגעת. הסיבה לכך היא שההורות החודרנית מונעת מהילד את האפשרות "לזוז" מההורה לעבר נפרדות ומותירה בפניו שתי אפשרויות: מאבק ונתק מההורה או היצמדות אליו ותלות בו.
היבט מורכב במיוחד של החודרנות הוא הבלבול שהיא יוצרת: הילד חווה את אהבתו ותלותו של ההורה וחש עצמו מרכזי ואהוב, אך בו זמנית הוא חווה זעם וחוסר אונים מול הפלישה לפרטיותו ותחושה שאם "יגדל" ויהיה עצמאי- יאבד את אהבת ההורה. הערבוב בין תחושות חיוביות ("אני בבת עינם של ההורים שלי") לבין זעם, חוסר אונים ורצון להתרחק יוצר בלבול עצום אשר לא פעם מתבטא בדיכאון, חרדה ונסיגה חברתית.

מה עושים, אם כך? איך נמנעים מהפיכת ההתעניינות והאהבה לחודרנות ופולשנות?
התשובה, כמובן, אינה פשוטה. הורים חודרניים הם פעמים רבות הורים מסורים, אוהבים ודואגים אשר מתמודדים עם חוויות של ערך עצמי נמוך, חרדה ובדידות אשר מחלחלים לקשר עם הילד. כך, לדוגמא, הורה בודד עשוי להשתמש בילד כעוגן להפגת הבדידות והורה עם ערך עצמי נמוך עשוי לצפות מילדו להיות "מוצלח במקומו" ובאופן בלתי מודע- לנסות לחוות דרכו תחושות של הצלחה, התאהבות, התרגשות וכן הלאה. מאחר שכך, הדרך להפסקת החודרנות אינה פשוטה ומאלצת את ההורה לעבור תהליך רגשי משמעותי בעצמו- בדרך כלל באמצעות טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים. היבט משמעותי של תהליך זה הוא הפסקת המצב בו הילד הוא מרכז עולמו של ההורה מבלי לעבור לקיצוניות השנייה, של התרחקות והזנחה. כאשר ההורה מתחיל לפתח ביטחון עצמי, תחומי עניין וקשרים בין אישיים מספקים- הוא חופשי לשחרר את הילד מתפקידו כ"שלוחה" של ההורה, ומאפשר לו להיות ילד בפני עצמו. ילד אהוב, מושקע ומטופח- אבל רק ילד, ולא חלק מההורה או שלוחה שלו.