אפרת נפתלי, טיפול, אימון, התפתחות אישית

אפרת נפתלי, טיפול, אימון, התפתחות אישית טיפול ואימון רגשי ומנטאלי.
ליווי במשברים, שינויים ותקיעויות בחיים.
ליווי חולים ומחלימים מסרטן.

מפגשי טיפול ואימון פרונטלים ו "און ליין" בהתאמה אישית ליצירת חיים שלמים ומספקים.
בעלת ניסיון של 9 שנים (בית חולים בילינסון - דוידוף ומאיר)
הטיפולים משלבים עבודה רגשית, נפשית ומנטאלית יחד. עם הקשבה לגוף. לשינוי פנימי שמוביל לשינוי בחיי היום יום.

מתמחה:
בהתמודדות עם מחלות, החלמה , חזרה לחיים.
בבעיות זוגיות, גירושים או רצון לזוגיות.
שינוי קריירה או פיתוחה.
התמודדות עם אובדן.
התמודדות עם לחצים וחרדות.

מתי בפעם האחרונה עצרת את אינסוף המחשבות והמשימות שלך ופשוט נשמת?מתי התעוררת בבוקר ועשית מסאז' לנפש שלך?לפני כשנתיים בערך...
20/05/2024

מתי בפעם האחרונה עצרת את אינסוף המחשבות והמשימות שלך ופשוט נשמת?
מתי התעוררת בבוקר ועשית מסאז' לנפש שלך?

לפני כשנתיים בערך קניתי שעון ספורט כזה, עם מדדי שינה, רמות סטרס, שמנטר כמה אנרגיה יש לי במהלך היום לפי נתוני בריאות שונים.
אמנם הוא לא מהמתוחכמים ביותר והדיוק שלו בטוח עם סטייה, ועדיין כשעקבתי אחרי הנתונים הבחנתי בסיטואציות שגרתיות במהלך היום שמעלות אצלי רמות סטרס.
המשמעותית ביותר עבורי היה בבוקר.

כנראה המעבר הזה משינה לקימה והתחלת היום עם מחשבות ומשימות הבוקר, עוררו רמות סטרס גבוהות, בלי שהרגשתי בכלל אילולא השעון הזה.

זה לא שהבוקר שלי סוער במיוחד. אני עצמאית, אני קובעת לעצמי את השעות וגם הכנות הבוקר לילדים זה כבר דבר שבשגרה. זה היה מפתיע ביותר עבורי.
החלטתי לעצור כל בוקר ולשים לב לתחושות ולמחשבות.
פתאום גיליתי שאני נושמת פחות טוב בבוקר, שהלך הרוח שלי הוא של מרדף, להספיק מהר, ואני לא באמת נינוחה למרות שאין משהו אמיתי להילחץ ממנו.
שוב, זה לא משהו שהרגשתי בשוטף. השעון והבחירה לבדוק מה קורה האירו את עיניי.

במסגרת ההבנה שמשהו צריך להשתנות בבוקר שלי, חיפשתי עבורי משהו קצר ויעיל, משהו ממוקד שיאפשר לי לשמור על רמות סטרס סבירות ועל הלך רוח נינוח.
אני לא מאלו שיקומו בחמש בבוקר כדי לעשות חצי שעה נשימות ושעה ספורט.
אני כן זקוקה לזמן שקט עם עצמי אבל קצר ואפקטיבי.

התחלתי לתרגל עם עצמי מדיטציות קצרות, של 10 דקות. כל פעם מכיוון ובנושא שונה.
השעון הגיב אחרת. אני הגבתי אחרת לבוקר שלי.
כתוצאה מכך האנרגיות שלי במהלך היום השתנו. פחות נפילות אנרגיה, יותר מיקוד ופוקוס, יותר נשימות מודעות.

אבל יותר מזה, סטרס ולחץ הם לא משהו נקודתי בלבד.
כשאנחנו בלחץ, זה יוצר כדור שלג שמחבל לנו באנרגיה של היום. זה מוביל אותנו לאכול יותר, לישון פחות, להיות פחות ממוקדים.

לחץ לתקופה ארוכה יכול להביא תחלואים שונים לחיים שלנו.
אני החלטתי שהמציאות שלי הולכת להיות שונה. אני הולכת להיפטר מהסטרס הזה ולטייב את היום והמציאות שלי.

אחרי תקופה של שבועיים, כבר ממש ראיתי את ההשפעה של המדיטציות עליי.
התחלתי להיות יותר רגועה, פתאום הרגשות שלי לא הציפו אותי. הייתי יותר בשליטה וגם שביעות הרצון שלי מהחיים שלי - עלתה.

אז למה שרק אני אהנה מכל הטוב הזה?
החלטתי להוציא ערכת מדיטציות ודמיון מודרך לנשים כמוני. נשים שהזמן שלהן בבוקר מוגבל, שלא רוצות או יכולות לעשות מדיטציות ארוכות ועדין רוצות את האפקט של האיזון וההטענה באנרגיות ופוקוס.

לערכה צירפתי חוברת עם כלים שאני משתמשת בהם כדי להפוך את התודעה ואת היום שלי לטובים יותר.
הערכה הזו היא כמו מסאז' לנפש.
מי כמוני יודעת איך אנחנו יכולות לדאוג לכל העולם, לדאוג לגוף -לעשות ספורט, ללכת לקוסמטיקאית ואפילו לאכול בריא אבל שוכחות להשקיע באנרגיה שלנו, בתודעה שלנו.

אם זה מדבר אלייך, ואת מרגישה שגם את רוצה להשקיע בעצמך ולהשפיע על מצב הרוח, רמות הסטרס ולחיות את היום שלך עם אנרגיות גבוהות יותר ועם פוקוס ובהירות גדולה יותר, כנסי ללינק ושם יש את כל הפרטים על הערכה.

https://efratnaftali.com/meditaions/

מהשנייה שאת מתעוררת בבוקר, את פוגשת  את העולם. עוברת משקט וחיבור פנימה אל החוץ. במפגש עם העולם את בעצם פוגשת את עצמך.פוג...
12/05/2024

מהשנייה שאת מתעוררת בבוקר, את פוגשת את העולם.
עוברת משקט וחיבור פנימה אל החוץ.

במפגש עם העולם את בעצם פוגשת את עצמך.
פוגשת את המחשבות שיש לך בקימה ליום חדש.
פוגשת את המחשבות והגישה שיש לך מול המציאות, מול בני הבית, מול אנשים או משימות בעבודה.
פוגשת את מי שאת מול כל התפקידים, המטלות והחוויות שלך במהלך היום.

כן את יכולה להתעורר בבוקר במצב רוח טוב
ומספיק שהילד שלך התמהמה או לא רצה לקום,
או שמישהו חתך אותך בכביש,
או שנכנסת לפקק לא צפוי,
או שמישהו בעבודה אמר משהו,
או שלא הספקת את מה שרצית,
או שיש בחדשות שוב ידיעה כואבת
וברגע אחד כל האנרגיה שלך משתנה.

המציאות קובעת את הלך הרוח שלך.
והתנודות של האנרגיה ומצב הרוח בהתאם לתנודות של המחשבות שלך מול המציאות.
כי את אנושית, כי את חשופה וחשה.

ומה אם יכולת לצמצם את ההשפעה של אלו עליך ולשמור על אנרגיה גבוהה?
מה אם היית במודעות ובוחרות להשפיע עם האנרגיות שלך החוצה במקום להיות מושפעת מהאנרגיות של המציאות עליך?
מה אם היית מצליחה להטעין את עצמך במחשבות אחרות ומיטיבות על עצמך?
דמייני מה אז היה קורה לאנרגיות שלך, למצב רוח שלך, לפוקוס, לשמחה שלך.

אם את סקרנית ורוצה לדעת איך, מזמינה אותך ללחוץ על הלינק.

https://efratnaftali.com/meditaions/

כל  הנשים  יסכימו איתי, שלג׳נגל בין ילדים, בן זוג, קריירה והזמן האישי שלנו זה מאתגר. שככל שהזמן עובר, אנחנו מרגישות יותר...
09/05/2024

כל הנשים יסכימו איתי, שלג׳נגל בין ילדים, בן זוג, קריירה והזמן האישי שלנו זה מאתגר.
שככל שהזמן עובר, אנחנו מרגישות יותר ויותר עמוסות . יותר ויותר נדחקות לשוליים. יותר ויותר מרגישות לא בטוב עם המציאות שלנו.

זו עובדה, רוב הא.נשים שאני מדברת איתם - מרגישים שהחיים עמוסים להם .
הם רק מסמנים וי על כל יום שעובר. שהמציאות בפער מאיך שהיו רוצים לחיות. שלא תמיד מרגישים שטוב להם.

כמטפלת הוליסטית, אחד הדברים שהכי חשובים לי זה ה- Well being של המטופלות שלי.
ויחד עם המלחמה והסטרס, הכנסתי יותר מדיטציות קצרות, כאלה שלוקח רק כמה דקות בודדות לעשות אותן, כחלק מהטיפול.

המשימה שלי למטופלות שלי הייתה לעשות מדיטציה קצרה (שהקלטתי במיוחד עבור כל אחת) של כמה דקות, כל יום בבוקר.

התוצאות מופלאות.
מטופלת שהרגישה שהיא כלואה בחיים שלה ורק רוצה לברוח, מדווחת על שינויים קטנים שהיא עשתה, ועכשיו היא סקרנית לגביי החיים שלה.

היה את זו שהרגישה שאין לה זמן לעצמה וחשה תחושות קשות כלפיי בן הזוג שלא רואה אותה ולא עוזר, ועכשיו היא מספרת על היכולת להגיד במילים מה היא צריכה - ופתאום בן הזוג הפך לשותף.

וגם זו שהסתכלה על עצמה במראה וראתה רק את מה שהיא הייתה רוצה לשנות, ופתאום היא רוצה להיראות ואפילו מחייכת לעצמה כשהיא נתקלת בהשתקפות שלה.

בדיוק בגלל התוצאות המופלאות האלה, החלטתי שאני יוצרת ערכת מדיטציות קצרות.
כאלה שלוקח בדיוק כמה דקות לעשות, קל להתמיד בהן - והתוצאות מדהימות.

אז אם את מרגישה שאת לא מרוצה מהיומיום שלך, אם את יודעת שיש לך הרבה מאוד סיבות להגיד ״תודה״ אבל לא מצליחה להיות מסופקת, ואם את מבינה שהדרך האמיתית לאושר מתחילה במשקפיים דרכם את מסתכלת - ערכת המדיטציות שלי עבורך.

ערכת המדיטציות כוללת 10 מדיטציות קצרות וממוקדות שיעזרו לך לאהוב את החיים שלך. כאלה שיעזרו לך, באמצעות המחשבה שלך, להיות חיוביות יותר, להגיב בבחירה ולהסתכל על החיים שלך ממשקפיים וורודים יותר.

הערכה זמינה כרגע במחיר ממש נמוך, לחיצה על הלינק למעבר לדף>

https://efratnaftali.com/meditaions/

"האמת היא שאם תהיה בשקט תשמע את האגו שלך ואם תהיה באמת בשקט תשמע את האמת". הדר טל, מילים ללא פילטר. המשפט הזה מסביר בדיו...
02/05/2024

"האמת היא שאם תהיה בשקט תשמע את האגו שלך ואם תהיה באמת בשקט תשמע את האמת". הדר טל, מילים ללא פילטר.

המשפט הזה מסביר בדיוק למה אני מאמינה שעבודה טיפולית ואימונית רק דרך שיחה לא מספיק אפקטיבית וצריך להכנס פנימה, לשלב עבודה פנימית דרך דמיון מודרך ומדיטציות.

כשאנחנו רק מדברים ״על״ - אנחנו שומעים את המודע שלנו, קולות שנובעים מהאגו, הפחדים, המחשבות שאנחנו רגילים לחשוב...
כשאנחנו נכנסים פנימה ועובדים דרך התחושות בגוף והתת מודע אנחנו מגלים את המקור, את אותו זרע שיצר אצלנו התנהלות מסויימת/ מציאות מסויימת.

רק דרך אותו מקור אפשר לשנות את מה שמפריע לנו או להעצים את מה שנכון ומקדם אותנו.
אתם בטוח מכירים את המשפט ״תחשבו טוב יהיה טוב״. אבל אתם יודעים שגם אם אם תעשו כך, לאורך זמן זה לא יחזיק מים אם הפנימיות שלכם לא תאמין לזה.

התודעה תחזור לאוטומט שלה וכלפי חוץ אולי נחשוב חיובי אבל מבפנים נשמע את הקולות השליליים.
המוח והגוף שלנו לא "קונים" מניפולציות, הם הולכים עם האמת.
אנחנו יכולים לשנות רק כאשר אנחנו נוגעים במקור, שם גם האוטומט יעלה, יש לנו בחירה שנובעת מתוך הבנה, מתוך אמת פנימית. אחרת תמיד האוטומט ינצח.

אשה שהגיעה אליי כי היתה מתוסכלת מהמראה שלה. זה פגע בביטחון העצמי שלה וכמובן ביכולת שלה לאהוב ולקבל את עצמה. העניין הוא שהיא נראתה טוב, באמת טוב, אפילו אחת היפות שפגשתי ועדין היא מול עצמה לא הצליחה לאהוב את עצמה, לא הצליחה להרגיש ביטחון מול אחרים.
אמנם גם כשרזתה (והיא מאוד רזה), כשהתלבשה יפה וכמו שאוהבת, זה שיפר מעט את התחושה אבל עדיין לא עשה שינוי מהותי באיך שהיא הרגישה. היא נמנעה מסיטואציות חברתיות, מללכת לים עם בגד ים ומלבטא את הידע שלה בפגישות בעבודה.

במהלך הטיפול, דרך דמיון מודרך חקרנו את התחושות של חוסר הביטחון וחוסר האהבה לעצמה.
דמיינו סיטואציה שקרתה לאחרונה שבה חוותה חוסר ביטחון והצפנו את התחושות הגופניות.
מתוך התחושות ביקשנו מהגוף להזכיר לה מתי בעבר שלה היא חוותה את אותן תחושות.

עלו לה שני זכרונות. האחד זיכרון שלא זכרה בכלל במודע, שהיא בחדר הילדות שלה ושומעת את אמה מדברת עם חברותיה על כך שהיא השמינה ולא גבהה בהתאם לגילה.
הזיכרון השני היה בחוג בלט. היא היתה מצטיינת בריקוד אבל כשנבחנה לקטע סולו, היא טעתה בתנועה כלשהי. ברגע הזה היא נזכרה במבט השיפוטי של המורה ובהתלחששות של הבנות מסביבה.

בשתי הסיטואציות האלו היא הרגישה את אותן תחושות שהיא חווה היום סביב חוסר הביטחון.
בעבר, הילדה הבינה על עצמה שהיא לא מספיק ואיבדה את הביטחון שלה.
שהיא נבחנת ע״י אנשים חיצוניים ששופטים אותה והיא נכשלת, היא לא עומדת במדד הציפיות ממנה ולכן אין סיבה שיאהבו אותה, שיקבלו אותה. אין סיבה שהיא תאהב ותקבל את עצמה.

דרך עבודה עם הילדה הפנימית יכולנו לעשות שינוי. הדמיון המודרך אפשר לה להיות במודעות עמוקה יותר, הבנה של עצמה והחזרת הכוח והשליטה פנימה כדי לייצר שינוי שאינו תלוי בחוץ .

אבל לא די בכך, היינו צריכות למצוא כלי שיהווה עוגן לשינוי ברמה יומית - דמיון מודרך ממוקד לביטחון עצמי, שתוכל לתרגל חמש דקות בכל יום.

דמיון מודרך שמהווה כמו מתג פנימי שהיא מדליקה בתוכה, נותנת פרשנות אחרת לחווית הילדה וגאה במי שהיא.
לא רק שזה עזר לה לבטא את עצמה בביטחון מול אנשים ולקבל קידום, היא הרגישה חופש פנימי, שמחה עם מי שהיא ואפילו הרגישה בנוח ללכת לים למפגשים חברתיים עם בגד ים.

בשורה התחתונה, השינוי האמיתי תמיד יגיע דרך עבודה פנימית, הוא מעולם לא יהיה שלם דרך פעולות חיצוניות.

אז אם אתם חווים משהו שמפריע לכם ולא משנה איזה פעולות אתם עושים, אתם עדיין לא באמת מצליחים לשנות, כנסו פנימה. מדיטציה, גם קצרה של כמה דקות, תפתח את התודעה שלכם, יאפשרו לכם מודעות עמוקה, חיבור למקור שלכם ויביאו אנרגיות טובות ואפשרויות חדשות לחיים שלכם.

כשתחשבו טוב, באמת יהיה טוב.
אבל כדי שזה יהיה מעוגן בחוויה שלכם, תעשו את זה דרך מדיטציה קצרה. גם 5 דקות יומיות זה מספיק.

לא להאמין שבעבר הייתי סקפטית כלפיי מדיטציות. היום כבר אין כמעט אחד או אחת שלא נחשפו למילה מדיטציה א ודמיון מודרך ואפילו ...
12/04/2024

לא להאמין שבעבר הייתי סקפטית כלפיי מדיטציות.

היום כבר אין כמעט אחד או אחת שלא נחשפו למילה מדיטציה א ודמיון מודרך ואפילו התנסו בזה.
אנחנו בעידן שבו המיינדפולנס נכנס חזק ויותר ויותר אנשים מתרגלים ומשתמשים בטכניקות האלו כדי לשפר את איכות החיים ואת המצב המנטאלי, הרגשי והפיזי שלהם.

אבל אי שם לפני 15 שנה,הייתי סקפטית לכל מה שקשור למדיטציות.
אבל אחרי כמעט שמונה שנים של נסיון אישי, עבודה בבלינסון ואחריה בקליניקה פרטית שבה אני משלבת כמעט בכל טיפול עבודה פנימית דרך מדיטציות ודמיון מודרך, אני נוכחת מדי יום להשפעה העצומה שיש לזה. ליכולת של טכניקות אלו לאפשר גישה לחלקים בנו, לזכרונות, לתחושות, לאפשרויות שלא קיימים רק בדיבור או בשיחה על דברים.

הם מאפשרים גישה לתת מודע ולא רק למודע.
אז מה אפשר ללמוד ממחקרים על ההשפעה של אלו ולמה בכל זאת כדאי לנסות?

תרגול יומי משפר את בריאות הגוף והנפש, משפיע על תחושות חיוביות ותחושה של חופש פנימי. מאפשר להתמקד ברגע הנוכחי ובאחריות החיובית על החיים שלנו.

תרגול יומי מפחית לחץ ותחושת סטרס ומשפר את החוסן העצמי, את היכולת להתמודד עם מצבי לחץ ואתגרים רגשיים, מנטליים ופיזיים.

תרגול יומי משפר את היכולת הקוגניטיבית- את היכולת להתרכז, למצוא פתרונות יצירתיים, לזהות ולפתור בעיות ובכלל משפר תפקוד מוחי.

תרגול יומי מפחית דכדוך, חרדה, רגשות לא נעימים ומאפשר להתמודד עם רגשות בצורה יעילה ומיטיבה במקום להיתקע בהם. בכך תורם ליציבות רגשית ותחושת רוגע.

תרגול יומי מאפשר להיות במודעות עצמית, להפחית שיפוטיות וביקורת עצמית ומגדיל קבלה עצמית וחמלה. הוא מאפשר היכרות מעמיקה יותר עם עצמנו ותורם להעצמת החוזקות, הערך והביטחון העצמי שלנו.

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי דווקא עכשיו, שאנחנו עדין בתוך תקופה לחוצה, שהכל משפיע עלינו ביתר עוצמה, זו הזדמנות מצויינת לדאוג לעצמכם, לדאוג לבריאות הפיזית, המנטלית והרגשית שלכם ולהתחיל לתרגל.
לא כולם פנויים עכשיו לטיפול ואפילו חלקנו מרגישים שלמרות המצב אנחנו סה"כ בסדר. אבל עדין אי אפשר להתעלם מכל החודשים של הסטרס שאנחנו חווים.

אם אתם סקפטים כמוני, תמצאו תרגול אחד קצר שאתם מתחברים אליו, זה יכול להיות אפילו 5 דקות של נשימה ביום להתחיל איתו.

אני מבטיחה לכם שעם הזמן אתם תרגישו את החשיבות של להקדיש כמה דקות ביום לעצמכם, למטרות שלכם ולחיים שהייתם רוצים לחיות.
התרגול עצמו יפתח אפשרויות חדשות עבורכם ויעצים את האנרגיות, הבריאות והחוסן שלכם - אבל גם תתחילו למשוך הזדמנויות, שפע ושמחה לחיים שלכם.

שווה לנסות לא?
ממדיטציה אתם יכולים רק להרוויח.

לא תמיד קל לעשות שינוי.אחרי כל כך הרבה שינויים שעשיתי בעצמי, אני מכירה מקרוב את תקופת ההתלבטות לפני, את הפחד לצאת מהמוכר...
12/03/2024

לא תמיד קל לעשות שינוי.
אחרי כל כך הרבה שינויים שעשיתי בעצמי, אני מכירה מקרוב את תקופת ההתלבטות לפני, את הפחד לצאת מהמוכר והבטוח, את השכנועים של למה לא כדאי לעשות שינוי, את הדחיינות מלפעול לעבר השינוי, את ההימנעות מלעשות צעד.

שינוי יכול להיות מפחיד. בתוך הפחד קיימים גם חוויות וזיכרונות העבר - אותם פעמים שלא הצלחנו בשינוי, שלא התמדנו, שקרה לנו או לאחרים בסביבתנו משהו סביב שינוי.

כי לא משנה כמה לא טוב לנו במקום שאנחנו נמצאים היום, תמיד הלא ידוע יאיים עלינו יותר.

אני רוצה לשתף אתכם ב 4 שאלות שעוזרות לי לפני כל שינוי. שאלות שעוזרות להקשיב ולדייק את הקול הפנימי ונותנות לנו את האומץ להתחיל לפעול.

- מה ייתן לי השינוי? למה זה חשוב לי? מה יתאפשר לי אחרת מהיום?

בדקו עד כמה השינוי עונה על הרצון האמיתי שלכם או שזה פתרון פשרה שנובע מהפחדים שלכם כי השינוי הנדרש מרגיש בגדר חלום או לא אפשרי. דייקו את השינוי שלכם.

למשל אם אתם רוצים לחוות פחות סטרס ויותר רוגע בחיים, האם להחליף עבודה זה מה שייתן לכם את ההרגשה שאתם רוצים או אולי יש משהו אחר שאתם צריכים לשנות שיענה על זה.

- על מה הפוקוס שלי? האם הפוקוס והתודעה שלי הם על השינוי עצמו או על הפחדים שיש לי סביב השינוי?

כשאנחנו מתלבטים לגבי השינוי, הפוקוס שלנו יכול ללכת לפחדים, לדאגות, לחששות וזה לוקח לנו מהאומץ והאנרגיה לנקוט פעולות לעבר השינוי.

האנרגיות שלנו ממוקדות בלמה לא ואנחנו נכנסים לתקיעות. מיקוד שכזה רק מתיש ומחליש אותנו.

התמקדו בשינוי עצמו ומה הוא יאפשר לכם. בכל פעם שמגיעות מחשבות של פחדים וחסמים, של רעשים לא מקדמים, תהיו במודעות לכך ושנו את הפוקוס אל הכן- מה הרצון, למה זה חשוב לי ואיזה פעולות אפשר להתחיל לעשות למען.

- מה העוגנים שלי סביב השינוי? על מה אני יכול/ה להישען כדי לפעול למען השינוי?

זה יכול להיות תכונות ואיכויות שקיימים בי, ניסיון והצלחות עבר, תמיכה או ניסיון של אחרים בדבר וכד'...

- למה דווקא עכשיו אני חייב/ת לקחת אחריות, לנהל את חיי אחרת ולעשות את השינוי? מה יקרה אם לא?

זו שאלה שתעזור לכם להבין איך לא להישאר עם החזון והחלומות רק בראש אלא באמת להגשים אותם ותיתן לכם את הכוח והמוטיבציה להתחיל לפעול.

קחו לכם כמה דקות ופשוט כתבו את התשובות שלכם. אולי תוך כדי יגיעו עוד תובנות ודיוקים.

שאנחנו זזים מהמוכר והבטוח אנחנו מתפתחים ולומדים, מגלים על עצמנו דברים חדשים. אל תחכו שהחיים יעברו, תורידו את החזון והרצונות שלכם לקרקע, לפעולות של שינוי.

יש רגעים בחיים, שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לנהל שיחה.שיחה לא פשוטה, מורכבת. רגעים בחיים שאנחנו מבינים שהגענו לנקודת קצה...
04/03/2024

יש רגעים בחיים, שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לנהל שיחה.
שיחה לא פשוטה, מורכבת.
רגעים בחיים שאנחנו מבינים שהגענו לנקודת קצה כלשהי וכדי להשיג תוצאות אחרות צריך לדבר.
לא עם עצמנו, עם מישהו אחר שאנחנו במערכת יחסים איתו מול הדבר הזה שמפריע לנו.

לאחרונה הגיעו אליי שלוש נשים עוצמתיות ומעוררות השראה, שעשו ועברו דבר או שניים בחייהן. ועדיין שלושתן לא היו מוכנות לנהל שיחה קשה כשנדרשו אליה.
האחת הכניסה את בתה לפני כשנתיים לעסק משפחתי ושתיהן לא מרוצות מהעבודה המשותפת. היא מפחדת שתפגע ביחסים ובבתה אם תדבר.

השנייה מחלימה מסרטן וחווה עכשיו רצון לנוח ולקחת פסק זמן לעצמה בעוד משפחתה דוחפת אותה לחזור לעבודה וכועסת עליה שהיא "מתפנקת", היא מפחדת לאכזב אחרי שבעלה כל כך תמך בה בתקופה האחרונה.

השלישית בתפקיד בכיר וקורסת מעומס, רוצה לבקש עזרה ולהפחית את השעות או הפרויקטים ולהשאר באותם התנאים אבל מפחדת שתתפס בעין לא יפה ותאבד את מעמדה.

שלושתן הגיעו לנקודת קצה שדרשה מהן לעשות מעשה ולנהל שיחה מורכבת ואותנטית מול מישהו אחר, אבל הפחד מנהל אותן. הן מסתכלות רק על מה שיש להן להפסיד, ולא על מה שיש להן להרוויח.
רובנו ככה, אנחנו רוצים תוצאה מסוימת אחרת אבל אנחנו מפחדים מביקורת, מלפגוע או להיפגע, מלאכזב או להתאכזב, מלהרוס את מה שיש לנו, פחד מלחוות דחייה וכד'...
כל כך מפחדים לפגוע במערכת היחסים או במעמדנו ולכן אנחנו נמנעים ודוחים את המועד.
אבל שלא תטעו.
השלב הזה לא רק דוחה את הקץ, אלא יוצר נזק של ממש.
השיח הפנימי המתוסכל פוגע יותר כי הוא זה שמנהל אותנו, אנחנו מסתובבים עם תחושה שמשהו לא בסדר, לא ראוי ובלי לשים לב השיח הזה מכרסם במערכות היחסים כי התחושות הפנימיות מתעצמות ומשפיעות.

בגלל שלקחנו את העמדה הפאסיבית, אנחנו מקווים שהצד השני יהיה זה שיוזם. אבל לרוב, גם הצד השני נמנע.

הבעיה היא שלא למדנו לדבר על דברים שקשים לנו בצורה טובה. אנחנו רגילים לנהל את השיחות האלו בתוכנו, מה שגורם לנו להיות עוד יותר "מחוממים" על העניין אבל כלפי חוץ אנחנו יכולים לטאטא, להדחיק, להמנע, לדחות עד שאנחנו מגיעים למצב קצה ומתפרצים בדרך לא בריאה. מה שמרחיק אותנו עוד יותר מרווחה, מהתוצאה הרצויה.

יש לי בקשה אישית מכם, אל תדחו שיחות קשות.
תאפשרו לעצמכם להסביר מה לא עובד ולתת דרור לצרכים שלכם.
זה ממש משחרר להיות מסוגלים להגיד מה מפריע לנו, ולהצליח לראות מה נוכל להשיג בעזרת שיחה כזו.

אם אתם לקראת ״השיחה״, הנה כמה כלים ושאלות שהמענה עליהן יעזור לכם להתכונן ולנהל אותה בצורה בריאה ומיטיבה.

להציב תאריך ושעה ולקבוע פגישה- לא רחוק מדי (עוד חודש) וגם לא קרוב מדי (מחר) כדי שתוכלו להגיע מוכנים. עצם הקביעה תשים לכם אולטימטום לעשות את זה.
לייצר בהירות - מה התוצאה הרצוייה מבחינתי - מה אני רוצה להשיג ואיך הייתי רוצה שהצד השני ואני נצא מהשיחה? למשל בהבנה הדדית, בחיבוק, עם חיוך וכד'.
לראות את הטוב בצד השני ולנסות להבין מדוע הוא פועל ככה- כי נוח או ככה רגיל, כי מפחד משינוי, כי מפחד להיתפס כחלש, כי גם עליו יש לחץ כלכלי, כי קשה לו עם…
כשאנחנו רואים את הצד השני וזוכרים את הטוב בו, יותר קל לנו לנהל את השיחה ממקום בריא ולא מתוך התנגדות וריב.
להבין מי אני רוצה להיות בשיחה? שאלה שתשמור על הגבולות שלכם כדי שלא תצאו מאיזון. איזה אדם מיטיב אני רוצה להיות בשיחה? יכול להיות אדם מכיל, אותנטי, אוהב, נעים, מקשיב, בטוח בעצמו…
להתכונן לתגובה רצויה- מה אם הצד השני יגיד או יעשה בשיחה יכול להוציא אותי מאיזון ומה ישמור עליי באיזון ויאפשר לי להיות ממוקד באדם המיטיב שאני ובתוצאה הרצויה?
למשל אם הצד השני ירים את הקול, אני יכול לקחת נשימה עמוקה, להיזכר במי שאני רוצה להיות בשיחה מבלי שאגרר לתגובה של עצבים וכעס.

הרי ברור לכם שכשתגיעו לשיחה כזו מוכנים, תגידו לעצמכם - איך לא עשיתי את זה קודם?.
אז לא- אל תעשו את זה קודם, תעשו את זה נכון.
ואם אתם לקראת שיחה כזו ואתם חוששים, בואו נדבר.
אשמח לעזור לכם להתכונן לשיחה כזו.

מתי בפעם האחרונה משהו ממש טלטל אתכם? אני לא מדברת על המציאות של המלחמה, הזוועות, האובדנים. אני מדברת עליכם האישיים. מתי ...
29/02/2024

מתי בפעם האחרונה משהו ממש טלטל אתכם?
אני לא מדברת על המציאות של המלחמה, הזוועות, האובדנים. אני מדברת עליכם האישיים.

מתי מישהו אמר לכם משהו שהוציא אתכם מאיזון, משהו לא הסתדר כמו שרציתם, לא קיבלתם העלאה בשכר שציפיתם לה, פיטרו אתכם, רבתם עם הבעל / הילדים, לקוח/ה או המנהל/ת העבירו עליכם ביקורת פוגעת, תפסתם מישהו קרוב אליכם בשקר או חלילה גילו משהו בריאותי.

ברגעים האלה מופיע רגש חזק ועוצמתי שמתחיל לנהל אותנו. תחושה לא נעימה בתוכנו שמתחילה להריץ תסריט שלם של מחשבות בלופ. מחשבות שנועדות להצדיק את הרגש ואת ה"לא בסדר".
אני מכירה את זה גם. זה כשהלב שולט על התודעה.
אנחנו יכולים להרגיש את זה דרך כעס בלתי נשלט, עצב עמוק, פחד, חרדה, אכזבה… והרגשות הקשים האלה, הם כל מה שאנחנו יכולים להרגיש ולחשוב עליו.

והרגש הזה פשוט מנהל אותנו, מנהל את המחשבה שלנו. והנה, אנחנו מוצאים את עצמנו בלופ שאי אפשר לצאת ממנו. הרגש מפעיל את המחשבה, שמעצימה את עוצמת הרגש, שמתדלקת את המחשבות. וזהו, אי אפשר לצאת מזה.

אני קוראת לזה להיתקע בחניון, המצב הזה משאיר אותנו בקומה נמוכה או תחתית בתוך עצמנו. בלי חלונות אוורור, בלי אור, בלי אוויר תקין.

הפתרון לצאת מהחניון זה למצוא את המעלית שתעלה אותנו לקומה גבוהה יותר.
הכוונה שלי היא שבמקום להיתקע בחניון - בטלטלה, ברגש הבלתי נשלט, במחשבות המורידות, אנחנו צריכים למצוא את המעלית שתיקח אותנו למעלה. לתודעה גבוהה יותר ובכך נאזן את הרגש. התודעה הזו, אם נתרגל אותה, תעזור לנו לצאת מהחניון. היא תעזור לנו להתגבר על הלופ כי נהיה קצת מעליו.

רק שזה לא כזה פשוט, כי כשאנחנו בחניון נדמה לנו שלעולם לא נמצא את המעלית, שנלך לאיבוד בתוך החניון הזה.

כשהרגש משתלט ואיתו המחשבות שמורידות אותנו, אנחנו תקועים בסיבובים אינסופיים בחניון.
כשהחרדה משתלטת, הכעס, העצב העמוק נדמה לנו שזה המצב ומעכשיו לעולם נתקע עם התחושות האלו, אלא אם כן משהו ישתנה במציאות החיצונית או שמישהו יגיד לנו שלא קרה מה שקרה לנו.

אין לנו באמת שליטה על המשבר / הבעיה שקרו לנו, הם בלתי רצויים או צפויים. השליטה היחידה שיש לנו היא האם אנחנו שוקעים בתוכו ונתקעים או שאנחנו מוצאים את הכוחות לטפס ממנו. האם אנחנו נשארים בחניון או מוצאים את המעלית.

כדי לא להיתקע ולא להיות נתונים לשליטה של הרגשות שלכם, כל מה שנדרש בשלב הראשון זה לעשות זום אאוט, לקחת איזשהו מרחק כדי שתוכלו להתמודד עם המשבר בצורה טובה ומאוזנת יותר וכדי שתוכלו לצמוח ממנו למרות הקושי.


אני רוצה לשתף אתכם בשלוש טכניקות שעוזרות לי למצוא את המעלית פעם אחר פעם.
הסחות דעת- לפעול ולהיות אקטיביים בדברים אחרים שלא קשורים לבעיה או למשבר. אולי התפקוד יהיה נמוך מהרגיל אבל חשוב להיות בפעולה. אם יש משבר בבית, דווקא כן תמשיכו לעבוד. אם המשבר בעבודה, כן לפגוש אנשים שאוהבים, לעשות ספורט, ללכת למקומות שמייצרים עבורכם הסחת דעת כמו הופעה, סרט, תערוכה, פעילות ספורטיבית, חוג וכד'....

לדבר את היש - למרות מה שקרה לי, מה יש לי? מה כן טוב בחיים שלי? להזכיר לעצמי את היש בחיים ולא רק את החוסר, את מה אין לי עכשיו או מה איבדתי.

לעשות עבור אחרים - איפה צריכים אתכם דווקא עכשיו? איפה התרומה שלכם חשובה? איך המשמעות של מי שאתם יכולה לבוא לידי ביטוי ולהיות לעזר לאחרים? זה יכול להיות שלמרות שאתם חווים משבר בעבודה, תוכלו להתמקד במשמעות שלכם כבני זוג, כהורים, חברים או אפילו להחליט להתנדבר במקום שבו תממשו את היכולות שלכם. מצאו את המקומות שבהם דווקא עכשיו אתם יכולים לתרום ולהרגיש את המשמעות שלכם, שאינם קשורים לבעיה או למשבר.

שלושת אלו יקחו אתכם למעלית. הם לא יפתרו את הבעיה או ישכיחו את מה שקרה אבל ברגע שתתחילו ליישם אותם, תוך מספר ימים אתם תראו שאתם בקומה גבוהה יותר, עם יותר אור ויותר חמצן - עם רגש מאוזן יותר ועם אפשרות להתמודד בצורה טובה ומצמיחה עם מה שקרה.

אני רוצה שתזכרו, להיות בחניון זו לא גזירת גורל.
זו האחריות שלנו להיות אקטיביים ולמצוא את המעלית.

"כולם חולים עכשיו, לא פלא עם כל הסטרס שחווינו... "זה משפט ששמעתי השבוע מאחת המטופלות שלי. כשהתחלתי לעסוק בחיבור בין גוף ...
23/02/2024

"כולם חולים עכשיו, לא פלא עם כל הסטרס שחווינו... "
זה משפט ששמעתי השבוע מאחת המטופלות שלי.
כשהתחלתי לעסוק בחיבור בין גוף נפש, המשפטים האלו כמעט ולא נשמעו.

אבל עם התפתחות התחום ההוליסטי, מחקרים וטכניקות טיפול, היום אנחנו כבר מבינים את ההשפעה של הנפש על הגוף (ולהפך) ולכן זה לא מפיל לסתות כשאני מצהירה שסטרס מהווה גורם מספר אחד למחלות.

מכירים את זה שבתקופות שאין לכם שום רצון ללכת לעבודה ואתם מרגישים בגוף את ההתנגדות הזו לקום בבוקר, פתאום אתם נהיים חולים - מה שמכריח אתכם להישאר בבית?
או שאחרי תקופה מאוד לחוצה ועמוסה שחוויתם, בין אם זה טיפול במישהו אחר או פרוייקט גדול בעבודה, בשנייה שהיא עוברת אתם נהיים חולים- הגוף מכריח אתכם לעצור.

מערכת החיסון שלנו מושפעת ממערכת הרגשות שלנו וכשאנחנו מדכאים את הרגשות שלנו והצרכים שלנו או לא קשובים ומתנגדים להם, מערכת החיסון תגיב בהתאם.
חוסר ההקשבה גורם לנו ללכת נגד מה שאותנטי ונכון עבורנו וזה קורה בעיקר בגלל כל מיני דפוסים שאימצנו.

אני קוראת להם דפוסי ה"אדם הטוב". הם נוצרו מתוך רצון להיות טובים לאחרים אבל איכשהו בדרך הם גם גרמו לנו לאיזשהו מחיר או ויתור על חלקים בנו, בטח על האני האותנטי והרגשות האותנטיים שלנו.

דפוסי האדם הטוב יכולים להיות ריצוי, דאגה לאחרים תוך התעלמות מהצרכים שלך, תעדוף תפקיד ואחריות על פני הצרכים שלך (למשל עובדים גם שחולים, לא עוצרים, מולטי טסקינג שמייצר סטרס), הימנעות מלהביע רגשות במערכות יחסים, הימנעות מלריב או לכעוס, לקיחת אחריות על רגשות של אחרים או הזדהות טוטאלית עם האחר, נתינה ללא גבולות, איסור להישבר או להראות פגיעות וכד'…

העניין הוא שהחברה שלנו מעודדת התנהגויות כאלה.
״וואוו, איזה אמא מדהימה היא, היא תיתן לילדים שלה גם כשלה אין״
״הוא איש טוב, הוא תמיד עוזר לאנשים אחרים גם אם זה לא נח לו״

אנחנו נותנים ״פרס״ של טוב לב וחוזק, לאנשים שאולי הם באמת טובים, אבל מוותרים על עצמם ועל הצרכים שלהם פעם אחר פעם.

אני מניחה שחלקכם זיהה את עצמו בפוסט.
כמו שאמרתי, מלמדים אותנו לרצות, לקחת אחריות ולוותר. זה תרבותי.
אבל אני כאן להגיד שאנחנו לא חייבים לוותר על עצמנו. על מה שחשוב לנו. על הרצונות שלנו.
מותר לנו להביע אותם ואפילו רצוי תוך למידה לעשות זאת בצורה בריאה.

זיהיתם את עצמכם באחד הדפוסים שכתבתי עליו? אז מה אפשר לעשות?

זיהוי הדפוס והבנה איך הדפוס משרת את אותו רצון עמוק שקיים בנו. מה אנחנו משיגים דרכו? אהבה, שייכות, הערכה, כבוד, שקט, שלווה, משמעות….

איזה צרכים אחרים ורגשות אתם מדכאים דרך הדפוס? מאיזה צורך ורגש אתם מתעלמים דרך הדפוס? יכול להיות רגשות של כעס, אכזבה, עצב, תסכול. הצרכים יכולים להיות שיקשיבו לכם, שיבינו אתם, שיעזרו לכם, שיאהבו אתכם בלי שתתנו כל כך הרבה, שיראו אתכם, צורך במנוחה…

להתחיל לתרגל ביטוי של הרגשות האותנטיים בצורה בריאה - דרך כתיבה, דרך שיתוף אדם כלשהו שאתם יודעים שיכיל את מה שאתם מרגישים ויבין אתכם.

גבולות - ללמוד להגיד לא. להגיד לא זה אומר להגיד לא לדפוס ולהתחיל להגיד כן לעצמכם, לרגשות ולצרכים שלכם. להתחיל לתעדף אתכם לפחות בדברים הקטנים.
בחרו משהו אחד קטן שאתם מרגישים שכבר פוגע ומחליש אתכם ותתנסו בהצבת גבולות ואמירת הלא. זה יכול להיות דרישה או בקשה של מישהו בסביבתכם, זה יכול להיות הכלה של מישהו בקרבתכם, זה יכול להיות עבודה עד שעות מאוחרות, זה יכול להיות להפסיק את השתקת הרגשות ולהתחיל להביע אותם….

תזכרו שתמיד אפשר לשנות ואתם יותר חשובים מהדפוס שלכם. החיבור לעצמכם, הליגיטימציה לצרכים ולרגשות היא קריטית לבריאות הפיזית והנפשית שלכם.

כנשים יש לנו כל כך הרבה תפקידים. אנחנו אמהות, בנות זוג, חברות, ילדות, אחיות, מנהלות, עובדות… כל-כך הרבה כובעים שצריך לתפ...
01/02/2024

כנשים יש לנו כל כך הרבה תפקידים.
אנחנו אמהות, בנות זוג, חברות, ילדות, אחיות, מנהלות, עובדות… כל-כך הרבה כובעים שצריך לתפעל מול אנשים שונים.

רוב הנשים שאני פוגשת מדברות על הרצון לאזן בין בית לעבודה ועל הקושי שלהן מול זה.

"הבית דורש ממני כל כך הרבה, יש אינסוף משימות, מלא התעסקות עם הילדים ואני מותשת. אני רק רוצה כבר שקט מהכל".

"העבודה שלי אינטנסיבית, אני מרגישה שאני במירוץ כל יום ובסופו אני לא מרוצה. מרגישה שאני לא מספיק עם הילדים, לא משקיעה בעצמי ובטח לא בזוגיות. אני מתוסכלת ועייפה".

המשפטים האלו מוכרים גם לך?

לעיתים נדמה שמי שהמציא את המונח ״איזון בין בית לעבודה״ לא קשור למציאות. אז אני טוענת שבגלל ריבוי הכובעים, זה בכלל הרצון האמיתי להרגיש איזון בתוכנו.
השאיפה היא לא בהכרח איזון חיצוני אלא לחיות בשלווה ובשמחה, תוך מימוש עצמי בתחומי חיים שחשובים לנו מבלי להזניח את עצמנו בדרך.

מהנסיון שלי, זה לגמרי אפשרי לחיות ככה.
לחיות באיזון זה לבחור איך להגיב בתוך סיטואציות.
זה להבין שלמרות דברים לא מושלמים, יש הרבה טוב שאפשר להסתכל עליו.
לחיות באיזון זה לא ליפול לקצוות שמכלים לנו את האנרגיה.

כן, אני לא אומרת שקל להגיע לשם.
אבל זה לגמרי אפשרי.
הנה שלושה דברים שתוכלנה לעשות כדי להתחיל להרגיש מאוזנות מבפנים :

#1 שינוי הגישה כלפי העומס
עומס לא בהכרח רע לנו, אנחנו אמורות להיות בעשייה, בתנועה, בהתפתחות.
הבעיה נוצרת באיך אנחנו מפרשות את העומס בחיינו, איך אנחנו מתייחסות אליו.
אם נראה את העומס כמשהו שלילי - נהיה ממורמרות מכל משימה, נחשוב למה דווקא אני צריכה לעשות, ניתן מקום למחשבות של נמאס לי, לא בא לי, רק אני עושה וכד'...

אם נראה את העומס כמשהו חיובי- ״אני אשה שלוקחת אחריות, החיים שלי מלאים, זכיתי שיש לי את היכולות האלו״… אנחנו נחווה בוודאות פחות סטרס סביב העומס ויותר נינוחות.

לדוגמא בפעם הבאה שאת מבשלת במקום להגיד לעצמך ״לא בא לי ואין לי כוח״ ובכל זאת לעשות, תגידי לעצמך ״אני שמחה שיש לי את היכולת, איזה כיף שיש לי למי לבשל, זה לא על חשבוני אלא בשבילי ובשביל האנשים היקרים לי….״

אגב, חלק מניהול העומס הוא גם להבין מתי הצלחת שלך עמוסה מדי, ולהחליט להוריד ממנה כדי לפנות לעצמך קצת יותר זמן. למשל, זה יכול להיות לבקש מבן הזוג לבשל את ארוחת הערב, או להזמין מבחוץ.

לנהל את החיים במקום לתת לחיים לנהל אותי
מה זה אומר?
כשאנחנו נותנות לחיים לנהל אותנו אנחנו בעצם הופכות למעין "קורבנות" של המציאות. מעבירות ימים ושנים שלמות באוטומט, עם ה"צריכים" והתירוצים, תוך ויתור על עצמנו. מעמיקות את הפער בין החיים שלנו עכשיו לחיים הרצויים שלנו.

כשאנחנו מנהלות את החיים אנחנו בעצם בתודעה יוצרת ומתפתחת, זה אומר שאנחנו לוקחות אחריות ביצירת החיים שלנו ולוקחות אחריות לבחור בנו.

ברגע שאנחנו מתעדפות את עצמנו ומאמינות שגם אנחנו חשובות, יש לנו את היכולת לנהל את הלו"ז ואת החיים. פתאום אנחנו מצליחות להכניס גם את הדברים שאנחנו רוצות עבורנו או שחשובים לנו.
הרי אנחנו יודעות שכמעט כל דבר אנחנו מצליחות לנהל עבור אחרים, אז למה לא גם עבורנו?

לייצר בהירות
לדעת מה באמת חשוב לי, איך הייתי רוצה שהחיים שלי יראו.
איזה תחומים משמעותיים לי שכיום אני חווה סביבם חוסר שביעות רצון או פער. לכתוב אותם בצורה ספציפית.
למשל הייתי רוצה להיות עם הילדים כל יום אחה"צ או הייתי רוצה לשבת בשקט ונינוחות פעמיים בשבוע לארוחת ערב עם הילדים (לעומת הייתי רוצה יותר זמן עם הילדים.)
הייתי רוצה לעשות פעמיים בשבוע ספורט, לצאת פעם בשבוע עם בן זוגי או חברות, לקרוא כל יום ספר וכד' במקום הייתי רוצה לעשות ספורט, להיות יותר עם בן זוגי, לקרוא ספרים...
כשאנחנו מייצרות בהירות וספציפיות הרבה יותר קל לנו לתעדף, לראות שזה אפשרי, להכניס למשבצות של לו"ז ולגרום לדברים לקרות.

תראי, הכל מתחיל בתודעה שלנו.
ביכולת שלנו להחליט אם משהו מתאים לנו או לא.
התגובות שלנו, הדרך בה אנחנו חוות את המציאות, מושפעות מהיכולת שלנו להכיל את הסיטואציה.

לפעמים, כשהכוס שלנו מלאה מדי - היא פשוט עולה על גדותיה.
אני מציעה להכניס כמה הרגלים פשוטים לחיים, שהופכים את התחושות שלנו לגבי עצמנו, לטובות יותר, מעצימות יותר.

בתכלס, הגיע הזמן לשים את התירוצים ולהתחיל לאהוב את עצמך יותר.
כתבתי ספרון דיגיטלי בדיוק על זה ואת יכולה להוריד אותו ללא עלות.
בלחיצה על הלינק בתגובה מורידים את הספרון ״איך לאהוב את עצמך קצת יותר ב 2024 ״

איזה קשה זה לקבל החלטות. במיוחד היום, עם אי הודאות במדינה ושיש שפע מידע ואפשרויות, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתבלבלים ...
30/01/2024

איזה קשה זה לקבל החלטות.

במיוחד היום, עם אי הודאות במדינה ושיש שפע מידע ואפשרויות, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתבלבלים ולא מצליחים להחליט.

הראש מלא ברעשים - אולי נעשה טעות, אולי נפספס הזדמנות אחרת ונחמיץ, אולי נגלה שיש משהו טוב יותר, אולי עדיף שלא, אולי זה לא הזמן, אולי ההחלטה תדרוש מאיתנו שינוי שמפחיד ומלחיץ אותנו… כמה רעש.

הקושי לקבל החלטות יכול לפגוש אותנו בדברים גדולים ומהותיים כמו מה ללמוד ואיפה, במה לעבוד, איפה לגור, האם לקבל את הקידום, האם להישאר בזוגיות, האם להירשם לתוכנית תזונה או להתחיל ספורט חדש וכד' ועד להחלטות קטנות יומיומיות כמו מה ללבוש, מה לאכול, האם לקום מהמיטה או להמשיך לישון, האם לראות סרט מסוים או לפגוש אדם מסוים, האם לקנות בגד כלשהו ועוד…

יש אנשים שקל להם לקבל החלטות. הם פשוט יודעים.
רובנו לא כאלה. ההתלבטויות משאירות אותנו בלופ של ״צריך לקבל החלטה״ אבל בגלל שזה לא פשוט, אנחנו נמנעים, דוחים, חופרים ומתישים את עצמנו או מחכים לרגע האחרון ומחליטים מחוסר ברירה.
כאנשים, קשה לנו עם חוסר וודאות אבל עלינו ללמוד לנווט את עצמנו בתוך עולם של אי וודאות.

לכן, אני רוצה לתת לכם 6 כלים שיעזרו לכם לקבל החלטה נכונה מבלי להיגרר ללופ של הימנעות ודחיינות.

- שאלו האם יש עוד אפשרות?

לרוב בחירה בין 3 אפשרויות (ולא 2) מקלה על ההחלטה. בנוסף, שאלה זו מאפשרת לנו למצוא עוד דרך או אפשרות שלא חשבנו עליה, אפילו טובה יותר.

- לכתוב

כתבו בצורה שוטפת ואינטואיטיבית את ההתלבטות שלכם. אחרי 5 דקות שפשוט תכתבו את ההתלבטות, הדילמה, הקושי, המחשבות שלכם, הרגשות וכל מה שעולה בכם סביב ההחלטה, אתם תגיעו לבהירות ותובנה.

- להשתמש בדמיון

בעיניי זה הכלי החזק ביותר שמאפשר לנו להתסכל על ההתלבטות ממרחק ולראות מה נכון לנו. דמיינו את עצמכם ואת החיים שלכם בכל אחת מהאפשרויות ושימו לב איזה אפשרות מייצרת יותר שקט או התרגשות חיובית.

- להקשיב לגוף

חשבו על כל אחת מהאפשרויות בנפרד והקשיבו מה הגוף שלכם אומר - באיזה אפשרות הגוף מרגיש קל ונעים ובאיזה אפשרות הגוף מרגיש מכווץ וכבד.

-לשאול את עצמכם

אם הכל היה אפשרי עבורי, שאין לי שום מגבלה ואני יודע/ת שאצליח, באיזה אפשרות הייתי בוחר/ת?

- לשים אולטימטום

החלטות שדורשות מענה מהיר (כמו מה ללבוש/ לאכול) תתנו לעצמכם 10 שניות והחליטו, להחלטות מהותיות יותר- שימו לכם אולטימטום של 48 שעות וקבלו החלטה.

לפעמים, חוסר ההחלטיות היא משהו שדורש קצת יותר עבודה.
אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתקשים לקבל החלטות - בואו נדבר.

למה כשאנחנו רואים אנשים ש״עפים על עצמם״ אנחנו קצת מתכווצים?לרובנו יש לפחות חברה אחת שאנחנו אומרות עליה "וואו איך היא אוה...
25/01/2024

למה כשאנחנו רואים אנשים ש״עפים על עצמם״ אנחנו קצת מתכווצים?

לרובנו יש לפחות חברה אחת שאנחנו אומרות עליה "וואו איך היא אוהבת את עצמה, אם רק יכולתי להיות רבע ממנה באהבה העצמית שלה."

אנחנו אומרות את זה ולא מאמינות שנוכל גם.

את קוראת את הפוסט הזה ואומרת לעצמך ״הלוואי, אבל אני אחרת״.
ואני מוסיפה שכדי שתוכלי לחיות בשלום עם עצמך את צריכה קודם כל לדאוג לכל העולם ואז את.

כי את יודעת שאם את לא תעשי את כל הדברים אף אחד אחר לא יעשה. זה גם לא בערכים שלך להיות קצת אגואיסטית.

תמיד יש דברים דחופים וחשובים יותר לפניך.
לנקות, לבשל, לקחת, להחזיר, לתאם, לבדוק, לתקן, להזמין, לסדר… תמיד הכל מגיע לפני הזמן האישי שלך.

ואותה חברה, מתחילת הפוסט, היא אולי מצטיינת באהבה עצמית ואולי אפילו מצליחה מאוד בחייה אבל את לא לגמרי בטוחה שהיית רוצה להיות כמוה. כי זה לא מתאים לאופי שלך.

ונדמה שבשביל להיות כמוה תצטרכי לוותר על טוב הלב והנתינה שלך. אבל בסופו של יום את לא מרגישה באמת שאת כזו נהדרת, להיפך את נעדרת מעצמך. מסתכלת במראה ולא מכירה את מי שהפכת להיות. גם החיים שלך, הם לא מה שדמיינת שהם יהיו.

אני פוגשת בקליניקה את אותן נשים שמרגישות שהגיעו מים עד נפש, שכבר קורה משבר כלשהו בחיים שמחייב אותן לשנות את הדרך ולעלות את עצמן בסולם סדר העדיפויות.

להפסיק שנים של זלזול עצמי, צמצום וחוסר אהבה לעצמן.

זה משתקף במערכות יחסים מסוימות בחייהן – תחושת חוסר הערכה בזוגיות, מאבקים עם הילדים, ויתור על מימוש בקריירה או מימוש של חלום כלשהו, יחסים בעייתיים עם אוכל ועוד. בפנים מרגישות מרוקנות וכועסות.

כמטפלת, אני יודעת שזה יושב על דפוסים של שליטה, תפקידים של אחריות שלקחנו בגילאים צעירים או תבנית של אפשר לאהוב אותנו רק בתנאי שאנחנו בסדר.

כאישה, תאמינו לי שאני מכירה את זה מקרוב. בייחוד לנו כנשים עם כל אינסוף התפקידים שאנחנו מחזיקות, קל לנו לוותר על עצמנו.

עכשיו כשבני הזוג במילואים, כשהילדים חוששים מהמצב, כשכל המדינה על הרגליים - הרבה יותר פשוט להרגיש אלטרואטיסטית ולדחוק את עצמך עוד יותר אחורה בסדר העדיפויות. זה צו השעה. זה מה שלימדו אותנו לחשוב.

ואני בכלל לא לוקחת מהחשיבות של מה שקורה לנו ברמה הלאומית, אבל אני כאן להזכיר שגם כמה דקות של תשומת לב, יכולות לעשות להרגשה שלך הבדל עצום.

כתבתי ספרון עם 11 הרגלים שיעזרו לך לאהוב את עצמך קצת יותר. להשקיע בעצמך. לשים את עצמך קודם.

מספיק עם התירוצים, מגיע לך זמן לעצמך.

מוזמנות להוריד את הספרון ללא עלות בתגובה הראשונה.

Address

Ramat Hasharon

Opening Hours

Monday 09:00 - 20:00
Tuesday 09:00 - 20:00
Wednesday 09:00 - 20:00
Thursday 09:00 - 20:00
Friday 09:00 - 20:00
Sunday 09:00 - 20:00

Telephone

+972545600030

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אפרת נפתלי, טיפול, אימון, התפתחות אישית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to אפרת נפתלי, טיפול, אימון, התפתחות אישית:

Share