09/10/2025
הבוקר היה לי מפגש מרגש במיוחד בקליניקה.
זוג הורים מתוקים, שניהם הורים לילדה צעירה, הגיעו מלאי אהבה, אבל גם עם לא מעט תסכול ואי שקט.
הם סיפרו על הקושי להציב גבולות, על הרגעים שבהם היא בוכה בלי סיבה ברורה, על איך לפעמים הם מרגישים חסרי אונים מולה.
ואז, בתוך השיחה, האבא אמר משהו קטן אבל כל כך משמעותי:
"אני פשוט מפחד שהיא תהיה כמוני..."
ושם זה קרה.. רגע של תפנית.
הבנתי שלא מדובר רק בילדה הקטנה, אלא בילד הפנימי שבתוכו.
באותו חלק בתוכו שעדיין נושא כאב ישן, פחד או חוסר ביטחון – ושעכשיו, בלי שהוא שם לב, עולה שוב דרך ההורות.
וזו היתה ההזדמנות המופלאה לעשות עבודה עם החלק הזה בדיוק.
עצרנו. נשמנו.
דמיינו לרגע את הילד שהוא היה פעם.
ראינו אותו. דיברנו אליו.
והוא, האב הבוגר, הפך באותו רגע להורה של הילד הפנימי שלו.
משם התחיל משהו חדש.
כי כשהורה לומד להיות הורה לעצמו, משהו נרגע גם בילד שלו.
המערכת כולה נושמת אחרת.
אם גם אתם מרגישים לפעמים שהתגובות שלכם לא פרופורציונליות, שאתם מתוסכלים, או מפחדים שהילדים שלכם "יהיו כמוכם",
זה לא סימן שמשהו לא בסדר בכם.
זה סימן שהילד הפנימי שלכם מבקש חיבוק.
ואם תרצו שאשלח לכם אותו, כתבו לי בתגובות או בפרטי "הילד הפנימי" או "הילדה הפנימית" ואשלח באהבה 💛