הדרכת הורים - מורת נבוכים

הדרכת הורים - מורת נבוכים הדרכת הורים הוליסטית | ליווי רגשי ותודעתי | מומחית בהורות לתאומים | פענוח ציורים בתהליכים עומק | כתבו לי ונבדוק יחד איך נוכל להתחיל תהליך משנה חיים 💬

אמצע 2001 אני באמצעו של הריון ראשון וכבר נושקת ל- 32 חורפים.
מאחורי רזומה נכבד של תפקידים ניהוליים בתחומי השיווק והמכירות.
תפקידים גבריים, קראתי להם ומעט מאד ידע בכל הקשור להריון, לידה, הנקה והורות.
אז חיפשתי ומצאתי. קורס הכנה ללידה. לא יודעת מה דחף אותי אז למקום הזה אבל הבנתי שאני רוצה ללמוד, להתחיל לאסוף מידע על מה שעומד לקרות בחיי ובעצם לשנות אותם מן הקצה אל הקצה.
אפילו האיש שלי גיחך כשהוד

עתי לו שאנחנו מצטרפים לקורס הכנה ללידה. כמו הרבה גברים שפגשתי מאז בקורסים שאני העברתי שאל: "אבל הרבה נשים ילדו לפנייך והרבה גם ילדו, מה יש בדיוק ללמוד?"
היום אני מבינה שזה היה אחד מאותם הרגעים שאני נוטה לשחזר כדי להסביר ללקוחות שלי איך אני בעצם עושה את הבחירות שלי ולמה זה הופך את התהליך והתוצאות שלי להרבה יותר טובים.
בשנה ההיא yahoo היה מנוע החיפוש הכי טוב באינטרנט ולא היה קל למצוא חומר באינטרנט. Google המתוחכם עדיין לא היה עדיין בתמונה ומידע זה לא היה דבר שקל להשיגו באינטרנט. עדיין. בחיפוש שעשיתי בגינת האינטרנט הדלה דאז, מצאתי קורס הכנה ללידה ולידה מודעה קטנה. הזמנה לנשים לבוא ללמוד מקצוע – להיות מדריכת הכנה ללידה. תנאי הרישום היה להיות אמא. מכיוון שאז הייתי עדיין בהריון ולא אמא בפועל, גנזתי את הרעיון, אבל לא במקום עמוק מדי. מסתבר. שנתיים אחר כך, כשאני אמא לפעוט יפהפה וחמוד, הבנתי שזמני יקר מדי בשביל לבלות במשרדים כמנהלת שיווק, מכירות או תפעול, ואחרי אבחון יוצא דופן בצבעים (אורה סומא... על זה בפעם אחרת) יצאתי לדרך חדשה בחיי והתחברתי למהות האמיתית שלי. למי שבאמת נועדתי להיות. ונרשמתי לקורס שהיה לאבן הדרך בחיי המקצועיים – קורס מדריכות עיסוי תינוקות. המפגש הראשון שלי עם העצמי החדש שלי.
מאז אני במסע של גילוי ולימוד. חפרתי, נברתי, חקרתי ולמדתי כל מה שרק יכולתי ואני לא מפסיקה עד עצם היום הזה. חיפשתי כל מה שיכול לתת לי ידע וכלים על עולם האמהות, הנשיות, המשפחה וסובב את העולמות האלה.
את הכל ספגתי דרך כל החושים האפשריים – מגע, ריח, התבוננות והרבה הקשבה וצעדתי בטוחה בדרכי יותר ויותר, מגלה את מרכיבי הגנום האמיתיים שלי, את הנשמה שלי שבאה לכאן בשביל משהו באמת חשוב. משהו שהוא "עולם ומלואו". "עולם ומלואו" זה השם שבחרתי שילווה אותי. בחרתי בו כי ילדים הם עולם ומלואו, כי משפחה היא עולם ומלואו. כי היום זה ה'עולם ומלואו' שלי.
לצד משפחתי שהתרחבה ומפעוט אחד יש לי היום ארבעה בנים שגדלים מהר מדי (ומחייבים אותי ללמוד על גיל ההתבגרות כי אף אחד לא מעיז להגיד לך כמה הגיל הזה מאתגר כשאת רוצה להיות אמא ;) ), ממדריכת עיסוי תינוקות הפכתי למדריכת הכנה ללידה, ודולה, ומדריכת הנקה, מודריכת הורים וגם מלווה נשים בצמתי חיים. ומבחינתי השלם גדול בהרבה מסך החלקים.
היום, הידע נגיש לכולן ואני יודעת שהתפקיד שלו הוא לתת יד, לעזור לאשה לחזור לשורשים ולבסיס האיתן שלה, ולאפשר לה ולמשפחתה למצוא את העוצמה הפנימית שקיימת בה, את הביטחון לסמוך על עצמה במסע האמהות שמלא בבחירות מגוונות, שמתאימות למשפחתה, לילדיה ולה.
הנתינה שלי היא רבה ומעצימה. גם אותי.
בכל מפגש לקראת לידה, אני מרגישה איך אני מתחדשת בעוד כמה תאים של הבנה. בכל יעוץ הנקה אני יראת כבוד כלפי האישה שמולי ורוטטת בתוכי את התדר הנפלא שהיא משדרת לתינוקה ולעולם כולו.
בכל תהליך אחרי לידה או בצומת דרכים בחייה אני נפעמת מהזכות שנפלה בחלקי להיטיב עם הקהילה שלי, למען הנשים שבוחרות לתת לי מקום בדרכן האימהית.

שלך,
איילת להב
איתך בבריאת העולם ומלואו שלך.

היום לפני עשרים שנה 🫣(אולי אתמול, אולי שלשום, לא נהיה קטנוניות)מחכה, מחכים, עומדת להתפוצץ 🥵עייפה למדי (understatement  ל...
31/05/2025

היום לפני עשרים שנה 🫣
(אולי אתמול, אולי שלשום, לא נהיה קטנוניות)
מחכה, מחכים, עומדת להתפוצץ 🥵
עייפה למדי (understatement לגמרי חח)
נפוחה (לא מצליחה לנעול אפילו סנדלים)
מותשת... כן זו המילה שיכולה לתאר את החוויה
כשאני מגלה שעברו 40 (!!!) שבועות
והם, החמודים האלה, עדיין לא יצאו לפגוש אותי.
כי אשכרה טוב להם בפנים, אז למה לצאת?
ומה קורה במחשבות ובלב:
אני כבר כמהה לפגוש אותם,
להחזיק בידיים ולא בבטן
(כמה אפשר להחזיק לבד? חחח)
ולגלות מי הם
איך הם נראים
למי הם דומים
איזה אופי הם ישאו בשלב ראשון
כשהם יגדלו ובכלל...
ובעיקר..
איך ל₪@ # מטפלים/מניקים/מגדלים שניים בו זמנית???
ברור שפחדתי מזה לאללה,
כי זה באמת מפחיד.

אז עשרים שנה חלפו
והתמונה הזו היא חלק משמעותי גם מההורות שלי וגם מהמקצוע שלי -
מלווה, מדריכה ותומכת במשפחות עם תאומים.
אז לכבוד חגיגות סיום העשור השני
בחיי כאמא לתאומים
וכניסה לעשור השלישי (אמאלה ואבאלה, הילדים מחליפים קידומת אההה 🤪)
אני מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם
שם אעלה בחודש הקרוב כל יום בסטורי
סיפורים, הגיגים, טיפים
מחבלי הלידה, הגידול והחיים שלי ושלנו
כאמא, כהורים ומשפחה עם תאומים -
המועדון הכי שווה שהוזמנתי להצטרף אליו 😍

⛓️‍💥לינק לדף שלי באינסטגרם - https://www.instagram.com/ayelet_lahav?igsh=MXY3dW13dWN6MDZkeA==
(כן, אשמח כמובן אם תשתפו מי שזה רלוונטי לו 🙏)

🎧 פרק חדש בפודקאסט! והפעם – כסף, פנסיה ומה שביניהםמי שמכיר אותי יודע – אני טיפוס די ספונטני. מאמינה שהחיים זורמים, שהלב ...
19/05/2025

🎧 פרק חדש בפודקאסט! והפעם – כסף, פנסיה ומה שביניהם

מי שמכיר אותי יודע – אני טיפוס די ספונטני. מאמינה שהחיים זורמים, שהלב יודע, ושיהיה בסדר ❤️
אבל ככל שאני פוגשת עוד ועוד משפחות והורים – אני מבינה שיש תחומים שפשוט אי אפשר לדחות אותם.
כמו למשל... להבין מה קורה עם הפנסיה שלכם. או לדעת אם יש לכם ביטוחים מתאימים. או בכלל – לדעת מה לשאול כשמדובר בכסף עתידי.

אז הזמנתי לפודקאסט שלי מומחה אמיתי בתחום הפיננסים והפנסיה, כדי שנעשה יחד סדר – גם עבורי, וגם עבורכם.
בלי לחץ. בלי הפחדות. רק ידע בהיר, מעשי, שמיועד בדיוק לכם – ההורים, בני הזוג, המבוגרים האחראים שמנהלים משפחה שלמה.

📌 אני לא מאמינה בלהפוך כל דבר ל"פרויקט", אבל יש דברים ששווה להבין אותם בזמן – כדי לא להצטער אחר כך.

האזינו לפרק – אני בטוחה שתמצאו בו תובנות חשובות, אפילו אם אתם כמוני – טיפוסים של "יהיה בסדר" 😄
ואם אהבתם – תשתפו עם חברים, משפחה, הורים צעירים או מבוגרים – כל אחד צריך להכיר את הבסיס.

🎙️ הפודקאסט שלי להורים – מלא תכנים שמרחיבים את התודעה והפרקטיקה ההורית – לא רק בילדים, גם בעצמנו.

לינקים לפרק בתגובות 🔗

יש משהו עקום באופן שבו החברה שלנו פועלת היום.אנשים שוכחים לחשוב.שוכחים להרגיש.נותנים לקולות מבחוץ לנהל את הפנים.נותנים ל...
08/05/2025

יש משהו עקום באופן שבו החברה שלנו פועלת היום.
אנשים שוכחים לחשוב.
שוכחים להרגיש.
נותנים לקולות מבחוץ לנהל את הפנים.
נותנים לשפה של דוחות, אבחנות, תגיות – להשתלט על האהבה, על הדאגה, על ההבנה הבסיסית של מי הילד שלהם באמת.

יותר מדי הורים פונים אליי בתקופה האחרונה אחרי שקיבלו אבחון על הילד.
לא אחת אני רואה שהם כבר לא מצליחים לשמוע את עצמם.
שהקול הפנימי שלהם – זה שמכיר את הילד הכי טוב – הושתק על ידי רעש חיצוני.
רעש של פחד. של אשמה. של תחושת חוסר אונים.

וזה לא הם – זה כולנו.
חברה שמלמדת אותנו להאמין למי שיודע יותר, למי שיש לו סמכות, למי שמניח לנו "פתרונות".
אבל לפעמים הפתרון הוא לעצור.
ולזכור:
המערכת לא תמיד רואה את הילד.
היא רואה תסמין. בעיה. שורה במערכת.

ואם הילד שלך לא נכנס לתבנית – הוא לא הבעיה.
אולי דווקא התבנית צרה מדי.

אני מאמינה בהורים.
מאמינה באינטואיציה.
מאמינה שיש דרך אחרת – דרך שמכבדת את הילד, את המשפחה, את הנשמה החופשית.

אם המילים האלה נוגעות בך –
אם אתה או את מרגישים שאיבדתם קצת את הדרך –
בואו. אני כאן.
אפשר להחזיר את הריבונות לידיים.
וזה משנה חיים.

יש רגע כזה שבו את כבר לא יכולה יותר להמשיך ככה.משהו בפנים מתכווץ. את עייפה מלהחזיק, לנסות להבין לבד,ואת שואלת בשקט:"איך ...
16/04/2025

יש רגע כזה שבו את כבר לא יכולה יותר להמשיך ככה.
משהו בפנים מתכווץ. את עייפה מלהחזיק, לנסות להבין לבד,
ואת שואלת בשקט:
"איך הגעתי לכאן שוב?"
"מה עוצר אותי באמת?"

ואז מגיעה האפשרות לשבת איתי.
סשן אחד. אבל לא רגיל.

לא שיחה "על הדרך", לא עוד לנסות לחשוב חיובי.
זה מרחב אמיתי, רגיש, מדויק.
שילוב של שיחה עמוקה, מדיטציה, התמקדות וחקירה שמגיעה עד השורש.

אני מקשיבה.
כמו רנטגן – לא רק למה שאת אומרת, אלא למה שלא נאמר.
אני עוזרת לך לראות את התדרים שמנהלים את החיים שלך,
לזהות את הדפוסים שהשתרשו עמוק –
ולבחור מחדש, ממקום נקי וחופשי יותר.

---

נשים וגברים שכבר עברו את זה איתי כתבו לי:

> "ממש כמו רנטגן הצלחת לסרוק אותי ולגעת בנבכי הנפש…"
"הצלחת להוציא ממני תובנות שמזמן לא העזתי לגעת בהן."
"הפגישה הזו הייתה צוהר לשחרור – שידעתי שאני צריכה אבל לא ידעתי איך להגיע אליו."

---

אם את מרגישה שמשהו בך מתעורר עכשיו – אל תתעלמי מזה.
ואם אתה קורא את זה, ומרגיש שזה נוגע גם בך – אתה יותר ממוזמן.

עלות הסשן: 480 ₪
פגישה אחת שיכולה לפתוח שער.
ולמי שתרצה – יש גם אפשרות להעמיק לתוך תהליך מתמשך.

כתבי לי בפרטי או הגיבי כאן – ואני אחזור אלייך.
אפשר גם אתה.

החיים שאת חולמת עליהם – מתחילים בצעד אחד אמיתי.

תתקשרי ונמשיך משם 054-6693075

**על הקשר בין סמכות לאמון**אנחנו כל כך רוצים שהילדים שלנו יכבדו אותנו, יקבלו את המילה שלנו, יראו בנו דמות ברורה ומובילה....
09/04/2025

**על הקשר בין סמכות לאמון**

אנחנו כל כך רוצים שהילדים שלנו יכבדו אותנו, יקבלו את המילה שלנו, יראו בנו דמות ברורה ומובילה.

אבל כדי שזה יקרה – הם צריכים קודם כל לסמוך עלינו ולתת בנו אמון מלא.
סמכות לא נבנית מלהרים קול או מלהציב אולטימטומים.

היא נבנית לאורך זמן, דרך החוויה העקבית של הילד שיש לו על מי להישען.

הנה כמה דוגמאות מהקליניקה שלי השבוע:
– אמא שמתוסכלת מהבת שלה שלא משתפת פעולה בכלל בבוקר, ואז גילתה שהילדה מרגישה שמקשיבים לה רק כשהיא צועקת.
– אבא שנעלב מהבן שלו שאומר לו "אתה לא מחליט עליי!", ואז הבין שבעצם הילד מרגיש שהוא לא מובן – רק מנותב.
– זוג הורים לתאומים שחווים קושי מתמשך בהצבת גבולות – כי לכל אחד יש אופי ותפיסת חיים שונה, והילדים מרגישים מבולבלים וחסרי ביטחון.

בכל המקרים האלו, ברגע שהתחלנו לעבוד על חיזוק הקשר, ההקשבה והאמון – משהו בפנים נרגע.
ומתוך השקט הזה – הגיעה גם היכולת להוביל, להציב גבולות, להוות סמכות.
אם אתם מרגישים שהילדים לא סומכים עליכם, או שאתם נאבקים על כל שיתוף פעולה – זה לא חייב להיות ככה.

אני מזמינה אתכם לשיחת הכוונה אישית – בה נבחן מה חסר במערכת היחסים, ואיך לבנות סמכות מתוך חיבור ולא מתוך מאבק.

cלהורים שעייפו, התבלבלו, אולי אפילו נשברו קצת...בימים האחרונים אני רואה יותר ויותר פוסטים ומקבלת לא מעט פניות של הורים ש...
24/03/2025

c
להורים שעייפו, התבלבלו, אולי אפילו נשברו קצת...

בימים האחרונים אני רואה יותר ויותר פוסטים ומקבלת לא מעט פניות של הורים שמרגישים מותשים, אבודים, מאוכזבים.
הורים שמרגישים שהם נכשלו. שהילדים לא "יצאו כמו שציפו", שיש ריחוק, פער, תסכול, אכזבה.
יש שם גם לא מעט אשמה, וגם הרבה כאב.

ואני רוצה לומר לכם – אני רואה אתכם. באמת רואה ובא לי לחבק אתכם חיבוק, כמו שהילדים שלכם רוצים. חיבוק שמשדר אמון. כי אני באמת מאמינה שכל אחד יכול.

האמת היא שהורות היא אחד התפקידים המורכבים והעמוקים ביותר שאדם לוקח על עצמו.
אין בה הפסקות. אין אפשרות להגיש מכתב התפטרות. אין תעודת הסמכה שמאשרת שאנחנו הורים טובים.

אבל למרות זאת ואף על פי כן – יש בה גם אפשרות אדירה להתמרה, לצמיחה ולהתפתחות. (תמיד טענתי שהורות היא הפלטפורמה הטובה ביותר להתפתחות אישית)
דווקא דרך המקומות שבהם אנחנו מרגישים הכי רחוקים – אפשר להתחיל את הדרך חזרה פנימה.
אל הקשר. אל הכוונה. אל הלב.

כשכואב לנו מהילדים, כשאנחנו מרגישים מיואשים או מתוסכלים מהם – זו בעצם קריאה עדינה (ולפעמים צורחת) להסתכל פנימה.
לא כדי להאשים את עצמנו, אלא כדי להבין: מה בי זקוק לריפוי? מה בתוכי לא קיבל מענה בילדותי? איזה דפוס מופעל בי מול הילד שלי?

הורות היא לא חוזה שמבוסס על תוצאה.
היא תהליך מתמשך של גילוי, של למידה, של התפתחות – שלנו כהורים, ושל הילדים כאנשים שלמים ונפרדים מאיתנו.

אז אם אתם מרגישים שאיבדתם את הדרך – עצרו רגע.
לא צריך לדעת מיד מה לעשות. רק להסכים להישאר.
להניח יד על הלב ולהיזכר: אני כאן. אני לומד. אני בדרך. אני הילד או הילדה שזקוקים לעין טובה שתאמין בי הפעם.

וזה – לא מעט בכלל..

אם הגעתם עד לפה, אם קראתם שורה ועוד שורה,
כנראה שעוד לא ויתרתם.
ואני רוצה לדבר איתכם. דווקא אליכם.

אני יודעת שהורות היא מסע לא פשוט.
אין בה קיצורי דרך, אין פתרונות קסם, ואין נוסחאות מוכחות.
יש בה לב חשוף. יש בה עבר שצף, דפוסים שמופעלים, כאבים ישנים שמתעוררים מחדש.
אבל יש בה גם – פתח לריפוי. ולחיים אחרים.

אני לא מבטיחה לכם שינוי קל.
ולא, אני לא מתבלבלת – תהליך עומק דורש מכם נכונות לפגוש את עצמכם בלי פילטרים.
זה דורש אומץ. נחישות. נכונות לפעמים לפגוש את הילד שאתם הייתם – כדי לפגוש באמת את הילד שלכם היום.

אם אתם מוכנים לעבוד, ואני מתכוונת באמת לעבוד –
אני כאן. לצעוד איתכם. להחזיק מרחב.
להאיר נקודות שלא ראיתם.
ולזכור איתכם, גם ברגעים הכי חשוכים,
שהלב שלכם יודע את הדרך הביתה.

אם משהו בכם התעורר בקריאה הזאת – זה לא מקרי.
שלחו לי הודעה ונבדוק יחד אם זה הזמן שלכם להתחיל תהליך.
תהליך עמוק. מחזיר חיות. מחזיר חיבור. מחזיר משמעות.
אני פה, בשבילכם

"איך יצרנו אותה?"שואל האבא, המום.'באותה דרך שיצרנו אותו". עונה האמא, בקול חומל.זה היה הרגע שחתם את הסדרה "התבגרות". בנטפ...
18/03/2025

"איך יצרנו אותה?"
שואל האבא, המום.
'באותה דרך שיצרנו אותו". עונה האמא, בקול חומל.

זה היה הרגע שחתם את הסדרה "התבגרות". בנטפליקס. רגע מצמרר של תובנה שנוחתת על הראש כמעט כמו סלע.
רגע שבו ההורים מבינים – הם לא יכולים לקחת קרדיט על הצלחת ילדם, בדיוק כמו שהם לא יכולים לשאת על כתפיהם את כישלונו.

המשפט הזה מטלטל ומערבל את הבטן, כי הוא חותך ישר לתוך השאלה שמייסרת כל כך הרבה הורים:
איך יכול להיות שילד אחד גדל להיות בוגר, אחראי ומעורר גאווה,
בעוד אחיו פונה לדרך אפלה, שובר מוסכמות, עובר על החוק?
איך זה יכול להיות ששני ילדים יצאו מאותו בית, מאותם הורים, והם כל כך שונים?
איך ייתכן שילדה אחת פורחת ואילו הילד השני נאבק, מתפרץ ושובר את הלב שלנו שוב ושוב?
איך זה שהאור שלה מסנוור אותנו, והצל שלו גורם לנו להרגיש כישלון?
הרי שניהם גדלו תחת אותה קורת גג.
קיבלו את אותה אהבה.
נולדו לאותם הורים.

אבל כאן טמונה האשליה.

כי ילדינו הם לא פיסות חימר בידינו, שניתן לעצב כרצוננו. הם באים לעולם עם המסע האישי שלהם, עם הנפש הייחודית שלהם, עם התמודדויות שנכתבו במסע חייהם.

הם נשמות עצמאיות. עם נתיבים שונים, עם בחירות שונות.
הם יכולים לצאת מאותו בית, אבל לא מתוך אותו סיפור פנימי.
ומה שנראה לנו כמו הצלחה או כישלון – הוא רק הדרך שבה אנחנו מנסים לתת פרשנות למסע שלהם.

אנחנו יכולים להשפיע, לכוון, להחזיק, אבל לא ליצור אותם מחדש.
כי הם לא שלנו, הם שלהם.

אז אם ילד מצליח—זו לא ההצלחה שלנו.
ואם ילד נאבק וקשה לו—זה לא הכישלון שלנו.

אבל זה גם לא אומר שאנחנו חסרי השפעה.
כי אם יש דבר אחד שכן תלוי בנו—זו הדרך בה אנחנו בוחרים להגיב.
האם נביט בהם באכזבה, או שנבחר לראות אותם בעיניים חומלות?
האם נהדוף אותם, או שנישאר שם, יציבים, גם כשהם מתנגדים?
האם נאחז בציפיות שלנו, או שנלמד לאהוב אותם, ממש כמו שהם?
כהורים, אנחנו רוצים להרגיש שליטה.
אנחנו רוצים להאמין שאם רק נעשה הכל נכון—הם יהיו "בסדר".
אבל אז בא הרגעים האלה, כמו בסדרה, שמזכירים לנו את האמת:
אין לנו שליטה.
יש לנו רק את עצמנו, את הדרך שבה אנחנו נבחר להישאר לידם, גם כשהמציאות שוברת אותנו.

אז אולי השאלה היא לא איך יצרנו אותם?
אלא איך נמשיך להיות שם בשבילם, גם כשהם לא מי שחלמנו שיהיו?

ובקליניקה בהדרכת הורים, בקליניקה אפשר לדבר על הכל.
מילה שלי. תבדקו אותי 🥰
Ayelet Kopel Lahav
תתקשרו לשיחת היכרות 054-6693075 ונמשיך משם..

"כשהילד מפעיל מניפולציה — למה זה קורה ואיך זה קשור לפרידה בריאה?"לא מעט הורים משתפים אותי בתחושת בלבול: "הוא יודע בדיוק ...
11/03/2025

"כשהילד מפעיל מניפולציה — למה זה קורה ואיך זה קשור לפרידה בריאה?"

לא מעט הורים משתפים אותי בתחושת בלבול: "הוא יודע בדיוק איפה ללחוץ עליי כדי שאוותר לו", "היא יודעת איך לסובב אותי עם משפט אחד קטן."
וזה מעלה שאלה חשובה: למה ילדים מפעילים מניפולציות? ומה עומד מאחורי זה?

האמת היא, שכבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים לבחון את הקשר עם ההורה — כמה מותר להתרחק, כמה אפשר להתקרב, והאם הקשר נשמר גם כשאני לא "נוח" או מרצה.

אבל מתי זה מתחיל להרגיש כהפעלת מניפולציה?
כשהילד עדיין לא מצליח להרגיש בתוכו חוסן פנימי ונפרדות בטוחה, הוא יחפש דרכים לוודא שההורה תמיד שם — גם אם זה אומר להשתמש בדרמה, בכעסים, באיומים סמויים ("אם לא תיתני לי אז אני לא אוהב אותך יותר"), או באשמה.
הוא לא עושה את זה מתוך כוונה רעה, אלא מתוך חוויה פנימית של חוסר ביטחון וקושי להיות "לבד" בנפרדות.

וזה בדיוק המקום שבו יכולת הפרידה הבריאה נכנסת לתמונה.
ילד שמצליח להרגיש בטוח גם כשההורה לא זמין ברגע — למשל כשהולך לגן, כשהורה אומר "לא", כשהוא מצליח לשחק לבד — הוא ילד שמתחיל לפתח מסוגלות פנימית, ביטחון, ונפרדות בריאה.
לעומת זאת, ילד שזקוק כל הזמן לנוכחות ולהיענות מיידית, ושלא מצליח להירגע בלי קשר ישיר עם ההורה, עלול לפתח תלות שמובילה ליחסי סמביוזה לא בריאים, ולנסיונות לשלוט במציאות דרך הפעלת ההורה.

ולכן, כשאנחנו עובדים עם הורים על הצבת גבולות והכלה רגשית, אנחנו בעצם עוזרים לילד לבנות חוסן פנימי שמאפשר לו להרגיש בטוח גם כשההורה לא תמיד שם, וגם כשהתשובה היא "לא".

היכולת של ילד לוותר על מניפולציה תלויה ביכולת ההורה להחזיק את הגבול בנחישות ואהבה, מבלי להיבהל מהסערה הרגשית שזה מעורר.

וזה תהליך שדורש מההורה חיזוק פנימי לא פחות משהוא דורש מהילד.

מזמינה אתכם לשתף, לשאול, ולדייק את המקום שבו הילד שלכם פוגש אתכם.

כשאמא נוקשה ואבא מתירני — איך זה משפיע על הילדים?לא פעם אני פוגשת הורים שמתארים פער בגישות ההוריות שלהם:כמו אמא אחת שסיפ...
06/03/2025

כשאמא נוקשה ואבא מתירני — איך זה משפיע על הילדים?

לא פעם אני פוגשת הורים שמתארים פער בגישות ההוריות שלהם:
כמו אמא אחת שסיפרה לי — "כשאבא בסביבה, הילדים מתיילדים, בוכים על כל שטות, כאילו מאבדים יכולת להתמודד. אבל כשאני איתם לבד — הם אחרים לגמרי, יותר מרוסנים ומסוגלים."

כשצוללים לתוך הדינמיקה הזו, מתגלה תמונה ברורה:
האמא — מציבה גבולות ברורים, אולי אפילו נוקשים לפעמים. יש לה ציפיות ברורות מהילדים, והיא מצפה מהם להתמודד, להתאמץ, ולנהוג בצורה "בוגרת".
האבא — גמיש יותר, נותן להם מרחב, לא תמיד מתעקש על גבולות או השלכות, ומשדר יותר קלילות, מה שהופך אותו לדמות "הנוחה" יותר לפנות אליה.

ומה קורה לילדים?

הפער הזה לא עובר לידם. הם מהר מאוד לומדים:

כשאני עם אמא — כדאי לי להתאפס על עצמי, כי פה אין מקום לדרמות.

כשאני עם אבא — אני יכול להתפרק, לבכות בקלות, מישהו כבר ימהר לעזור לי.

אבל זה לא רק עניין של "מי מחמיר ומי מקל" — זה יוצר אצל הילדים בלבול פנימי. הם לא באמת בטוחים מה מצפים מהם, כי הגבולות משתנים בהתאם להורה שנמצא לידם.

אז איך יוצרים איזון?

1. לדבר על המסרים שמועברים בבית
זה לא עניין של "מי צודק", אלא איך יוצרים שפה אחידה:

מתי עוזרים לילד ומתי נותנים לו להתמודד לבד?

איך מגיבים להתפרצויות או בכי מוגזם?

איפה עובר הקו בין חמלה לבין ויתור על גבולות?

2. לחזק את הגמישות של שניכם
האמא לא חייבת להיות רק הסמכותית, והאבא לא חייב להיות רק זה שמכיל.

אמא יכולה לתרגל רגעים של רוך, מבלי לחשוש שזה יפגע בסמכות שלה.

אבא יכול ללמוד להציב גבולות מתוך אמפתיה, מבלי לפחד שזה יגרום לילדים להתרחק ממנו.

3. להעביר מסר אחיד לילדים
כשילד בוכה ליד האבא, במקום למהר "להציל" אותו, אפשר להגיד:
"אני פה בשבילך, אבל אני מאמין שאתה יכול להתמודד."

כשילד מתאפק ליד האמא, היא יכולה להגיד:
"אני רואה שאתה מנסה, ואני מעריכה את המאמץ שלך. גם אם קשה — אני פה לעזור."

4. להיות 'שניים יחד' מול הילדים
הילדים זקוקים לראות ששניכם עומדים מאחורי אותם עקרונות — גם אם הגישה האישית שלכם שונה. כששני ההורים מעבירים מסר יציב — הילדים מרגישים בטוחים ומסוגלים.

שותפות הורית היא לא מאבק או הכרעה בין "ההורה הקשוח" או "ההורה הרך" — אלא על בניית צוות שידע להשיט ביחד את הספינה המשפחתית באוקיינוס החיים.

איך זה מתבטא אצלכם בבית? האם אתם מזהים את הפערים בגישות ביניכם?

ואם אתם רוצים לעבוד על האיזון הזה בקליניקה ובעיקר להצליח להגשים את מטרות ההורות שלכם, אני ממש אשמח לקבוע איתכם שיחת היכרות והתאמה לתהליך שאני מציעה 054-6693075

Ayelet Kopel Lahav

איך מתרגלים מודעות?דמייני סוף יום. איך הוא נגמר בתחושת תסכול, כובד, אולי אפילו תחושה שאיבדת את עצמך בתוך השגרה. ומה את מ...
19/02/2025

איך מתרגלים מודעות?

דמייני סוף יום. איך הוא נגמר בתחושת תסכול, כובד, אולי אפילו תחושה שאיבדת את עצמך בתוך השגרה. ומה את מבקשת? — שמשהו אחר יקרה. שיהיה רווח. שתכנס נשימה. את יכולה לראות את עצמך אחרת.
מה יכול באמת לעזור?

הגדלת המודעות.

וזה לא קורה במקרה. זה קורה כי את תתעקשי, גם כשלא יהיה פשוט. זה יקרה כי שתלמדי שמודעות היא כמו שריר—היא מתחזקת ככל שמשתמשים בה.
אז איך עושים את זה?

1. לא מפסיקים. גם כשקשה. בעיקר כשקשה.
הפיתוי הכי גדול הוא לעצור דווקא ברגעים שבהם הכי צריך להתמיד. רגעים של קושי, של עייפות, של "למה זה כל כך מורכב?". אבל אלו בדיוק הרגעים שבהם מתרחש השינוי. כי מודעות היא לא נוחות, היא פוקוס. היא היכולת לראות את עצמך מבחוץ ולהגיד: "אני כאן, ואני יכולה לבחור אחרת."

2. לא באנו לכאן כדי להצליח פעם אחת ואז להפסיק.
התפתחות אישית היא לא יעד שמגיעים אליו. זה לא שאם הצלחת להישאר רגועה עם הילד פעם אחת, זהו, הגעת להארה. זה תהליך. גלגל שלא מפסיק להסתובב. ואם ברגע מסוים מצאת את עצמך שוב נופלת לדפוסים ישנים? זה רק סימן שאת בדרך, לא שזה לא עובד.

3. כשהמודעות מתחילה להיות נוכחת, קורים ניסים.
לא ניסים במובן הדרמטי, אלא הדברים הקטנים שהופכים את היום שלך למשהו אחר. פתאום את שמה לב שהצלחת להגיב אחרת. שהמילים שלך רכות יותר. שהעייפות בסוף היום היא עייפות טובה, לא שחיקה. שהמרחב בבית מרגיש נעים יותר, אפילו כשהילדים עושים רעש. וזה לא כי הם השתנו—אלא כי את השתנית.

4. השיח הפנימי משתכלל, ואיתו גם התוצאות בחוץ.
הדיבור שלך עם עצמך הופך מדויק יותר. פחות האשמות, יותר חמלה. פחות "למה עשיתי ככה?", יותר "מה אני יכולה ללמוד מזה?". ופתאום זה משפיע גם החוצה—כי השיח הפנימי שלך הוא התשתית לכל דבר שאת מקרינה לעולם.

5. כי מודעות היא יכולת תפיסה עצמית, וזה מרגש לגלות שזה אפשרי.
רובנו חיות את היום-יום מתוך הרגלים אוטומטיים, מתוך דפוסים שלא תמיד משרתים אותנו. ואז מגיע הרגע שבו את מבינה שאת יכולה לראות את עצמך מבחוץ, שיש לך בחירה. שאת לא רק מגיבה—את יוצרת. וזה גילוי מטלטל ומרגש, גם אם הוא לא תמיד פשוט.

6. וכשאת לומדת את זה—את יכולה להעביר את זה הלאה.
מה שקורה אצלך, זולג הלאה. הילדים שלך סופגים את זה. אנשים סביבך מרגישים את זה. וכשאת מצליחה לפתח מודעות ולהביא יותר שקט פנימי, את לא רק משנה את החיים שלך—את משנה את כל המרחב סביבך.

7. אז, רוצה גם? 😉
אם המילים האלה נוגעות בך, אם יש בך את הסקרנות לדעת איך זה ירגיש כשסוף היום יהיה נעים יותר, פחות מתסכל—בואי נצעד בזה יחד.

אני מלווה הורים בתהליכי עומק, מתוך שילוב בין תהליכים רגשיים, תודעתיים ופרקטיים, בדרך ליצירת שינוי אמיתי שמתחיל מבפנים.

מוזמנת לכתוב לי. 💛

שלך,
איילת

מה אם הייתי אומרת לך שהצעקה כבר התחילה הרבה לפני שהפה שלך נפתח?היא התחילה בתוך הגוף. בדופק שהאיץ, בשרירים שנדרכו, במחשבה...
11/02/2025

מה אם הייתי אומרת לך שהצעקה כבר התחילה הרבה לפני שהפה שלך נפתח?

היא התחילה בתוך הגוף. בדופק שהאיץ, בשרירים שנדרכו, במחשבה שהתלקחה בראש לפני שהספקת לעצור.

היא התחילה ברגע שבו משהו בילד שלך – במילים, בהתנהגות, במבט – פגע בדיוק במקום ההוא בך, שעדיין כואב.

ואז, ברגע אחד, זה פשוט יצא. חזק. חד. ואחרי כמה שניות הגיעה החרטה.

אני יודעת כמה זה מתסכל. כמה את משתדלת להיות מודעת, כמה את רוצה להגיב אחרת, כמה את שונאת את התחושה הזאת של לאבד שליטה – ואז להתייסר.

אבל הנה מה שלא תמיד מספרים לך: זה לא נגזר עלייך לחיות ככה. אפשר אחרת.

מודעות הורית היא לא רק לדעת מה נכון – אלא להצליח לפעול אחרת בזמן אמת. לזהות את הנקודה שבה הכול מתחיל, לפני שהצעקה יוצאת, ולבחור אחרת.

וזה תהליך שאפשר לעבור.

בתהליך אישי, אחד על אחד, אני מלווה הורים שרוצים לחזק את השריר הזה של המודעות – לא רק להבין, אלא לחוות שינוי אמיתי בתגובות שלהם.

אם את רוצה לצאת ממעגל האשמה ולבנות את החוסן ההורי שלך מבפנים – אני כאן.

כתבי לי בפרטי ונבדוק יחד אם זה מתאים לך.

שלך,
איילת ❤️

04/02/2025

סקרנית לקרוא את דעתכם על
בינה מלאכותית ו...ילדים? ללמד? לאפשר? מאיזה גיל?

Address

Ramat Yishay

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Friday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הדרכת הורים - מורת נבוכים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to הדרכת הורים - מורת נבוכים:

Share

Our Story

שמי איילת קופל להב. רעיה, אמא לארבעה בנים, אשת מקצוע בתחום ההיל“ה (היריון, לידה, הנקה והורות) כבר למעלה מ - 15 שנה

הניסיון הרב שלי בליווי משפחות איפשר לי ליצור עבורכם את המטריה הרחבה ביותר שאפשר כדי לתת לכם מענה מגוון, מקצועי, איכותי ומותאם ככל שאפשר. ולמה תאומים? כי זו המומחיות שלי הן כאמא לתאומים והן כאשת מקצוע שחרתה על דגלה את המקצועיות וההעמקה בתחום גם בתחום ההעשרה של נשות מקצוע אחרות.

אז מה בסל שלי עבורך:

קורס הכנה ללידה (שכולל מן הסתם הכנה לכל סוגי הלידות, הכנה להנקה ולהורות)