לב ורוח: איזון אנרגטי משולב

18/08/2025

אני מאמינה ויודעת שזה אפשרי:
https://www.facebook.com/share/p/1Q8nNSgPgo/

03/08/2025

😍מי אני?
אני מנחה ומטפלת שמאמינה במפגש אנושי,
בחמלה עמוקה, וביכולת של כל אדם לרפא את עצמו
כשיש לו מרחב בטוח ונוכחות מדויקת שמלווה אותו.
אני משלבת ריפוי רגשי עם כלים אנרגטיים,
נשימה,
הקשבה עמוקה לגוף ולנפש,
ותשומת לב עדינה למה שנמצא – גם כשהוא שקט ולא מדובר.

✨ מה מיוחד בטיפול שלי?
אני יוצרת מרחב שמכיל גם כאב וגם תקווה. הקשבה אקטיבית, נוכחות רכה ואמיצה, ואנרגיה מרפאה
שמדבר אל הלב גם בלי מילים.

אני רואה את האדם בשלמותו
לא כסימפטום, לא כסיפור
אלא כישות חיה עם אור משלה.

השילוב בין טיפול אנרגטי (כמו רייקי) ובין הבנה פסיכו-רגשית עמוקה מאפשר ריפוי שמגיע מבפנים – לא מבחוץ.

👍 למי אני יכולה לעזור?
למי שמתמודד עם עומס רגשי, מתח, חרדה, או טראומה – גם אם היא שקטה ומוכחשת.

לא.נשים שנמצאים בשלב מעבר: חזרה ממילואים, משבר, פרידה, אובדן, התמודדות עם מחלה כרונית או עייפות נפשית.

למי שצריך רגע לעצור, לנשום, ולחזור להרגיש את עצמו מחדש.

למי שמחזיק-ה הרבה בשביל אחרים – ושכח איך זה לקבל בעצמו.

31/07/2025

יום חמישי קבוע
אני מנחה בחיפה
באנוש
את הגיל השלישי
מפגשי מיינדפולנס
והיום שילוב של תנועה ונשימה.
כי במיינדפולנס לא צריך לעצום עיניים (למרות שרצוי....☺😍
וכי אפששר לעשו מדיטציה בתנועה.
התחלנו בתרגיל שלמדתי הרבה שנים מהמורה הראשון שלי צ'י קונג בחיפה
תנועה של הידיים: להזיז את הפרקים "כאילו" אין שרירים ואין גידים...
רק עצמות.
מייד התנועה איטית יותר והנשימה יורת מרוכזת
הבקרה העצמית מתגברת
הראש יוצא מאיזור הנוחות.
איך התנועה שלי עכשיו?
לאחר תרגול תנועה גם ברגליים
ועד תשומת לב לנשימה
הזמנתי את הקבוצה לתרגל את: אחיזת קוק
כדי לסיים את המפגש בתנועה שמרכזת, מפיגה מתח
ומכניסה הרבה רוגע לגוף.
מוכר לך?
👇👍
תכירו תנוחה עדינה, שבה מצמידים ידיים ורגליים ב"דרך מצולבת"
שבו או עמדו בנוחות.
הצליבו את הרגליים (שלבו קרסול אחד מעל השני, למשל ימין מעל שמאל).
שלבו ידיים זו בזו, כאשר כפות הידיים מקבילות וישרות ופונות זו אל זו עם כף (כף היד פונה כלפי חוץ).
הניחו בהצלבה זרועה אחת מעל השנייה
שלבו את האצבעות וסובבו את הידיים כלפי הגוף ,
כך שהידיים מונחות על בית החזה.
הניחו את הלשון בחלק העליון בעדינות.
עצמו עיניים אם נעים לכם.
נשמו עמוק.
אפשר להישאר כך 1–3 דקות.
שימו לב אם הנשימה נרגעת.
זו תנוחה שנראית קצת מצחיקה
יחד עם זאת היא נותנת למוח וללב תחושת חיבוק פנימי.
"אחיזת קוק" יעילה במיוחד לפני מבחן או ראיון עבודה
וגם לשפר את כמות ואיכות השינה.
על ידי ההצלבה של הרגליים והידיים וגם הצמדת הלשון
כל המעגלים בגוף נסגרים
תשומת הלב עולה
ואנו מתמלאים תחושה של שלווה.
ממליצה בזמן התרגול לבקש משאלה - לאותו היום
לכאן ועכשיו!
הצלחה במבחן, לא לריב , להצליח לנוח מעט, להקפיד לשתות מספיק מים היום!
הכנתי כאן הדגמה קצרה:👇

Check out לב&רוח דניאלה אלקון-חורי’s video.

17/07/2025

היום בקבוצת המיינדפולנס שאני מנחה
הצעתי נקבל השראה מהטבע:
1. מהצבעים בקשת בענן
2. מהנשימה של חיות שונות
היה גם מצחיק, גם מלמד, גם מעניין!
מצרפת כאן הצעה לתרגול עצמי
שמתאים גם לכל המשפחה!
תרגול נעים!

08/07/2025

והגיע הזמן גם של הנשים:

גם הרגשת שהגיע הזמן לשאול:
מה חשוב לי עכשיו? במה להתמקד? מה באמת יעזור לי? לא חייבים לענות על כל זה לבד.

אחות, חברה, אשה...?
כי גם בנות זוג, אחיות, חברות של אנשי מילואים – עברו ועדיין עוברות לא מעט.
ואנחנו פתוחים לפתוח קבוצה מיוחדת גם בשבילן 👇 מקום שהוא רק להן.
כי הן חלק, וגם להן מגיע מרחב מחזיק ובטוח.

דברו איתנו אם זה נוגע בכן ובכם או במישהי שאתם-ן מכירות.
כי יש כאן הזמנה אמיתית.
רוצה להצטרף? דברו איתנו או שלחו 🗣️📱046141904
וגם 0547150118

29/06/2025

מיומנה של מנחה קבוצות: מה זה שגרה?
======================
לזכור ששגרה היא פריבילגיה
לזכור את א-נשי המילואים
לזכור שהשגרה שלהם עכשיו היא שם....
האם זר עכשיו יבין זאת?
האם נוכל עכשיו קצת לגעת... ולהבין את א-נשי המילואים?
המילה שגרה
יכולה לקבל הרבה פירושים
כי היא תלויה בזמן ובמקום.
יודעת מקרוב מה קורה כשאין תמיכה
מה קרוה כשיש פרט שלא יודע לבטא את הצרכים?
יודעת שהמערכות עובדות לאט ולא רואות את הפרט הבודד.
ולצערי הרב כך הרבה א-נשי מילואים הולכים לאיבוד 😔
רוצים "להמשיך"
אבל בתוכם – ממשיכים להילחם, לפעמים בשקט.
לאיש מילואים, השגרה לא באמת "חוזרת".
כי בזמן שאנחנו נדרשנו להסתגל…
הוא עוד לא סיים להחזיק.
עוד לא שיחרר.
עוד לא הרשה לעצמו לקרוס – או לנשום.
כי איפה שהוא היה – השגרה נשארה רחוקה.
וכשהוא חוזר – היא לא תמיד מחכה עם חיוך.
ואז –
כשעולה השאלה – איך נוכל לעזור?
נזכור שאם לנו, האזרחים, קשה כל כך לחזור…
איך זה מרגיש למי שחזר ממילואים?
פשוט לשאול.
להקשיב.
לא למהר לתקן.
בשבועות האחרונים, רבים ורבות מאיתנו חוו את מה שנראה
כ"שגרה חדשה" – כזו שנדרשים לחזור אליה מהר,
לפעמים מהר מדי...
החיים לחצו על כפתור "המשך" –
אבל משהו בלב עוד נמצא במקום אחר.
אולי במקלט, אולי במתח, אולי במחשבות.
אולי זר לא תמיד יבין.
אבל הוא יכול לבחור להיות עד.
להיות אכפתי.
להיות שם.
ההבנה שלנו – היא הצעד הראשון בריפוי שלהם = שלנו.
שיקום החברה וא-נשי המילואים הוא לא רק אתגר מערכתי –
אלא גם הזדמנות אנושית
לחולל תיקון עמוק וריפוי קולקטיבי.
זה דורש יצירה של
זה דורש לא לעבור הלאה מהר מדי.
להתעניין באמת.
לשאול "איך אתה?" – ולהתכוון לזה.
לספוג שתיקה בלי לברוח ממנה.
להיות גמישים ולא שיפוטיים
מי שחזר – לא תמיד יהיה זמין, נעים או מרוכז כמו קודם.
הוא אולי מתפרץ, נעלם, נמנע.
התגובה הנכונה היא לא ביקורת – אלא הכלה,
סבלנות והבנה שזה חלק מהעיבוד.
לאפשר שיח רגשי אמיתי
להציע מרחבים בהם מותר לדבר, גם אם זה לא "נוח".
להזמין אנשי מילואים לשתף – בלי לתחקר, ובלי להקטין.
ברמה קהילתית – מה נוכל לעשות יחד:👍
כמו שנעשה ב מועצה מקומית רמת ישי , הרבה בזכות אלדד תותיה
להקים מעגלי שיח ותמיכה
מעגלים קהילתיים ייעודיים לאנשי מילואים,
עם מקום לפורקן, חיבור ותחושת שייכות.
היחס שלנו כחברה מאוד חשוב.
להמשיך לראות בהם חלק
לא כ"גיבורים שעשו טובה לכולנו",
אלא כא-נשים שצריכים להשתלב מחדש –
בלי לצפות מהם לשוב להיות "כמו קודם".
הם חוזרים עם חוכמת חיים וידע שלא היה קודם
ולכן יש ליצור מסגרות בהן יוכלו להשמיע את קולם
יש לאפשר להם לדבר בוועדות, בתקשורת, בקהילה.
לתת מקום לכאב שלהם, לבלבול, וגם לכעס – כחלק מהתמונה השלמה.
ברמה ממסדית – מה החברה והמדינה חייבות לעשות:
חוץ ממתן הכרה נפשית כמצב חירום
מדינה שמכירה בפוסט-טראומה לא כהפרעה –
אלא כתוצאה ברורה של לחימה – משדרת מסר של אחריות.
המדינה צריכה בהקם להתארגן למתן נגישות אמיתית לטיפול
שירותים מהירים, זמינים, מותאמים –
במרכזים אזוריים, אונליין, וביחידות חירום.
המתנה של חודשים לפסיכולוג היא לא שיקום – היא פציעה חוזרת.
חשוב לתת הכשרה למעסיקים ולמערכות
מעסיקים, מחנכים, מנהלי צוותים – כולם צריכים לקבל כלים לזהות מצוקה, לתווך שיח, ולתמוך בעובדים החוזרים ממילואים.
אני מאמינה שהכל קם ונופל על א-נשם
ואני גם מציאותית ויודעת שיש לדאוג לתקצוב יוזמות קהילתיות-רוחביות
תמיכה בפרויקטים כמו סדנאות גוף-נפש,
מיינדפולנס,
טיפול באומנויות,
קבוצות גברים,
קואוצ’ינג שיקומי – כל אלה הם כלים מוכחים לשיקום רגשי וחברתי.
שיקום הוא תהליך חברתי, לא רק אישי.
כל מילה,
כל מבט,
כל שיחה,
היא בחירה
המאפשרת בנייה
של מרחב שבו החוזרים ממערכה לא צריכים להתחנן להבנה –
אלא זוכים לה מעצם היותם חלק מאיתנו.
בקבוצה שאני מנחה ב #רמתישי יש עדיין מקום
כדי להצטרף צרו קשר בהקדם:

24/06/2025

ב- שהנחתי ביום ראשון
ברשת הקהילתית של טבעון: https://www.facebook.com/kehilativ.co.il
הכנתי מצגת מיוחדת כי היה לנו פרק זמן קצר יחסית של חצי שעה בזום.
ורציתי לעזור ולתת למשתתפים (היו בעיקר משתתפות ☺)
כלים מעשיים לשימוש בזמן השהייה במקלט שיהיו שימושיים לכל המשפחה.
אחרי שתרגלנו את חיבוק הפרפר
וגם איך להתחיל מהנשימה המודעת להתחבר לכאן ועכשיו - אשלח סרטון להדגמה גם כי שכחתי להקליט את הזום....
ולקבל מיקוד וגם להתקרקע
כדי לתפקד יותר ביעילות
התרגיל האחרון ברוח המיינדפולנס היה: חיבור לחושים.
הנה הדרך שאני ממליצה לבצע:

22/06/2025

*✨ ערב השראה בזום✨*

*ראשון | 22.6 | 20:00*
*רגע של שקט: מיינדפולנס ביומיום*

מפגש קצר וממוקד (חצי שעה בזום), עם כלים פשוטים להתמודדות עם מתח, קושי וחרדה – במיוחד בתקופה הזו.

מתאים לכולם – אין צורך בניסיון קודם

💟 בהנחיית דניאלה אלקון-חורי, מנחת מיינדפולנס מוסמכת ומטפלת.

לפרטים נוספים והרשמה ללא עלות, (לינק ישלח לנרשמים) -https://bit.ly/3TutY04

לעוד פרטים על הפעליות בזום באתר שלנו >> https://bit.ly/3TutY04

מחכים לזום איתכם.ן!
הרשת הקהילתית קרית טבעון 😊

קהילה יקרה, מדינתנו האהובה במלחמה מהשביעי באוקטובר 2023 מול חזיתות רבות

19/06/2025

היום היה רגע של קושי...
רגע של פיקפוק...
עצרתי
נשמתי נשימה עמוקה
והזכרתי לעצמי ששום דבר לא נצחי
שזהו רגע חולף ולא גורל
ושתמיד אני יכולה לבחור
ועשיתי את התרגיל הבא:
אני עומדת מול מראה (במציאות או בדמיון)
אני מחייכת מול המראה שמולי
האנרגיה שלי חוזרת מההשתקפות אליי
והאור שלי מגיע אליי
וכך קורה - יש בי אור ואנרגיה.
(אם מבצעים את התרגיל בדמיון עם עיניים עצומות - כעת פותחים את העיניים)
זהו תרגיל שאפשר לעשות כמה פעמים כשמרגישים צורך,
כל יום ....
ולהעביר למי שמבקשים -
להמשיך בביטחון באפשרי!
1. ויסות נשימתי ומנטלי
הנשימה העמוקה וההזכרה ש"הכול חולף" מחזירות אותך לרגע הנוכחי ויוצרות ניתוק מהזדהות טוטאלית עם הרגש או הסיטואציה.
המשפטים האלו עוזרים לשחרר תחושת גורליות, תקיעות או חוסר אונים – ומזכירים שיש בתוכך בחירה, גם כשקשה.
הנה הסבר מפורט:
1. העמידה מול המראה (גם בדמיון) היא תרגול של ראייה עצמית אוהבת ולא שיפוטית.
החיוך מול המראה מפעיל את מערכת ההרגעה במוח (דרך עצב הואגוס) ויוצר שינוי פיזיולוגי אמיתי.
ברגע שאת מדמיינת את האור חוזר אלייך – את מחזקת תחושת ערך, חיבור ואנרגיה פנימית.
בתרגיל יש שילוב של גוף + דמיון + תודעה
התרגיל מפעיל את הגוף (נשימה, חיוך),
את הדמיון (המראה, האור),
ואת התודעה (המסרים שאת בוחרת לומר לעצמך).
השילוב הזה מגביר את התחושה של נוכחות,
של חיבור ויכולת פנימית להתמודד.
היום לי זה עזר
להחזיר לעצמי תחושת ערך פנימית שאינה תלויה במה שקורה בחוץ.
אשמח לשמוע איך היה לך התרגול👍
ואיך עזר לך גם👍👍

Send a message to learn more

17/06/2025

מה קורה בקבוצות שאני מנחה לפיתוח חוסן והעצמה?
מה אני מלמדת את הנשים שאני מלווה כדי לעזור לעצמן בהתמודדות עם טראומה?

הנה 10 טכניקות לעזרה עצמית.
אין קסמים! זה תרגול ועוד תרגול ☺️
דרך המחשבות,
לעזור לרגשות
כדי לבחור בהתנהגות שתומכת בנו לתפקוד מיטבי ביום-יום.
בכל מפגש אנו מתרגלים יחד
כאשר יש את השלב הראשון: הנשימה שמשקפת את מצב הנשמה שלנו .
במודעות לצרכים שלנו,
ללא שיפוטיות.

לכל טכניקה יש הסבר, הוכחה מדעית ומחקר תומך.
מזמינה לשאול אותי
מה ואיך זה עוד יכול לעזור לך!

נ.ב. לא כללתי פה את 'ספירת המלאי' כי על זה יש בדף כאן כבר סרטון נפרד.

17/06/2025

"ככה זה יהיה"?
"אין מוצא".
"כי ככה זה אצלי"
אלה משפטים המעידים שאנו בתקיעות
או במילים אחרות:
עלינו לפתח נקודת מבט גמישה יותר.
=
גמישות
=
גישה לחיים 👇
הגמישות המחשבתית -לא קשורה לחוכמה או ליכולות בכלל.
גמישות קשורה ליכולת לזהות צרכים בתוכי
גמישות קשורה ליכולת ההתאמה שלי (ולוא דווקא ליצירתיות!)
גמישות מחשבתית היא הצעד הראשון.
גמישות מחשבתית היא כמו מפתח שמסייע לאוורר את הסדק והכאב בתוכנו, כדי לפתוח את הדלת ולהכניס דרכה אור, אפשרות חדשה וריפוי.
מה חשוב לטפח גמישות מחשבתית דווקא בתקופות של משבר וטראומה?
כשטראומה נצרבת בתוכנו, היא לעיתים יוצרת תחושת קביעות
– כאילו הכאב שתפס אותנו עכשיו, תמיד היה ותמיד יישאר.
ואז - מחשבות כמו "אני תקועה", "אין לי דרך החוצה", "ככה אני" –
סוגרות אותנו בתוך מעגל סגור ללא מוצא.
אבל גמישות מחשבתית היא המפתח לעצור רגע, לנשום, ולשאול:
👍האם יש עוד דרך לראות את מה שקורה לי?
👍האם יכול להיות שיש בתוכי כוחות שלא שמתי לב אליהם?
👍האם יכול להיות שמה שאני מרגיש/ה עכשיו – לא חייב להישאר כך לנצח?
במקום קיבעון – נולדת תנועה.
במקום חוסר אונים – נפתח פתח קטן לתקווה.
ובמקום שיפוט עצמי – מתאפשר ריפוי עדין וחומל.
👈תרגול קצר:
עצמו עיניים,
שימו יד על הלב,
ושאלו את עצמכם בעדינות:
?איזו מחשבה בתוכי מרגישה "קבועה" כרגע?
ו- האם אפשר להכניס אליה קצת מרווח, קצת רכות?
הגמישות הזו היא לא וויתור – היא אומץ.
לא לברוח מהכאב, אלא להסכים לפגוש אותו – גם אחרת.
בסרטון: דוגמא לפיתוח רובוט גמיש:

31.7K likes, 1926 comments. “Meet the Shape-Shifting Liquid Robot ”

14/06/2025

סיכום קצר של העצות של פרופ' מולי להד – מתוך שידור שנערך ב- 14/6;
ממליצה לררוא עוד עוד ב:
אתר משאבים של פרופ' מולי להד: https://icspc.org/
💌
ההורה:
התגובה שלנו היא הדוגמה. אם כהורה נרגיש קושי - נסלח לעצמינו. כי זה לא הזמן 'לרדת על עצמינו. נהיה בחמלה. נעבור לפעילות ונדאג לרגיעה. נפחית את השימוש במדיות. חשוב לכולנו לקחת פסק זמן מהאינטנסיביות כל עוד פיקוד העורף מאפשר זאת. למשל לצאת למרפסת וכך לנטרל לזמן מסויים את הלחץ. לתרגל נשיפות ארוכות.
פעילות מומלצת: כתיבה של תפילה משפחתית/אישית. ניתן כמובן לבחור גם בתפילות מוכרות ומוכנות. עם הכניסה לממד ולפני היציאה להתמש בתפילה ביחד.
הנוער: לגייס את המתבגרים, לא להיות בפסיביות. בני נוער פועלים ומתקשרים דרך המדיה חברתית שהיא שונה מצרכנות של חדשות של המבוגרים... סוג המדיה מגדירה אתרים משלהם... חשוב להתעניין מה הם יודעים... מה הן הסחות הדעת הקיימות שם כגון צחוקים . חשוב נלמד מאיפה הם שואבים ידע ואיפה נמצאים בתוך הרשת וליצור שיחה איתם. אין מה לכפות התנהגות אלא יש ליצור הצטרפות. ולשדר שאנו זמינים לשיחה. מתוך כבוד להתחבר

עזרה ראשונה:❤️‍🩹
לזכור שאנו יצורים גמישים ומסתגלים ובעזרת הזהוי המוקדם נוכל לווסת את עצמינו. וכן קורה שאנו 'נופלים' ולמרות שאנו נופלים... בדיוק כמו התינוק שקם ונופל וקם ונופל וממשיך לתפקד גם אנו עם יכולת לשוב ולקום. ננסה לזהות את הרגע לפני שאתפרץ ובעזרת כלים שונים לעזור לעצמי:
צעד ראשון לזהות ולתקשר את הקושי
צעד שני לעשות שימוש במערכת תמיכה עם אנשים שהם נותנים כוחות
צעד שלישי: כלים לעזרה עצמית כגון: לקחת פסק זמן. / מים קרים / מקלחת / לשאוג. לשחרר שסתום ועוד....
המטרה: להוריד עוררות של הגוף.
כאשר יש זיהוי של טריגר – ניתן להיערך מראש:
1. לנצל את זמן ההתרעה.
2. לעשות שימוש במוזיקה.
3. לעשות הסכם עם אדם קרוב ו/או בן זוג לדרך בה ניגשים אל הממ"ד והמקלט ולהמליל את הפעולה בזמן אמת. ליצור מעין הסכם למה אומרים ואיך פועלים כדי ליצור פוטוקול שיוצר וודאות: למשל ניתן לקבוע תמליל שנאמר: "בוא נלך לממד... בוא נשב ... בוא נקרא יחד.. הוא נתרגל נשימות...".

מרכזי חוסן נפשי:🗯🗨💭
ניתן להתקשר ל: משאבים בצפון.
ווגם לקויי הסיוע של ער"ן ונט"ל .
✔️☑️✅️
כלים:
1. לארגן את חוסר הוודאות. ליצור אי של וודאות עם סדר יום כולל 5-6 שעות שינה. חוסר שינה גורם לעצבים וחוסר שקט נפשי ופיזי.
2. תמיכה וקשר בין-אישי . חפשו ברשימת הקשר למי מתאים להתקשר ולשלוח הודעה.
3. הסחות דעת: לצפות בסדרה / משחק / פעילות / מקלחת - במטרה להרגיע את הגוף.
4. שימוש בתוספי מזון כגון מגנזיום.
5. צלילים שמשפיעים על התגובה האוטומטית ברמה השיכלית. להקשיב לנעימות וצלילים שמשפיעים על הרגיעה של המוח.
🧑‍🦱🧑‍🦰👩👱‍♂️🧔👨‍🦳👶
טיפ משפחתי: לתת ביטוי למאמץ של כל אחת ואחד. כל יום... כל ערב... לציין בקול מה הדבר שהצליח לכם היום - משהו קטן שאומרים לי או שאני אומר: הצלחתי לשמור על יכולת! כל כל הישג הופך לניצחון = זאת ברכה!

קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד קראו עוד מרכז משאבים מיסודו של פרופ' מולי להד מובילים את פיתוח וטיפוח החוסן האישי, הקה....