Nutrikid - ילדים אוכלים נכון

11/11/2021

השבוע שאלו אותי הורים לילדה חמודה באיזה לחם מומלץ להכין כריכים. אז למי שלא מכיר, אלה פיתות מומלצות, מקמח מלא, בלי כל מיני תוספים וברמת עיבוד נמוכה יחסית. יש אותן בגרסת מיני פיתה וגם בגודל של פיתה רגילה.
מצרפת בתגובות תמונה של הערכים והמרכיבים, וקישור לפוסט קודם בנושא עם המלצות לעוד סוגי לחמים/פיתות.

מורן בר-אור,
דיאטנית קלינית לילדים

05/11/2021

סלט חסה ורימונים 😋

כ 10 עלי חסה גדולים קצוצים
4 מלפפונים חתוכים לחצאי עיגולים
כוס גרעיני רימונים
חופן אגוזי מלך
חבילת טופו (300 גר') חתוכה לקוביות
2 כפות רוטב סויה

מקפיצים את קוביות הטופו במחבת עם רוטב הסויה ומניחים להתקרר.
מערבבים את כל שאר המרכיבים עם קוביות הטופו המוקפצות.
מתבלים בשמן זית-מלח-לימון או בטחינה גולמית.
בתיאבון!

04/11/2021

הכל זה עניין של שיווק!
אם טבעול יכולים לשווק ברוקולי בתור חטיף, אז גם אתם יכולים למתג את הירקות בבית כחטיפים.
חטיפי עגבניות (שרי)
חטיפי פילפלונים (או כובעי גמדים 🤣)
חטיפי מלפפונים
חטיפי גיזרונים...
שלא לדבר על כך שפירות הם בכלל ממתקים שצומחים על העצים!

03/08/2020

כבר אכלתם אבטיח היום? 🍉
היום הוא יום האבטיח הבינלאומי. 😆
אז זו הזדמנות טובה לספר לכם שאבטיח מכיל כ-91% מים ורק 30 קלוריות ל-100 גר'.
יש שיגידו שהוא הפרי המושלם לקיץ.
הצבע האדום שלו מגיע מהליקופן, שהוא נוגד חימצון ממשפחת הקרוטנואידים, הנמצא גם בעגבניות, ועוזר לגוף לתקן נזקים הנגרמים לתאים בעקבות זיהום אויר ובעקבות תהליכים חימצוניים אחרים.
אז אם גם אתם חגגתם את היום הזה עם אבטיח, אתם מוזמנים להעלות בתגובות תמונות של ילדים עם אבטיח. 😍

10/04/2020

חוקרים בעולם כבר צופים את השלכות "הסגר הקורונה" על בריאות הילדים ביום שאחרי.
במיוחד בימים אלה, חשוב להקפיד על תזונה בריאה לכל בני הבית וביצוע פעילות גופנית, שלא נוגדת את הנחיות הריחוק החברתי.

https://mobile.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-b81239433d26171027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share

מגפת הקורונה היא לא היחידה המאיימת על העולם. ביום שאחרי, ילדים רבים יסבלו ממגפת השמנה קשה - זאת עקב ההישארות בבתים כתוצאה מתנאי הבידוד והסגר הכפויים, השעות הרבות שמבל...

10/04/2020

אם נגמרו לכם הרעיונות לפעילות עם הילדים בזמן הקורונה, אתם מוזמנים להציץ כאן. הרבה רעיונות טובים, שגם מלמדים את הילדים על איך נוצר המזון שאנחנו אוכלים. 🌱

https://www.facebook.com/5min.crafts/videos/322049112037822/

02/03/2020

אחרי שבחרתם את עתיד המדינה, תפנו כמה דקות לכתבה המצוינת הזו על הלחם ה"מלא" שכולנו קונים בסופר.
השורה התחתונה? עדיף לאפות לחם בבית.
אבל כדי שתדעו לעשות בחירות נכונות גם מול מדפי הלחם בסופר, אני מצרפת בתגובות קישור לפוסט קודם עם המלצות על כמה סוגי לחמים שאפשר לקנות גם בסופר.
בכתבה מופיעים גם קטעים מהסדרה "הפוליטיקה של האוכל", שתשודר בהוט 8 החל מ23/3/20. מומלץ!

10/02/2020

🌱 ט"ו בשבט היום! 🌱
חשבתי לספר לכם על כמה סוכר יש בפירות יבשים, ולמה כדאי לאכול אגוזים ושקדים, ועל אילו חומרים מזיקים מוסיפים לפירות היבשים, אבל אז נזכרתי שאני עושה את זה כל השנה. 😉
אז בהזדמנות החגיגית הזו אני מעדיפה להודות לכל המטופלים שלי - הקטנים והגדולים, שמלמדים אותי שצמיחה אפשרית בכל גיל, ומזכירים לי שהשינויים שאנחנו נוטעים בגיל צעיר מניבים פירות בגיל מבוגר.
שיהיה חג שמח ובריא לכולנו!

מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

01/02/2020

חודש עבר מאז שנכנסה לתוקף רפורמת הסימון התזונתי, ויותר ויותר מוצרים על מדפי הסופר מקבלים סימונים אדומים. השבוע שאלו אותי בקליניקה אם באמת לא כדאי לאכול מוצרים שמסומנים, אז חשבתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר.
אז מאיפה הגיעה הרפורמה? מה מטרתה? על מה מעידים הסימונים? ומה מומלץ לאכול?

בדצמבר 2017 אושרו בכנסת תקנות בריאות הציבור, הכוללות הגדרות למזון מזיק, וחובת סימון מזון כזה בסימוני אזהרה. מדובר בלא פחות ממהפכה. זהו מהלך פורץ דרך של משרד הבריאות, הנוקט צעדים ברמה ממשלתית לטיפול בנזקים הנגרמים לציבור מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי.
ישראל נמצאת היום בין המובילות בצריכה של מזון לא בריא ובתחלואה הנובעת ממנו, ובשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשכיחות ההשמנה בילדים ובמבוגרים. כ-10% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלים מסוכרת, וישראל היא המובילה בעולם בשיעור קטיעות הגפיים כתוצאה מסיבוכי המחלה!
הסימון על גבי המזונות מיועד להזהיר את הציבור מפני מזונות מזיקים וליידע אותו על מזונות עדיפים לצריכה.
הסימון יתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה התרחשה בתחילת ינואר השנה, והפעימה הבאה תתרחש בינואר 2021.

הסימונים שהופיעו בפעימה הראשונה מציינים מזונות המכילים:
• נתרן - בכמות של 500 מ"ג ומעלה, ל-100 גר' מזון.
• סוכר - בכמות של 13.5 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.
• שומן רווי - בכמות של 5 גר' ומעלה ל-100גר' מזון.

בפעימה השניה יוחמרו הקריטריונים לסימון, והמזונות שיסומנו יהיו כאלה המכילים:
• נתרן - בכמות של 400 מ"ג ומעלה, ל-100 גר' מזון.
• סוכר - בכמות של 10 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.
• שומן רווי - בכמות של 4 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.

המהלך של משרד הבריאות הוא חלק מאסטרטגיה לאומית לשינוי מגמת התחלואה בישראל. הסימון האדום מחוייב בחוק, והוא מציין מזונות שמומלץ להפחית בצריכה שלהם.
הסימון הירוק הוא סימון וולונטרי, ולכן חברות המזון לא מחוייבות לסמנו על האריזה, אך מכיון שהוא מעיד על מוצרים המומלצים לצריכה, יש סיכוי גבוה שחברות ירצו להתהדר בסימון כזה ויוסיפו גם אותו למוצרים העומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנות.

באופן כללי ניתן לומר שמוצרי מזון אולטרה-מעובדים עם ערכים גבוהים של סוכר, נתרן ושומן רווי יסומנו באדום, ואילו מוצרי מזון גולמיים או כאלה שעברו עיבוד מינמלי ולא מכילים סוכר, נתרן ושומן רווי ברמות גבוהות – יסומנו בירוק.
המהלך נועד לאפשר לציבור לעשות בחירות חכמות יותר בהשוואה בין מוצרים דומים על המדף.
עם זאת יש לזכור, כי מזונות מעובדים רבים ישארו על המדפים ללא סימון אדום, על אף שצריכתם מזיקה. זאת מכיון שהזמן שעבר מאז פרסום התקנות ב2017 ועד שהן נכנסו לתוקף לפני חודש, איפשר לחברות המזון לבצע רה-פורמולציה במוצרים שלהן ולהפחית את כמויות הסוכר, המלח והשומן הרווי, כדי שלא ידרשו לענוד את הסימון האדום. האם מוצרים אלה הופכים למוצרים בריאים? כמובן שלא.
ביסלי למשל, לא מסומן בסימון אדום, מכיון שבשנה האחרונה הופחתו כמויות הנתרן והשומן שבו, עד מתחת לנדרש בתקנות כדי שלא ישא סימון אדום. אבל מוצר כזה הוא עדיין מזון אולטרה-מעובד ומזיק. לכן, עלינו כצרכנים לבדוק לא רק אם מופיע סימון אדום או ירוק על האריזה, אלא להפעיל שיקול דעת בבחירה של מזונות טריים וגולמיים על פני מזונות מעובדים וארוזים מראש.

איך נזהה מזונות מעובדים? בד"כ רשימת המרכיבים שלהם תהיה ארוכה ותכלול תוספים המיועדים לשפר את הטעם או את המרקם שלהם ולהאריך את חיי המדף שלהם. כ"כלל אצבע" אפשר לומר, שככל שרשימת המרכיבים ארוכה יותר, כך עדיף להימנע מצריכה של המוצר.
וכאן בתמונה יש לנו דוגמא טובה - מוצר אולטרה-מעובד שהצליח לחמוק מסימון הסוכר בזכות *עשירית* הגרם!

אז קרה לכם שאספתם משהו מהמדף בסופר והחזרתם אותו למקומו, אחרי שראיתם סימון אדום?
נתקלתם במוצרים שמסומנים באדום ולא הבנתם למה?
יש לכם שאלות על הרפורמה או על מוצרים מסוימים?
מוזמנים לשתף בתגובות!

מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

29/09/2019

סלט לראש השנה וגם לכל יום בשנה :)
2 ראשים של חסה סלנובה או כ-10 עלים של חסה רגילה
דלורית קטנה או פרוסת דלעת בינונית
חצי רימון
תפוח ירוק
לימון
חופן אגוזי פקאן טבעיים
שמן זית
מלח

חותכים את הדלורית/דלעת לקוביות, מערבבים בקערה עם כפית שמן, מפזרים מלח. מסדרים את הקוביות בשכבה אחת בתבנית עם נייר אפיה ואופים בתנור על 180 מעלות עד השחמה קלה. בינתיים פורסים את התפוח לפרוסות דקות, מניחים בקערה, סוחטים עליו חצי לימון כדי שלא ישחים ומערבבים. קורעים ביד את עלי החסה לקערה. את האגוזים אפשר להוסיף לסלט קלויים או טבעיים. אם בוחרים לקלות את האגוזים, אז קולים אותם במחבת עד שהם מפיצים ריח נעים, להשגיח כל הזמן ולהיזהר שלא ישרפו. מניחים בצד שיתקררו. מפרקים את הגרעינים מהרימון ומוסיפים לקערה. מוסיפים את הפקאן וקוביות הדלורית/דלעת האפויות. מתבלים במעט שמן, לימון ומלח ומגישים.
🍏🍯
ובהזדמנות זו, שתהיה לכולנו שנה טובה!
שנה של בריאות, צמיחה והגשמת חלומות,
שנדע לבחור נכון באוכל ובחיים,
שנתעסק בעיקר ולא בשטויות,
ושנחווה שלווה ורוגע בכל צעד שניקח בשנה הזו!

מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

28/09/2019

סלט סלרי! 😲
גם אתם רוצים שהילדים יאכלו עלים ירוקים אבל זה לא כל כך הולך? נסו לערבב מרכיבים שהילדים אוהבים עם העלים הירוקים.
הסלט הזה הוא דוגמא טובה. 😉

לסלט:
צרור סלרי (8 גבעולים עם העלים)
חופן חמוציות מיובשות
חופן בוטנים ללא קליפה
גרעינים מחצי רימון

לרוטב:
שתי כפיות שמן
בין 1-2 כפיות מייפל
שתי כפיות רוטב סויה
מיץ מחצי לימון

קוצצים את גבעולי הסלרי, מערבבים עם שאר המרכיבים ומגישים.

17/09/2019

אז אחרי שהצבעתם בקלפי - פעילות נפלאה ליום הבחירות - מבוך התירס המתוק!
הזדמנות טובה להראות לילדים מהיכן מגיע האוכל שאנחנו אוכלים ולהנות על הדרך.

שיהיה יום של בחירות טובות!
מורן בר-אור
תזונאית קלינית לילדים

28/08/2019

לקראת החזרה לבית הספר שאל אותי בקליניקה אבא לילדה חמודה מאיזה לחם כדאי להכין סנדויצים לבית הספר. אז שמחה להמליץ כאן על כמה סוגי לחמים שניתן לקנות בסופרים ומהווים בחירה טובה.
העיקרון המנחה - כמה שיותר דגנים מלאים וכמה שפחות מרכיבים ברשימת המרכיבים. לחם צריך להכיל רק קמח, מים, מלח ושמרים או מחמצת. ועדיף שיהיה עשוי מקמחים מלאים. יש לא מעט מוצרים על המדפים שמכילים 100% קמח מלא.
אז הנה הסוג הראשון, פיתות קטנות של "פיתה אקספרס", ובתגובות מצרפת עוד כמה סוגים.

ושתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת ובריאה!
מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

23/08/2019

מכירים את הסוכריות האלה?
השבוע היתה אצלי בקליניקה אמא עם ילדה שהחזיקה את אחת הסוכריות האלה. היא שאלה אותי מה דעתי עליהן. שאלה מצוינת. 😊
אם תביטו ברשימת הרכיבים שלהן, תראו שהן מכילות שני צבעי מאכל סינטטיים:
E-102
E-171
הצבע E-102 הוא צבע מאכל צהוב בשם טרטרזין, והוא נאסר לשימוש בארה"ב, בבריטניה, בנורבגיה ובאוסטריה.
הצבע E-171 הוא צבע מאכל לבן, שנאסר לשימוש בגרמניה.
אז למה אצלנו בארץ עדיין נמכרים מוצרים עם צבעי המאכל האלה? שאלה טובה.
בפעם הבאה שאתם קונים סוכריות, שימו לב לרשימת הרכיבים, אפשר ללמוד ממנה המון.

ושנדע לעשות בחירות נכונות!
מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

05/08/2019

שימו לב למסרים שהילדים נחשפים אליהם בתקשורת וברשתות החברתיות. עכשיו גם סוכל הניסיון לפקח על זה. 🙁

תעשית המזון, הפרסומאים, הוועדה לזכויות הילד וסגן שר הבריאות ליצמן ניצחו את הילדים בקרב על פרסום המזון המזיק

09/07/2019

הילדים מסרבים ללכת לישון בלילה? נסו חומוס בארוחת הערב! 😄

26/06/2019

איך מעודדים ילדים לאכול ירקות? #7
🍅🥒🥕 חשיפה חוזרת 🥕🥒🍅
הגשתם ירקות לשולחן והילדים לא נגעו בהם?
הפסקתם לחתוך ירקות לארוחת עשר, כי הם חזרו בתיק של בית הספר בדיוק כפי שיצאו מהבית?
אל תתייאשו.
המשיכו להגיש ולהציע, גם אם בינתיים רק אתם אוכלים.
לרוב ילדים לא יטעמו אוכל חדש בפעמים הראשונות שהוא מוגש להם.
מחקרים מראים שנדרשת חשיפה חוזרת של כ-8-15 פעמים כדי שילד יסכים להתנסות במזון חדש.
אלה כמובן ממוצעים, כך שלעיתים נדרשת חשיפה במספר רב יותר של חזרות.
חשיפה חוזרת מרגילה את הילדים לנוכחות הירקות בארוחות, מאפשרת להם לקבל אותם כחלק אינטגרלי מהארוחה, ומאפשרת הצגת דוגמא אישית מצד ההורים לאכילת ירקות.
הסיכוי גבוה יותר שילדים יסכימו לטעום מהירקות כאשר הם מוגשים לשולחן באופן קבוע, ולכן כדאי להמשיך ולהציע - גם אם בינתיים הילדים לא אוכלים מהם.

ושנזכה כולנו לראות את ההתמדה משתלמת!
מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים

20/06/2019

מחר מצויין ברחבי העולם יום היוגה הבינלאומי!
כשמגיעים אלי לקליניקה ילדים המתמודדים עם עודף משקל, אני נעזרת לעיתים ביוגה בתהליך הטיפולי.
באחד המקרים פנתה אלי אמא לילדה בת 11.
היא סיפרה שהבת שלה מתמודדת עם עודף משקל, והדבר משפיע עליה מבחינה רגשית וגם מבחינה חברתית.
האם ציינה גם שהבת "לא יכולה לעשות פעילות גופנית מפני שמבנה הגוף שלה לא ספורטיבי".
כשפגשתי את האם והבת, ראיתי ילדה ביישנית, מכונסת בעצמה.
באחת הפגישות הצעתי לעשות יחד עם הילדה כמה תנוחות יוגה, כי יוגה היא כלי נפלא להעצמה, והרגשתי שצריך לשנות אצל שתיהן את המחשבה שהילדה לא יכולה לעשות ספורט, ובמקביל לחזק בעיני הילדה את תחושת המסוגלות שלה.
היה לי חשוב שהילדה תאמין ביכולות שלה, כחלק מהתהליך הטיפולי.
פרשנו מזרנים ולשמחתי הילדה שיתפה פעולה, ועשתה איתי ביחד רצף של תנוחות.
מכיון שהתנוחות הבסיסיות אינן קשות לביצוע, הילדה גילתה שהיא "כן יכולה לעשות ספורט", ושמחה על כך שהצליחה לבצע את התנוחות.
אחרי הניסיון הראשון בקליניקה הילדה המשיכה לעשות יוגה גם בבית, והיום היא מתרגלת באופן קבוע, תוך כדי הגברת המאמץ בתירגולים.
תחושת המסוגלות העצמית שמקנה לה האימון מחלחלת גם לתחומים אחרים, ועוזרת לה להתמיד גם בתהליך של שינוי הרגלי האכילה.

אז למה דווקא יוגה כשמטפלים בהשמנת ילדים?
כי יוגה היא פעילות שמתאימה לכל מבנה גוף ולכל
רמת פעילות.
כי יוגה יכולה להיות רכה ועדינה או דינאמית ואינטנסיבית.
כי יוגה מלמדת אותנו הקשבה לגוף, והקשבה לגוף היא חיונית בתהליך של שינוי הרגלי האכילה.
הקשבה לגוף מאפשרת לנו לזהות איתותים של רעב ושל שובע.
הקשבה לגוף מלמדת אותנו להבחין בין תחושת צמא לרעב.
הקשבה לגוף מלמדת אותנו לא להתעלם מתחושת המלאות שמגיעה בעקבות ארוחה.
הקשבה לגוף מלמדת אותנו לזהות איך מגיב הגוף שלנו למאכלים שונים.
הקשבה לגוף מלמדת אותנו להענות לצרכי הגוף ולספק את צרכי הנפש.
הקשבה לגוף מלמדת אותנו להשקיט את רעשי הרקע, שמובילים אותנו לאכילה מפוזרת.
הקשבה לגוף מאפשרת לנו לעשות בחירות נבונות, שיזינו את הגוף וישמחו את הנשמה.

אז בין אם אתם יוגים ותיקים או שמעולם לא התנסיתם ביוגה, מחר נערכים שיעורי יוגה פתוחים ברחבי הארץ, וזו הזדמנות נפלאה לתרגל מודעות לתחושות הגוף.

ושנזכור תמיד להקשיב לגוף :)
מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים