31/10/2016
מיומנה של אשה מוכה (חברה יקרה) שהלכה לעולמה לפני ראש השנה והשאירה אחריה תיעוד של בעל מתעלל...
היא לא היתה היא
צל שחור תמיד ליווה אותה
עמד מאחוריה
השקיף מעל כתפיה וראשה.
ראשו גבוה מראשה
וכתפיו רחבות מכתפיה,
אבל היא לא חשה בטחון
רק צל שעוקב אחר צעדיה.
היא לא הייתה היא
פחדה להכעיסו, שמרה את פיה,
ולשונה היתה בהסדר,
שמא תבוא עליו אותה רוח רעה
ואז...??
הנה אני לפניך
רבונו של עולם,
חשופה כמו עץ בשלכת,
כמו עירומה.
קר לי כמו חורף
וקר לי בלב
כמו תלושה משורש...
כמו טיח מקיר פרוד,
כמו עלה מעץ נשרתי,
כמו שיח מקיר
אבק הפכתי.
אשה לבד הלכתי,
בנפש שוממה
לחפש את המחר
שכבר עבר...
יהי זכרך ברוך....אוהבת ...אתי גל
